מכתבים פרטיים באידיש מן המאות הקודמות לא נשמרו אלא מעט מאד. ידועים הם המכתבים שנכתבו בפראג בכסלו שנת ש“פ (1619) ונשלחו ע”י שליח מיוחד לווינא, נתגלגלו אל הארכיון הממלכתי אשר שם ונתפרסמו ע“י א. לנדאוי וב. ווכשטיין בשם Jüdische Privatbriefe aus dem J. 1619 (ווינא־לייפציג 1911). ב”היטארישע שריפן פון ייווא“, כרך ב' עמ' 43 ואילך, פרסם ד"ר י. ב. ווינריב שבעה מכתבים מגנזי הארכיון של הספריה העירונית בברסלוי, שנכתבו בתשרי שנת שמ”ט (1588). והנה מצאתי באוסף קטעי הגניזה הקהירית אשר בספרית האוניברסיטה בקמברידג' מכתבים אחדים שהם קדומים בזמן למכתבים הנזכרים, כי נכתבו בשנות שכ“ו־שכ”ז (1567), וסבורני שכדאי לפרסמם.
כותבת המכתבים היא רחל בת ר' אברהם מפראג, אלמנת ר' זוסמן, ונשלחו לבנה משה סופר תפלין היושב במצרים, היא קאהירא. מכתב אחד ערוך אל “החכם השר כמהר”ר יעקב כ“ץ ב”ר אברהם" היושב בויניציאה, ונשלח לבנה משה במצרים בבקשה שידאג לשלחהו לידי ר' יעקב, אבל שליח זה לא עשה את שליחותו והמכתב נשאר במצרים ונתגלגל אל הגניזה המפורסמת, וכך הגיע לידנו. על הכותבת אנו מוצאים פרטים נוספים, בתעודות שפרסם מר י. ברסלבסקי ב“ציון שנה ג' על הרעש בא”י וכריתת הירדן בשנת 1546. מן התעודה שפרסם שם עמ' 329 אנו רואים, שבעלה אליעזר, המכונה זוסמן בן מהר“ר אברהם צאריט בא לירושלים במרחשון שנת ש”ו, ובודאי עלתה גם אשתו רחל עמו. תעודה אחרת, שנשמרה אף היא בגניזה הקהירית ונתגלגלה לקמברידג‘, משמשת הרשאה שנתנה רחל זו באייר שכ"ד לבנה משה "לתבוע ולגבות ולקבל כל המעות שיש לי בכל איזה מקום שיהיה מנכסי עזבון בעלי אביו הנז’" (שם עמ' 326). בשנת שכ"ד לא היה איפוא בעלה ר' זוסמן בין החיים. רחל ישבה לפי זה בירושלים, בזמן כתיבת המכתבים שלפנינו, יותר מעשרים שנה, והיתה כבר זקנה שקרוב יום מותה, והיא מתפללת לה' שיחיה אותה עד שישוב בנה לירושלים. לבנה זה יש כבר בת נשואה, וחתנו נסתבך בחובות לגויים ובערבויות שונות.
במכתב הראשון נזכרת המגפה שהיתה בירושלים ובצפת. על מגפה ודבר בצפת באותן השנים נמצא ידיעות בשו“ת המבי”ט ח“א סי' ל”ב (רוב החכמים עזבו את העיר); ח“ב סי' נ”ב (המבי"ט בורח לרגלי זה מצפת); ח“ג סי' נ”ד (מגפה שהתחילה בר“ח ניסן שכ”ג ונעצרה רק קודם ראש השנה); שו“ת מהר”ם אלשיך סי' ס“ג; שו”ת הרדב“ז ב' אלפים כ”ג ועוד. ועל פי המגפה בלבד אין עוד לקבוע את זמן כתיבת המכתב, כי היו מגפות בכמה שנים. אבל אין ספק שנכתבו מכתבים אלה בין שנות שכ“ד־שכ”ז. המכתב הראשון אין בו פרט השנה, אבל אפשר לקבעו ע“פ זה שנכתב ביום ד' כ”ב אב, שנכתב בשנת שכ“ו, שבה חל ר”ח אב ביום ד', ור“ח אב חל ביום זה רק בשנות שכ”ג, שכ“ו, של”ג. המכתב השני נכתב כנראה בכ“ט תשרי שכ”ז. המכתב השלישי הרי פרט השנה מפורש בו: שכ"ז.
