הָרָעָב טָס¹ עַל פְּנֵי עְַיָרוֹת וּכְרַכִּים, וַיַּרְא אֶת בְּנֵי הָאָדָם יוֹשְבִים שְקֵטִים וְשַאְַננִַּים, וְיֵש אְַשֶר יִשְֹמְחוּ וְיַעַלְזוּ, וְכָל דְאָגָה וָפַחַד לִימֵי הָרָעָב לֹא יֵדְעוּ, כִּי זֶה כְבָר לֹא הָיָה הָרָעָב בָּאָרֶץ, וַיֵּרַע הַדָּבָר בְּעֵינָיו, וַיֹּאמַר: “עוֹד מְעַט וְנִשְכַּח שֵם הָרָעָב מִן הָאָרֶץ” וַיִּקְרָא:

הָבָה – אְַשַנֵּן לָהֶם אֶת פִּרְקִי! ² יֵדְעוּ אָז אֶת עֶרְכִּי,

אֶת יָדִי – כִּי קָשָתָה

וְאֵימָתַי – לֹא כָלָתָה!

וּשְמִי עוֹד בַּל יִשְכָּחוּ!

לֹא יוֹסִיפוּ עוֹד – יִשְֹמָחוּ

וַיֵּצֵא הַשָֹּדֶה, וַיַּךְ בַּשִּדָּפוֹן³ אֶת כּל תְּבוּאַת הָאָרֶץ בַּגַּנִּי, בַּכְּרָמִים וּבַשָֹּדוֹת; וַיָּבֹא הָעִירָה לְהִתְעַנֵּג עַל פָּעְָלוֹ וְלִשְמֹעַ אֶת דְבַק תָּקְפּוֹ וּגְבוּרָתוֹ מִפִּי אְַנָשִים. –

וַיָּבֹא בֵּין הַסּוֹחְַרִים, וַיַּרְא וְהִנֵה פְנֵי כְִלָּם נוּגִים; כִּי לֹא עָשְֹתָה הָאְַדָמָה אֶת יְבוּלָהּ, בִּלְתִּי אִם לְפִי אֹכֶל נֶפֶש הָעוֹבְדִים בֲַּשָֹּדֶה, וְלֹא הָיָה כָל מִמְכָּר וּמִקְנֶה; וּבְאֵין מִמְכָּר וּמִקְנֶה; יְחַבְּקוּ הַסּוֹחְַרִים יָדָיִם.

שְֹבַע רָצוֹן יָצָא הָרָעָב מֵאֵת פְּנֵי הַסּוֹחְַרִים, וַיָּבֹא בֵּין הַכֹּהְַנִים; וְהִנֵּה גַּם הֵם עְַצֵבִים, כִּי לֹא נָתַן אְֶלֹהִים לָאִכָּרִים, עוֹבְדֵי הָאְַדָמָה; עַל כֵּן לֹא יְבֹרַךְ גַם חֵלֶק עַבְדֵי אְֶלֹהִים. בִּהְיוֹת מִנְעֶרֶת בַּטֶּבֶל,⁴ יָבֹא רָזוֹן גַּם בַּתְּרוּמָה. –

וַיֵּצֵא הָרָעָב גַּם מִשָּם שָֹמֵחַ וַיָּבֹא אֶל בֵּית הָעְַשִירִים, וַיִשְֹבַּע גַּם שָׁם נַחַת; כִּי מָצְאוּ הָעְַשִירִים עִנְיָן רַב לִפְתֹחַ אְַסָמֵיהֶם, לְהוֹקִיר אֶת הַשַּעַר⁵ וְלִצְבּוֹר כֶּעָפָר כֶּסֶף – וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם עֵת לְאְֶכֹל לְשָבְעָה, וַיִרְעְַבוּ יוֹמָם וָלָיְלָה.

