יַעֲקֹב הַנַּעַר יוֹשֵׁב וְקוֹרֵא בִּשְׁקִידָה רַבָּה בְּסֵפֶר קָטֹן, שֶׁקָּנָה לוֹ אָבִיו, וְהַסֵּפֶר הַזֶּה, אִם כִּי קָטֹן הוּא, וְאֵינֶנּוּ מְכֹרָךְ בִּכְרִיכָה נֶהְדָּרָה, אַךְ דְּבָרָיו יִמְשְׁכוּ אֵלָיו אֶת לֵב יַעֲקֹב, וּבִתְשׁוּקָה נִפְלָאָה הוּא מֵעַלְעֵל¹ אֶת הַדַּפִּים וְקוֹרֵא. לִבּוֹ יִזְעַף עַל אָחִיו הַקָּטֹן, אֲשֶׁר יַפְרִיעֵהוּ כְּפַעַם בְּפַעַם מִקְּרִיאָתוֹ, עַד כִּי קָם וַיּוֹצִיאֵהוּ מֵחֶדְרוֹ, וַיָּשָׁב לִקְרֹא אֶת סִפְרוֹ מֵרֵאשִׁיתוֹ:

בִּכְרַכֵּי הַיָּם², לֹא רָחוֹק וְלֹא קָרוֹב לֹא בְהַר אַף לֹא בְעֵמֶק, לֹא בְמִזְרָח וְלֹא בְמַעֲרָב – יֶשְׁנוֹ עוֹף אֶחָד, וְהָעוֹף – גָּדוֹל מְאֹד מְאֹד; וְעֵת רַגְלָיו עֹמְדוֹת עַל הָאָרֶץ, מַגִּיעַ רֹאשׁוֹ עַד לַשָּׁמַיִם; וְהָעוֹף הַזֶּה עֹמֵד בְּנִבְכֵי תְהוֹמוֹת בְּיַם הָאֻקְיָנוֹס, וְהִגִּיעוּ הַמַּיִם עַד לְקַרְסֻלָּיו; וְהִתְאוֹנֵן הָעוֹף הַזֶּה, בְּחֹם לוֹ כִּי אָפְסוּ מַיִם מִן הָאָרֶץ, וְאֵין לוֹ בַּמֶּה לְקָרֵר אֶת נַפְשׁוֹ אוֹ לִרְחֹץ אֶת נֹצוֹתָיו. – וְאוּלָם מֵי הָאֻקְיָנוֹס עָמְקוּ מְאֹד וְזֶה שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד, מֵעֵת אִבֵּד חֹטֵב עֵצִים אֶת קַרְדֻּמּוֹ בַּמַּיִם הָהֵם, וְעוֹד לֹא הִגִּיעַ הַקַּרְדֹּם אֶל קַרְקַע הַיָּם. –

וְהָעוֹף הַזֶּה אֵינֶנּוּ עוֹף טֶרֶף, וְצִפָּרְנָיו אֵינָם חֹפְרִים בָּאֲדָמָה, וְאֵינָם מְנַקְּרִים בָּאַשְׁפָּה, כִּי אִם מִתְפַּרְנֵס מִטֶּרֶף זָרִים, וַאֲשֶׁר יוֹתִירוּ הַטּוֹרְפִים, יִקַּח וְשָׂם נֹכַח הַשֶּׁמֶשׁ לִצְלוֹת, וְאָכַל; כִּי לֹא יֹאכַל הָעוֹף הַזֶּה חַי, נָא וְשֶׁלֹּא מִן הַמּוּכָן.