יש במכתבים אלו כמה פרטים מענינים על החיים בירושלים באותו זמן, והן דווקא ממחציתה השניה של המאה הט"ז מעטים הם המקורות בנוגע לעיר הקודש. מבצבצץ מהם הדלות והעניות. צרכי החיים היו בזול, אבל הפרוטה לא היתה מציה. אמנם בידי אחד העולים מאונגריא, ר' בנימין, יש סכום גדול של ארבעת אלפים דינרים או זהובים (מכתב ב' שו' 58). יש ללמוד מהם כמה דברים גם בנוגע לחיי המשפחה. ר' דוד, זקן בן שמונים, משיא את בתו ונותן בנדוניא את ביתו, כלי בית ובגדים ואת כל ספריו. הוא מקפיד שהחתן יהיה אשכנזי (מכתב ב' שו' 47־50). ר' בנימין, אחד מעשירי הקהלה, משיא את בתו לנער יתום בן חמש עשרה, לוקח אותו לביתו כדי שילמד עמו, אחרי זה הוא נוסע לאונגריא, אבל בדעתו לחזור לירושלים (שם שו' 54־60). הנשים הן נשות־חיל ודואגות לפרנסת הבית. בילא, נכדת הכותבת, יודעת לעשות בכסף ובזהב, ועובדת ברצון, אמנם – היא מוסיפה – אין לה רצון רב ללמוד. פרט מעניין מחנוך הבנות. ויש עוד פרטים שימצאם קורא המכתבים בשים לב.
יש במכתבים אלו קצת מלים וביטויים שלא הובנו על ידי, וישמשו ענין לחוקרי האידיש ומדקדקיה. על אחדים מה העמידני מר ישראל היילפרין. הוספתי בהם סימני פיסוק כדי להקל על הקריאה. הקוים על אותיות ב‘, כ’, ופ' ישנם בגוף המכתבים2.
א. [כ"י קמברידג' T.־S Loan 122] 🔗
חיים בריאות ושלו' יתן לך אדון השלום לאהו' בני ידיד נפשי היקר כ“ר משה יצ”ו. מיין ליבר זון, דו זאלטש לעבן אונ' גיזונט זיין, דיין טאכטר איז לנג מיט ליב ווריש3 אונ' גיזונט אב[ר] עז איז אויך קרנק גיוועזן ל“ע4 אבר אל טאג איז עש אויף גישטנדן. די קרנקייט די האב איך ל”ע אבר איך בין ל“ע זֵיר5 שְׁוַוך בון6 ר”ח תמוז און ביז ר“ח אב. גוט ית‘7 וויש וויא עז מיט מיר איין אויז גנג ווערט האבן. בעו’8 איך האב מֵיר אז איין גילדן בור9 צֵירט דען חדש ל”ע. איך האב ניט מער נאך אז איין הלבן גילד צו צֵירן. ר' דוד יצ“ו10 האט מיר אויף דיין ב' גמרות גיליהן איין גילדן. אונ' רובלן11 האט מיר גיליהן איין הלבן גילדן, איך האב ניט גערן בון אים גיטלעהנט12. איך האב מוזן טון. גוט ית' זאל מיר וויטר העלפן אונ' כל ישראל א”ס13. מיין ליבר זון זייא דיך ניט מצער. איך ביט אימרר14 דען רופא נא[מן] דו זאלשט קיין קרנקייט האבן, איך זאל בור דיר ליידן, אונ' ביט מֵיין15 ער זאל מיך ניט לאשן שטערבן ביז איך דיין פנים ווידר זיך16, אונ' דז דו זאלשט דיין הנט אוייף מיין אויגן טון17, אונ' זאלשט מיר קדיש זאגן. נון מיין ליבר זון זייא דיך ניט מצער