מוצאו של שמואל חיים ברכוז מפינסק, מן הערים העתיקות בפולין, שלפי המסורת היה קיים בה ישוב יהודי למן המאה ה־16.

נולד בתשרי תר“ם (1879). בילדותו שמע תורה מפי מורים טובים, ונטיה מיוחדת היתה לו ללימודי התנ”ך. אחר כך השתלם באופן עצמאי.

בעודו צעיר התחיל עוסק בהוראה והורה שעורים פרטיים בעברית. המורה הצעיר נתחבב על תלמידיו שומעי־לקחו, ורכש לו שם טוב כמורה מצליח.

לאחר נשואיו בגיל צעיר, הוזמן כמורה לעברית בעיירה ברזינה (פלך ווהלין), ומיד התחיל להורות לפי השיטה החדשה בימים ההם “עברית בעברית”, שרק מורים ספורים העיזו להשתמש בה.

כעבור שנה עבר להומל (רוסיה הלבנה). שם עסק בהוראה ב“חדר מתוקן” של המורה יש"י אדלר.

במרוצת הזמן עבר ש. ח. ברכוז לברדיצ’וב (אוקראינה), ואף שם עסק בהוראה. כרוב המורים העברים בימים ההם, שהיו לא רק מפיצי תרבות אלא גם מפיצי חבת־ציון, שימש ברכוז מורשה הועד “חובבי־ציון” מאודיסה. כן היה ממיסדי “החברה הספרותית העברית” ואגודת “חובבי שפת עבר”.

יומם ולילה שקד ברכוז על התורה ועל העבודה הצבורית. ועם זה המשיך בעצמו בהשתלמות בפדגוגיה ופסיכולוגיה.

כדי להקל על המורים את ההוראה לפי שיטת עברית־בעברית, חיבר ש. ח. ברכוז, יחד עם חברו פ. ברגמן, את ספרי הלימוד “שפת ילדים”, “מעולמנו” ועוד, שנתקבלו ברצון על־ידי מורי “החדרים המתוקנים”, בבתי־הספר ובשעורי־הערב שבתפוצות הגולה. אף ב ארץ־ישראל לימדו זמן רב בבתי־הספר לפי ספרי־הלימוד של ברכוז וברגמן (גם באוניברסיטה בקהיר שבמצרים למדו עברית מתוך הספרים האלה).

בראשית תרע“ב (דצמבר 1911) יצא עם משפחתו מעיר־מגורו – ברדיצ’וב, ועלה לארץ. מיד נתבקש כמורה בבית־הספר לבנות בנוה־שלום (יפו), ולאחר שנה נתקבל כמורה לגימנסיה “הרצליה” בתל־אביב. במשך 35 שנה שימש בגימנסיה מורה לתנ”ך, תלמוד, לשון ודקדוקה.

מראשית בואו לארץ נפגשתי עם ש. ח. ברכוז בין כתלי הגימנסיה ומחוצה לה. זכורות לי גם פעולותיו באגודת “חובבי הבמה העברית” בתל־אביב (שבראשה עמד שנים מספר מיסדה הד"ר חיים הררי), זה היה הגרעין הראשון של התיאטרון העברי.

קבוצת חובבים קטנה פתחה את הבימה העברית, ובקבוצה – ש. ח. ברכוז, שתירגם בשביל “חובבי הבימה העברית” עשרה מחזות אשר הוצגו בהצלחה על־ידי השחקנים־החובבים. לפעמים השתתף בהצגות גם כשחקן.

מלבד מחזות תירגם ברכוז גם ספרים שונים אחרים לעברית, בפרט ספרי קריאה לנוער, וכן השתתף גם ב“דבר לילדים”.

בשנות מלחמת־העמים הראשונה (1914–1918) הוציא לאור ש. ח. ברכוז, יחד עם עם יש"י אדלר, ספריה קטנה, שהכילה ספורים ושירים לילדים ולנערים ממיטב ספרות־העולם. ספריה זו היתה לברכה אז, כשנסתתמו כל צנורות הספרות העברית מאירופה. ארץ־ישראל היתה כחמש שנים מנותקת מכל העולם הגדול, ואי־אפשר היה להשיג ספר עברי. בדרך־כלל היו מעטים הספרים לילדים בתקופה ההיא, והמורה והמחנך ש. ח. ברכוז טרח ודאג שהנוער ימצא חומר־קריאה.

לאור פתילת־שמן קטנה (חשמל לא היה עדיין בארץ, וגם בנפט היה מחסור בשנות המלחמה) ישבו שני המורים, יש“י אדלר וש. ח. ברכוז, וחיברו, תירגמו, ערכו וסידרו את החוברות הנ”ל שיצאו חוברת לשבוע. לפעמים היה עליהם לעסוק גם בקפול הגליונות ושאר העבודות הפשוטות, כדי לקמץ בהוצאות.

ש. ח. ברכוז חיבר והוציא לאור, יחד עם פ. ברגמן, חוברות ללימוד הדקדוק: “לוחות הפעלים וכנוייהם”. “לוחות השמות והמלים”, “כיצד מנקדים” (כללי הנקוד העברי), חוברות שמשתמשים בהן ברוב בתי־הספר בארץ.

ש. ח. ברכוז הוא גם חבר פעיל בלשכת הבונים החפשים “חירם” ובהגיעו לשנות שיבה עודנו במלוא כחותיו לאורך ימים!

הערת המבלה“ד: ש. ח. ברכוז ז”ל נפטר בכ“ו סיון תשט”ו (16.6.1955).