וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּרָא אֱלֹהִים אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ – וַתֵּרֶד בַּת-אֵלִים¹ מִן הַשָּמַיִם אַרְצָה, וְהִיא אִשָׁה צְעִירָה וְיָפָה לִמְאֹד, עֲטוּפָה בְּשִׂמְלָה יְרוֹקָה מֵרֹם צַוָּארָהּ וְעַד עֲקֵב רַגְלֶיהָ. עַל מִצְחָהּ הָרָחָב וְהַבָּהִיר חָקוּק “תּוֹלָדָה”, וְתַחַת הַמֵּצַח שְׁתֵי עֵינַיִם מַבִּיטוֹת בְּחֶמְלָה, כְּעֵינֵי אֵם; וְאוּלָם לְחָיֶיהָ הַמְּלֵאוֹת טְהֹרוֹת וְלֹא נִגְאֲלוּ עוֹד בְּדִמְעוֹת אֵם, וְחָטְמָהּ הָאָרוּךְ וְשִׂפְתוֹתֶיהָ הַקְּטַנּוֹת נְכוֹנוֹת יוֹתֵר לִשְׂחֹק וּלְנַשֵּׁק מֵאֲשֶׁר לִבְכּוֹת וְלִגְעֹר. עַל חֹשֶן לִבָּהּ טַס-כֶּסֶף וְעָלָיו חָקוּק בְּאֵשׁ שָׁחוֹר “פֶּלִאי” וּבְיָדֶיהָ הַמְכֻסּוֹת חֶצְיָן בְּשַׁרְוֻלִים² אֲדַמְדַמִּים וּרְחָבִים וְחֶצְיָן מְגֻּלּוֹת כִּגְלִילֵי שֵׁן – הִיא נוֹשְׂאָה אַרְגָז קָטֹן מְחֻלָּק לְאַרְבָּעָה קִנִּים; וְכָל קֵן סָגוּר, וְהַמַּפְתֵּחַ בְּפוֹתְחָתוֹ, וְכוֹתֶבֶת עַל כָּל קֵן וָקֵן: “קֵן הַחַיִּים, קֵן הַזִּקְנָה, קֵן הַמַּחֲלָה וְקֵן הַמָּוֶת”; וְהָאַרְגָּז – סָגוּר וּמְסֻגָּר; וְהַמַּפְתֵּחַ זָהָב טָהוֹר תָּקוּעַ בְּשַׂעֲרוֹת רֹאשָׁהּ, לְנוֹי³ וּפְאֵר. – וְאוּלָם יַעַן כִּי תַלְתַּלִּים רַבִּים וְעָבִים לִקְוֻצּוֹת שַׂעֲרוֹתֶיהָ הַצְהוּבוֹת, עַל כֵּן לֹא יֵרָאֶה הַמַּפְתֵּחַ הַנִּסְתָּר בֵּין הֲמוֹן הַקְּוֻצּוֹת, וְגַם עֵת יִשָּׂא הָרוּחַ אֶת קְוֻצּוֹתֶיהָ בָּאֲוֵיר, גַּם אָז לֹא יֵרָאֶה הַמַּפְתֵּחַ; כִּי יוּעַם⁴ הַזָּהָב מִפְּנֵי לְבֶן-צַוָּארָהּ הַנִּרְאֶה אָז לָעַיִן עַל כֵּן לֹא יָדַע אִישׁ אֶת מְקוֹם הַמַּפְתֵּחַ.

וַתִּפְתַּח אֶת הָאַרְגָּז, וַתִּפְתַּח אֶת הַקֵּן הָרִאשׁוֹן, וַיָּחֵלוּ מַעְיְנוֹת הַחַיִּים לִנְבֹּעַ וְלִפְרֹץ הַחוּצָה, וַתּוֹצֵא הָאָרֶץ צֶמַח הַשָּׂדֶה, חַיְתוֹ יַעַר וְעוֹף הַשָּׁמַיִם, כָּל דָּגָה בַמַּיִם וְתוֹלָעִים בְּמַעֲמַקֵּי הָאֲדָמָה, וַיֵצֵא גַּם הָאָדָם אֶת אִשְׁתּוֹ – חַוָּה, וַיִּמְלְכוּ עַל הָאֲדָמָה. –

אָז הוֹצִיאָה הָאֲדָמָה לִכְבוֹדָם שׁוֹשַּׁנִּים דוֹבְבוֹת וּפְקָעִים⁵ צְבֻעִים וּפְרָחִים שְׂמֵחִים וְעֵצִים גְּבֹהִים עַד לַשָּׁמַיִם, וּפִרְיָמוֹ מַגִּיעִים אַרְצָה עַד לְפִיוֹת הָאוֹכְלִים, וּנְחָלִים זָבִים דְּבַשׁ וְחָלָב וְשֶׁמֶן הַמּוֹר. –

