שבה מתרחב מצע הבחירות של מפלגת הקִדמה

המתונה בגבולות החוק

רבותיי הנכבדים!

בימי מאבק אלה לקראת הבחירות, צריך לפעול בחכמה, ולהקדיש תשומת לב לאותן התופעות החשובות כל כך בחיי הצ’כים, אף ששאר המפלגות אינן מתעניינות בהן במידה הדרושה. בראש ובראשונה עלינו להזכיר את האנשים, או מוטב לומר את הכת המיוחדת בעם, המדוכאת והמושפלת יותר מכול. שאר המפלגות הפוליטיות שמות לב בעיקר לשכבות אחרות, אך אני שואל את כולכם, ולא חשוב לאיזה מחנה אתם משתייכים, האם מישהו מן המנהיגים הפוליטיים המובילים התייחס לשוער הבתים? ואני עונה: כן! אבל איך? איך התייחסו אליהם? אני מצהיר בפרהסיה, שהפוליטיקאים המובילים התייחסו אליהם רק בקללות. אני ממלא כאן רק את חובתי הנעימה, כאשר אני מעלה האשמה נוראה נגד המועמד המתחרה וַאצְלָב חוֹץ. בוודאי שמעתם את נאום הבחירות שלו, שבו תבע בצורה מפוכחת לגמרי את שיפור תנאי החיים של השכבות חסרות הרכוש הנקראות מעוטי יכולת. אבל האם שמעתם אותו מדבר אי פעם על שוערי הבתים? הוא מתנכר לאותם האנשים האציליים ומתעלם לחלוטין גם מרעיותיהם. מאיזו סיבה? ידידים, כאן מגיעה שעת חשיפת האמת הנוראה. ואצלב חוץ, מועמד אותו הרובע כמוני, חייב לשוערת הבית ברחוב בּוּדצֶ’סְקָה מס' 12 סכום של קרונה ושישים, ובזְבְּרַסְלָב, שבה התגורר קודם, מעמיד פני סופר, הוא לא חייב פרוטה מסיבה אחת ויחידה, שלא היה להם שם שוער בכלל. ועתה תארו לעצמכם, שבאותו הבית שבו התגורר המועמד המתחרה שלי אכן היה שוער! מה היה נחשף כעת? ללא ספק הדבר היה מגיע לחשיפתו של המועמד המתחרה שלי במלוא מערומיו, מה אני אומר, לא רק במלוא מערומיו, אלא במערומים הגדולים ביותר שאתם, רבותיי הנכבדים, מסוגלים לתאר לעצמכם. אותם הדברים אני יכול להכריז באומץ גם על כל שאר המועמדים המתחרים. כמה נשאר חייב לשוערי הבתים החבר שְקָאטוּלָה? האם עליי, ידידיי היקרים, לספר לכם את כל השתלשלות המעשה, כיצד ויקטור דִיק, מועמד מפלגת החוקה, הוציא במרמה את מפתח הבית מידי השוערת ועדיין לא שילם בעדו? עד כדי כך מרחיקה לכת קנאות פוליטית. האם עליי לספר לכם, שוואצלב חוץ, חבר הפרלמנט מטעם המפלגה הלאומית-הסוציאליסטית לשעבר, צעק על השוערת: “תסתמי את הפה, זקנה!” ומה, בסך הכול, רצתה אותה הגברת, אם לשנים-עשר ילדים? רק לקבל קרונה ושישים בעד פתיחת שער הבית, ובאותה הזדמנות, הדבר קרה לפני ימים מספר, דרשה מכבוד המועמד חוץ לא לקשקש בשובו מאסיפות בוחרים על קירות הפרוזדורים ‘בחרו בוואצלב חוץ!’ אותה השנאה לשוערים מפגין גם ויקטור דיק, ששאיפתו הגדולה היא להיות שוער בארמון המלכות בהראדצ’ני. והאזרח שקאטולה, האם ידוע לכם מה אמר לשוער, שדרש ממנו לשלם, סוף-סוף, בעד פתיחת שער הבית? “כל עוד אתה לא תהיה חבר במפלגה הסוציאל-דמוקרטית, לא תראה פרוטה ממני.” כאן, אסיפה נכבדה, באה לידי ביטוי כל הטקטיקה של המפלגה הסוציאל-דמוקרטית! הרי השוער המיואש ההוא, כדי לזכות באותן שלוש קרונות שישים שמגיעות לו, הצטרף לסוציאל-דמוקרטים. ואולם כאשר חזר ודרש משקאטולה את הסכום שחייב לו בעד פתיחת שער הבית, הטיח בו שקאטולה: “אבל חבר, אתה לא מצפה שהחבר-היושב ראש שלך ישלם לך בעד דבר פעוט כזה!” מכאן נהיר לכם, ששום מפלגה פוליטית עדיין לא דאגה לשוערי הבתים, שכולן מביטות על שוערי הבתים כעל רע הכרחי. רק אנחנו מעזים לבוא עתה עם המצע שלנו, שבו מבואר סעיף זה בדיוק נמרץ. על הממשלה הנכבדה לדאוג בעזרת החוק להלאמת שוערי הבתים, כפי שהדבר ברוסיה. כך ייעלמו, ללא ספק, כל אותן התופעות המכוערות, ומי שיעז לפתוח פה על שוער או שוערת בית, יהיה צפוי למאסר. הלאמת שוערי הבית תגן על שכבה זו, שהיא בעלת חשיבות מרבית בעם, מפני התעללות מצד חוגי הדיוטות, ויחד עם זאת גם תיחסך משוערי הבתים הריצה בין דיירי הבית כדי לספר להם, שבקומה הראשונה בני משפחה זו או אחרת שוב התקוטטו, שאצל פקיד הממשלה זה וזה שוב קונים באטליז בהקפה ושהמורה בקומה שנייה שוב לובשת שמלה חדשה ומניין לה הכסף. אחרי הלאמתם שוער הבית או שוערת הבית פשוט יודיעו על עניינים כאלה למשטרה ¹, וזו תערוך את החקירה הדרושה בהתאם, למשל, מדוע לנגר בקומה השלישית שוב נחרך החלב ונודף סירחון כזה בפרוזדור. אחרי הלאמתם כבר לא יצטרכו השוער או השוערת לריב עם הדיירים, מי שלא ימצא חן בעיניהם, יטפלו בו ללא רחמים. יקראו לקרון עצירים, ואותו דייר יובל לתחנת המשטרה ושם ייענש על סמך חוק המלקות המלכותי. אותם העונשים יוטלו גם על כל עוזרות הבית, שישפכו מים על המדרגות. אך עונשים חמורים עוד יותר יוטלו על דייר שלא ישלם בעבור פתיחת שער הבית. לאדם כזה יתייחסו כאל נפקד וכל רכושו יוחרם.

אני מקווה, אסיפה נכבדה מאוד, שעל ידי הלאמת שוערי הבתים יתוקן, סוף-סוף, העוול שנעשה במשך מאות שנים ליצורים האומללים הללו, הנחשבים עד כה, בטעות, לחלאת המין האנושי.