אֶפְרֹחֵי הַתַּרְנְגֹלוֹת, הָאַוָּזִים, הַיּוֹנִים וְיֶתֶר עוֹפוֹת הַבַּיִת הִתְכּוֹנְנוּ לְיוֹם חַג וּמוֹעֵד. כִּי הִתְיַצֵב הָעוֹרֵב עַל הַגַּגּוֹת, וַיַּכְרֵז¹ כִּי בַיָּמִים הָאֵלֶּה יוֹאִיל הַנֶּשֶׁר לָבֹא בְּקִרְבַת הַמָּקוֹם הַהוּא. – וְהַשְּׁמוּעָה הִגִּיעָה אֶל כָּל הָעוֹפוֹת, וַיָּשִׂיחוּ בּשֹׁבְכָאוֹת וּבַלוּלִים, וּבְכָל חָצֵר וְחָצֵר, אֲשֶׁר כָּנָף וְנֹצָה תֵּרָאֶה שָׁם; כִּי לֹא דָבָר רֵיק הוּא הַנֶּשֶׁר בְּעֵינֵי הָעוֹפוֹת: הֵן מֶלֶךְ הוּא לְכָל בַּעֲלֵי כָנָף! מוֹרָא וָפַחַד לִזְקֵנִים – רַכֵּי הַלֵּב², וְכָבוֹד וְהָדָר לַצְעִירִים הָרוֹדְפִים אַחַר הַכָּבוֹד! כִּי עַל כֵּן חָרְדוּ הַזְּקֵנִים חֲרָדָה גְדוֹלָה, וְיָגוֹן בָּא בִּלְבָבָם, לְרַגְלֵי השְַּׁמוּעָה; וְאוּלָם הַצְעִירִים שָׂמְחוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ: "עַתָּה יִרְאֶה הֶחָתוּל, עַתָּה יֵדַע הַשׁוּעָל, כִּי גַם לִבְנֵי כָנָף יִמְלָּךְ מֶלֶךְ, וְלֹא יוֹסִיפוּ לְהַלְעִיב³ בָּנוּ וּלְתִתֵּנוּ לְשִמְצָה! וְגַם נִתְאוֹנֵן בְּאָזְנֵי מַלכֵּנוּ, אָמְרוּ אֶפְרֹחֵי הַתַּרְנְגֹּלֶת, עַל כִּי יֶחֱנַק בְּנוּ הֶחָתוּל וְנִתְבֹּעַ⁴ מִמֶּנּוּ אֶת דְמֵי אֲחוֹתֵנוּ הַלְּבָנָה אֲשֶׁר טָרַף אֶתְמוֹל. – וְאֶת אֶפְרֹחַ הָאַוָּז!

– וְאֶת הַיּוֹנָה הַזְּקֵנָה!

– אֲבָל, אֶפְרֹחִים, תֹּעֵי לֵב! נִסְּתָה יוֹנָה זְקֵנָה לְדַבֵּר אֲלֵיהֶם. הֵן צִפָּרְנֵי הַנֶּשֶׁר אֲרֻכִּים מִצִפָּרְנֵי הֶחָתוּל, וְחַרְטֻמּו קָשָׁה מִשִׁנֵי הַשׁוּעָל!

– הַס, יוֹנָה – זְקֵנָה, סְכָלָה, שְׁפָלָה! גָעֲרוּ בּה הָאֶפְרֹחִים, וְלֹא נָתְנוּ לָהּ לְכַלּוֹת אֶת דְבָרֶיהָ: יָבֹא הַנֶּשֶׁר וְיֵדְעוּ הָעָם אֶת כּבוֹדֵנוּ כִּי רָב!

וַתֵּרָב הַתְּכוּנָה⁵ בֵּין הָעוֹפוֹת, וַיָטִילוּ גוֹרָל עַל הָאֶפְרֹחִים לְהַבְרִיאָם וּלְהַלְעִיטָם לִסְעוּדַת הַמֶּלֶךְ: הָאַוְזִים הִפִּילוּ פּוּר⁶ עַל הַתַּרְנְגוֹלִים, וְהַתַּרְנְגוֹלִים הִטִּילוּ גוֹרָל עַל הָאַוְזִים, וּבְקֹצֶר רוּחַ⁷ יָשְׁבוּ וַיְחַכּוּ לִקְרַאת בֹּא הַנֶּשֶׁר.