וְהָעוֹף הַזֶּה גָּדוֹל מְאֹד, עַד כִּי לֹא יִרְאֵהוּ הָאִישׁ בְּפַעַם אַחַת בְּעֵינָיו. עַל כֵּן יִכְפְּרוּ רָבִּים בָּעוֹף הַנִּפְלָא הַזֶּה, וְאָמְרוּ: בָּדוּי³ הוּא; וְאוּלָם לֹא בָדוּי הָעוֹף הַזֶּה, וְהוּא חַי שָׁנִים רַבּוֹת, רַבּוֹת מְאֹד, וּשְׁנוֹת נֶשֶׁר אֶחָד עַל הָאָרֶץ הֵן שָׁעוֹת וּרְגָעִים בְּיָמָיו, וְהוּא רָאָה הַרְבֵּה חָכְמָה וָדָעַת; רַבִּים הַחֲכָמִים אֲשֶׁר חָיוּ בִּזְמַנּוֹ, וְעוֹד רַבִּים מֵהֶם הָאֱוִילִים, אֲשֶׁר מֵתוּ עַל פָּנָיו; עַל כֵּן יֶחְכַּם הָעוֹף הַזֶּה מְאֹד מְאֹד, עַד אֲשֶׁר יֵאָמֵר עָלָיו: כִּי שׁוֹטֶה וַחֲסַר דַּעַת הוּא, כִּי נִשְׂגְּבָה חָכְמָתוֹ מִכָּל בַּעֲלֵי נֹצָּה וְכָנָף, וְזֶה דֶרֶךְ כָּל יְצִירֵי הָאֲדָמָה – לִקְרֹא בְּשֵׁם שְׁטוּת⁴ וְאִוֶּלֶת אֵת כָּל אֲשֶׁר נִשְׂגָּב מֵהֶם. וְיֵשׁ אֲשֶׁר תַּעֲבוֹר צִפּוֹר בָּרוּחַ, וְרָאֲתָה אֶת אַחַת מִנֹּצוֹת כַּנְפֵי הָעוֹף הַזֶּה, וְעָבַר עָלֶיהָ רוּחַ תֹּעָה⁵ לַחְשֹׁב, כִּי הַנֹּצָה הַזֹּאת הִיא בְרִיָּה⁶ בִּפְנֵי עַצְמָהּ אֲשֶׁר אֵין לָהּ לֵב וָרֹאשׁ, וְאוּלָם גַּם לֵב וָרֹאשׁ גַּם חַרְטֹם וּכְנָפָיִם לָעוֹף הַהוּא, כְּמוֹ לְכָל עוֹף כָּנָף. –

וְעוֹד רָעָה מִזּוֹ; יֵשׁ אֲשֶׁר גַם הָעוֹף הַהוּא בְּעַצְמוֹ יַבִּיט אֶל כְּנָפָיו, וְלֹא יַכִּירֶנָּה וְאָמַר: “אַךְ כְּנַף זָר הִיא”.

וְיֵשׁ אֲשֶׁר כָּנָף אַחַת תִרְאֶה אֶת אֲחוֹתָהּ וְנִבְהֲלָה מִפָּנֶיהָ, אוֹ תִּקְרָא עָלֶיהָ לַמִּלְחָמָה, כִּי לְזָרָה תַּחְשְׁבָנָּה.

