רקע
ישראל זמורה
"חפה שחורה" ליונתן רטוש

 

א    🔗

“חפה שחורה” — ספר־שירים ראשון הוא ליונתן רטוש, ואף־על־פי־כן — מדה רבה של בגרות מצינת אותו; משום זה הוא גם ממעט בנושאים ודבק כל־כך באילן אחד (“והדם רודה: אהובו”), שבו הוא “תולה” את כל עיוני לבו; צמרתו של אילן זה גדולה ורחבה והיא באמת חופפת עלינו כמין חפה שחורה; אלא מכיון שהרכוז והצמצום הם מעיקרי אפיו של י. רטוש — רואה הוא קודם־כל ולאחר־כל לשורשיו של האילן, כי מהם נשכיל ונבין ממילא לטיבה של הצמרת; ושמא הוא עושה כך גם משום שצמרתנו שלנו (ובאהבה דוקא) אינה נראית לו כשורשינו; כונת המשורר ברורה היא: צמיחתו של אילן זה, כוח לשדו ואפלתו שבו — חזקים תמיד וגם היום, אלא שבינתנו בהם חלשה, מושגינו עליהם כהו, ולאלה יש להחזיר את התפארת הישנה; אמנם, אין יצר נחלש בהתעלמנו ממנו, אבל גם היפה שבו לכל הדעות, מתכער; תפיסה עיונית היא של דברים, שהלב חולש עליהם ורוצה בשלמותם החזקה והיפה כאחד; ומובן מאליו, כי אין דרך נאה ואמתית לדברי־עיון בשירה מדרך הסמל, אם הוא עושה את שליחותו בכוח שיש בו גם חן; את המעלות האלה אנו מוצאים בשיריו של יונתן רטוש ובלשונו, שנטלה לעצמה להיות הסמל כהנ"ל; הפשט שבלשון זו מבטא עולם חי וקים, הוה, שהמשורר רוצה לבטאו, והרמז שבה — מסמל את השרשים העמוקים והעתיקים של עולם זה; וכשם שי. רטוש יודע וחש את גדלו של עולם־האהבה — כן הוא יודע וחש את עוזה והודה של לשון־האהבים העברית העתיקה.


 

ב    🔗

לשם חזוק דברי הנ“ל ובהורם המלא — רצוני לחזור עליהם בנוסח שני: האהבה היתה תמיד ראש־נושאים לשירה, ומובן מדוע; אלא דוקא השירה, ולאחריה גם הרומן הפרוזאי, דחקו את היצרים ואת הטבעיות הקשה מתוך האהבה ועשוה לענין שבקלות־לב; הדם שהיה רודה בנו, — עכשיו אנו רודים בו, כביכול; קודם־לכן בקשו המשוררים ומצאו רוך ועדנה בתקיפות יצרי־האהבה ואימתם השחורה, ואלו עכשיו, אם בעלי שאר־רוח הם, אם כוח־שפוט להם ביסודות־עולם, — עליהם לבקש דוקא את היצרים בשפע העדנה שתקפה עלינו מן האהבה; מעשה זה הוא, כמובן, קשה וזר לשירה ומובנת על־כן דרכו של י. רטוש: — הוא מאציל כוח על העדנה שבאהבה, הוא מחזיר לה את יצריה הראשונים ע”י הלשון שבחר לדבריו וגם בכך הוא מעמידנו על סגולותיו האמנותיות הבדוקות שעמו.


 

ג    🔗

הטענה נגד אי־הפשטות בלשון — עתיקה כיצירה הספרותית ואין לתלותה דוקא בקוצר המשיג; כי סוד גלוי הוא שהיוצרים עצמם מתלבטים בשאלה זאת ולא נחרץ עדין משפטה ובודאי שלא יחרץ לעולם, בלי זכות של ערעור עליו; גם בעלי יכולת גדולה בפשטות — אינם בטוחים בבטחון של ממילא־מובן בדרך הפשטות שלהם, וכן גם העושים מעשה־מרכבה בלשונם — לא בלב קל הם עושים זאת ולא מחוסר יכולת, חלילה, לשנות מן טבע; ולרי הצרפתי וגאורג הגרמני אינם היחידים ללשון מורכבת וקשה בכונה, אם כי אין ספק שהיו יכולים להיות גם פשטנים; כשם שהופמנסטל הגרמני או ורלן הצרפתי אינם היחידים ללשון פשוטה בכונה, אם כי שוב אין ספק שהיו יכולים להיות מורכבים; כל משורר וכל מספר מתלבט מחדש בענין זה ואינו פותר את פתרונו אלא לעצמו ואין לומדים ממנו לא זכות ולא חובה לגבי יוצרים אחרים בספרות; הפתרון שמצא משורר מן המשוררים בדבר לשון שיריו — בחינתו יפה רק לגביו: אם ובאיזו מדה היטיב ליצירתו ומה כוחו בו; היודע לבדוק ימצא דבר הנראה כפרדוכס ואינו כן: לשון מורכבת זו אצל משורר פלוני — פשוטה היא לו, ואלו לשון פשוטה זו אצל משורר אלמוני — מורכבת היא לו; בידיעה, בטעם ובעמל עשו שניהם — והוא הנותן.


