בְּאַחַד הָאִיִים הָרְחוֹקִים שֶׁבְּלֵב יָם תָּכֹל וּרְחַב־יָדַיִם חַי לוֹ תַּיִשׁ גְדַל־קַרְנַיִם יַחַד עִם זוּגָתוֹ, עֵז דַקַת־רַגְלַיִם, וְלָהֶם גְדִי קָטָן וְחָמוּד, אֲשֶׁר שֵׁם חִבָּה נִתַּן לוֹ – גַדִיקָט.
בֹּקֶר־בֹּקֶר, בִּזְרֹעַ הַחַמָה אֶת קַרְנֶיהָ עַל רָאשֵׁי הַגְבָעוֹת, הָיָה לִילִי, הַנַעַר הַכּוּשִׁי, בָּא אֶל הַדִיר, שֶׁמִּשְׁפַּחַת־עִזִים קְטַנָה זוֹ גָרָה בּוֹ, וְנוֹהֵג אֶת עֶדְרוֹ אֶל שְׂדֵה הַמִּרְעֶה.
נַעַר זָרִיז הָיָה לִילִי, כְּכָל יַלְדֵי הַכּוּשִׁים בְּנֵי גִילוֹ. וְהוּא הָיָה הוֹלֵךְ עִם עֶדְרוֹ הַקָּטָן, עִם הַתַּיִשׁ גְדָל־הַקַּרְנַיִם, עִם הָעִזָה קַלַת־הָרַגְלַיִם וְעִם גִדְיָם הַקָטָן – גַדִיקָט, הָלוֹךְ בַּשָׂדוֹת, עָלֹה בַּגְּבָעוֹת וְיָרוֹד בַּגֵאָיוֹת, עַד שֶׁהָיָה מֵבִיא אוֹתָם אֶל רֹאשׁ גִּבְעָה רְחָבָה, שֶׁכֻּלָהּ מְגֻדֶלֶת עֵצִים וְשִׂיחִים יְרַקְרַקִים וְעֵשֶׂב טָעִים וְדָשֵׁן וַאֲשֶׁר הֲמוֹן פִּרְחֵי בָּר, לְבָנִים וּצְהֻבִּים, אֲדֻמִים וּכְחֻלִים, צוֹמְחִים שָׁם. כָּאן הָיָה לִילִי קוֹשֵׁר אֶת אַבָּא תַּיִשׁ גְדָל־קַרְנַיִם אֶל אֵלָה עֲנֵפָה וְאֶת אִמָּא הָעֵז קַלַת־רַגְלַיִם אֶל בְּרוֹשׁ גָבֹהַּ. וְכָאן הָיָה מְנַסֶה לִקְשֹׁר גַם אֶת גַדִיקָט אֶל אַחַד הֶעֵצִים לְמַעַן לֹא יִבְרַח. אַךְ מֵעוֹלָם לֹא הִצְלִיחַ לַעֲשׂוֹת זֹאת, כִּי אָכֵן שׁוֹבָב גָדוֹל הָיָה גַדִיקָט וְכָל פַּעַם שֶׁבִּקֵשׁ לִילִי לָשִׂים אֶת קְצֵה הַחֶבֶל עַל צַוָארוֹ, הָיָה מִשְׁתַּמֵּט מִתַּחַת יָדָיו וּבוֹרֵחַ לוֹ… בֹּקֶר בֹּקֶר צָרִיךְ הָיָה לִילִי לָרוּץ וְלִרְדֹּף אַחֲרָיו – עַד שֶׁעָלָה בְּיָדוֹ לְתָפְשׂוֹ.