אונ' לעב אונ' זייא גיזונט בון גוטז ית' שוועגן18, אונ' קום איצונדר ניט הער. עז שְטֵיט בעו' ל“ע ניט וואל היא אונטר יודן אונ' אונטר מורן19 ל”ע. צו צפת תוב“ב זאגט מן האט עז שיר אוף גיהוירט20. בלייב ביז איבר די ימים טובי' הוירשטן דז עז ח”ו היא ניט ניט21 העט אויף גיהוי[רט], זא ציך אויף שפט צן. הקב“ה דער זאל דיר ווייזן דען רעכטן וועג. איך וויל דיר שיקן רובלן אי”ה. איך וויש ניט בויא22 איך זאל געלט נעמן, די ענים23 האבן קיין געלט. מיין ליבר זון, ברענג מיר יא בגד פישתן מיט. [אי]ך האב בעז“ףה קיין ליילך אויף דער בעט אונ' קיין ציך אויף מיין איבר בעט. ווען איך ח”ו ווער גישטארבן זא העט איך ניט איין לייל[ך] גיהט דז מן מיך העט ריגן24 אָב גיהובן. איך שעם מיך פ[ר] די לויט קיין טאך… באק ניט בייא מיין תכריכים אויף מיין קאפ צו טון שׁשׁ קנשרן מיט דארט וואש ביילי25 קייפט זא טו עז. איך האף [צו] גוט ית' דו ווערשט ביצאלט ווערן בון גוט ית' אונ' ברענג מיט קשירן איך האב קיין היא קונן האבן אונ' אלין ב… וויא. בכן אין להאריך רק חיים ושלום וכל טוב לך יאריך ותחזור [בע“ה?] ית' לעיר הקדש ירושלי' תוב”ב כ“ח וכ”ח26 ומעתרת אמך רחל שתמצ' אותי בש[לו'].
איך…דא…ם ודל האשט אב גישריבן דא זאלשמו…….
גישריבן דז ע… אלז וואז ער שיק דז…..
צו הנט האט גישיקס….
מיין……
כ"ר27 משה זל די ביט דיך זֵיר
דו זאלשט מיט בור לֵאה רידן זי איז איר ז' מיידין28 שולדינג גיבליבן…
זי שיקן, אונ' מיט משה אשכנז ווייב ריד דז זי איר די בשמים שיקט אז מיר האט צו גיזאגט. בכן אין להאריך רק חיים ובריאו' ושלו' לך יאריך כ"ח ומעתרת אמך רחל הנוחה בצער עד שתרא29 פניך היקרים נגמר זה הכתב… אב
וש“ש30. מיין ליבר זון איך האב כ”ר זעליגמן ב' גילדן געבן בון רובלן יצ“ו. איך האב זי אנטלעהנט… זיין אויף מיין כלים אונ' דיין. איך בידורפש וואל זעלברט צו אנטלעהן. איך בין אים שיר איין גילדן שולדיג. זיך רֵיד מיט דען חכם כ”ר יצחק יצ“ו31 דז ער32 מיט גוטן ווארטן ריכט33 מן מער אויז מיט דעם יונגן אז מיט בויזן ווארטן. קן ער צו וו[ייט] ברענגן און זיין שאדן די ב' גילדן. ער טעט איין גרושי מצוה די משכונ‘34 ווידר אויז צו לויזן. טו וויא דיך גוט ריכט וויל זיך. זייא דען ר’ זעליגמן מכבד. וויל35 גיזונט צו דיר בון דען דער עז האט אין זיינר הנט ית‘, אז איך ביגער, דיין מוטר רחל. נכתב יו’ ד' כ”ב אב.
הכתובת: מע“ה36 ירושלי' תוב”ב לק“ק מצרים ליד אהו' בני היקר כ”ר משה ירו37 ושלא……. ומגיע לידו תע"ב38….