כִּי זוֹ רָעָה חוֹלָה לָעוֹף הַזֶּה אֲשֶׁר יֵיטִיב לִרְאוֹת בַּמֶּרְחַקִּים – גַם אֵת אֲשֶׁר בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל, גַּם אֵת אֲשֶׁר בְּתַחְתִּית שְׁאוֹל יִרְאֶה וְיֵדַע – אַךְ לֹא אֶת אֲשֶׁר לְפָנָיו, וְאֵת אֲשֶׁר סָבִיב לוֹ; וְאָמְרוּ רַבִּים, כִּי זֶהוּ⁷ גְּדֻלָּתוֹ וּגְאוֹנוֹ, אַךְ גַם רַבִּים אֲשֶׁר יִדְרְשׁוּ לִגְנַאי⁸ בוֹ וְאָמְרוּ: “לִבְלִי דַעַת יִגְדַּל הָעוֹף הַזֶּה”. – הֲיֵשׁ קֵן לָעוֹף אֲשֶׁר כָּזֶה? יִשְׁאֲלוּ רַבִּים, וַחֲסֵרֵי הַדַּעַת הַמְּשִׁיבִים דָּבָר בְּטֶרֶם יִשְׁמְעוּ – יַעֲנוּ: “לֹא הָיָה וְלֹא יִהְיֶה! אֵיזֶה קֵן יִמָּצֵא לְעוֹף אֲשֶׁר כָּזֶה, אֲשֶׁר חֶלְבּוֹן אַחַת מִבֵּיצוֹתָיו, יָצִיף עָרִים וּכְרָכִּים⁹?” וְאוּלָם גַּם קֵן הָיָה לָעוֹף הַזֶּה, וְעַל כֵּן יִתְעוּ גַם אֵלֶּה הָאוֹמְרִים, כִּי לֹא יִהְיֶה לוֹ קֵן, כִּי סְגֻלָּה נִפְלָאָה הָיְתָה לָעוֹף לְהִצְטַמְצֵם וּלְהִתְכַּוֵּץ¹⁰ בְּכָל גָּדְלוֹ וּלְהִתְכַּנֵּס בְּתוֹךְ קֵן, כְּיֶתֶר הָעוֹפוֹת; אָז לֹא חִכָּה הָעוֹף לְנוֹתָר וּפִגּוּל, אֲשֶׁר מִפִּי זָרִים, כִּי אִם נִקַּר בְּצִפָּרְנָיו בָּאֲדָמָה, וַיִּמְצָא לוֹ תוֹלַעִים לְמַאֲכָל. אַךְ זֶה הָיָה בְּשֶׁכְּבַר הַיָּמִים, עַתָּה אִבֵּד אֶת סְגֻלַּת – הַהִצְטַמְצְמוּת¹¹ הַזֹּאת, וְכַאֲשֶׁר הִשְׂתָּרֵעַ וַיִּתְפָּרְדוּ עַצְמוֹתָיו – לֹא יָכוֹל עוֹד לְהִתְכַּוֵּץ. אָז עָזַב אֶת קִנּוֹ, וַיֵּצֵא לָנוּד וְלִתְעוֹת בֵּין כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם. אָז קָמוּ נְעָרִים שׁוֹבָבִים, וַיְשַׁלְּחוּ אֵשׁ בְּקִנּוֹ. –

וּבְאָבְרֵי הָעוֹף הַזֶּה עוֹרְקִים¹² דַּקִּים אֲשֶׁר יֵלְכוּ וְיִתְפַּשְּׁטוּ מִכָּל אֵבֶר וָאֵבֶר עַד לַלֵּב וְלַמֹּחַ, אֲשֶׁר בַּקָּדְקֹד, וּמִשָּׁם יָשׁוּבוּ אֶל כָּל אֵבֶר וָאֵבֶר, וְהָעוֹרָקִים הָאֵלֶּה הֵם כְּעֵין חוּטֵי הַטֶלֶגְרַף¹³, אֲשֶׁר – אֶצְלֵנוּ, וְעַל יָדָם יוֹדִיעוּ הָאֵבָרִים לַמֹּחַ וְלַלֵּב אֶת כָּל מִקְרֶה; אֲשֶׁר קָרָה לָהֶם מִטּוֹב וְעַד רָע; וְעַל יְדֵי הָעוֹרְקִים הָהֵם יִשְׁלְחוּ הַמֹּחַ וְהַלֵּב אֶת פְּקֻדָּתָם אֶל הָאֵבָרִים לִשְׁמוֹר וְלַעֲשׂוֹת, כְּכֹל אֲשֶׁר יְצֻוּוּ, וְעוֹרְקִים כָּאֵלֶּה הֵן יִמָּצְאוּ בְּגוּף כָּל אִישׁ וְאִישׁ מֵאִתָּנוּ, אַךְ דַּקִּים הֵם מְאֹד מְאֹד, עַד כִּי לֹא יֵרָאוּ לָעָיִן.

