רקע
יוסף מאיר

בגיל הבגרות חלה המהפכה העמוקה ביותר בחיי האדם. בתקופה זו נהיה הילד לאיש ובה נגמרת הצמיחה במובן הפיסי והפסיכי. בתקופה זה משתלמת ומתגבשת צורת האדם. העצמות חדלות מגדול וכל האברים מקבלים את צורתם המוחלטת שבה חָלים במרוצת החיים רק שינויים קלי ערך. אף נשמתו של הילד מקבלת את דמוּתה הברוּרה פּחות או יותר. מתקופה זו ואילך באה התפתחות בגוף וברוח.

הנוער צריך להתחיל ללמוד מקצוע. ומהו מספר ההורים המתאמצים להתאים את בחירת המקצוע להתפתחותו הגופנית והרוחנית של הנער? מהו אחוז ההורים המתיעצים עם המורה והרופא בשאלה כה חשובה ומכריעה כבחירת מקצוע לנער? כמה מהמקריוּת ומהכרעת גורמים חיצוניים שוררים בדבר זה? המתאימים ­הלב, הריאה, השרירים והחושים למקצוע שהנער מתחיל ללמדו? אלו הן שאלות משניות, ולרוב מכריעים בדבר הסכום שמשתכר בעל המקצוע ועמדת המקצוע בחברה.

1.jpg

כמה גוּפים ונפשות נהרסים יום־יום ע"י בחירה שטחית זו!

רבות הן המחלות האורבות בסתר ומחכות להזדמנות להגיח ממחבואן ולהרוס את הגוף והרוח. הגיל שבו משמשות בערבוביה הילדוּת והבגרוּת, שבו נמצא האדם במצב של העדר שיווּי משקל ובמצב שכל האורגנים טרם הספיקו להתאים את עצמם איש לרעהו – נותן את ההזדמנות הטובה ביותר למחלות שונות.

ההכרה המינית מתפתחת וצצות הרגשות והופעות מיניות בצורה כה חזקה עד שהן מתפרצות בעצמן מאליהן בדרכים ובאופנים שונים. הילד עומד נבהל לפני הופעות אלו; מסתיר טפח ומתגלים טפחיים, ואין הוא יודע להבחין בין תופעה פיסיולוגית לבין תופעה פתולוגית. מתוך רגש של בושה, האופיינית לגיל זה, אין הנער מהין לשאול בעצת רופא ולא כל חבריו הם “יועצים” טובים בענינים כל עדינים…

הנעזוב את הנוער לנפשו במלחמה קשה זו? השפעה בלתי־נכונה, ולוּ הקלה ביותר, עלולה להרוס את כל חיי האדם ואת חיי המשפחה שלו. ומה שונים היו חיים אלה אילו באה בשעתה מלה אחת של הסברה.

בתנאי האַקלים שלנוּ, לא כל שכן שאין להזניח את הנוער בתקוּפה זו ודרושה שותפוּ­­ת פעוּלה מצד הרופא, המורה וההורים.

הסתדרוּיות הנוער שלנו, למרות התאמצותן וחיפושיהן – טרם מצאוּ את הדרך אל הרופא שדברים רבים תלויים במוצא פיו; הרופא שלנו טרם למד לחנך ולא תמיד יודע המורה להקל על מצוקתו הנפשית של הצעיר. לכן דרושה פגישה בחיים, בעבודה, של שני סוגי המחנכים האלה.

1930


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 55722 יצירות מאת 3470 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 22233 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!