וַיִּחְיוּ בְנֵי הָאֲדָמָה חַיֵּי עֹנֶג וְאֹשֶר, וַיִּרְאוּ שָׁמַיִם בְהִירִים בְּלִי כָל כֶּתֶם⁶ וַיַּבִּיטוּ יוֹם יוֹם בִּפְנֵי שֶׁמֶשׁ אָבִיב. – וַתְּצַו הַתּוֹלָדָה בַּת־פֶּלְאִי עַל בָּנֶיהָ לֵאמֹר: “הִשָּׁמְרוּ בְנַפְשׁוֹתֵיכֶם לִבִלְתִּי נְגֹעַ בְּקִנֵּי הָאַרְגָּז גַּם בְּאֶצְבַּע קְטַנָּה! בָּאַרְגָּז הַזֶּה אָמְרָה, הֲכִינוֹתִי לָכֶם מַשְׂאֵת וַחֲלִיפוֹת מַתָּנוֹת וְאוּלָם כָּל מַתָּנָה וּמַתָּנָה, אֲשֶׁר בָּאַרְגָז יָפֶה רַק בְּעִתָּהּ, וְאַתֶּם לִמְדוּ לִשְׁמֹעַ בְּקוֹל מְצַוֶּה וּלְחַכּוֹת לְעֵת קֵץ, וּמְצָאתָם דָּבָר, דָּבָר בְּעִתּוֹ”.

אַךְ חַוָּה, הָאִשָּׁה הָרִאשׁוֹנָה בִּבְנוֹת הָאֲדָמָה, לֹא יָדְעָה מָנוֹחַ, וּבְלִבָּהּ חָשְׁבָה מַחֲשָׁבוֹת מַאֲלִיפוֹת⁷ לִמְצֹא אֶת הַסּוֹד הַנִּסְתָּר בְּקִנֵּי הָאַרְגָּז: “אִם יָפוֹת הַמַּתָּנוֹת בְּעִתָּן, אָמְרָה אֶל לְבָבָהּ, מַדּוּעַ אֵינָן יָפוֹת עַתָּה? וּמָתַי יָבֹא עִתָּן?” וְכַאֲשֶׁר אָכְלָה חַוָּה מִפְּרִי עֵץ הַדַּעַת, בָּאָה מַחֲשָׁבָה זָרָה בְּלִבָּהּ, וַתִּגְנֹב אֶת הַמַּפְתֵּחַ מִבֵּין שַׂעֲרוֹת הַתּוֹלָדָה וַתִּפְתַּח אֶת הָאַרְגָּז, וַתְּסִיתֶהָ רוּחָהּ לִפְתֹחַ אֶת הַקֵּן הַשְּׂמָאלִי – קֵן הַמָּוֶת; וַיְּהִי אַךְ נָגְעָה בַמַּפְתֵחַ, וַיִּפָּתַח הַקֵּן, וַיְנַתֵּר⁸ הַמָּוֶת מֵעַל לְרֹאשָׁהּ, וַיָּבֹא בֵּין הַחַיִּים. – חִישׁ הִלְבִּינוּ הַשּׁוֹשַׁנִּים הָאֲדֻמּות, וַעֲסִיסָן⁹ עָמַד בְּעוֹרְקֵיהֶן; הַפְּרָחִים הֵשַׁחוּ אֶת רֹאשָׁם; עֲלֵי כָל עֵץ נָבָלוּ; הַזָּמִיר פָּתַח פִּיו לְשׁוֹרֵר, וַתֵּצֵא יְלָלָה מִגְּרוֹנוֹ, וְחַוָּה רָאֲתָה זֹאת וַתִּשְׁתּוֹמֵם; וַתִּצְחַק בְקִרְבָּה וַתִּפְתַּח אֶת פִּיהָ לִצְחוֹק צְחוֹק שֶׁל תִּמָּהוֹן, אַךְ, תַּחַת הַצְּחוֹק, בָּכְתָה בְכִי גָדוֹל לְלֹא רָצוֹן; וַעֲנָנָה שְׁחוֹרָה וּכְבֵדָה עָלְתָה וַתְּכַס אֶת עֵין הַשֶּׁמֶשׁ.