גְדָיִים רַבִּים אֲחֵרִים אֵינָם יְכוֹלִים לָרוּץ כֹּה מַהֵר כְּמוֹ לִילִי, אַךְ לֹא כֵן גַדִיקָט. אוֹתוֹ לֹא הָיָה לִילִי תּוֹפֵשׂ אֶלָּא לְאַחַר עָמָל קָשֶׁה. וְגַם כְּשֶׁהָיָה לִילִי מַשִׂיגוֹ בַּעֲבִי הַשִׂיחִים וּכְבָר עָמַד לֶאֱחֹז בּוֹ – הָיָה גַדִיקָט מַשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ וּמְרִימוֹ מִיָד בְּבַת אַחַת וּבִנְגִיחָה חֲזָקָה הָיָה מַפִּיל אֶת רוֹדְפוֹ וּבוֹרֵחַ…
– בֶּה־אֶה־אֶ! – הֱיֵה פּוֹעֶה אֲזַי בְּקוֹל עַלִיז כְּמִי שֶׁחוֹמֵד לוֹ לָצוֹן.
כִּרְאוֹת זֹאת אַבָּא תַּיִשׁ גְדָל־קַרְנַיִם הָיָה מֵנִיעַ בִּזְקָנוֹ אָנֶה וָאָנָה וְאוֹמֵר בְּכַעַס:
– בַּא־אַ! מַה זֶה חוֹשֵׁב לוֹ גַדִיקָט. הַאֻמְנָם יַעֲשֶׂה כְּכָל הָעוֹלֶה בִּרְצוֹנוֹ?
וְאִמּוֹ הָעֵז דַקַת־הָרַגְלַיִם, שֶׁדַּעְתָּהּ לֹא נָחָה כְּנִרְאֶה מִדִבְרֵי בַּעְלָהּ הַתַּיִשׁ, הָיְתָה מַרְגִיעָה אוֹתוֹ וְאוֹמֶרֶת:
– בַּא־אַ־אַ! הֲרֵי גְדִי קָטָן הוּא, יִתְפַּנֵּק! – אָמְרָה וְהוֹסִיפָה לְכַרְסֵם אֶת הַדָלִיָה הָרַכָּה שֶׁבְּפִיהָ…
– בֶּה! – הָיָה קוֹרֵא גַדִיקָט לְעֻמָתָם וּבוֹרֵחַ לוֹ…
גַם הַיוֹם נִסָה לִילִי לִקְשֹׁר אוֹתוֹ אֶל הָעֵץ. הַפַּעַם אָחַז בְּרַגְלֵי הַגְדִי בְּחָזְקָה. וּרְאֵה זֶה פֶּלֶא – גַדִיקָט נִקְשַׁר אֶל הָעֵץ. וּכְדֵי לְנַחֲמוֹ אוֹמֵר לוֹ לִילִי:
– מֵעַתָּה אֶקְשֹׁר אוֹתְךָ יוֹם־יוֹם. וְאִם תִּתְחוֹלֵל סוּפָה חֲזָקָה, תִּשְׂמַח עַל כִּי קָשַׁרְתִּי אוֹתְךָ. תִּרְאֶה, גַדִיקָט…
גְדָיִים רַבִּים אֲחֵרִים אֵינָם מְשִׁיבִים לְרוֹעֵיהֶם מֵעוֹלָם, אַךְ לֹא כֵן גַדִיקָט – הוּא פָּתַח אֶת פִּיו וּפָעָה פְּעִיָּה קְצָרָה:
– בֶּה!
פָּעָה גַדִיקָט וְחִכָּה עַד שֶׁלִילִי יִפְנֶה מִמֶנוּ וְיָשׁוּב לְבֵיתוֹ כְּדַרְכּוֹ יוֹם־יוֹם, כִּי גַם בַּבַּיִת חִכְּתָהּ לַנַעַר הַכּוּשִׁי עֲבוֹדָה רַבָּה, וְרַק לְעֵת עֶרֶב הָיָה חוֹזֵר אֶל הַגִבְעָה, מַתִּיר אֶת הִתַּיִשׁ וְאֶת הָעֵז וְאֶת הַגְדִי הַקָטָן וְנוֹהֵג אוֹתָם אֶל דִירָם.
