בעיה עיקרית וחשוּבה עומדת לפני שלטונות הבריאוּת בארץ, בין מרכזיים ובין מחוזיים ועירוניים – היאך להחדיר לתוך הציבור את חשיבות ההיגיינה, בית־החולים, המרפאה, תחנת הטיפוּל בתינוקות וכד'. כרגיל אין איש מרגיש צורך בהם, אלא אם כן הוּא נזקק להם.
כיום רחוק הציבוּר מאד מהכּרת כזאת, וּבמוּבן זה אין הבדל גדול בין ותיק ועולה חדש, עוסק בעבודה רוחנית או עובד עבודת־כפיים, יוצא פולין או רוּסיה, ספרדי או תימני. בימינוּ מתעניין ציבוּרנוּ, ללא הבדל מעמד או עַדה, קודם כל בבעיות מדיניות, בענינים מפלגתיים, ובעיקר נתון כל איש ואיש לעניניו הפרטיים ואינו שׂם לב לבעיית המלריה, הטיפוּס וכד‘. רק אם תפרוץ מגיפה גדולה של דֶבר או שיתוּק ילדים – הוא מראה בה התעניינות־מה וגם זה לתקוּפה קצרה בלבד. הציבוּר אדיש לא רק לגבי עניני בריאות בעולם או אפילו בארץ, אלא גם לגבי בעיות־בריאות מקומיות, אשר לכאורה היוּ צריכות לעניין אותו. אסיפת־הסברה על נושאים היגייניים מבוקרת ע“י חוג מצוּמצם של אנשים בלבד, אלא אם כן מסדרים משפט ציבוּרי שריח סנסציה נודף הימנו. עסקני הליגה למלחמה בשחפת – בעיה כה רצינית – רובם ככולם הם רופאים, אחיות, חולים ועסקניות ציבוריות. פה ושם קים בית־חולים עירוני ובראשו ועד־מנהל, היושב בחדרי חדרים ומחליט החלטה בלי שהציבור יתענין וידע מה נעשה בבי”ח זה ובלי שיוכל להשפיע על מהלך הענינים בו. כאשר יחלה איש או בן משפחתו ויזדקק לבי"ח זה – ירגיש היטב במחסור במיטה, במחסור בצוות מקצועי או בסדרים הנהוגים בו. אולם משירווח לו, ימהר לשכוח את התקלות הללו וגם לא יתלונן, אם מפני אדישות ואם בגלל החשש, שלא ישעו כלל לתלונותיו. אמנם, קיימת מחלקת־בריאות עירונית וגם לשכת־בריאות ממשלתית, אלא שבעיני הציבור תפקידם של מוסדות אלה, כנראה, רק להציק ולגזור גזירות והוּא – האזרח – צריך רק להתחכם, איך לעקוף אותן. התלישוּת הזאת היא בעוכריו והיא לפי דעתי, הסיבה העיקרית למצב היגייני ירוּד ברחוב, בשוּק, במסעדה, בחנוּת, בחצרות וכו’.
*
כדי לעניין את הציבור בבעיות בריאות, הכרח להגיע לכל עיר ומושבה, לכל שכוּנה ורחוב ולכל בית ובית. כל רשוּת מקומית צריכה להיות תא בריאותי במדינה, בתיאוּם־פעולה בין הרשוּיות המקומיות לבין עצמן ובינן לבין השלטונות המרכזיים. על יד כל מחלקת־בריאוּת עירונית צריך להיות ועד או מועצה רחבה, אשר בה יהיוּ מיוּצגים כל שכבות הציבוּר מכל שכונות העיר. אם לא ישוּתפוּ כל חלקי הציבור בדרך דמוקרטית, אין תקוה לתוצאות רציניות. בי“ח עירוני אינו צריך להיות קנינו הפרטי של ועד מנהל ממונה מלמעלה, אלא עליו להיות מנוהל ומבוקר ע”י ועדה ציבוּרית, אשר גם תשמיע דברי־בקורת והצעות לתיקוּנים ולשיפוּרים. תחנת־טיפול בתינוקות, מעון־יום לילדים או מרפאה עירונית, אינן צריכות להיות ענינו של הרופא או של האחות הציבורית בלבד, אלא מן הדין שהציבוּר כוּלו יהיה מעונין בפיתוח המוסדות הרפוּאיים והסוציאליים בעיר; חשוּב ביותר כי ישוּתף בהיגיינה ובתברוּאה, שהצלחתן המלאה תלוּיה בהבנתו וברצונו הטוב.