וַיֹּאמֶר הָרָעָב אֶל לִבּוֹ: “אָבֹא נָא אֶל בָּתֵֵּי הָאְַמָנִים⁶. שָם אֶשְתֶּה עֹנֶג כַּמַּיִם, בְּשָמְעִי אֶת עוֹלָלֵיהֶם צוֹעְַקִים לַלֶּחֶם וְהֵם, בְּלִי סָפֵק, כְּבָר מָכְרוּ גַּם אֶת כָּל כְּלֵי עְַבוֹדָתָם בַּלֶּחֶם, וְלֹא מָצְאוּ לָהֶם”.

וַיֵּקֶר מִקְרֵהוּ לָבוֹא אֶל בֵּית יוֹחָנָן הַנַּפָּח⁷. – וְיוֹחָנָן הַנַּפָּח מַכֶּה בְקְִרְנָסוֹ⁸ עַל הַסְּדָן⁹ מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב, וּמוֹצֵא לוֹ שָֹכָר טוֹב בַּעְַבוֹדָתוֹ, וּבָנָיו שְֹמֵחִים, וְעוֹלָלָיו שְֹבֵעִים, וְחֶרְפַּת רָעָב לֹא יָדָע. –

“רַמַּאי ¹⁰ הוּא!” אָמַר הָרָעָב בְּלִבּוֹ: “אַךְ מִתְעַשֵּר הוּא, וַאְַסָמָיו-רֵקִים! הָבָה – אְַנַסֶּה דָבָר אֵלָיו”. וַיִּתְחַפֵּשֹ וַיָּבֹא בְּתוֹר עָנִי לְבֶן-פָּנִים וּצְנוּם-הַלְּחָיַיִם, וּבְדֶמַע בָּעֵינַיִם וּבְקוֹל דְּמָמָה, כִּמְעַט בְּלִי תְנוּעַת שְֹפָתַיִם, אָמַר: “חָנֵנִי נָא, אִיש טוֹב, וּתְנָה אֹכֶל אֶל פִּי, כִּי זֶה שְלֹשָה יָמִים לֹא אָכַלְתִּי לָחֶם!”

“בֹּא, בְּרוּךְ אְֶלֹהִים”, עָנָה הָאָמָן בְּשִֹמְחָה: “קוּם אְֶכוֹל בְּשִֹמְחָה, מֵאְַשֶר נָתַן לִי אְֶלֹהִים בְּחַסְדּוֹ!” וַיִּתֵּן לְפָנָיו לֶחֶם וְנָזִיד. –

הָרָעָב אָכַל וַיְכַלֶּה כֶחָסִיל¹¹ אֶת כֹּל אְַשֶר נָתְנוּ לְפָנָיו, וְלֹא נוֹדַע, כִּי בָא דָבָר אֶל בִּטְנוֹ הָרֵיקָה; וַיַּחְפֹּץ לבַלַַּע אֶת כָּל אְַסַם הָאָמָן; אַךְ כָּל בֶּלַע וּבֶלַע הָיָה לוֹ כְּגַחְַלֵי רְתָמִים, כְּצוּרִים וַאְַבָנִים וּמְרוֹרַת פְּתָנִים; וָיָקָם לָצֵאת, וַיִּפֶן אּל הָאָמָן וַיֹּאמַר: “הוֹאִילָה נָא, אִיש טוֹב, וּתְנָה לִי גַּם קְשִֹיטָה¹² כשּנִדְבַת לִבֶּךָ”. יוֹחָנָן מִשֵּש בְּכִיסוֹ, וַיֵּעָצֵב אֶל רוּחוֹ, כִּי לֹא מָצָא שָם מְאוּמָה. אַךְ חִיש פָּנָה אֶל אִשְתּוֹ וַיִּלְחַש בְּאָזְנֶיהָ דְבָרִים אְַחָדִים, וַתּוֹצֵא הָאִשָּה צְרוֹר כֶּסֶף וַתִּקַח מִשָּם קְשִֹיטָה, וַתִּתֵּן עַל יַד הָאוֹרֵחַ וַתֹּאמַר: “הַצְּרוֹר הַזֶּה הוּכַן לִהְיוֹת לָנוּ לְמִשְעָן לִימֵי הָרָעָב, וְאוּלָם עַד הַיּוֹם לֹא נָתַן עוֹד אְֶלֹהִים לָרָעָב לָבוֹא בִגְבוּלֵנוּ וְיָכֹלְנוּ לְחַסֵּר קְשִֹיטָה מִן הַצְּרוֹר וְלָתֵת לָךְ”.