וְגַם אֵצֶל הָעוֹף הַנִּפְלָא דַּקִּים הָעוֹרְקִים מְאֹד, וְלֹא יַגִּיעוּ גַם לַעֲבִי עֵץ לִבְנֶה אוֹ עֵץ תָּמָר, וְאוּלָם אֲרֻכִּים הֵם לִמְאֹד, כַּמֶרְחָק אֲשֶׁר מִצִּפָּרְנֵי רַגְלָיו וְעַד קָדְקֳדוֹ, וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר תִּנָּגַפְנָה רַגְלֵי הָעוֹף תַּעֲבֹרְנָה שָׁנִים רַבּוֹת, עַד אֲשֶׁר יֵדַע, כִּי נִגְּפוּ רַגְלָיו, כִּי יֶאֶרְכוּ יְמֵי הַהוֹדָעָה, כְּאֹרֶךְ הָעוֹרְקִים הַמּוֹדִיעִים אֶת דְּבַר הַנָּגֶף.

וְכַאֲשֶׁר נִכְווּ רַגְלֵי הָעוֹף בְּקִנּוֹ הַשָּׂרוּף, מִהֲרוּ הָעוֹרְקִים לְהוֹדִיעַ אֶת הַדָּבָר לְלֵּב הָעוֹף, וְכַעֲבוֹר מִסְפָּר מֵאוֹת בַּשָּׁנִים יִדַע הָעוֹף אֶל נָכוֹן כִּי נֶהֱרַס קִנּוֹ. אָז בָּאָה מַחֲשָׁבָה בְּלִבּוֹ לְהִנָּקֵם מֵאֵת הַמְהָרְסִים וְלִשְׁפֹּךְ אֶת אֵפֶר קִנּוֹ אֶל תּוֹךְ פִּיהֶם, וְכִמְעַט שֶׁהִתְנוֹדֵד לְבַצַּע אֶת אֲשֶׁר זָמַם¹⁴; אַךְ אָז גַּם אָבָק דַּק מֵאֵפֶר קִנּוֹ לֹא נִשְׁאַר עוֹד, גַם עַצְמוֹת נִינֵי¹⁵ הַמְהָרְסִים כְּבָר נֶעֶפְּשׁוּ וְנִרְקְבוּ בִּקְבָרוֹת. עַל כֵּן אֵין הָעוֹף הַזֶּה נֹטֵר שִׂנְאָה לְאוֹיְבָיו; וְרַבִּים אֲשֶׁר יֹאמְרוּ: אַךְ עָצֵל הוּא הָעוֹף – אֹהֵב אֶת הַבַּטָּלָה¹⁶, וְהַמְּנוּחָה חֲבִיבָה לוֹ מִנְּקָמָה; וְאוּלָם שֶׁקֶר הַדָּבָר! גַם קִנְאָה וְנָקָם לְמֵרֵעָיו גַּם אַהֲבָה וְתוֹדָה לְמֵטִיבָיו יִרְחַשׁ לִבּוֹ, אַךְ בְּטֶרֶם יִכּוֹן לַעֲשׂוֹת נָקָם בִּירִיבָיו יָמוּתוּ מוֹת נְבָלִים וְאֵין שָׂרִיד לְעַצְמוֹתֵיהֶם.

וְרַבִּים מִבַּעֲלֵי הַכָּנָף אֲשֶׁר נָשְׂאוּ עַיִן לְנֹצַת הָעוֹף הַנִּפְלָא, כִּי רַכָּה הִיא מְאֹד וְטוֹבָה לִשְׁטוֹחַ קָנִים, וְגַם אָמְנָם קַלָּה הִיא לִמְרִיטָה, וְלֹא תִגְרֹם צַעַר רַב לָעוֹף הַסַּבְלָן¹⁷ וְהֶעָצֵל הַזֶּה; אַךְ יַעַן כִּי כָבֵד מֵהֶם לְהַרְקִיעַ עַד לְגוּף הָעוֹף וּבִטְנוֹ – מְקוֹם הַנֹּצָה הָרַכָּה, כִּי עַל כֵּן סַבּוּ אֶת שֹׁקָיו וַיִּמְרְטוּ אֶת נֹצוֹתֵיהֶן. –