הָעַכְבָּר יָצָא מֵחוֹרוֹ, וַיַּבֵּט בַּחֲרָדָה אֶל כָּל עֵבֶר וַיַּרְא אֶפְרֹחַ תַּרְנְגֹלֶת וַיּאמַר:

"אֶפְרֹחִי, חֲבִיבִי! הַאֵין שָׁם סְבִיבִי הַחוֹמֵץ – הֶאָמוֹץ, הַגַּנַּב – הֶחָנֵף, הַפְּתַלְתֹּל – הֶחָתוּל, אוֹיְבֵנוּ – שׁוֹסֵנוּ?

– אוֹיְבֵנוּ – שׁוֹסֵנוּ? יַעֲנֶה הָאֶפְרֹחַ בְּגַאֲוָה, הַס – עַכְבָּר נִמְאָס! מַה לִּי וָלָךְ? לֹא אוֹיִבְךָ אוֹיְבִי! כִּי אֵין עוֹד פַּחַד הֶחָתוּל עָלַי, וּבְקָרוֹב יָבֹא מַלְכֵּנוּ הַנֶּשֶׁר, אָז נַפִּיל חִתִּיתֵנוּ עַל הֶחָתוֹלִים: כִּי מַלְכֵּנוּ מֶלֶךְ קַנֹּא וְנֹקֵם, וְנַקֵּה לֹא יְנַקֶּה; וְאִם תֹּאבֶה, בֹּא וְאַרְאֶךָ, אֵיךְ אֶקְפֹץ עַל שְׁכֶם הֶחָתוּל, וַאֲנַקֵּר אֶת הַזֵרְעוֹנִים אֲשֶׁר בְעֵינָיו, וְיָרֹא לֹא אִירָא!

וְאָמְנָם לֹא מָצָא הָאֶפְרֹחַ אֶת לִבּוֹ לַעֲשׂוֹת כַּדָבָר הַזֶּה, אַךְ אָמַר אֶת דְבָרָיו אֵלֶּה, רַק בִּהְיוֹתוֹ בָטוּחַ, כִּי לֹא יִמְצָא הָעַכְבָּר עֹז בִלְבָבוֹ לָצֵאת אֶל הֶחָתוּל.

וְאוּלָם הָעַכְבָּר נִרְעַשׁ בְּשָׁמְעוֹ אֶת לַהַג הָאֶפְרֹחַ, וַיִבָּהֵל מִפָּנָיו, וַיִּבְרַח אֶל מְאֻרָתוֹ⁸, ויְסַפֵּר לְאֶחָיו אֶת אֲשֶׁר שָׁמַע מִפִּי הֶאֶפְרֹחַ.

הָעַכְבָּרִים שָׁמְעוּ ויִּשְׁתֹּמְמוּ, וּמֵרֹב שִׁמָּמוֹן וְתִמָּהוֹן הִרְבּוּ בַיּוֹם הַהוּא לֶאֱכוֹל פִּי שְׁנַיִם וְיֵשׁ מֵהֶם – פִּי שְׁלֹשָׁה בַּזִּרָעוֹנִים אֲשֶׁר בָּאוֹצָר.

וְהָיָּמִים הֹלְכִים וּקְרוֹבִים, וְהָאֶפְרֹחִים הֹלְכִים ומִתְמַעֲטִים, כִּי הֶחָתוּל אָמְנָם שָׁמַע אֶת דְּבַר בֹּא הַנֶּשֶׁר, אַךְ הֵן בַּעַל שִׁכְחָה הָיוּ. מְאֹד נוֹרָא, כְשָׁמְעוֹ כֵן שָׁכַח, וַיֶרֶב לִטְרֹף בָאֶפְרֹחִים.

וְאוּלָם הָאֶפְרֹחִים חָגְרוּ שְׁאֵרִית כֹּחָם, לִסְבֹּל וְלָשֵׂאת, וַיְחַכּוּ לִקְרַאת בֹּא מַלְכָּם; וּלְמַעַן בַּלּוֹת עִתָּם יָשְׁבוּ וְעָרְכוּ שִׁירִים מִשִׁירִים שׁוֹנִים. הַתַּרְנְגוֹל קָפַץ עַל הַכַּדִים, וַיִקְרָא:

קוֹקוֹ-רֵיקָה!

בִּטְנִי רֵיקָה,

שִׁכְמִי דַקָּה!

לְשֻׁלְחַן מֶלֶךְ

הֵן לֹא יֵלֶךְ

עָנִי הֵלֶךְ!

תַּרְנְגֹלֶת רַכָּה–

לָהּ יְחַכֶּה!

קוֹקוֹ-רֵיקָה!

