בטקס הכתרת הרב א. י. אונטרמן לרב ראשי, 12 אפריל 1964
אישי הנשיא, כבוד הרבנים האישיים, מורי ורבותי,
אני מתכבד להביא את ברכת ממשלת ישראל, ואת ברכתי שלי, לרב הראשי מורנו ר' איסר יהודה אונטרמן להכתרתו.
כמיהת הגאולה שבקרב ישראל בכל הדורות, דברי ימי עמנו נוראי־ההוד שבדורות האחרונים, חורבן גלויות, שיבתנו קוממיות לארצנו ובנין המדינה העלו מחדש מקומה המרכזי של ארץ־ישראל בתוך העם היהודי לקיבוציו. יותר מאשר בכל דור, מיום שחדלה סנהדרין בישראל, יכולים אנו לומר כי רבה של ישראל הוא גם רבן של כל בני הגולה.
זכות גדולה היא לכולנו ולך, ר' איסר יהודה אונטרמן, וכבד העול שאתה נוטל על שכמך. כולנו מקוים ובטוחים, שלא יכבד ממך לשאתו.
יש בה בדרכו של חתן ההכתרה היום משום נותן תקוה לכך. ראשית דרכו בלב יהדות מזרח־אירופה שהיתה גדול מרכזי העם והתורה באותם הימים; המשכה בקרב יהדות אנגליה; שנות פעולתו האחרונות – וגולת הכותרת בפעולתו – בעיר העברית הראשונה, בתל־אביב רבתי, הקהילה היהודית הגדולה ביותר במדינת ישראל, מרכז חיי העם כיום, וכל אותן השנים הרב אונטרמן הוא נאמן התורה ואמן ציון גם יחד, הוא מזוהה בשלמות עם תורת ישראל ועם תחיית ישראל.
שני קודמיו, הרב קוק והרב הרצוג, זכרונם לברכה, הגיעו אף הם לכס הנישא הזה בדרך דומה. אנו מאמינים, כי הרב הראשי שאנו מכתירים היום הוא חוליה ראויה לשרשרת־ כבוד זו.
בשבתו על אדמתו ובשנות נדודיו נהג עם ישראל כבוד בתלמידי־חכמים. בימי שיבת ציון וחידוש קוממיות ישראל שוב ניתן לנו לכבדם בכבוד מדינת היהודים וביקרה.
זכינו ונגה אלינו משהו מזיווֹ של “זר של שולחן”, זה כתר מלכות, שנתייחד לדוד המלך; שמא מותרים אנו בקשירת “זר של ארון”, זה כתר תורה לראש חכמינו.
למדנו – “עדיין מונח הוא, כל הרוצה ליקח יבוא ויקח”. אלא שמעטים נחנו בטוהר הלבב, בגדלות הרוח, באהבת התורה ובאהבת ישראל, כדי לבוא ולקחתו.
זכה הרב אונטרמן ונעשית לו התורה סם החיים. נזכה שייעשה פועלו סם־החיים לאומה כולה, למדינה ולריבונותה על כולנו; שישאב ממקורות הימים האם להשיב תשובה מחַיה על שאלות הדור והזמן הזה, בחינת “וחי בהם”, שיסייע לבית ישראל כולו לקרב את המאחד ולהרחיק את המפריד, שירבו סובלנות הדדית וכבוד הדדי בקרב העם לשבטיו, לפלגותיו ולנידחיו.
נאחל למורנו ורבנו איסר יהודה אונטרמן ולעמיתו שנבחר מחדש, הראשון־לציון הרב יצחק ניסים, אריכות ימים, ברכה והצלחה במעשי ידיהם, יזכו להגדיל את קרן התורה ולהאדיר את קרן המדינה ולעשות שלום עלינו ועל כל ישראל.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.