הברית בין הקב''ה ובין כנסת ישראל, כפי שהיא באה לביטוי במקרא (הושע ב' י''ט, ירמיהו ב' ב') ובמדרשים (ביחוד במדרשי שיר־השירים) דומה לקשר בין איש לאשתו. פירוש הדבר, כי ע''י מתן תורה קידש לו הקב''ה את עם ישראל על הר־סיני. בהתאם לכך נתחברו ע''י פייטנים נוסחי כתובה שבה קידש הקב''ה את ישראל – כלתו המקושטת, בעשרת הדברות.
לפי הכתובה, שהספרדים נוהגים לקרוא אותה בחג השבועות, לפני קריאת התורה, בליווי תרגום ספאניולי (ראיתיה לראשונה בבית־הכנסת של הפורטוגזים בליסבון), יוצא שישראל הוא החתן והתורה – הכלה. העובדה, שמשווים את הקשר הקדוש ביותר, את הברית שבין עם ישראל ובין אלוקיו, לנישואין, רומזת לטהרת הקשר שבין בן־ישראל ובין זוגתו.
ענין מיוחד יש בשירים עממיים שנוהגים יהודי ספרד לזמרם בחתונה ובברית מילה. שירים אלה עוברים מדור לדור בספאניולית. והרי קטעים מן השירים האלה, כפי שהם רווחים בפי העם1.
שיר אם־הכלה אל בתה 🔗
א. (איז’ה מיאה, מירה ביין) בתי, שמרי וזכרי ושימי על לבך, פן תעוררי קנאה בלב זרים וקרובים. זכרי כי בת טובים את! רכשי לך את חמותך וגיסתך לאהבה אותך, והיו לך לאוהבות ולאחיות! אל תהיי עצלה, היי מתמידה וזריזה. היזהרי בהלכות ביתך ושמרי היטב על בעלך כי בן נכר הוא. עשיהו לך לאח ולאוהב!
ב. (אוליי אנטיס קי טו טי ב’אס) בתי, בלכתך – הביטי נכוחה. בדרכך אין אחים או הורים. לפני זרים הופיעי בכבוד. אל תגלי חרפתך, בתי טובת המראה, מלכה מצד האב וגם מצד האם. בעיני אביה – זהב קלל וישפה היא. ובעיני אמה – מרגלית יקרה ואבן פטדה.
מזמינים את אם החתן לראות את כלת בנה, בחרוזים: “צאי אל החצר לראות את כלת בנך”. והאם עונה: “ראיתי אותה הולכת אל הים. מאירה באור של זהב”.
החתן יוצא עם אמו. הכל רואים את הכלה כשהיא צועדת לאטה, ומכאן הניב: “פאסוס די נוב’יה” (צעדי כלה) לציון הליכה איטית.
שיר החתן לכלה 🔗
(ב’וש קונוסי, מי נוב’יה) הכרתיך, כלתי. מעריסתך ומילדותך נועדת למזלי. נשא את מזלנו יחדיו, באהבה זכה ותמה, כלתי רבת החכמה. גדולה אהבתך אלי מאהבתך הראשונה.
בואי באהבה רבה, כדי ששנינו נשמח. אם לבנה את ואם שחרחורת, צבעך כמרגלית יקרה, שכלך חריף כפלפל שחור. בואי עם אהבתך הראשונה באהבה גדולה.
שירי הכלה בצעדה אל בית החתן 🔗
א. (איסקאליריקה די אורו) בניתי מדרגות של זהב ושן, יתהלך עליהן החתן לסדר וקידושין. אני רואה יונים לבנות פורחות כדי שהכלה תבוא לברכה (לחופה).
ב. (איסטאב’אן לוס סייטי אירמאנוס) שבעה אחים הסבו לשולחן אחד. שתו ואכלו צלי ומטעמים. עברה גברת במבצר, והשבעה הגרילו ביניהם מי ישא אותה. הסכימו לכך כל השבעה. הצעיר בקצה השולחן תפס ידה והביאה אל הארמון, אסף מינן אחד ונתן לה קידושין. היא גילתה ידיה הלבנות, והוא שם טבעת על ידה. החמות אמרה: “בעוד מאה שנים אני רואה זאת: השולחן הגדול ערוך, עליו הזרה אוכלת. המיטות הגבוהות מוצעות ובהן הזרה ישנה”. – השווה גרונוואלד מס' 28.
שירי־חתן 🔗
א. (האי קי רילומבאר) האח! מה מאירה הכלה היפה. מאה שנים תהיה מבורכת! בואי כלתי, נלבב וננשק זה את זה. האח! מה מאירות עיניה ומצחה כתחרה מתנוצצת! בואי כלתי, נלבב וננשק זה את זה. מבעיך כה ורדיים! מה שינה אותם כל כך? בחור אחד שינה אותם.