כְּשֶׁנֶעְלַם לִילִי מֵעֵינֵי גַדִיקָט, הֵחֵל זֶה בּוֹעֵט וְרוֹקֵעַ בְּרַגְלָיו, מוֹשֵׁךְ וּמְטַלְטֵל אֶת הַחֶבֶל. הִנֵּה מָעַךְ בְּרֹאשׁוֹ פֶּרַח אָדֹם, הִנֵה רָמַס בְּרַגְלוֹ פֶּרַח כָּחֹל וְהוּא עוֹדֶנוּ מוֹסִיף לְהִטַלְטֵל עַל חַבְלוֹ אָנֶה וָאָנָה, מְקַפֵּץ וּמְנַגֵחַ וְאֵינוֹ נָח.
אַךְ בְּאַחַד הַיָמִים עוֹד אֲכַרְסֵם אֶת הַחֶבֶל בְּשִׁנַי וַאֲנַתְּקוֹ – אָמַר – אַךְ בְּאַחַד הַיָמִים אֶעֱזֹב אֶת הַגִבְעָה הַזֹאת, וְאֶת הַדִיר שֶׁלָּנוּ… אַךְ בְּאַחַד הַיָמִים אוּכַל לַעֲשׂוֹת כְּכָל שֶׁיַעֲלֶה עַל דַעְתִּי… בֶּה!… כָּךְ הָיָה פּוֹעֶה וּמְטַלְטֵל אֶת הַחֶבֶל וְאֵינוֹ פּוֹסֵק מִלִנְגֹחַ וּמִלִבְעֹט בְּכָל הַנִמְצָא מִסְבִיבוֹ…
גְדָיִים רַבִּים אֵינָם יְכוֹלִים לְהַעֲלוֹת רַעְיוֹנוֹת וּלְהִמָשֵׁךְ אַחֲרֵיהֶם. אַךְ לֹא כֵן גַדִיקָט… הוּא חָשַׁב מַחֲשָׁבוֹת מִמַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת…
וְכָךְ חָזַר עַל דְבָרָיו פְּעָמִים הַרְבֵּה. פָּעָה וְגָעָה. וּמִשֶׁאָמַר אֶת הַדְבָרִים הָאֵלֶה בַּפַּעַם הַשְׁבַע־עֶשְׂרֵה, לֹא עוֹד יָכוֹל הָיָה אַבָּא תַּיִשׁ גְדָל־קַרְנַיִם לִשְׁמֹעַ זֹאת. נֶאֱנַח אֲנָחָה עֲמֻקָה, טִלְטֵל אֶת זְקָנוֹ לְכָאן וּלְכָאן, עָצַם אֶת עֵינָיו מֵרֹב עֲיֵפוּת וְאָמַר:
– אִם כָּזֶה אַתָּה, לֶךְ־לְךָ מִפֹּה, לֵךְ וְאָז תִּרְאֶה עַד מֶה תִּצְטַעֵר…
מָתַח אֶת הַחֶבֶל שֶׁנִקְשַׁר בּוֹ וְנִגַשׁ אֶל גַדִיקָט, אָחַז בְּשִׁנָיו בְּחֶבֶל הַגְדִי, כִּרְסֵם בּוֹ רְגָעִים מִסְפָּר וְנִתְּקוֹ לִשְׁנַיִם. קָפַץ גַדִיקָט מִשִׂמְחָה וְקָרָא:
– בֶּה! – נָשָׂא אֶת רַגְלָיו וּבָרַח כְּשֶׁבְּדַל הַחֶבֶל קָשׁוּר לְצַוָארוֹ, קָפַץ יָשָׁר אֶל אַחַד הָעֵצִים הַסְמוּכִים, זִנֵק מִשָּׁם אֶל שִׂיחַ גָּדוֹל, עָמַד בִּקְצֵה רֹאשׁ הַגִבְעָה וּ־קְפֹץ!
