רקע
יוסף מאיר

קיבלתי הודעה רשמית, כי עלי לתקן את הברז המטפטף, שאם לא כן יסגרו לי את המים. שמחתי להודעה הזאת, כי יש בגזירה זו לא בלבד משום חסכון במים, אלא גם קיוּם מצוות־בריאוּת.

הברזים המטפטפים והמים העומדים בחצרות, עלולים להמיט סכנה על תושבי הכרך. לא סוד הוּא, כי בתל־אביב העיר מצוּיים בכל השנים מקרי מלריה חדשים. ואף־על־פי־כן שאין הופעות אפּידמיות של המלריה בתל־אביב, הרי סיכוּם המקרים האלה במשך שנה הוא ניכּר למדי. ואַל נטיל את כל האשמה על הירקון. נכון, שלא מעטים הם האנשים המשלמים במיטב כוחותיהם ובבריאותם מחיר טיול לאור הירח על שפת הירקון. אבל יש מקרי־מלריה ודאיים גם בתוך העיר אצל האנשים, אשר לא בקשוּ כלל להנות מטיול על שפת הירקון ולא יצאו מכבר את העיר. חבל, שהפּקיד הזריז לא נזדמן לחצר האנשים האלה לראות בה את הבריכה הקטנה שמימיה עומדים תמיד. אמנם, כאן לא יכול היה לראות עבירה על חוק החסכון, לפי שהמים עומדים ללא כל תנועה ואינם נגרעים. אבל יש ויש משום עבירה על חוק הבריאוּת. על־כל־פּנים עבירה חמוּרה היא מעבירת הברז המטפטף.

אני מקווה, כי מעתה, אם אזרוק לתוּמי קליפּת־בּננה על המדרכה, יפתיעני שוטר־חרש ויוליכני למשטרה על שעברתי על “לפני עיור לא תתן מכשול”. וודאי הוא לי שלא יצאו ימים מרובים ואשב לי באוטובּוס ציבורי ואצית סיגריה, כמנהג אנשי עירנו, והנהג יעמיד את המכונית – באדיבות, כמובן – ויקרא לשוטר הקרוב ויצווה עלי לצאת את האוטובוס וליהנות מעשן־הסיגריה מתוך הליכה ברגל. ושמא לא רחוק היום והשוטרים יסובבו בחנויות המכולת והירקות ובאטליזים ויקפּידו על הנקיון ועל ההיגיינה, שהירקות לא יתגוללוּ בחול והפּירות יהיוּ מכוּסים ברשת ולא יקמצוּ בקנסות ובלבד להבריא, אחת לתמיד, את העיר הזאת, אפילו בגזירות קשות.

אף אני בחלומי – והנה גם כל המחלבות וכל המסעדות בעיר נתוּנות לפיקוח חמוּר תמידי והעוסקים בכך נבדקים לעתים קרובות, שמא מצוּיים ביניהם נושאי מחלות מדבקות; והבדיקות יסודיות, לרבות בדיקת הצואה והשתן, לפי שהבודקים אינם מסתפּקים בתעודה שהעובד מביא מאיזה רופא. וכל כך למה? משום שמחלות הטיפוּס והדיזנטריה נפוצות מאד בעיר בכל שנה. ואם גם אין הן פּורצות בהמון, בצוּרת אֶפּידמיוֹת, אי אפשר שריבוּי המקרים לא ידאיגנו.

ושוב באותו ענין: הברז המטפטף. אין ספק שאני חייב לסגרו, אבל כיצד מלאכה זו נעשית? הרי ככל שניסיתי לעשות זאת, נרטבתי כולי והברז בטפטוּפו עומד. תאמרו, אלך לבקש פּועל מוּמחה, עד שאתם אומרים כך, אמרו לי קודם, היכן אשיג שכזה, אפילו לתיקון קל, ואם אשיגו – מתי יבוא? ועל כן זאת עצתי לעיריה: אחרי הודעה מתאימה והתראה בעתוֹנוּת, יעבור פּועל מומחה בכל החצרות וככל שימצא ברז פּתוּח יפתח את ארגזו ויעמיד את הברז על תיקוּנו והעיריה תגיש את החשבון לבעל־הבית. על־ידי כך היא תוּכל לקמץ לה פּקיד המסתובב ורושם, כשם שתחסוך כתיבה וריצה, משא־ומתן וקנסות. הזריז יתקן בעצמו את הברז ושאינו זריז ואינו בקי בתיקוּנים כאלה ישלם, לרצונו או לאונסו, את הפּרוטות האלו. והעיקר – הדברים יתוּקנוּ מיד. אדרבה, תנסה העיריה נסיון זה.

1935


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 58958 יצירות מאת 3832 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־32 שפות. העלינו גם 22248 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!