רקע
לוי אשכול
באורו של צל קורת־הבית

לחנוכת בית החייל על שם יוסף ברץ, תל־אביב 6 במאי 1964

על שלושה דברים הבית הזה עומד: על שליחותו, על ההתנדבות ועל שמו של יוסף ברץ; ועל שלשתם יבורך.

על שליחותו – בזה, כמדומני, אין לי להוסיף הרבה על קודמי. היודעים באיזה מאמץ עולה לנו הדבר לשפר – ולוּ במשהו – את תנאי חייהם של חיילים במחנותיהם, ידעו להעריך עד מה חשוב זה “הבית שמחוץ לבית” לחייל בחופשה. והחשיבות היא כפולה: מצד אחד – עצם הנוחיות והשירותים; מצד שני – האפשרות הניתנת לחייל לבוא לכאן “כאל תוך שלו”.

על ההתנדבות – מדברים אנו בדרך כלל בהקשר של משימות גדולות: היאחזות בספָר, התישבות באזורי שממה ועזובה, משימות מיוחדות המחייבות מאמץ רב ומסירות־נפש גדולה. בא הבית הזה להצביע לנו על התנדבות בשטח אחר: על עמל יום־ביומו של אנשי הועד למען החייל, על גיוס אמצעים מכספי תרומות שונות, תוך פניית עורף לדרך ה“קלה” – והמקובלת – של תביעת תקציבים מהמדינה. עד שאנו באים להנחיל ערכי יהדות לתפוצות – שמא נלמד מהן מידה יהודית זו של נתבע ונענה לצרכי ציבור? לפעמים דומה שנשתכחה מאתנו תורה זו. לולא באו אנשי הועד למען החייל אלא ללמדנו זאת – ומצא לנו.

ואחרון אחרון חביב – על שמו של יוסף ברץ. מה, באמת, יכול אדם לומר על ידיד מנוער במעמד אנשים זרים רבים כל־כך? אבל יש שני דברים החורגים מן האישי; ראשית, אני מקוה, כי בתוך הבית הזה יימצא מספר טפסים מספיק של הספר הקטן “כפר על גדות הירדן”, כדי שידעו החיילים הצעירים שיבואו לכאן, מאין נמשכים שרשי הבית הזה. אל נשלה את עצמנו: יש דור צעיר – ואפילו לא־כל־כך צעיר – שכבר צריך לספר לו. ואולי מותר לקוות, כי מתוך שלא לשמה יבוא לשמה; מתוך רצון ללמוד על האיש ילמדו את הדרך. ולא רק את הדרך שהלך בה, אלא גם בכלל איך הולך אדם – ומוליך את עמו – בדרך לא סלולה.

הדבר השני הוא עצם פעלו של ברץ למען החייל, במלחמת־העולם השניה ואחר־כך – ממלחמת הקוממיות ואילך. זוהי, באמת, פעילות ציבורית ממין מיוחד: כמעט שאין עמה שום פרסום, ולעומת זאת יש עמה – ובשפע – סיפוק של מעשה מועיל. כבר הזכרתי כאן את ענין ההתנדבות. מה שהייתי רוצה להוסיף עכשיו – קשור יותר דוקא בברץ. סירובו של חלוץ לנוח על זרי דפנה של חלוציותו; החיפוש המתמיד אחר נתיבים חדשים שבהם אפשר לעשות, בממש, את המתחייב מן המחשבה התנועתית.

משתי הבחינות הללו, אין לי אלא לברך: יהי חן המקום על יושביו. ידבק משהו מאורו מרוחו של ברץ בחיילים שיבואו בצל קורת ביתו. זאת הברכה להם, וזאת הברכה – לו.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 53216 יצירות מאת 3125 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22052 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!