ב. (אקלייה מוג’אג’יקה) היכן הנערה שעברה? מתה לה אמה, אני מצאתיה. מתה לה אמה לעת מנחה, אני מצאתיה לעת ברכה (חופה). איפה מצאתם אותה להיות לי לשמחה? מתה לה אמה בשעת ערבית, מצאתיה שעה שמסדרים קידושין, לעת שינה בשעת ערבית. – השווה גרונוואלד מס' 25.
שירי־נדוניה 🔗
א. (סי לאס דימאנדאס) מה דורשת הכלה? שואל אתה מה אני דורשת? בניה ובית, החלון יוצא לשדה, הצינורות של כסף, האמבטיה של שן ובעלי יהיה הלבן.
ב. (קאלים די קאלמי). קאלים, השיאני למושון בן קאלמי! חפצה אני לעשות את עצמי ליונה כדי לעוף לתוך חנותו ולהתישב בחיקו. – השווה גרונוואלד מס' 26.
ג. מה את חפצה, פלוריטה, מה את דורשת ממני? הדורשת את כותונת או אנטירי (בגד חגיגי המגיע על לקרסוליים) של משי, או של חוטים (בגד טורקי של ארג)? אינני נכספת להם, לא למשי ולא לחוטים. אינני מבקשת אלא בריאות שלמה למושון החייט.
ד. (איל קונדי קון לה קונדיסה) הגראף והגראפית נסעו כאצילים, העגלה היתה מקושטת להפליא. בה ישבו הגראפית ובתה החביבה. התיעצו מה תתן (הגראפית) לבתה כנדוניה. מה תתני לבתך? אני אתן לה מטבעות לבנות למנות אותן נצרכים ל''א יום. תני קמיע, גברתי, קמיע לבתך. אתן לה שלשלת של זהב כדי שתהנה ממנה יחד עם חתנה. – תני קמיע גברתי, קמיע לבתך. – אתן לה קמיע לבתי. אתן לה שלשלת זהב כדי שתוכל להחליף בכל יום… שבעת פארי־ראש (טוקאדוס), כדי שתוכל לשים (ללבוש) אחד (מהם) בכל יום. אתן לה משרת קטן שיטייל בכל יום עם הבכור שלה. – הרבה את נתת לבתך. – השווה גרונוואלד מס' 23.
ה. (פיליאי קון מי סואיגרה). רבתי עם חמותי בעריכת הנדוניה (אגב: הריב נערך למראית עין, כמנהג אצל הספרדים; השווה שבת קל''א: “ליכא כתובה דלא רמי בה תיגרא”, והפתגם: “ני נוב’יאס סין סיז’אס, ני ב’ידה סין קישס”, בעברית: אין כלה בלי גבות [צבועות] ואין חתונה בלי תוכחות; כלומר: האבות רבים ביניהם). שמתי את מגבעתי על כתפי ונסעתי לים. בנסיעה ובהפלגה עסקתי שבע שנים על הים, אח''כ הגיעה אונייתי לנמל.
נשאתי עיני למרחק, והנה אוניה מתקרבת. חיכיתי לה בנמל. ישבה בה דודתי קארוניל.
– תחיי, דודתי, מה שלומו של אבי?
– אביך, בן אחי, כפוף, מחפש אחריך.
– ומה שלומה של אמי?
– אמך בכתה בגללך עד לעיוורון.
– ומה שלומה של כלתי?
– כלתך מחר תינשא!
כאשר שמע זאת האומלל, רצה לזנק לים.
– אך תקפוץ, אין לך סיבה לכך. כי אני כלתך, כלתך קארוניל.
– השווה גרונוואלד מס' 7. השיר שייך לסוג הרומאנסות על הספן החוזר הביתה.
פתגמי חתונה 🔗
נושא החתונה תופס גם מקום נכבד בפתגמים ספאניוליים. והרי 12 מהם:
קין נו קירי אפארינט’אר, דימאנדה מונג’ה דוטה אי מונג’ו אשוגאר (מי שאינו רוצה להתחתן דורש הרבה נדוניה וסבלונות, כלומר מחפש אמתלה ותירוץ לעצמו).
לה איז’ה אין לא פ’אשה, איל אשוגאר אין לה קאשה (הבת עודנה בחיתוליה, והסבלונות בארגז).
איספאנטאדה לה איספוזה די ב’יר טאנטה קוזה (הכלה נבהלת לראות דברים רבים כל כך).