ב. [כ"י קמברידג' Lib. Coll Loan Box 21] 🔗
חיים ובריאו' ושלום יתן לך שברא העולם, וברכה והצלחה בכל משלח ידיך, לאהו' בני היקר והמעול' כ“ר39 משה יצ”ו, ולזוגתך שת‘, ולבנך יגדל לתור’ ולמעשים טובים, ולבל הנלוי' אליך יצ“ו, בריאותי ת”ל תבושר, וממך כל טוב בל יחסר40. מיין ליבר זון יצ“ו, מיר איז זֵיר בנג דז איך בעו' אזו לנג קיין בריב41 בון דיר ניט האב גיהט. דיין טאכטר שת' די האט מיר אויך וויל קרפט גינומן מיט אירן איין וועק ציהן. אירר מן גיבט איר גירעכט זי האט ניט וועלן בייא דער שוויגר בלייבן; זי האט זעלברט ניט דז ברוט צו עשן. אונ' איך בעו' האב עז ניט בור מוכט42 אויז צו הלטן. העט איך עז קינן טון זא העט איך עז צו מיר גינומן. מיין ליבר זון, טו וויל גוטן זאמן43 דירזא זאלן לעבן צו תורה אונ' צו מעשים טובים. איך זעך גערן דו נעמשט בון אים דער קינדר יצ”ו אירן פקדון. איך האב דיר וועלן שיקן די לייכטר אונ' דיין לעמפיל, נימנט האט עז וועלן ווירן44. איז ח“ו דז איין שנוי45 ל”ע אויז קומט, לא יעל' ולא יבא, זא קום הער מיט דיינן קינדרן יצ“ו. עז איו ת”ל אלז בזול היא46. איך האב איין חצי קנטר וויין אויף דיך גימכט. אונ' שרייב מיר יא אימרדר עֶנקרן גיזונט47. אלי שפריך וֵורטר וֶועלין ניט אויז דען אויגן אויז דען הערצן אָבר די גִיוֵויט מוטר טוט ניט אזו, איר בור גישט ניט די וֵויא טאג די זי האט גיהט מיט אירן קינד. איך העט גערן דיין קינד עֶטווז גישיקט, איך האב בעו' נישט. דער גוצשלק48 איזק ומן בון וַונֵיזיא49 ער האט מיר ניט גיבראכט איין שווה פרוט' בעו“ה50. מיין בעל חוב זיצט איין גישלאסן אין זיין הויז. ליבר שרייב מיר וואז דו האשט גיהערט בון דען קינדרן יצ”ו ויא עז אין גיט
על הגליון: בריינלן קורקז לאשט דיך זיר גרישן אונ' ביט דיך אַכט דען בריב מאיר זיין…
הכתבת: מע“ה ירושלי' תוב”ב לק“ק. מצרים ליד אהו' בני משה יצ”ו ב“ר אליעזר זוסמן ז”ל המכונ' אשכנזי וח"ל51
ג. [כ"י קמברידג' T.־S. fragments removed from the Librarians Desk 1] 🔗
יברכך ה' מציון יסעדך52. להחכם השר כמהרר יעקב כ“ץ יצ”ו ולכל הנלוי' למעכ“ת53 יצ”ו. מיין ליבר רבי, איך וויל אויך ביטן אז איין וואטר54, דז איר האט גירעט מיט מענקא' דז ער זיך גוטן בשֶע…ט55 אונ' גידעכט און גוט ית‘56, דז ער איז איין דיין אלמנו’, אונ' דז ער מיר שיקט לכל הפחו' עשרים צֿיקין57. איך בין זי שיער גאר שולדיג ב… ט… איז אלז יוקר58 דז דר מעֿנש בדרף. איך לייד בעו' [גרויש]ן דחק אונ' גיזונד מיט מער דער מיר לייהֿט. ליבר רבי, שיקט מיר יא איין ענטווערט, אונ' וויא עז מיט דען י“ב דוקוטן איז גיגנגן אויב איר זי הט איין גינומן. איך האב אויך וויא וויל59 בריב גישריבן. איך וויש ניט זיין זי אויך גיווארן60 אודר ניט, אונ' דרום ה טמיר נימ בֿור איבל דז איך אויך אז אופט שרייב. איך בֿור זיך מיך נאך גוט ית' פן61 אויך אז פֿן איינס וואטר 86 אזו הט איר מיט מיר אויך גיטאן. דער משלם שכר טוב לידיאיו דער זאל אויך איין שכר טוב געבן בעול' הזה ולעולם הבא כ”ח [וכ“ח] מעתרת רחל בת מהרר אברהם ז”לה“ה מפראג אלמנת כהרר זוסמן ז”לה"ה
