יוסף אברהם ברלין היה מן האדריכלים הראשונים של תל־אביב, אשר הקים בעירנו מאות בתים, הבולטים בצורתם האדריכלית המקורית.
נולד בתרל"ו–1876 במוהילוב שעל הדניפר (רוסיה הלבנה) לאביו אריה (ממשפחת ר' נפתלי־צבי יהודה ברלין, הידוע בכנויו “הנצי”ב" מוולוז’ין), שהלך בדרכי קרוביו הרבנים הגדולים בתורה ובחיבת ציון, והיה בא לארץ בכל שנה לקנות אתרוגים להפצה בין היהודים חובבי אתרוגים מארץ הקודש בכל רחבי רוסיה.
בנו יוסף אברהם נתחנך ברוח המסורת והחיבה לציון, ושאף להשכלה כללית. משנתגלה בו כשרון לציור נסע לאודיסה, וגמר שם בית־ספר לציור, ואחר כך עבר לפטרבורג (לנינגראד כיום), גמר פאקולטה לארדיכלות ואקדמיה לאמנות, ובהתחרויות פומביות על תכניות לבנינים זכה בארבעה פרסים.
עוד בהיותו סטודנט נשא בשנת 1905 את מרים לבית בזליאן, שנודעה אחר כך כפסלת מרים ברלין.
לאחר שגמר את לימודיו, נתפרסם בפטרבורג כארדיכל בעל כשרון ובעל סגנון יפה ומקורי, ומעמדו החמרי התבסס והלך משנה לשנה. אך לבו ונפשו היו נתונים לציון, וכשביקר הד“ר א. רופין ז”ל בשנת 1910 בפטרבורג, כנציג חברת “הכשרת הישוב”, קנה באמצעותו כמה עשרות דונאמים קרקע במרחביה שבעמק יזרעאל ומגרש לבנין בהדר־הכרמל בחיפה, מתוך תקוה לעלות לארץ בקרוב ולהשתתף בבנינה.
בגלל מלחמת־העולם סבלה שאיפתו דיחוי, ודק בשנת 1921 הצליח להגיע לארץ עם רעיתו ושני ילדים וילדה אחת. גדול היה אשרו, כשהכניסם ללמוד בגמנסיה “הרצליה” בתל־אביב.
בשנים הראשונות עבד כארדיכל ב“סולל בונה” (החברה לבנין שעל־יד הסתדרות העובדים הכללית), אחר כך פתח משרד פרטי בשותפות עם המהנדס פסובסקי. לאחר כמה שנים ניהל משרד לעצמו, ובשנים האחרונות יחד עם בנו־בכורו המהנדס אליהו ברלין.
ובמשך שלשים שנות פעולתו בתל־אביב תיכנן ובנה מאות בתים, שהצטיינו ביפים ובטיבם. בהם יש להזכיר את בית־הכנסת הגדול של הספרדים ברחוב שד“ל, בנין תיאטרון מוגרבי, תחנת־החשמל הראשונה בתל־אביב ברחוב החשמל, בית פודלישבסקי בשדרות רוטשילד. גם לעצמו בנה לפני עשרים שנה בית מלבני־סיליקאט (בלי טיח מבחוץ) ברחוב מזא”ה, ואחרי שמכרו בנה לו בית מחומר זה בשדרות רוטשילד קרן רחוב בלפור, והבית בלט מיתר הבתים ביפי סגנונו המקורי והעיד על הטעם האמנותי של יוצרו ובעליו.
בחיים הפרטיים זכה לחיבה ולהוקרה בשל הופעתו ההדורה והאצילות שבמנהגיו ובהליכותיו, ובחיים הצבוריים – באגודת המהנדסים והאדריכלים שנמנה עם מיסדיה ופעיליה – היה ממעט בדיבור ומרבה במעשים.
הפסקה בפעילותו באה כשחלה בשיתוק כללי. משהבריא חזר לעבודתו על אף לחץ־הדם הגבוה. גם בשנות מחלתו המשיך להתענין בארדיכלות ובמלאכת הבניה של העיר.
בכ“ה תמוז תשי”ב, בצאתו מבית הדואר אחרי משלוח ברכה לבתו בחיפה, מט ונפל ברחוב, נאסף על־ידי “מגן־דוד אדום” והובא לבית־החולים העירוני, ובערב יצאה נשמתו.
זכרו שמור לברכה, בשורת בוני תל־אביב ומעצבי דמותה הארכיטקטונית.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.