כְּהֶרֶף־עַיִן הָיָה כְּבָר גַדִיקָט לְמַטָה, בָּעֵמֶק, עָלָה עַל הַכְּבִישׁ וְהֵחֵל רָץ לְפָנָיו בְּלִי לְהִסְתַּכֵּל לַאֲחוֹרָיו…
– עוֹד כָּל כָּךְ קָטָן הוּא! – אָמְרָה אִמָּא־דַקַת הָרַגְלַיִם בְּקוֹל בּוֹכִים – אַךְ אֲנִי מְקַוָה שֶׁיָּשׁוּב אֵלֵינוּ בָּרִיא וְשָׁלֵם…
וְאַבָּא תַּיִשׁ נִתְעַצֵב אַף הוּא, בָּלַע עָלֶה מַר, הִסְתַּכֵּל אַחֲרֵי גִדְיוֹ הַבּוֹרֵחַ, אַךְ לֹא אָמַר דָבָר…
וּבֵינְתַיִם רָץ גַדִיקָט לְצַד הַדֶּרֶךְ הַמוֹבִילָה הָעִירָה. בְּדַרְכּוֹ שָׁמַע אֶת הַצְפַרְדֵּעִים מְקַרְקְרוֹת וְאֶת הַצִּפֳּרִים מְצַפְצְפוֹת מֵבִין עַנְפֵי הָעֵצִים.
– רוּחַ בָּאָה, רוּחַ חֲזָקָה בָּאָה! – קָרְאוּ.
– בֶּה! – עָנָה לְעֻמָּתָם גַדִיקָט – אֵין אֲנִי מַאֲמִין בָּרוּחַ…
"מַה לִי רוּחַ – חָשַׁב גַדִיקָט בְּלִבּוֹ – הִנֵּה הַשֶּׁמֶשׁ זוֹרַחַת, וְהִנֵּה אֲנִי יָכוֹל לִקְפֹּץ לִי חָפְשִׁי עַל פְּנֵי כָּל הַתִּלִים וְהַסְלָעִים; סוֹף־סוֹף יָכוֹל אֲנִי לַעֲשׂוֹת כְּכָל הָעוֹלֶה עַל דַעְתִּי… מַה טוֹב! מַה טוֹב! בֶּה!
וְאֶת הַמִלָה הָאַחֲרוֹנָה הַזֹאת קָרָא בְּקוֹל רָם. אַךְ אוֹתוֹ רֶגַע דָרְכָה רַגְלוֹ עַל מְאוּרַת סַרְטָנִים. וְסִרְטַן יַבָּשָׁה אֶחָד צָבַט בְּזִיזָיו אֶת כַּף רַגְלָיו שֶׁל גַדִיקָט צְבִיטָה מַכְאִיבָה עַד מְאֹד.
– אַי! – צָוַח גַדִיקָט.
– יָכוֹל אֲנִי לִדְרֹס אוֹתְךָ, סַרְטָן, אַךְ לֹא אֶעֱשֶׂה זֹאת, כִּי לִבִּי טוֹב עָלַי, שָׂמֵחַ אֲנִי הַיוֹם!
– עַכְשָׁו תִּזְכֹּר שֶׁעָלֶיךָ לְהִסְתַּכֵּל בְּדַרְכְּךָ – אָמַר הַסַרְטָן וְהִסְתַּתֵּר בִּמְאוּרָתוֹ.
אוֹתוֹ רֶגַע רָאָה גַדִיקָט אוֹפַנַיִם נוֹסְעִים בִּמְהִירוּת עַל הַכְּבִישׁ.
– גַדִי שׁוֹטֶה – קָרָא אֵלָיו הַנַעַר שֶׁרָכַב עַל הָאוֹפַנַיִם – מוּטָב שֶׁתָּרוּץ הַבַּיְתָה אוֹ שֶׁתָּשׁוּב אֶל הַמִּכְלָאָה בִּשְׂדֵה הַמִרְעֶה. סְעָרָה גְדוֹלָה קְרוֹבָה לָבוֹא…
רָצָה גַדִיקָט לַעֲנוֹת לוֹ, אַךְ גְּרוֹנוֹ יָבֵשׁ הָיָה וְעַד שֶׁהוֹצִיא מִלָה מִפִּיו כְּבָר חָלַף הָרוֹכֵב וְנֶעְלַם מֵעֵינָיו.