וְהַבַּרְבּוּרָה הִתְנַפְחָהּ, וַתִּצְנֹף אֶת זְנָבָהּ, וַתַּשְׁקֵּף בִּפְנֵי רְאִי הַיְאֹר וַתָּשַׁר:

אֶלְדָּר – אֶלְדָּר,

אֶלְדָּר – אֶלְדָּר!

מַלְכֵּנוּ בְהָדָר

וּבְגָאוֹן יִדְהַר.

אֲנִי עֻזוֹ אֲמַלֵל,

הוּא יָפְיִי יְהַלֵּל,

וְאִם נֶאֱמָן הָרְאִי,

הֵן יִבְחַר אַךְ בִּי!

בִּי יוֹפִי וְהָדָר

אֶלְדָּר – אֶלְדָּר.

אַךְ הִנֵּה בָא הַיּוֹם, וְרוּחוֹּת מִקֶּדֶם וּמִיָם הִתְנַגְּשׁוּ, וַיְהִי סַעַר גָדוֹל, וְקָנִים רַבִּים נָפְלוּ מִן הָעֵצִים וְנֶהֶרְסוּ, וְעָבִים שְׁחוֹרִים כִּסּוּ פְנֵי שֶׁמֶשׁ, וּבְרָקִים בָּרְחוּ מִבֵּין מִפְלְשֵׂי⁹ הָעָבִים, וּרְעָמִים רָדְפוּ אַחֲרֵיהֶם – אָז יָדְעוּ הָעוֹפוֹת כִּי מַלְכָּם יָבֹא.

וכְּבָר בָּא הַנֶּשֶׁר, וַיְהִי הָרִאשֹון אֲשֶׁר הִתְוַדַּע אֵלָיו, וַיְקַדֵּם אֶת פָּנָיו – הֶחָתוּל כִּי חִכּוּ הָאֶפְרֹחִים אֶל פִּיו הַזְּקֵנִים “אַל נָא נְדַבֵּר לִפְנֵי מִי שֶֹגְּדוֹלִים מִמֶּנּוּ בְחָכְמָה וּבְשָֹנִים! – אָמְרוּ הָאֶפְרֹחִים: כִּי זֶה לֹא לְכָבוֹד לִבְנֵי הַנְּעוּרִים”. וְהַזְּקֵנִים חָרְדוּ מְאֹד, וְלֹא עָרְבוּ אֶת לְבָבָם¹⁰ לָגֶשֶֹת אֶל הַמֶּלֶךְ. – וְהֶחָתוּל קִדֵּם אֶת פָּנָיו, וּכְרֵעַ כְּאָח הִתְהַלֵּךְ אִתּוֹ, וַיִּכְרָה¹¹ לוֹ כֵרָה מִן הָעוֹפוֹת הַמְפֻטָּמִים ¹² אֲשֶׁר הֵכִינוּ הָאַוָּזִים וְהַתַּרְנְגוֹלִים. – וְיַעַן כִּי רבִַּים הָיוּ הַמְפֻטָּמִים, עַל כֵּן אָרְכוּ יְמֵי הָרְאָיוֹן לֶחָתוּל עִם הַנֶּשֶׁר, וְעַל כֵּן גַם הָעַזִּים בִּבְנֵי הַכָּנָף, אֲשֶׁר מָצְאוּ עֹז בִּלְבָבָם לָגֶשֶֹת אֶל הַנֶּשֶׁר, לֹא מָצְאוּ עֵת הַכֹּשֶֹר¹³ לְקָרְבָה וְלִרְאוֹת פְּנֵי מַלְכָּם בָּדָד. –

עוֹד יוֹם אֶחָד נִשְֹאַר לַנֶּשֶׁר לִהְיוֹת בְּתוֹך עַמּוֹ, וְאֶת הַיּוֹם הַהוּא הִקְדִּישֹ לָבֹא בְּחֶשְֹבּוֹן עִם הֶחָתוּל – כַּמָּה מִן הַשְּׁרָצִים וְהָרְמָשִׂים שֶׁבְּמֶמְשֶׁלֶת הֶחָתוּל אָכַל הַנֶּשֶׁר וּבִמְחִירָם – כַּמַָּה טָרַף הֶחָתוּל בִּבְנֵי הַכָּנָף – נְתִינֵי הַנֶּשֶׁר.

וּבְמַעֲשֵׂה הַחֶשְׁבּוֹן אָמְנָם לֹא הֶרְאָה הֶחָתוּל נפְלָאוֹת¹⁴: “מֻכָּה הַשִּׁכְחָה אֲנִי, הוֹד מַלְכוּת, אָמַר הֶחָתוּל: רַק אֵת אֲשֶׁר לְעֵינַי – וַאֲשֶׁר לִי לֶאֱכוֹל – אוֹתוֹ אֶזְכֹּר, וְאֵת אֲשֶׁר אָכַלְתִּי – שָׁכַחְתִּי”.