עוֹדֶנָּה מְדַבֶּרֶת, וַיָּבֹא אֶל בֵּית יוֹחָנָן אִכָּר לְתַקֵּן אֶת אֵתוֹ, וַיִּשְקֹל כֶּסֶף שְֹכַר עְַבוֹדָה עַל יַד יוֹחָנָן; וַיִּמָּלֵא הַצְּרוֹר בַּקְּשִֹיטָה, אְַשֶר חָסַר, בְּטֶרֶם יָצָא הָרָעָב. –

וַיִּקְצֹף הָרָעָב רַב קֶצֶף, וַיִּקְרָא: “אֵצֵא לְשָנָה הַבָּאָה, וְאַרְבֶּה אֶת אוֹתוֹתַי וְאֶת מוֹפְתַי! אָז יֵדַע גַּם דַּל גֵּאֶה זֶה אֶת הָרָעָב”, וַיְשוֹרֵר:

אְַשַנֶּן לוֹ אֶת פִּרְקִי

וְיֵדַע אָז אֶת עֶרְכִּי,

אֶת יָדִי כִּי קָשָתָה

וְאֵימָתִי – לֹא כָלָתָה

לְשָנָה הָאַחֶרֶת יָצָא הָרָעָב, וַיַּךְ אֶת כָּל תְּבוּאַת הָאָרֶץ כַּבָּרָד, וְאֶת אְַשֶר הוֹתִיר הַבָּרָד הִכָּה בַשִּדָּפוֹן, וְגַם אֶת הַמְּעַט הַנִּשְאַר אָכַל הַגָּזָם¹³ וְלֹא הֵשִיבָה הָאְַדָמָה גַּם אֶת הָאֵיפָה, אְַשֶר טָמְנוּ בְחֵיקָהּ. –

וַיָּבֹא הָרָעָב בָּעִיר, וַיַּרְא מֹכֵר אֶת בָּנָיו הַקְּטַנִּים לַעְַבָדִים בְּעַד אֵיפַת שְֹעוֹרִים, וּמִן הָאֵיפָה עוֹד יִגְרַע הַקּוֹנֶה מְלֹא קֹמֶץ, כִּי מָצָא תְבַלֻּל בְּאַחַת מֵעֵינֵי אַחַד הָבָּנִים. –

וַיִּתְעַנֵּג הָרָעָב מְאֹד, וַיּוֹסֶף לָלֶכֶת; וּכְכֹל אְַשֶר בָא, שָמַע אֶת שֵם הָרָעָב נִשָֹּא עַל שְֹפָתַיִם מִגָּדוֹל וְעַד קָטָן – וַיִּשְֹמַח מְאֹד. אָז זָכַר אֶת יוֹחָנָן הָאָמָן, וַיּאֹמַר: “אֵלְכָה נָא לְהֵרָאוֹת אֶת פְּנֵי דַל גֵּאֶה זֶה! אְַנִי חוֹשֵב לְנָכוֹן, כִּי כְבָר אֵין זֵכֶר לְצְרוֹר כַּסְפּוֹ וְלַאְַסָמוֹ, וּכְבָר מָכַר גַּם הוּא אֶת בָּנָיו בַּלֶּחֶם”. –

אַךְ יוֹחָנָן הַנַּפָּח מַכֶּה בַפַּטִיש, וּמוֹצֵא שָֹכָר בַּעְַבוֹדָתוֹ, וְלֹעֵג לָרָעָב.