וּמִיּוֹם לְיוֹם יִרְבּוּ הַמֹּרְטִים וְתִמְעַט הַנֹּצָה, עַד כִּי הִרְבּוּ בוֹ פְצָעִים בְּחַרְטֻמֵּיהֶם, וְהַפְּצָעִים הִרְבּוּ טְרִיָּה וְלֵחַ וַיִּתְלְעוּ תוֹלַעִים.

סַכָּנָה¹⁸ גְדוֹלָה נִשְׁקְפָה אָז לָרַגְלַיִם, כִּי הֵחֵלּוּ צִפֳּרֵי טֶרֶף לְחָשְׁבוֹ עִם הַמֵּתִים וְעִם אֵבָרִים מְדֻלְדָּלִים¹⁹. – אָז הֵחִישׁוּ הָרַגְלַיִם לְהוֹדִיעַ עַל יְדֵי הָעוֹרְקִים לַמֹּחַ וְלַלֵּב, כִּי אָסוֹן נִשְׁקָף לָהֶם מֵאֵת הַתּוֹלָעִים וְחַרְטֻמֵּי טָרֶף.

כַּעֲבוֹר מָאתַיִם שָׁנָה – וּכְבָר עָשׂוּ הָעוֹרְקִים אֶת חֲצִי דַּרְכָּם. –

וּבְמֶשֶׁךְ הָעֵת הַהִיא כְּבָר הֶעֱלוּ הַפְּצָעִים גְּלוּדָה²⁰, וְהַצִּפֳּרִים וְהַתּוֹלָעִים כְּבָר עָזְבוּ אֶת הָרַגְלַיִם, וְיִתְנַשְּׂאוּ וְיִזְחֲלוּ הָלֹךְ וְקָרֹב אֶל הַלֵּב.

עוֹד מָאתַיִם שָׁנָה עָבְרוּ, וְהַלֵּב הִשִּׂיג אֶת הַטֶלֶגְרַמָּה, וְגַם הֵשִׁיב דָּבָר, כִּי אֵינֶנּוּ רֹאֶה כָּל תּוֹלָע וְצִפֳּרֵי מֶרֶט לְפָנָיו בִּלְתִּי אִם כּוֹכְבֵי זָהָב וּשְׁמֵי סַפִּיר, וְעַל כֵּן לֹא יַאֲמִין לַדָּבָר; וּבְסוֹף דְּבָרָיו הוֹסִיף, כִּי אֵינֶנּוּ יוֹדֵעַ מִי הֵנָּה הָרַגְלַיִם וּמֶה עִנְיָן וְיַחַשׂ²¹ לוֹ וְלָהֶן. כָּזֹאת וְכָזֹאת עָנָה הָעוֹף, וְעוֹד יֶתֶר עַל זֶה אָמַר לַעֲנוֹת, אַךְ רוּחַ הָעַצְלָה גָבְרָה עָלָיו וְעַל כֵּן קִצֵּר בִּדְבָרָיו. –

וּבְמֶשֶׁךְ הָעֵת הַהִיא רָבּוּ הַטֶלְגְרַמּוֹת, אֲשֶׁר הֵרִיצוּ הָרַגְלַיִם לָעוֹף עַל אֹדוֹת אָבְנֵי נֶגֶף וְצוּרֵי מִכְשׁוֹל אֲשֶׁר שָׂמוּ נְעָרִים שׁוֹבָבִים לְפָנָיו וְכָל קוֹץ וְדַרְדַּר אֲשֶׁר בִּתְּקוּ²² בוֹ, וְלָאַחֲרוֹנָה חָדְלוּ מֵהוֹדִיעַ דָּבָר, כִּי הִסְכִּינוּ אֶל כָּל מִכְשׁוֹל וָנֶגֶּף וְאֶל כָּל קוֹץ וְדַרְדַּר; וְגַם אָמְנָם בָּא סָפֵק בְּקִרְבָּם, אוּלַי בֶּאֱמֶת אֵין כָּל קִרְבָה לָרַגְלַיִם עִם הַלֵּב, אוּלַי שְׁתֵּי בְרִיאוֹת הֵן: לֵב בְּלִי רַגְלַיִם וְרַגְלַיִם וְלֹא לֵב.