– אֵין דָּבָר, עָנָה הַנֶּשֶׁר: כְּבוֹד שָׁלְטָנְךָ לֹא יִדְאַג לַדָּבָר הַזֶּה, צִפְּרְנַי בְּקִיאִים בְסִפְרוֹת¹⁵ עַד מְאֹד.

הַנֶּשֶׁר חָשַב וְסָפַר וּמָנָה, וַיִּמְצָא חֶשְׁבּוֹן כִּי אִם יֹאכַל עוֹד הֶחָתוּל קַן תּוֹרִים יֶאְשַׁם לַנֶּשֶׁר שְׁתֵּי קֻפּוֹת שְׁרָצִים.

הֶחָתוּל בָּא עַל הֶחָתוּם בִּשְׁטַר הַחוֹב, וְטָעָה, וּבִמְקוֹם “שְׁתֵּי קֻפּוֹת” כָּתַב “שָׁלֹשׁ”.

וּדְבַר שִׁלְטוֹן אֵין לְהָשִׁיב, אִם גַּם בְּטָעוּת¹⁶ נֶאֱמַר, וְאַף כִּי כְתָב, אֲשֶׁר נֶחְתַּם בְּטַבַּעַת הַמֶּלֶךְ – אֵין לִמְחוֹק – כִּי עַל כֵּן חַל עַל הַנֶּשֶׁר לְהוֹסִיף לֶחָתוּל עוֹד שְׁני בַּרְבּוּרִים, וּבָזֶה תַּם הַחֶשְׁבּוֹן בֵּינֵהֶם.

אָז מָצְאוּ הָעוֹפוֹת עֵת לִקְרַב אֶל מַלְכָּם בִּכִתְבֵי תְלוּנָתָם, אַך אֵחֲרוּ מִן המּוֹעֵד, כִּי כְבָר הֵכִין הַנֶּשֶׁר אֶת כְּנָפָיו לָעוּף.

ואוּלָם לְמַעַן הָאֱמֶת וְהַמִּשְׁפָּט הוֹסִיף הַנֶּשֶׁר לֶחָתוּל עוֹד עֲשֶׂרֶת קְנֵי תֹרִים בִּשְׂכַר עֲמָלוֹ, שֶׁיַּעֲמֹל לִקְרֹא אֶת כִּתְבֵי תְלוּנוֹת הָעוֹפוֹת וְלִמְצֹא מִשְׁפָּטָם.

יְהִי לֵבְּךָ, נָכוֹן וּבָטוּחַ, הוֹד מַלְכוּת! אָמַר הֶחָתוּל: לֹא אָחוּס לֹא עַל עִתִּי וְלֹא עַל צִפָרְנַי וְשִׁנַי לִמְצֹא דִין אֱמֶת לאֲמִתּוֹ, וְצֶדֶק – צֶדֶק, אֶרְדֹּף!..

– בְרָכָה לְצִפָרְנֶיךָ – אָמַר הַנֶּשֶׁר לֶחָתוּל וַיֵאֲבֵר¹⁷. – עֹז לְחַרְטֻמְּךָ! – הֵשִׁיב הֶחָתוּל בְרָכָה לַנֶּשֶׁר וַיֵלֵךְ.

הָאִמָּהוֹת¹⁸ הִבִּיטוּ אֶל הַחֻרְבָּן, אֲשֶׁר בַּלּוּל וּבַשֹּׁבֶךְ, וְנַפְשָׁן בָּכְתָה עֲלֵיהֶן, וַתִּלְעַבְנָה בָּאֶפְרֹחִים:

"רְאֵה דוֹר צָעִיר, דּוֹר יָהִיר; בְּאוֹר פְּנֵי מֶּלֶךְ חָמֶד לִרְאוֹת!

וְהָאֶפְרֹחִים מִתְלוֹנְנִים וּמִתְאוֹנְנִים עַל הַזְקֵנִים:

“הַרְאִיתֶם זִקְנָה לְלֹא חָכְמָה כָּנָף וְנֹצָה – וְלֵב נָמוֹג! שְׁלֹשָׁה יָמִים וּשְׁלשָׁה לֵילוֹת כִּבֶּדְכֶם הַמֶּלֶךְ בָּרְאָיוֹן, וְלֹא מְצָאתָם עֵת וָעֹז לָגֶשֶׁת לְפָנָיו”.