וַיִּכְעַס הָרָעָב, וּמְרֵרָתוֹ¹⁴ כִּמְעַט שֶנִּשְפְּכָה לָאָרֶץ; אֲַךְ הִתְעַשֵּת וַיּאֹמַר: "אָכֵן רַמַּאי הוּא, יוֹחָנָן. אַךְ מִתְעַשֵּר הוּא לְעֵינֵי הָרֹאִים, וְלֶחֶם אֵין בְּבֵיתוֹ; הָבָה, אְַנַסֶּה אֵלָיו דָּבָר! וַיִּתְחַפֵּשֹ וַיָּבֹא כְעָנִי לְבֶן-פָּנִים וּצְנוּם-הַלְּחָיַיִם, וּבְדֶמַע בָּעֵינַיִם, בְּקוֹל דְּמָמָה כִּמְעַט בְּלִי תְנוּעַת שְֹפָתַיִם אָמַר: “חְַנֵנִי, אִיש טוֹב, וּתְנָה לֶחֶם לְפִי, כִּי זֶה יָמִים שְלֹשָה לֹא טָעַם חִכִּי אֹכֶל!”

“בֹּא, בְּרוּךְ אְֶלֹהִים, עָנָה יוֹחָנָן שְבָה ואָכַלְתָּ בְשִֹמְחָה, מֵאְַשֶר חַנַנוּ אְִלֹהִים!” וַיִּתֵּן לְפָנָיו לֶחֶם וְנָזִיד. –

וְלֹא יָכוֹל הָרָעָב לֶאְֶכֹל מִמַּעַשֹ עָצוּר וְקֶצֶף נִסְתָּר, וַיֶּחְֶנַן עוֹד קוֹלוֹ וַיּאֹמַר: “הוֹאִילָה נָא, אִיש טוֹב, וּתְנָה לִי מַתַּת כֶּסֶף!” –

וַתּוֹצֵא הָאִשָּה – אֵשֶת יוֹחָנָן – אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף וַתּאֹמַר: "הַצְּרוֹר הַזֶּה הוּכַן לָנוּ לִהְיוֹת לְמִשְעָן לִימֵי הָרָעָב, וְאוּלָם חַנֵּנוּ אְֶלֹהִים: אְַסָמֵינוּ מְלֵאִים בָּר: “רָעָב לֹא נֵדַע, הֵא לְךָ, אֹרֵחַ נִכְבָּד, קְשִֹיטָה, וְאְֶלֹהִים יְצַו עָלֶיהָ אֶת הַבְּרָכָה!” –

וּבְטֶרֶם תִּגְמֹר אֶת דְּבָרֶיהָ, וַיָּבֹא יִצְחָק הָעֶגְלוֹן, וַיְבַקֵש מֵאֵת יוֹחָנָן, כִּי יָשִֹים חִשּוּקִים¹⁵ עַל אוֹפַנֵי עֶגְלָתוֹ, וְיִתֵּן לוֹ שְֹכָרוֹ; וּבְטֶרֶם יָצָא הָרָעָב, מִלְאָה הָאִשָּה אֶת הַקְּשִֹיטָה בִּצְרוֹר, וְלֹא יָדְעָה חֶסֶר. –

וַיֵּצֵא הָרָעָב סָר וְזָעֵף, וְלֹא בֵרַךְ אֶת יוֹחָנָן מֵטִיבוֹ וְאֶת אִשְתּוֹ הַטּוֹבָה, וַיֵּעָצֵב אֶל לִבּוֹ. לְחָיָו הָרָזוֹת חָוְרוּ כְּסִיד, וְעֵינָיו הֶעְֶמִיקוּ עוֹד יוֹתֵר בְּחוֹרֵיהֶן, וַיַּחְשֹב מַחְַשָבָה וַיִּקְרָא:

“עַתָּה עָשֹֹה אֶעְֶשֶֹה דָּבָר, וִיהַלְלֵנִי כָּל שֵדֵי בַלָּהוֹת וּשְֹעִירֵי שְאוֹל!” –

וַיֶּאְֶסֹף אֵלָיו אֶת כָּל מַחְַנֵהוּ: יֵרָקוֹן, שִדָָּפוֹן וּבָרָד וַחְַנָמָל וְכָל אַרְבֶּה לְמִינֵהוּ, וֲַיִּסְגְּרֵם עַל מַסְגֵּר וַיִּקְרָא: “אַרְבַּע שָנִים לָשֹבַע!”