פִּתְאֹם רָאָה שְׁנֵי תְּיָשִׁים שְׁחֹרִים עוֹבְרִים חוֹלְפִים בִּיעָף עַל פָּנָיו. דָבָר זֶה, שֶׁהִנֵה הֵם עוֹבְרִים עַל יָדוֹ וְאֵינָם שָׂמִים אֵלָיו לֵב, לֹא מָצָא חֵן בְּעֵינֵי גַדִיקָט, וְהוּא חָסַם בִּפְנֵיהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ וְעָלָה עַל אֶחָד מֵהֶם בִּנְגִיחָה…
אוּלָם הַתַּיִשׁ הַגָדוֹל נִתְרַגֵּז מְאֹד, הִשְׁפִּיל אֶת רֹאשׁוֹ, כּוֹנֵן אֶת קַרְנָיו וּבְמַגָח חָזָק אֶחָד הֵעִיף אֶת גַדִיקָט הַצִדָה.
– נְגִיחָה טוֹבָה כָּזֹאת רְאוּיָה לְתוֹסֶפֶת… – צָחַק הַתַּיִשׁ הַגָדוֹל וְרָץ לְדַרְכּוֹ.
מֵעָצְמַת הַנְגִיחָה הִתְהַפֵּך גַדִיקָט פַּעַם וּפַעֲמַיִם וְנֶחְבַּט בְּעֵץ אַגַס־בָּר דוֹקְרָנִי. אַךְ מִיָד נִתְאוֹשֵׁשׁ, קָם עַל רַגְלָיו, חִלֵץ אֶת רַגְלָיו מִתּוֹךְ עֻקְצֵי הָעֲנָפִים, הִתְנָעֵר וְקָרָא: בֶּה!
גְדָיִים רַבִּים אֲחֵרִים לֹא הָיוּ חָשִׁים כָּל תֵּאָבוֹן לַאֲכִילָה אַחֲרֵי מַגָח עָצוּם כָּזֶה. אַךְ לֹא כֵן גַדִיקָט. – הוּא קָם וּמִיָד הֵחֵל לָתוּר בְּעֵינָיו אַחֲרֵי דְבַר אֹכֶל. רָאָה מֵרָחוֹק עֵץ מוּזִים, קָטַף פְּרִי אֶחָד וְעוֹד אֶחָד בְּשִׁנָיו. אַחֲרֵי כֵן קִנַח אֶת סְעוּדָתוֹ בַּעֲלֵה תוּת וְאַרְבַּע דְגָנִיוֹת וְשָׂבַע.
עַתָּה שָׁכַב עַל גַבּוֹ וְעָצַם אֶת עֵינָיו…
“נָתוּן אֲנִי בְּצָרָה” – לָחַשׁ לְעַצְמוֹ.
אוֹתוֹ רֶגַע נִתְחוֹלֵל רַעַשׁ גָדוֹל עַל סְבִיבוֹתָיו. קוֹל הֲמֻלָה וּמְנוּסָה, קְרִיאוֹת פַּחַד וּבֶהָלָה, שֶׁבֶר עֲנָפִים, שַׁעַט רַגְלַיִם, קִרְקוּר וּפִרְפּוּר, נְבִיחָה וִילָלָה עָלוּ מִכָּל הַעֲבָרִים.
פָּקַח גַדִיקָט אֶת עֵינָיו.
עֲדוֹת כְּלָבִים וַחֲתוּלִים, לַהֲקוֹת תַּרְנְגוֹלוֹת וּבַרְוָזִים הִדְסוּ וְדִדוּ, רָצוּ, טָסוּ וְהִתְעוֹפְפוּ וְחָלְפוּ בְּבֶהָלָה עַל פָּנָיו. נָשָׂא הַגְדִי עֵינָיו וְהִנֵה עָנָן גָדוֹל וְשָׁחֹר עָלָה בִּקְצֵה הַשָׁמַיִם!
