רקע
ישראל זמורה
"עם הרוח" מאת בנימין גלאי

 

א    🔗

שלא בכונה תחלה, כמובן, אלא מצרוף מאוחר של שיר לשיר, מן הראשון ועד האחרון שבספר, — יש לראות קובץ שירים זה של בנימין גלאי כעין יומן לירי של חיל עברי; ודאי לנו, כי הצעיר בהתגיסו היה משורר־בכוח ואת כוחו זה הוציאו ראשונה לפועל — הגעגועים העזים למולדת; געגועים אלה — מרכז כל השירים הם, בפרוש — נקודת המוקד שבהם; בטעם כזה, בבטוי מחלחל כזה, בהתיפחות חרישית־עמוקה כזאת, בהתרוננות־נפש אורגנית כזאת של אהבת־הבית — לא הושרו שירים בעברית.


 

ב    🔗

דוקא הקשורים ביותר לביתם, אלה שהנכר קשה להם, והרואים, מבלי דעת, בהכרח הנדוד כמין עלבון לעצמם, — הללו דוקא מהוים את הטפוס של איש־הבוהימה הקוסמופוליטי; יש בכך משהו מנקמה בעצמו, כשם שיש גם משום “נקמה” באלה היושבים בביתם, שהוא להם נכר; האם לא כך מוסברת לנו העובדה האכסוטית, שהמשורר־האכר סרגי יסנין, רכב על גבי פר בחוצות פריז ונהג כמו שנהג בבירת אשכנז? מחשבה ורגש ממין זה, — בוהמיות מודגשת ועצובה — אנו מוצאים גם בכמה משירי ב. גלאי; אכן, משוררים שכּורי־ביתם אלה — הם גם המטיבים לתפוס את כל האופיני לנכר, את הזר ומוזר בעיניהם; הלא משום כן כה מרבה וכה גם מצליח ב. גלאי לשיר את כל האכסוטי שמחוץ לארצו; איזו חריפות נותן המשורר בתאור כל הנופים הזרים, בציון דיוקנאות של נכרים, בשרטטו מראות ובכנותו ריחות וקולות; רק עין בעלת דיסטנץ, רק לב מתנכר — תופסים בתוקף כזה את השוני, כלומר את הצד הסוביקטיבי של הזולת; יש כאן מזיגה מופלאה של תמהון גורם־חדוה למראה ומשמע דברים חדשים, עם בקורת מסותרת בקפולי חיוך תמים; וגם במובן זה מאד מקוריים־ראשוניים הם שירי ב. גלאי.

 

ג    🔗

קו מענין מאד, והייתי אומר — אפילו סימפטומטי לעתידה של השירה העברית, הוא זה, שב. גלאי אינו שר על נושאים מן ההיסטוריה, הגיאוגרפיה והמיתולוגיה, אלא שהן עצמן שרות בתוך שיריו; אפילו אצל ש. טשרניחובסקי, שדברים אלה היו לו טבעיים ביותר, אתה מוצא שירים על־דבר גבורים היסטוריים ומיתולוגיים, והוא עצמו נהנה מזה כאלו מן־הצד או מבחוץ; ואלו אצל ב. גלאי — בלי כל התכונות, בלי הכנה וזמון מיוחדים, נותן קולו בשיר פרט זה או אחר מן ההיסטוריה הכללית, או המיתולוגיה בעולם; ואם כי הוא מרבה בשמות לועזיים — אתה מרגיש כי מגופו הם הדברים וטבעיים־עצמיים לו, ממש כמו שהם, דרך משל, אצל ויצ’לב איבנוב הרוסי; כך אין הוא שר על הטבע, אלא הוא עצמו שר על ידו, — הפלורה והפאונה אינן מתורגמות כאן לעברית, אלא ממש מקוריות בתוכה, אפילו זו שבחוץ־לארץ:

הֵן לְיָדִי פָּסְעָה

דְּמוּתֵךְ יְפַת־הַתֹּאַר

בְּדֶרֶךְ טְרִיפּוֹלִיס

פְּרוּעַת־הָאֳרָנִים.

כן, לא על ארנים שר כאן ב. גלאי, בדרך אגב, אלא — על פריעותם של הארנים, ואין זה הינו הך; הן אפילו בשתי השורות, בשיר הראשון —

אֲהַבְתִּים עַד מָוֶת, כְּנַפְשִׁי,

אֶת הַיְּעָרִים וְאֶת הָרוּחַ.

שכמותן כ“הצהרה” פיוטית, אתה מרגיש תקפו של משפט עברי בפי נער ארצישראלי.

 

ד    🔗

רצוני לומר דבר, שיראה אולי, פרדוכסלי והוא לא כן: — ספר שירים זה לב. גלאי, ראשון הוא לו, ומובן מאליו שיש בו טעם של בוסר, אלא שזהו טעמו של הבוסר הטוב אשר בבכורים; משורר בעל כשרון ודאי הוא, אלא שזכות היא לו, וגם אושר, שיהיו נראים לעין סמני הנעורים בשיריו; הנה הוא רוקד לפנינו רקוד אמנותי, והנה הוא בועט ברצינות המבוגרת של עצמו וסביבתו, ותוך כדי רקוד הנו מקפץ פשוט ומדלג על רגל אחת; הנה נותן הוא קולו בזמר עז ונעים, ופתאם לפתע — הנהו מחקה, מעשה קונדס, צפצוף של צפור או יללה של חתול; והמבין, — גם מאלה לא יסיק אלא את המסקנה היחידה: — משורר הוא; העולם בעיניו — עולם הוא ולא השקפת־עולם; לא תמיד הוא רואה באופן שוה, אלא פעם כך ופעם — אחרת, כי לא רק העולם הוא צבעוני ומעשה־פספס, אלא הראיה עצמה — צבעונית היא, ומעשה־פספס; וכזאת גם לשוננו, פעם בעלת משקל, מרובת־דמים, ולא"כ — קלה ומשהו חוֶרת; ואף דעתו כזאת: — פעם הנו מאמין בחיים בעלומים, באושר, ופעם שניה — כופר בהם וחושש לקצם, הקרוב; כן, — המשורר ב. גלאי לא נולד זקן ומנוסה, אלא צעיר ויודע להתנסות, לגדול ולהתבגר.


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47412 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!