רקע
דוד סמילנסקי
מיכל פלמן
9.jpg

מבנות ירושלים היתה האשה הצדקנית מיכל פלמן. ממשפחת שלאנק, שעלתה לארץ מלונדון בשנת תקצ"ב (1832). ר' יהושע שלאנק, אביה של מיכל נולד בירושלים.

זקנה ר' יוחנן צבי שלאנק, היה חתנו של הרב ברלין בלונדון. עם בואו לארץ השתקע בעיר העתיקה, ובמרוצת הזמן חרג מן החומה העתיקה והצטרף לקבוצת ותיקי ירושלים, שיסדו את השכונה החדשה מחוץ לחומה “נחלת שבעה” (על־שם שבעת מיסדיה הראשונים).

מיכל היתה דור רביעי ל“חכם צבי” מאמשטרדם, שנתפרסם בזמנו במלחמתו נגד שבתי צבי, משיח־השקר במאה ה־17.

בילדותה נתחנכה מיכל בבית הוריה האדוקים, ברוח החנוך המקובל בימים ההם בירושלים.

בהגיעה לגיל שמונה־עשרה, השיאוה הוריה לצעיר נחמן פלמן, מחלוצי הפרדסנות בארץ. החופה היתה ביפו, ואת “שבעת ימי המשתה” חגגו בפרדס היהודי הפרטי הראשון של הורי החתן נחמן פלמן ב“כפר סומיל”, שבסביבות יפו בימים ההם (כיום מזרח תל־אביב).

אז, לפני שני דורות, היו כל הפרדסים בארץ־ישראל קנינם של ערבים מוסלימים ונוצרים בלבד, ואילו ליהודים לא היה כל חלק ונחלה בהם, פרט לפרדסו היחידי של סיר משה מונטיפיורי (במקום הפרדס הזה הוקמה ברבות הימים “שכונת מונטיפיורי”).

יהודי יפו והמושבות היו נוהגים מזמן לזמן לבקר אצל ר' דב־דוד פלמן ורעיתו שרה־איטה, אשר הקימו להם בית בתוך פרדסים, וגרו בו שנים רבות עם צאצאיהם, משפחה בת עשר נפשות.

הזוג הצעיר, נחמן פלמן ורעיתו מיכל, קבעו דירתם בשכונת “נוה־שלום” ביפו. האשה מיכל עמדה לימין בעלה החרוץ, אשר עבד בשנים הראשונות לנשואיהם בפרדס הוריו שבכפר סומיל, ואחר כך השגיח על פרדסי אחרים, וברבות הימים עסק גם במסחר ותעשיה.

עם הווסד החברה “אחוזת־בית” ביפו (בתמוז תרס"ו), לשם הקמת פרבר־גנים מחוץ לתחומי יפו, היו נחמן ומיכל פלמן מן החברים הראשונים. עם התחלת הבנין (בסיון־תמוז תרס"ט) היו שניהם מן הבונים הראשונים ברחוב שנקרא אחר כך “הרצל”. במקום הבית הזה בנוי עכשיו בית הבנק אנגלו־פלשתינה ברח' הרצל קרן יהודה הלוי.

האשה מיכל, המטופלת בארבע בנות ושני בנים, היתה עקרת־בית למופת, עבדה במשק־בית מן הבוקר ועד הערב. לא רדפה אחרי עושר והסתפקה במועט ותמיד היתה שמחה בחלקה, ידיה היו תמיד מלאות עבודה במשפחתה הגדולה, אבל גם את החברה לא שכחה, והיתה חברה ועסקנית פעילה ב“עזרת־נשים” וב“גמילות־חסדים” ואף תרמה תרומות למוסדות חסד וצדקה.

בנותיה ובניה למדו כולם בבתי־ספר עבריים ביפו, ואחר כך בתל־אביב. הבנים השתלמו גם במוסדות־חנוך אקאדימאיים בחוץ־לארץ.

מיכל פלמן היתה מאושרת לחזות במו עיניה את גידולה המהיר של העיר העברית הראשונה תל־אביב.

היא זכתה לגדל בארץ שני דורות, מהם שלשה נכדים אשר שרתו בדרגות שונות בשרותי צבא ההגנה לישראל: בצבא היבשה, בחיל הים ובחיל האויר.

חמשים וחמש שנה חיתה מיכל חיי משפחה יפים ונעימים.

בכ“ה ניסן תש”ט נפסק פתיל חייה בגיל 74, והובאה למנוחות בבית־העלמין הישן ברחוב טרומפלדור ליד קברות אחדים ממיסדי תל־אביב. 


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48148 יצירות מאת 2674 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!