בין ששים הנחשונים הראשונים, אשר נעצו שרטון בים החולות, מחוץ לתחומי יפו העתיקה, והקימו את הבתים הראשונים של תל־אביב, היה גם אברהם גרשון חנוך.
חנוך היה נצר ממשפחת ר' שמואל־יוסף פין, מגדולי תקופת ההשכלה, וכן ממשפחת הלמדן מתתיהו שטראשון מווילנא. בימי נעוריו היה שמו “חנעך”, ועל־פי עצת זאב ז’בוטינסקי שינה את שמו בשנת 1906 ל“חנוך”.
נולד בכ“ב כסלו תרכ”ח (18.12.1868) בעיירה קטנה איה הסמוּכה לווילנא, למד בבית־מדרש וגמר בית־ספר מחוזי. עם התבגרותו נשא אשה ופתח בביאליסטוק בית־חרושת לטויה ואריגה, מצבו החמרי היה מבוסס למדי, ולתוצרתו יצא שם טוב.
בעודו צעיר הצטרף לתנועה הציונית ונתן דעתו על העבודה המעשית בארץ־ישראל. בראשית 1906 חיסל את עסקיו הטובים בביאליסטוק, וביולי של אותה שנה עלה לארץ עם אשתו ושני ילדים והתישב ביפו.
כעבור חדשים מספר נכנס לשותפות בבית בורסקי ביפו (השותף השני היה חודורובסקי). עם זה נטע גם פרדס בנס־ציונה, והיה נוסע שבוע־שבוע מן העיר למושבה וחזרה. את הבן ואת הבת הכניס לגימנסיה ביפו שנוסדה אז על־ידי ד"ר י. ל. מטמון־כהן, והיה שמח שזכה לתת לילדיו חנוך בגימנסיה העברית הראשונה.
עם הווסד “אחוזת־בית” היה א. ג. חנוך מן הראשונים שנצטרפו לחברה זו. ששים מבוני הבתים הראשונים קיבלו, כידוע, הלוואה מן הקרן הקיימת בתשלומים ל־18 שנה. רק שלשה חברים – והם: מרדכי בן הלל הכהן, א. ג. חנוך וד"ר י. ל. פוחובסקי – לא נזדקקו להלוואה זו.
כל הבתים שנבנו היו בני קומה אחת, ואילו שלשת האחרונים הקימו בתים בני שתי קומות, ושלשת הבתים האלה התבלטו, כמובן מאליו, בגבהם בין יתר הבתים הקטנים והנמוכים, את היסוד לביתו ברחוב הרצל קרן יהודה הלוי, הניח א. ג. חנוך בקיץ תרס“ט, והבית הושלם בשנת תר”ע.
פעיל היה א. ג. חנוך, איש הכלכלה, בעבודה צבורית. עוד לפני היות תל־אביב, השתתף חנוך יחד עם המנוח מ. שיינקין, ביסוד הקהילה העברית ביפו, ושנה אחת שימש כסגן יו"ר ועד הקהלה ליהודי יפו.
בשנים הראשונות לבנין תל־אביב היה חבר הועד וחבר ועד־הבקורת, אף לקח חלק פעיל בועדת המים, ועדת הכספים, ועדה לעבודות צבוריות וכו'. כן היה חבר פעיל בועד בית־העם בתל־אביב, שופט במשפט־השלום העברי, חבר בועד המפקח של הגימנסיה “הרצליה” ועוד. שבועות מספר לפני מותו ביקר אצלי א. ג. חנוך במשרד מפעל־המים העירוני, בקשר עם הספקת מים לבנין ביתו החדש ברחוב שטאנד אף הזמינני לבקרו. זו היתה, לצערי, פגישתנו האחרונה.
א. ג. חנוך זכה לגדל בארץ דור שני ושלישי.
עד ימיו האחרונים היה פעיל, ער לכל המתרחש בארץ ובתל־אביב. הלך לעולמו ביום כ“ח שבט תש”ז (1947. 2.18).
לא בעל־מוניטין היה א. ג. חנוך, אך בונה ועסקן נאמן, מן החיילים האלמונים המעולים של התנועה הציונית שכל התנועה נשענת עליהם. יהי זכרו ברוך.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.