לו קי נו סי אזי אה לה בודה, נו סי אזי אין לה ב’ידה טודה (מה שלא נעשה בחתונה, לא נעשה יותר בכל החיים. הכוונה לבגדים היפים).
אשוגאר אי קונטאדו סי פואידי דאר, לה ב’ינטורה ב’אטילה בושקאר (נדוניה וסבלונות אפשר לתתם, אך את מזלך עליך לדרוש בעצמך).
קין איז’וס אי איז’אס טייני, קון גאטוס אי פירוס אפאריאנטי (מי שלו בנים ובנות יתחתן עם חתולים ועם כלבים).
איל חמין אי איל יירנו קומו טי סאלי (חמין, כלומר מאכל השבת הנודע, וחתן הם לפי ההצלחה).
אל אמור דיל יירנו, קומו איל סול דיל אינב’יירנו (אהבת חתן כשמש בחורף).
קואנדו סי קירין נואירה קון סואיגרה? קורנדו אסוב’י איל אזנו פור לה איסקאלירה (כלה וחותנת מתי יאהבו זו את זו? עד שיעלה החמור בסולם).
קין נו מיטי קארה, נו קאזה (מי שאין לו אומץ לב אל יקח אשה).
קיו קירי סיר קאזאמינטירו, דיב’י טיניר קארה די פירו אי סאפאטוס די פ’יירו (השדכן זקוק לפנים של כלב ולנעליים של ברזל).
אבאשה איסקאלון אי טומה מוז’יר – סוב’י איסקאלון אי טומה חבר (רד מדרגה וקח אשה, עלה מדרגה וקח חבר. השווה: נחית דרגא ונסיב איתתא, יבמות ס''ג ע''א).
שירי הנשים בחדר הלידה 🔗
א. (פארידה, איל דייו וכו') יולדת, האל ינצרך מכל רע, לפי משאלת לבב אמך! היולדת ילדה בן זכר, מלאכים, שמרו נא את התינוק מכל רע! לא לשוא היו צירייך, ילדת בן יפה תואר, אנחנו מודים לו שהוא זיכה אותה בשמחה הזאת. הנולד הזה יהיה לנו לסימן טוב! השקיפי אל הדלת, יולדת, וראי. נערות יפות נכנסות, וזו אל זו אומרת: מי יתן כזאת לראשנו! נודה לאל שזיכה אותך בחגיגה זו.
תשובת היולדת היא:
ב. (יאמאמי אל בעל הבית וכו') קראו אלי את בעלי ואקבול לפניו על שגרם לי צרות רבות. קראו אלי את המיילדת, שלא תבהיל את אמי. קראו אלי את אחי, שיתן לי שי – תרנגול, לעשות ממנו מרק.
שיר לברית מילה 🔗
(יא ב’ייני איל פאדרינו וכו') הנה בא הסנדק עם האורחים. בידו האחת נושא הוא בשר שמן ודג טוב, ובידו השניה – שלל אדומים. בסימן טוב תהיה חגיגה זו. אני מברך אותו שחנני לראות את היום הזה.
האב ניגש אל המיטה והיולדת אומרת: – טרם אכלתי דבר.
– יביאו לך תרנגולות שמנות.
יש לציין, כי גם בשירי חתונה קיימים נוסחים כאלה. ברשותי שמור כתב־יד של שירי חתונה (“דידיקאדה אה לה סיניורה אניקה די פוליוקאן אין באניאלוקה איל 17 אוגוסטו 1903 דיל אמיגן ז’ק איפ’ינדי”) ובו, בין שירי החתונה, גם נוסח כזה שלנו. כן קיים גם חומר נדפס (“רומאנסה דידיקאדה אה לוס קירידוס, איזפוזוס ז’אק אי מאטילדה אל דיאה די סוס קאזאמינטו (10.11.1907) פור סוס הירמאנו: ד''ר י' שלום”).
שירים אלה מעניינים גם בגלל מאורע נורא שאירע אצל המשפחה הזאת. הכלה, שהיתה נשואה באקריף, היתה מתגוררת אצל אחותה בבאניאלוקה. יום אחד חדרו נאצים יוגוסלאביים לביתן ושחטו את אחותה עם בעלה מ' פוליוקאן. כאשר ראתה זאת הכלה, נטרפה עליה דעתה.
יזכור האל את שלושתם, בין שאר קרבנות הטירוף הנאצי.
- כל שיר מבוא בתרגום עברי, אגב ציון האתחלתה הספאניולית שלו (בסוגריים). ↩︎
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
אין עדיין קישוריות מאושרות