*
עניני הבריאות בשטח מוּניציפלי מסויים, מן הראוּי שיאורגנוּ, לפי דעתי, בצוּרה דלקמן: המועצה העירונית ממַנה את מנהל מחלקת הבּריאוּת העירונית ואת כל הצוות הדרוש. מנהל מחלקת הבריאות העירונית יעמוד במגע תמידי עם משרד הבריאוּת המרכזי, באמצעות לשכת הבריאוּת העירונית. מאידך גיסא, עליו להימצא בקשרים אמיצים עם הציבור באמצעות מועצת־הבריאוּת העירונית, הצריכה להיות מוּרכבת מבאי־כוח הציבוּר שיבחרוּ בשכוּנות ובאזורים שונים בעיר. מנהל מחלקת הבריאוּת, הממונה מטעם המועצה העירונית, ישמש כיושב ראש מועצת הבריאוּת, וכמוּבן – בהסכמתה; פּירוּש הדבר, שמבחינה אדמיניסטרטיבית הוא כפוּף למועצה העירונית, אולם במינוּיו יש להתחשב עם דעת הציבוּר. יו"ר מועצת הבריאות העירונית צריך להיות איש מוכשר ומעונין בתפקידו ולא כנהוג אצלנוּ, שאחרי חלוקת כל התפקידים השונים לפי מפתח מפלגתי ונשאר עוד מי שלא בא על סיפוּקו, מוסרים לו – את תיק הבריאות.
*
על מועצת הבריאות לטפל בשלושת ענפי־פעולה עיקריים: א) עזרה רפואית במוסדות סגורים (בתי־חולים) ופתוּחים (מרפאות); ב) רפואה מונעת (תחנות טיפוּל בתינוקות ובנשים הרות, מלחמה בשחפת ועוד); ג) תברואה והיגיינה. לכל אחד מענפי הפעולה הנ“ל בוחרת המועצה בועדות־משנה. את יו”ר הועדות האלו צריכה לאַשר המועצה העירונית וכך אפשר יהיה להעניק לועדות אלו סמכוּיות רחבות – שאינן, כמובן, אדמיניסטרטיביות, אלא נתונות אך ורק בידי המועצה העירונית. לועדות אלו לא תינתן הרשוּת למַנות צוות־עובדים או לפטר עובד; אבל תינתנה להן סמכוּיות רחבות לחוות־דעת, לפיקוּח ולבקורת.
במידה שועדות אלו תראינה פעילוּת, תגדל השפעתן על מהלך־הענינים. לדוגמה: ביה“ח העירוני או המחוזי ינוהל ע”י מנהל ממונה מטעם העיריה, אבל הפיקוח עליו והבקורת יהיוּ בידי ועד מנהל, המשמש כועדת־משנה של מועצת הבריאות הנבחרת. תלונה על סדרים מסוּיימים בביה“ח העירוני או הצעה להרחבת מחלקה בבי”ח וכד' יובאוּ לפי ועדה ציבוּרית זו, שתבחון אותן ותגיש את מסקנותיה לפני שלטונות העיר ומועצתה, אשר בודאי יתחשבו בדעתה.
כאמור, נודעת לצוּרת־ארגוּן זו חשיבוּת מיוּחדת לגבי דרישות ההיגיינה, שע"י כך ישוּתף הציבור שיתוּף מלא ולא יישאר, כמו עד כה, פּסיבי כלפּיהן, משוּם שהוא רואה בהן מעֵין צו־מלמעלה.
במועצות הבריאוּת ישתתפוּ נציג לשכת הבריאוּת הממשלתית וכן באי־כוח גוּפים ציבוּריים רפוּאיים, כמו: קוּפת־חולים, מגן דוד אדום וכו'.
*
באי־כוח מועצות־הבריאות, העירוניות או המחוזיות, מכל הארץ יחד עם באי־כוח מוסדות הרפוּאה הארציים, יהווּ את מועצת הבריאות הארצית שע"י משרד הבריאות הממשלתי. כך תרוּתק שלשלת, אשר כל חוליותיה תשולבנה זו בזו – הציבור הרחב, המועצות העירוניות ומחלקות הבריאות שלהן, המוסדות הרפוּאיים והשלטונות המרכזיים. רק אם ננקוט בארגוּן כזה אפשר יהיה לקווֹת שלאט לאט ייגמל הציבוּר מאדישוּתו כלפי בעיות־בריאוּת וכי תיווצר אפשרוּת של תיאוּם בין כל המעוּנינים בדבר.
1951
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.