נכתב י“ו62 מרחשון שכ”ז לפ"ק
מיין ליבר זון שיק דען בריב מהר"ר יעקב מיט דעם,,,, דז ער גוויש קומט
הכתובת: מע“ה ירושלי' תובֿב לק”ק וויניזיא ליד הה החכם כמהר“ר יעקב כץֿ יצ”ו בנו של ר' אברהם כץֿ וח“ל בנחש דר”ג63
ברוך…
לק“ק מצרים ליד בני כ”ה משה זוסמן יצ“ו סופר תפילין המגיע לידו תע”ב ין64 וח"ל
-
נדפס ב“ציון” שנה ז‘, עמ’ 65 – 72. ↩
-
במסמך זה יבוא טקסט מודגש במקום הקווים מעל אותיות ומילים. (הערת פב"י) ↩
-
= פריש, בריאה. היא היתה חולה קודם. ↩
-
= לא עלינו. ↩
-
= זעהר. ↩
-
= פון. ↩
-
= השם יתברך. ↩
-
= בעונות. ↩
-
= פער. ↩
-
= ישמרהו צורו וגואלו. ↩
-
הקטנת השם ראובן. ↩
-
= לָוֹה. ↩
-
= אמן סלה. ↩
-
= אימרהער. ↩
-
= מער. ↩
-
= זעה. ↩
-
על דרך הכתוב (בראשית מ"ו ד'): ויוסף ישית ידו על עיניך – ↩
-
= למען השם יתברך. ↩
-
= הערבים. ↩
-
אומרים שבצפת כמעט שחדלה המגפה. ↩
-
כפול בכת"י. ↩
-
= וואו. ↩
-
= עניים. ↩
-
ריגן = דריגן. ↩
-
= ביילא, בתו של בנה משה. ↩
-
= כה חותמת…? ↩
-
= כבוד ר'. ↩
-
= מאַיאַדען, מטבע תורכי. ↩
-
= שתראה. ↩
-
= ושא שלום שני. ↩
-
= ישמרהו צורו וגואלו. ↩
-
= חסר כאן סוף המשפט. ↩
-
= אויסריכט מען, עושים, מתקנים. ↩
-
= משכונות. ↩
-
= פיל. ↩
-
= מעיר הקודש. ↩
-
הכותבת חשבה, כנראה, תחלה לכתוב “ירושלים” בשורה שלמטה וחזרה בה. ↩
-
+תבוא עליו ברכה. ↩
-
= והמעולה כבוד רבי. ↩
-
מליצה בחרוז. ↩
-
= בריעף. ↩
-
־ פער מעגט, לא יכולתי. ↩
-
עם הרבה זרע טוב, ילדים טובים. ↩
-
= פירן. ↩
-
שנוי אויר, מגפה. ↩
-
על הזול בירושלים בדור שלפני זה אפשר למצוא ידיעות במכתבי נוסעים שונים. ↩
-
= בריאותכם, ענק = אתם, שלכם. ↩
-
עי' לעיל. ↩
-
= ויניציאה. ↩
-
עי' במכתב הבא. ↩
-
= וחרם לזרים. רמז לחרם רבינו גרשום על הקורא מכתב אחרים. ↩
-
תהלים כ‘ ג’. ↩
-
= למעלת כבוד תורתו. ↩
-
= פאטער. ↩
-
בשֶעמט? היינו שיתבייש מהקב"ה. מענקא זה היה חייב כסף לבעלת המכתב, שהיא אלמנה. ↩
-
= אן ג' יתברך. ↩
-
= ציקני, Zecchin, מטבע איטלקית. ↩
-
אבל במכתב הקודם לבנה כתבה להפך. כנראה רצתה לזרזו בזה שישלח לה הכסף. ↩
-
=וויפיל. ↩
-
= אייך גיווארדן, הגיעו לידכם. ↩
-
פון. ↩
-
כך במקור “יו” אף כי לא נהוג לרשום תאריך כזה אלא נהוג לרשום “טז”. הערת פב"י ↩
-
= וחרם לזרים בנדוי חרם שמתא דרבינו גרשם. ↩
-
אולי צ“ל: תעב”ט – תבוא עליו ברכת טוב. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.