וַיַּעַל דָגָן גַּם עַל סְלָעִים וְצוּרִים, גַּם בֵּין הַקּוֹצִים וְהַבַּרְקָנִים; וַיְהִי סְפִיחַ הָאְַדָמָה לִקְמָצִים, וְהַשְָחִים – לָשֹבַע; וַיִּטּוּ כוֹתְלֵי הָאְַסָמִים לִנְבּוֹל תַּחַת מַשָּא הַתְּבוּאָה, וְלֹא מָצְאוּ הָאוֹצָרוֹת דַּי כַלְכֵּל אֶת דְגַן הַשָּדֶה וַיִּמְצְאוּ הָאִכָּרִים פִּי שֶבַע לְכָל שְנוֹת הָרָעָב, אְַשֶר הָיוּ; וְהַסּוֹחְַרִים מָצְאוּ פִי תֵּשַע¹⁶וְגַם הָאָמָנִים מָצְאוּ פִּי שָלֹש¹⁷ בַּעְַבוֹדָתָם. – וְלֹא יָדְעוּ הָאְַנָשִים מַה לַעְַשֹוֹת בַּכֶּסֶף הָרַב אְַשֶר מָצְאוּ; וַיָּחֵלּוּ לְהַסְכִּין¹⁸ אֶל חַיֵּי רֹךְ וְעֹנֶג, וְלֹא מָצְאוּ עוֹד שֹבַע בַּלֶחֶם, כִּי אִם הִתְאַוּוּ לְסֹלֶת מְִרְבֶּכֶת וּמַעְַשֶֹה מַחְַבַת, לְשֶמֶן, לִדְבַש וּלְנֹפֶת, וַיְאכְלוּ בְּשַֹר צִפָּרִים, וַיִּשְתּוּ יַיִן מְשְִמָּר¹⁹ מִכְּלֵי זְכוּכִית הַנּוֹחִים לְהִשָּבֵר; וַיִּלְבְּשוּ בִגְדֵי מֶשִי, וַיֵּצְאוּ בַּעְַדִי עָדַיִים – מִזָּהָב סְגוּר וְעַד כָּל אֶבֶן יְקָרָה; וַיִּתְפַּנְקוּ²⁰ הָאְַנָשִים עַד מְאֹד, וַיְהִי אִם זָכַר אִיש אֶת הַלֶּחֶם, אְַשֶר אָכַל לִפְנֵי שְנוֹת הַשָֹֹּבָע – וַתָּקָץ נַפְשוֹ בְּכָל אֹכֶל, וְלֹא אָכַל מְאְִם כָּל הַיּוֹם הַהוּא וְכָל הַלַּיְלָה שֶלְּאַחְַרָיו מִגֹּעַל נֶפֶש, אְַשֶר עוֹרֵר בּוֹ זִכְרוֹן הַלֶּחֶם הַהוּא.