– סוּפָה בָּאָה! רוּחַ מִתְחוֹלֶלֶת! – קָרָא אֵלָיו כְּלַבְלַב בָּהוּל בִּנְבִיחַת פְּחָדִים וּבְלִי לְהֵעָצֵר רָץ לְדַרְכּוֹ…
– רוּחַ בָּאָה – יִלְלָה לְעֶבְרוֹ חֲתוּלָה וְחָמְקָה לְדַרְכָּהּ וּמֵרָחוֹק שָׁמַע עוֹד אֶת קוֹלָהּ – רוּץ וּבַקַּשׁ לְךָ מִסְתּוֹר וּמִקְלָט…
אוּלָם גַדִיקָט לֹא רָצָה לָרוּץ. הוּא קָפַץ עַל גָדֵר אַחַת וּמִשָׁם עָלָה עַל גַגוֹ שֶׁל דִיר נָמוֹךְ. עָמַד וְסָקַר אֶת הַסְבִיבָה. רָצָה לַעֲלוֹת עַל מָקוֹם גָבֹה־גָבֹהַּ. אִם תָּבוֹא הָרוּחַ – נָגֹחַ אֶגָחֲנָה! – הֶחְלִיט הַגְדִי.
הִסְתַּכֵּל גַדִיקָט כֹּה וָכֹה. הִנֵה גַם אֲנָשִׁים אָצִים רָצִים אֶל בָּתֵּיהֶם וְאֶל סֻכּוֹתֵיהֶם, מִי בַּעֲגָלָה, מִי בְּאוֹפַנַיִם וּמִי בָּרֶגֶל, וְעִם הָאֲנָשִׁים – סוּסִים, פָּרוֹת, תֻּכִּים…
הִנֵה סוֹחֲבִים הָאֲנָשִׁים אֶת כְּלֵיהֶם מִן הַגַנִים וּמִן הַנַחַל, מִי כִּסֵא וּמִי סִירָה… וַאֲחֵרִים שֶׁכְּבָר הִגִיעוּ לְבָתֵּיהֶם, הֵגִיפוּ בְּחָפְזָה אֶת תְּרִיסַי הַחַלוֹנוֹת… אֲנָשִׁים שְׁחֹרֵי עוֹר, לִבְנֵי פָּנִים, רָזִים, שְׁמֵנִים, גְּדוֹלִים וּקְטַנִים – כֻּלָּם כֻּלָּם הִסְתַּתְּרוּ בְּבִקְתוֹת הַחֹמֶר הָאֲדַמְדַמוֹת שֶׁלָּהֶם, סָגְרוּ אַחֲרֵיהֶם אֶת הַדְלָתוֹת מֵאֵימַת הָרוּחַ הַחֲזָקָה הָעוֹמֶדֶת לְהִתְחוֹלֵל…
עוֹמֵד לוֹ גַדִיקָט בַּחוּץ וּמְחַכֶּה לָרוּחַ הַגְדוֹלָה. אֵין אִישׁ מִלְבַדוֹ. כָּל נֶפֶשׁ חַיָה אֵינָהּ נִרְאֵית עוֹד בְּכָל הַסְבִיבָה, וְהוּא חָשׁ עַצְמוֹ קָטָן וְעָלוּב לְמַרְאֵה הֶעָנָן הַשָׁחֹר וְהַגָדוֹל הַהוֹלֵךְ וּמִתְפַּשֵּׁט בַּשָׁמַיִם, הָלוֹךְ וְקָרוֹב, הָלוֹךְ וְאַיֵם עַל כָּל הָעוֹלָם כֻּלוֹ…
פִּתְאֹם – שְׁרִיק! יְבָ־בָ־בָ־בָה! נָשְׁבָה הָרוּחַ הַחֲזָקָה מַשָׁב אֶחָד חָזָק וְלֹא פָּסְקָה עוֹד… כְּהֶרֶף עַיִן הוּעַף גַדִיקָט לְמַעְלָה כְּאִלוּ הָיָה עֲפִיפוֹן…
מִטְרִיָּה, דְלִי, סַרְטָן, דָג פּוֹרֵחַ – כָּל אֵלֶה הִתְעוֹפְפוּ בָּאֲוִיר אַף הֵם.
