על דבר החובה הקדושה המוטלת על כל אחד מישראל, היושב בארץ־ישראל, לדאוג לאחיו העולים – אין לדבר הרבה. כל אחד מאתנו יודע ומכיר כמה תלאות, פרפורי נפש, תעיות, סובל העולה לארץ־ישראל אפילו כשהוא בא עם סכומים מסויימים, ומכל שכן ההמון הגדול המשולל כל אמצעים, אבל אמצעי אחד גדול יש בו בנפשו: רצון כביר להשתתף בבנין הארץ ואנרגיה יוצאת מהכלל. וכדי שלא יתבזבז ולא ילך לטמיון הרכוש הגדול והיקר הזה נחוצה עזרה והדרכה מצד אלה שכבר התישבו בארץ. והעיקר יחס לבבי אמתי, הרצון להשתתף בצער העולה. כמובן, שכל יהודי ארצישראלי צריך ליתן נדבתו להכנסת אורחים, אבל זה לא מספיק. אם אדם נותן את נדבתו ומסתלק לא יצא בזה ידי חובתו. אסור לנו לשכוח אף לרגע את חובתנו הלאומית להגביר את עלית חלוצינו ולתת להם אפשרות להתקיים בארץ. זוהי לא רק חובות המוסדות הציוניים והפילנטרופיים, אלא חובת כל יהודי באשר הוא יהודי. אנו נמצאים ברגע מכריע, לממש את התקוה בת אלפים שנה, שטובי עמנו שמרוה בלבם. ואנחנו, בעמדנו עכשיו בבחינה, חייבים לאזור את כל כוחותינו שנגמור אותה בהצלחה. הענינים הפרטיים, הטובה הפרטית, הנוחיות ובקשת חיי שלוה של הפרט צריכים להיות נדחים מפני גודל הפרובלימה הלאומית. כל מי שהוא יהודי נאמן לעמו לא יחדל רגע מחשוב, שעולים באים, שעולים צריכים לבוא, ועלינו לצמצם את עצמנו, את מאויינו, כדי לתת מקום לאורחינו הבאים להתישב בתוכנו.
הנה הולכים ומתקיימים דברי הנביא: עוד יאמרו באזניך בני שכליך צר לי המקום גשה לי ואשבה (ישעיהו מ״ט, כ׳).
נגש נא ונתקרב איש אל אחיו להרבות את הקליטה של העולים.
“הארץ”, אדר תרפ״ה
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.