אַךְ יוֹחָנָן הַנַּפָּח מַכֶּה בַפַּטִיש עַל הַסְּדָן, וְאִם הוּא מָצָא גַם הוּא רֹב שְֹכָר בַּעְַבוֹדָתוֹ, וַיִּתְאַוֶּה גַם הוּא לְהוֹצִיא אֶת מָעוֹתָיו²¹ הַיְּתֵרוֹת בַּחְַנְִיּוֹת, אַךְ לֹא מָצָא לוֹ עֵת לַדָּבָר הַזֶּה. בְּכָל יוֹם וָיוֹם גָּמַר בְּלִבּוֹ לֵאמֹר: מָחָר אֵלְכָה לִי אֶל הַחְַנְִיּוֹת, וְקָנִיתִי שַעְַשְִעִים לִבְנִי וּבִגְדֵי כָבוֹד לִי וּלְאִשְתִּי, אַךְ מָחָר – מָחָר וַעְַבוֹדָתוֹ, יוֹם – יוֹם וּמְלַאכְתּוֹ; כִּי רַבָּה הַמְּלָאכָה, אְַשֶר הָיְתָה עָלָיו בַּיָּמִים הָהֵם. בְּאַחַד הַיָּמִים מָצָא לוֹ שָעָה קְצָרָה, וַיָּבֹא אֶל הֶחָנוּת; וְאוּלָם בְּטֶרֶם דִּבֵּר דַּיּוֹ עִם הַחֶנְוָנִי, וּבְטֶרֶם הִתְפַּשֵר עִם מְשָרְתֵי הֶחָנוּת, אְַשֶר הִתְאַמְּצוּ לְהוֹנוֹת²² אֹתוֹ – וּכְבָר עָבְרָה שְעַת חְִפְשוֹ, וַיֶּחְפָּז לָצֵאת; וּבְחָפְזוֹ וַיַּרְא קוּרְנָס²³ חָדָש וָטוֹב וַיִּקְנֵהוּ בְחִפָּזוֹן וַיֵלֵךְ. – וְכִכְלוֹת אַרְבַּע שְנוֹת הַשָֹּבָע – אָז הוֹצִיא הָרָעָב אֶת כָּל מַלְאָכָיו מִתַּחַת הַמַּסְגֵּר, וַיִּשְלָחֵם עַל פְּנֵי הַשָֹּדֶה. – אָז יָצָא הַקּצֶף עַל הָאָרֶץ, וַיֵּדְעוּ אֶת הָרָעָב וְאֶת יָדוֹ הַחְַזָקָה. רֹב הַזֶּרַע עְִפַּש בְּחֵיק הָאְַדָמָה, וְיִתְרוֹ אְַשֶר עָשָֹה צֶמַח, נִרְקַב בַּגֶּשֶם, וְאֶת הַנִּשְאָר אָכַל הַגָּזָם; וְלֹא נִשְאַר גַּם עָלֶה יֶרֶק בַּשָֹּדֶה. וַתֵּאָנַח הַבְּהֵמָה, וַיִּרְעַב הָאָדָם, וַיֵּאָנַח מְאֹד; כִּי לֹא מָצָא עוֹד אֶת תַּפְנוּקָיו, אְַשֶר הִסְכִּין אְַלֵיהֶם, וְכָל מַאְַכָל גַּם תִּעְַבָה נַפְשוֹ. אָז יָדַע הָאָדָם אֶת אְַסוֹנוֹ הָרָב. וַיָּבֶן כִּי רַק הַמְּאְִשָּר שֶבַּמְאְִשָּרִים יוּכַל לִהְיוֹת הָאְִמְלָל שֶבְּאְִמְלָלִים.

וַיָּבֹא הָרָעָב הָעִירָה לִשְמֹעַ אֶת שֵמַע גָּדְלוֹ וּמוֹרָאוֹ בְּפִי הָאְַנָשִים, וַיַּרְא וְהִנֵּה אָב מִתְקוֹטֵט בְּבִתּוֹ, כִּי אָמַר לִמְכֹּר אֶת נְזָמֶיהָ בְּעַד אָבָק נִיחוֹחַ²⁴, אְַשֶר הִסְכִּין אֵלָיו לְהָרִיחַ בּוֹ בִּימֵי הַשָֹּבָע – וְהִיא לֹא אָבְתָה לְתִתָּם עַל יָדוֹ; וְאֵם מְרִיבָה בְבָנֶיהָ הַקְּטַנִּים הַצּוֹעְַקִים לְמִגְדָנוֹת וּלְחַלּוֹת שֶמֶן, וְהִיא בֶּעָמָל רַב מָצְאָה פַת קִיבָר²⁵ לְלֶחֶם בֵּיתָהּ. וַיִּשְֹחַק הָרָעָב מְאֹד, וַיִּמְחָא בְכַפָּיו הָרָזוֹת, וַיִּתְנַשֵּם בְּצָחְָקוֹ. אַךְ אָז זָכַר אֶת יוֹחָנָן הַנַּפָּח וַיּאֹמַר: “אֵלְכָה נָא לִרְאוֹת בִּשְלוֹמוֹ!”

וְיוֹחָנָן מַכֶּה בְקְִרְנָס עַל הַסְּדָן מִבֹּקֶר וְעַד עֶרֶב, וּבֱרְאוֹתוֹ כִּי הֶאְֶמִיר²⁶ הַיּוֹקֶר, הִגְדִּיל אֶת מְחִיר עְַבוֹדָתוֹ, וַיִּלְעַג לָרָעָב.

