אדם יקר רוח, חביב ונוח לבריות. התורה והעבודה התמזגו בו למזיגה גאה, ואת מיטב שנות חייו הקדיש לעסקנות צבורית בהיקף רחב.
ר' יהודה ליב גרשון כהנוביץ נולד במחוז הומל ברוסיה בשנת תרל"ט (1879), ומנעוריו נמשך אחרי הרעיון הלאומי והיה אוסף תרומות לועד “חובבי ציון” באודיסה.
לאחר הקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897, הצטרף להסתדרות הציונית, ועבד במזכירות של לשכת הגליל הציוני בהומל, שבראשה עמד אז המורשה הגלילי ד“ר צבי ברוק. במזכירות זו עסק שלש שנים ופעל הרבה ברכישת חברים חדשים, ביסוד אגודות ציוניות בגליל הציוני, מכר שקלים והפיץ את הספרות הציונית. אחר כך שימש עשרים ואחת שנה (תרס“ב–תרפ”ג) כמזכיר ההסתדרות הציונית, ואגודת חובבי שפת־עבר בהומל. ידיו היו תמיד מלאות עבודה צבורית שלא על מנת לקבל פרס. בשנים תרע”ז–תרע“ט ייצג י. ל. כהנוביץ את ההסתדרות הציונית במועצת העיר הומל, בועד הקהילות ובבנק העירוני. בשנת תר”ס השתתף כציר בועידה הציונית בווילנה. בתרס"ב – כציר בכנוס ציוני רוסיה במינסק, בכנסיה הארצית בהלסינגפורס (תרס"ז), ובכינוס הציונים בפטרוגראד (תרע"ז). בועידת הציונים במוסקבה נאסר יחד עם כל צירי הועידה, באשמת פעילות ציונית.
עם שחרורו מן המאסר, השתתף באופן פעיל ביסוד עשרים מוסדות קואופרטיביים לאשראי בפלכי מוהילוב, מינסק וצ’רניגוב, שנוסדו מטעם מרכז יק"א שבפטרוגראד, ואת עבודתו הציונית לא הפסיק.
בתרפ"ג עלה כהנוביץ לארץ־ישראל עם משפחתו והוריו הזקנים והשתקע בתל־אביב. כעבור זמן־מה הוזמן מטעם מרכז בעלי המלאכה בתל־אביב לייסד ולנהל את הבנק למלאכה, ומאז ועד יומו האחרון, למעלה מעשרים וחמש שנה, עמד בראש המוסד כמנהל ראשי.
יל“ג כהנוביץ לא הצטמצם במסגרת הבנק למלאכה בלבד, אלא עסק בעבודה צבורית רחבה, אזכיר רק כמה מוסדות, שבהם השתתף באופן פעיל ומתמיד, כגון: יו”ר הנהלת “עונג־שבת” ב“אוהל־שם” מיסודו של ביאליק; גזבר “בית ביאליק”; גזבר “ברית ראשונים”; חבר מועצת אגודת שוחרי האוניברסיטה; חבר ועדת הבקורת של “בית אחד־העם”; סגן יו“ר התאחדות יהודי רוסיה; חבר נשיאות המועצה המאוחדת של הקואופרציה הארצישראלית; מיסד ועורך הירחון “קואופרציה” ו”הלוח הקואופרטיבי", ועוד ועוד.
יל“ג כהנוביץ פירסם מאמרים רבים בעתונים שיצאו לאור בשעתם ברוסיה: “המליץ”, “הזמן”, “הד הזמן” ו”דער פריינד". גם בארץ השתתף בעתונות היומית והמקצועית וכתב על נושאים צבוריים כלליים וקואופרטיביים, ואף פירסם חוברת בעניני קואופרציה, וכן חיבר והכין לדפוס ספר מונוגרפי על הומל היהודית.
ועל הכל – אישיות חביבה, עממית, חובב ספר וחובב אנשי־ספר, ציוני שלם בכל מהותו, מן הדמויות הנאות של הגווארדיה הישנה בתנועה הציונית, דאבדין ולא משתכחין.
הערת המלה"ד: יל“ג כהנוביץ נפטר בתל־אביב בכ”ז טבת תש"ט (18.1.1949).
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.