 

ד    🔗

חשוף יצרים בריאים בבריאות של פראות, גלוי אמת סופית כאמתו של הדומם — לא יתכנו בלי לשון־“מליצה”; על במת השירה, כעל במת התיאטרון, — מבליטים את העירום־ועריה על־ידי אפּור וצעוף; לשון־אהבים מקודשת זו שי. רטוש מבטא בה מה שהוא רוצה לבטא — יש בה כסוי טפח לשם גלוי טפחַים; ואף־על־פי־כן — אין לומר שזו היא תכליתו היחידה או האחרונה של המשורר, כי על־כן לא אל היצרים הוא מחזירנו, אלא אל מלחמת־היצרים, וזה עקר חשוב, הטבוע במטבע של עבריות קדמונה דוקא: יצר־טוב מול יצר־רע; אנו למדים זאת משירו “אהבה” (: “חנני הנזיר, כי טובים דודיך”) כמו משירו “עלי כנור” (: “כנור מרעיד: מה טובו; מיתר חורק: עצור”) כמו משירו “על חטא” וכו' וכו'; ומי שיודע להציג ביצירתו, זה מול זה, שני יריבים שוים בכוחם ובצדקם — הוא לא רק רואה ללב העולם, הוא גם קובע לב ליצירתו, כלומר: מפיח בה רוח־חיים; יותר מזה: — היוצר האמתי מוסיף “כזית” כוח או צדק דוקא למי ש“כשלונו” ודאי (כי רצוי לו); דוסטויבסקי, אשר עשה מה שעשה, רק כדי להגדיל יצר־טוב ולהאדירו בעולם — הוא הוא ששוה כוח, יופי וצדק ליצר־הרע דוקא; ובחינה נמלצת לשיריו של י. רטוש בענין זה אפשר למצוא גם בארבע שורות קצרות ומצוינות ביסודות הנעלים הנ"ל:

עוּרָה הַבַּעַל

כִּי עַד מָתַי,

אַל תִּתֵּן לַחַיָּה

נֶפֶשׁ אֲמָתֶךָ.


 

ה    🔗

י. רטוש שר לא את תואר גופו של האדם, אלא את תכונותיו; הנה כי־כן אנו קוראים “בחפה שחורה”: “הוא מתנודד למנגינת בשר־ודם”, “כי היא ניחוח”, ו“הבֶּרך סובבת בדעת”, וכדומה; יפי הגוף — גם מרחוק תתפעל לו, ואלו ניחוחו — מושכך וכובשך, משכרך ומהממך; אין ספק בדבר, כי הצרוף העברי “בשר־ודם” מיוחד בטעמו הרוחני, אם כי כונתו לגופו של האדם; יש סוברים שהיופי רק של משפיעו (בעליו) הוא, ואלו הסברה העברית היא, כי היופי הוא של מושפעו כשם שהוא של משפיעו; ההבדל בין שתי הסברות דק הוא וחשוב מאד, וצריך להדגישו תמיד אצל השר את יפי־הגוף; יונתן רטוש מעמיד את עולמו על הבהירות, הוא חותך את גבוליו בקוים מצומצמים, אבל חדים ומפורשים, הדם בלהטו — מראה הוא לו וגם מִשמע (: “מנגינת בשר־ודם”); כזה הוא גם עולמו בלשונו; — לבו וטעמו למלים שהן בבת־אחת: בשר־ודם (מנגינה וניחוח); לפי תפיסת־עולם זו יש לקרוא את דבריו, להבין לכוחם המיוחד, לרוחם החדשה בקדמותה, למקוריותם המטופחת.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47810 יצירות מאת 2658 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20265 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!