וַיִּתְחַפֵּשֹ הָרָעָב וַיָּבֹא כְּאִיש עָנִי לְבֶן-פָּנִים וּצְנוּם-לְחָיַיִם, וּבְדֶמַע בָּעֵינַיִם עָנָה וְאָמַר: “חָנֵנִי נָא, אִיש טוֹב, וּתְנָה אֹכֶל אֶל פִּי, כִּי רָעֵב אָנִי!”

– “קוּם אְֶכֹל בְּשִֹמְחָה, עָנָה יוֹחָנָן, כְּנַפְשְךָ שָֹבְעֶךָ, כִּי חַנֵּנִי אְֶלֹהִים, וְכִי יֵשׁ לִי כֹל”.

וְהָרָעָב כִּמְעַט שֶנִּשְפְּכָה מְרֵרָתוֹ לֳָאָרֶץ מִכַּעַשֹ, אַךְ הִבְלִיג²⁷ עַל רוּחוֹ, וַיּאֹמֶר בְּלִבּוֹ: “אֵין זֶה כִּי אִם קַל הַדַּעַת הוּא הָאִיש, וְאִם יֵש לוֹ אְַרוּחָה לְיוֹם אוֹ לְיוֹמַיִם, לֹא יִדְאַג עוֹד. הָבָה אְַנַסֵּהוּ!” וַיֶּחְֶנַן קוֹלוֹ וַיּאֹמַר:

“אְַבָל, אִיש טוֹב, הֵן לְעַבְדְךָ אִשָּה וּבָנִים שִבְעָה – כְִּלָּם רְעֵבִים, כִּי זֶה יָמִים שְלֹשָה לֹא בָא אֹכֶל אֶל פִּיהֶם”.

יוֹחָנָן חָשַב מַחְַשָבָה, וַיִּזְכֹּר אֶת הַקְִּרְנָס אְַשֶר קָנָה, וַיּאמַר: “שְבָה אֵפוֹא בָּזֶה, וְאֶתֶּן לְךָ עְַבוֹדָה, וּבִשְּכָרָךָ תְּכַלְכֵּל אֶת בֵּיתֶךָ, וַאַתָּה תּאֹכַל מֵעַל שְִלְחָנִי”.

“בְּשֵם כָּל רוּחַ קֶטֶב נִשְבַּעְתִּי”, אָמַר הָרָעָב אֶל לִבּוֹ, “כִּי רַמַּאי הָאִיש! קַוֵּה יְקַודֶה, כִּי אָנֹכִי לֹא אֵאוֹת לוֹ, עַל כֵּן יאֹמַר אֶת הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה; וְאוּלָם חָכָם אְַנִי מִמֶּנּוּ: אְַנִי אֵאוֹת לְכָל אְַשֶר יאֹמַר, וַאְַגַלֶּה אֶת תַּרְמִיתוֹ לְעֵינֵי כֹל”.

וַיִּתְפַּשֵר²⁸ יוֹחָנָן אֶת הָרָעָב לְשָנָה תְמִימָה, וַיֵּשֵב הָרָעָב כָּלוּא בְּבֵית יוֹחָנָן וְאָסוּר אֶל הַסְּדָן כָּל הַשָּנָה. מִיּוֹם לְיוֹם וּמִבֹּקֶר עַד עֶרֶב הֵרִים אֶת הַקְִּרְנָס, וַיַּךְ בַּבַּרְזֶל הָלוֹךְ וְהַכֹּה וַיִּמְצָא יוֹחָנָן רֹב בְּרָכָה בַּעְַבוֹדָתוֹ.

וּבִכְלוֹת הַשָּנָה, וַיֵצֵא הָרָעָב אֶת בֵּית יוֹחָנָן לָיְלָה, וַיְתָו עַל הַדֶּלֶת לֵאמֹר:

“שֶבַע שָנִים הִתְהַלֵּךְ הָרָעָב בָּאָרֶץ, וְאֶל בֵּית הָאָמָן לֹא מָצָא נְתִיבוֹת”. –