– שְׁרִ־אִי־אִי־אִיק! – וְדֶקֶל רָם נֶעֱקַר מִמְקוֹמוֹ וְהוּעַף אֶל עָל… – בֶּה־הֶ־הֶ־הֶ־הֶ! – צָעַק גַדִיקָט… וְהָרוּחַ – חֲבֹט! אָחֲזָה בְּגַגוֹן שֶׁל צְרִיף וּנְשָׂאוֹ לַמֶרְחַקִים…
– פְּעִי־עִי־עִי־עִי! – פָּעָה גַדִיקָט… וְהָרוּחַ – תְּפֹס! טִלְטְלָה אֶת גַדִיקָט בָּאֲוִיר וֶהֱרִימוֹ לְמַעְלָה…
– הִי־הִי! – צָוַח הַגְדִי.
וְהָרוּחַ – שְׁמֹט! שָׁמְטָה אֶת גַדִיקָט.
מַטָה,
מַטָה,
מַטָה!
וְגַדִיקָט צָנַח יָשָׁר לְתוֹךְ מְעָרָה אֲפֵלָה…
אַךְ עַד מְהֵרָה נִתְאוֹשֵׁשׁ הַגְדִי וְרָאָה שֶׁלֹּא מְעָרָה הִיא זוֹ, כִּי אִם חֹר בְּגֶזַע עֵץ הַצוֹמֵחַ עַל שְׂפַת הַיָם… וְהוּא נָשַׁם לִרְוָחָה, כִּי עַתָּה מָצָא לוֹ מַחֲסֶה מִפְּנֵי הָרוּחַ. עָיֵף הָיָה הַגְדִי, אָסַף אֶת רַגְלָיו תַּחְתָּיו וְנִרְדַם. כָּל אוֹתוֹ הַלַיְלָה יָשֵׁן גַדִיקָט שֵׁנָה חֲזָקָה וּלְמָחֳרָת בַּבֹּקֶר, מִשֶּׁחָדְרוּ קַרְנֵי הַשֶׁמֶשׁ הָרִאשׁוֹנוֹת אֶל חֹר הַגֶזַע, הֵקִיץ גַדִיקָט וְהֵצִיץ הַחוּצָה.
הָרוּחַ שָׁכְכָה וּפְנֵי הַשָׁמַיִם הִתְבַּהֲרוּ. עָמַד גַדִיקָט בְּפֶתַח הַחֹר, אָסַף מִסְבִיבוֹ חַלוּקֵי אֲבָנִים וְהִגִישָׁם לְפִיו – אַךְ מִיָד נוֹכַח לָדַעַת כִּי אֵין הֵם נִתָּנִים לַאֲכִילָה.
הוֹצִיא גַדִיקָט אֶת רֹאשׁוֹ וְקָרָא:
– יוּ־יוּ! רָעֵב אֲנִי!
אַךְ אֵין קוֹל וְאֵין עוֹנֶה. אֶל כָּל אֲשֶׁר הִבִּיט רַק מַיִם וָחוֹל.
– בֶּה־הֶ! בֶּה־הֶ! – הִתְיַפַּח גַדִיקָט. – אֲנִי רוֹצֶה הַבַּיְתָה! הַבַּיְתָה! אֵיךְ אָבוֹא לְשָׁם, בֶּה־הֶ? מֵרָחוֹק רָאָה סִירָה קְטַנָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַמַיִם. שׁוּב הִתְחִיל הַגְדִי פּוֹעֶה וּמִתְיַפֵּחַ.
אַךְ הַסִּירָה עָבְרָה חָלְפָה לְדַרְכָּהּ…
– בֶּה־הֶ־הֶ! – יִבֵּב גַדִיקָט, אַךְ הָאִישׁ הַיוֹשֵׁב בַּסִירָה לֹא שָׁמַע אֶת קוֹלוֹ.