וְטֶלֶגְרַמּוֹת כָּאֵלֶּה הִגִּיעוּ לַלֵּב גַּם מֵאֵת הַכְּנָפַיִם, כִּי הֵחֵלּוּ הַצִּפֳּרִים לִמְרֹט אֶת נֹצוֹתֵיהֶן, אַךְ הַכְּנָפַיִם – קַלּוֹת דַּעַת הֵן, וְעַל נְקַלָּה נִפְתּוֹת לְכָל דָּבָר, כִּי עַל כֵּן הֵן נִשָּׂאוֹת בְּרוּחַ לְרֹב קַלּוּתָן²³, וְעַל כֵּן, כַּאֲשֶׁר הִגִּיעַ אֲלֵיהֶן דְּבַר הַלֵּב, כִּי אֵין לָהֶן קִרְבָה עִמּוֹ, הֶאֱמִינוּ חִישׁ בִּדְבָרָיו, וְלֹא עָמְדוּ עוֹד בִּפְנֵי הַמּוֹרְטִים, וַיָּחֵלּוּ קְנֵי הַכְּנָפַיִם מִשְׁתַּמְּטִים מִשָׁרְשָׁם לְאַחַד אֶחָד, וְהֵמָּה מִתְגֹלְלִים עַל הָאָרֶץ וּמְחַכִּים לְרוּחַ יָם, כִּי יָבֹא וְיִשָּׁאַם עַל כְּנָפָיו וְהָיוּ לִבְנֵי כָנָף.

וְאוּלָם הָרוּחַ הַהוּא טֶרֶם יָבֹא.

בֵּין כֹּה וְצִפֳּרִי מֶרֶט נוֹעֲצוּ לְנַסּוֹת דָּבָר גַּם מִתַּחַת לַבֶּטֶן, וְהַתּוֹלָעִים הִגִּיעוּ עַד לַלֵּב. אָז הִגִּיעוּ יְמֵי רָעָה לָעוֹף הַנִּפְלָא, כִּי נוֹדַע דְּבַר סַבְלָנוּתוֹ וְעַצְלוּתוֹ לְכָל הַצִּפֳּרִים, וַתִּרְבֶּינָה לָבֹא יוֹם יוֹם; וַיִּרֶב הַמֶּרֶט, וַיִּרְבּוּ הַפְּצָעִים, וַיִּשְׁרְצוּ תּוֹלָעִים.

וְרָעָה עוֹד מִזֹּאת, כִּי הֵחֵלּוּ הַצִּפֳּרִים לְחַשֵּׁב אֶת הָעוֹף עִם הַמֵּתִים. “מִיתָה אֲרֻכָּה הִיא!” אָמְרוּ הַצִּפֳּרִים: “כְּאֹרֶךְ הָעוֹף, כֵּן יֶאֶרְכוּ יְמֵי מִיתָתוֹ; עַל כֵּן דָּמוֹ עוֹד חַם בּוֹ, אַךְ בֶּן מָוֶת הוּא”. –

אָז רָאָה הָעוֹף לְטוֹב לְפָנָיו לַעֲזֹב אֶת כּוֹכְבֵי הַשָּׁמַיִם, לָתֵת אוֹת חַיִּים בִּתְנוּעוֹתָיו; וּבְעוֹדוֹ מִתְהַפֵּך כֹּה וָכֹה שָׁב אֵלָיו כֹּחַ הַזִּכָּרוֹן, וְיִזְכֹּר אֶת קִנּוֹ, וַיַּפֶן אֶל כְּנָפָיו, וַיִּבְדְּקֵן אִם תִּצְלַחְנָה לִתְעוּפָה, אַךְ הַכְּנָפַיִם קֹרְחוֹת²⁴, וְלֹא תִּצְלַחְנָה לַעֲמוֹד בִּפְנֵי הָרוּחַ. אָז זָכַר אֶת רַגְלָיו, וְיִשְׁלַח אֲלֵיהֶן טֵלֶגְרַמָּה עַל יְדֵי הָעוֹרְקִים; וּדְבַר שְׁלִיחוּתוֹ הָיָה דְּבַר סֵתֶר, כִּי כְלִמָּה כִסְּתָה פָנָיו, פֶּן יִשְׁמְעוּ הַכּוֹכָבִים, וְאָמְרוּ: כַּמָּה גָּרוּעַ²⁵ עֲנָק זֶה, אֲשֶׁר יֵשׁ לוֹ יַחַשׂ וְקִרְבָה אֶל אֵיזוֹ רַגְלַיִם כֹּשְׁלוֹת. וְזֶה דְּבַר הַטֶּלֶגְרַמָּה:

“רֶגֶל וָרֶגֶל! נִשָּׂא נָא דֶגֶל! נֵצֵא לָנוּעַ! הֵן צִפֳּרֵי מֶרֶט יִשְׂרְטוּ שֶׂרֶט וּבְשָׂרִי פָּרוּעַ. גָּזְלוּ נֹצוֹתֵינוּ… רַבוּ פְּצָעִינוּ!… כְּלִי נָגוּעַ! וְהֵן אַחִים אָנוּ! לִבְּכֶם הֵן אֲנִי, וְרַגְלַי אַתֵּנָה! אָנֹכִי – מַשָׂאֲכֶן וְאַתֶּן נוֹשְׂאַי מֵאָז וְעַד הֵנָּה!”

וּבְכַוָּנָה²⁶ עָרַךְ הָעוֹף אֶת הַטֶּלֶגְרַמָּה בַּחֲרוּזִים, כִּי אָמַר: אִם יִשְׁמְעוּ הַכּוֹכָבִים אֶת הַדָּבָר, וְהִצְטַדֵּק לֵאמֹר: אַךְ מַעֲשֵׂה שַׁעֲשֻׁעִים זֶה, מְשׁוֹרֵר הִנֵּהוּ.

הָרַגְלַיִם קִבְּלוּ אֶת דְּבַר הַטֶּלֶגְרַמָּה, וְתֶחֱרַדְנָה מְאֹד; וְגַם אָמְנָם לֹא נָטְרוּ אֵיבָה לַלֵּב וְלָרֹאשׁ, אֲשֶׁר נָסוֹגוּ אָחוֹר מֵהֶן בְּעֵת צָרָה, כִּי הָרַגְלַיִם לֹא תֶחְשַׁשְׁנָה לְחלּוּל כָּבוֹד וְסַלְחָנִיּוֹת²⁷ הֵן, אַךְ… יַעֲקֹב עָמַד פִּתְאֹם מִקְּרֹא, כִּי שְׁנֵי הַדַּפִּים הָאַחֲרוֹנִים, אֲשֶׁר בַּסֵּפֶר הֶחָדָשׁ, לֹא נֶחְתְּכוּ עוֹד, כִּי זֶה צֵאתוֹ מִבֵּית הַדְּפוּס²⁸, וְהַיּוֹם הַהוּא יוֹם הַשַּׁבָּת הָיָה; כִּי עַל כֵּן לֹא יָכוֹל לְחָתְכָם וְלִגְמוֹר אֶת סִפּוּרוֹ, וְאֵין אִתָּנוּ יוֹדֵעַ אֶת קֵץ הַסִּפּוּר.

בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן לִימֵי הַמַּעֲשֶׂה, נִשְׁמַע וְנֵדַע וְנוֹדִיעַ גַּם לָכֶם, קוֹרְאִים צְעִירִים.