בִּזְהִירוּת רַבָּה יָצָא גַדִיקָט מִמְעָרָתוֹ, טִפֵּס עַל אַחַת הָאֲבָנִים אֲשֶׁר עַל יַד הָעֵץ וְהִנֵּה רוֹאֶה הוּא דוּגִית קְטַנָה שָׁטָה עַל פְּנֵי הַיָם.
– בֶּה־בֶּה! – צָעַק גַדִיקָט כְּכָל שֶׁעָמַד לוֹ כֹּחוֹ…
פָּנְתָה הֵסִירָה אֶל עֶבְרוֹ וְהַנַעַר שֶׁאָחַז בַּמְשׁוֹטִים הֶאֱהִיל בְּיָדָיו עַל עֵינָיו מִפְּנֵי הַשֶׁמֶשׁ, הִסְתַּכֵּל לְפָנָיו וּבִתְנוּעָה נִמְרֶצֶת הֵחֵל לַחְתֹּר בִּמְשׁוֹטָיו. לְאַחַר רְגָעִים מִסְפָּר הִתְחִיל קוֹרֵא וּמְצַעֵק:
– גַדִיקָט! אוֹהּ, גַדִיקָט! כְּבָר חִפַּשְׂתִּיךָ בְּכָל מָקוֹם!
הָיָה זֶה לִילִי.
לְשֵׁמַע קְרִיאָתוֹ כִּשְׁכֵּשׁ גַדִיקָט בִּזְנָבוֹ הַקָצָר וְקָפַץ בִּמְקוֹמוֹ מִשִׂמְחָה; וְכַאֲשֶׁר בָּא אֵלָיו לִילִי לֹא עוֹד נִסָה לִנְגֹחַ אוֹתוֹ. הָלַךְ אַחֲרָיו אֶל הַסִירָה הַקְטַנָה וְשָׂמַח, כִּי עוֹד מְעַט וְרָאָה אֶת אַבָּא תַּיִשׁ גְדָל־קַרְנַיִם וְאֶת אִמָא הָעֵז דַקַת־הָרַגְלַיִם. רַבָּה הָיְתָה שִׂמְחָתוֹ, אַף כִּי מֵעוֹלָם לֹא חָשַׁב, כִּי יָשׁוּב בַּסִירָה הַבַּיְתָה.
גְדָיִים רַבִּים אֲחֵרִים אֵינָם מְסֻגָלִים לְוַתֵּר עַל כְּבוֹדָם וְגַאֲוָתָם, אַךְ לֹא כֵן גַדִיקָט. הוּא לֹא בּוֹשׁ לְהוֹדוֹת שֶׁמִתְחָרֵט הוּא עַל מַעֲשֵׂהוּ.
וּבִרְאוֹתוֹ מֵרָחוֹק אֶת אַבָּא וְאִמָא עוֹמְדִים עַל רֹאשׁ הַגִבְעָה, הֵחֵל רָץ אֲלֵיהֶם בְּשִׂמְחָה וְקָרָא:
– בֶּה־הִי! בֶּה־הִי!
וּבִלְשׁוֹן הָעִזִים פֵּרוּשָׁהּ שֶׁל קְרִיאָה זוֹ הִיא: מֵעַתָּה אֶעֱשֶׂה אֶת כָּל אֲשֶׁר תְּצַוּוּ עָלַי…
וְגַדִיקָט הֵחֵל מֵאָז לְקַיֵם אֶת הַבְטָחָתוֹ זוֹ.
בְּאַחַד הָאִיִים הָרְחוֹקִים, שֶׁבְּלֶב יָם תָּכֹל וּרְחַב־יָדַיִם, חַי לוֹ תַּיִשׁ גְדָל־קַרְנַיִם יַחַד עִם זוּגָתוֹ, עֵז דַקַת־רַגְלַיִם, וְלָהֶם גְדִי קָטָן וְחָמוּד, אֲשֶׁר שֵׁם חִבָּה נִתַּן לוֹ – גַדִיקָט.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.