רָאֲתָה זֹאת הַתּוֹלָדָה וַתִּתְחַלְחַל וַתְּמַהֵר אֶל אַרְגָזָה; אַךְ כְּבָר אֵחֲרָה הַמּוֹעֵד. וַתִּקְרָא לְ“חוֹל” – וְהוּא עוֹף יָפֶה לְהַלֵּל וּמֵטִיב לְנַגֵּן, וְגַם הַזָּמִיר לְעֻמָּתוֹ כְּאַיִן נֶחֱשָׁב, וַיִפְתַּח הַחוֹל אֶת פִּיהוּ וַיַנְעֵם זְמִירוֹת, וְחִישׁ אָדְמוּ הַשּׁוֹשַׁנִים וַעֲסִיסָן הֵחֵל לָרוּץ בְּעוֹרְקֵיהֶן, וְהַפְּרָחִים הֵרִימוּ רֹאשׁ; וַתִּבְרַח הָעֲנָנָה מֵעַל פְּנֵי הַשָּׁמַיִם, וַיָּבֹא הַמָּוֶת הַשּׁוֹבַב, וַיִּכְרַע עַל בִּרְכָּיו לִפְנֵי הַחוֹל וַיֵּעָנֶה¹⁰. אָז לְקָחַתְהוּ הַתּוֹלָדָה וַתְּשִׁיבֵהוּ אֶל קִנּוֹ וַתִּסְגֹּר בְּפָנָיו. – עַל כֵּן קָרְאָה אֶת שֵׁם הָעוֹף “חוֹל” לֵאמֹר: “כַּחוֹל אֲשֶׁר עַל שְׂפַת הַיָּם, הַשָּׂם גְּבוּל לַמַּיִם, לְבַל יַעַבְרוּ לִשְּׁטֹף אֶת הַיַּבָּשָׁה, כֵּן שָׂם הָעוֹף גְּבוּל לַמָּוֶת, לְבַל יִבְלַע אֶת הַחַיִּים”. –

עַל כֵּן גַּם זָכָה הָעוֹף הַזֶּה לְחַיֵּי נֵצַח, כַּחוֹל שֶׁעַל שְׂפַת הַיָּם.

וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַתּוֹלָדָה לְהַצְפִּין אֶת הָרוּחַ הַשּׁוֹבֵב הַזֶּה – אֶת הַמָּוֶת, כִּי כְבָר שָׁאַף לְהִלָּחֵם אֶת אָחִיו הַחַיִּים, וַיֵצֵא כְּפַעַם בְּפַעַם דֶּרֶךְ חוֹר הַפּוֹתַחַת.

וַתִּתְּעַבֵּר¹¹ הַתּוֹלָדָה, וַתִּשָּׁבַע לִבְלִי תֵּת אֶת מַתְּנוֹתֶיהָ לַדּוֹר הַהוּא וְגַּם לַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אַחֲרָיו, עַד עֶשְׂרִים דֹרוֹת. –

וּמִנִּי אָז הֵחֵל הַמָּוֶת לְבַקֵּר בִּמְעוֹנוֹת מְתֵי תֵבֵל וּלְהִלָּחֵם עִם הַחַיִּים; וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֵצְאוּ צֶמֶד אֲנָשִׁים לָשּׂוּחַ בַּגַּנִּים וְשָׁב הָאֶחָד, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁאַר מֵת בַּגָּן. –

וְיֵשׁ אֲשֶׁר נִכְנְסוּ בָחוּר וּבְתוּלָה אֶל תַּחַת הַחֻפָּה, וְשָׁבָה הַבְּתוּלָה הַבַּיְתָה אֲבֵלָה, וְהַבָּחוּר מֵת תַּחַת הַחֻפָּה.–

וְשָׁנִים בָּאוּ, וְשָׁנִים עָבָרוּ, וְדֹרוֹת חָיוּ וְדֹרוֹת מֵתוּ, וְלֹא נִכַּר נַעַר לִפְנֵי זָקֵן. הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנִים וְהַזָּקֵן בֶּן שְׁמוֹנֶה מֵאוֹת – תֹּאַר אֶחָד וּפָנִים אֲחָדִים לָהֶם; אֵין כְּבוֹד זִקְנָה, אֵין הַדְרַת שֵׂיבָה. עַל כֵּן לֹא נָשְׂאוּ נְעָרִים פְּנֵי זְקֵנִים, וַיַּשְׁחִיתוּ אֶת דַּרְכָּם עַל פְּנֵי הָאָרֶץ; וְיֵשׁ אֲשֶׁר אָמְרוּ הָאִמָּהוֹת לְהַכּוֹת אֶת בְּנֵיהֶם עַל אִוַּלְתָּם, וְהִכּוּ אֶת הָאָבוֹת; כִּי לֹא נִכְּרוּ הָאָבוֹת לִפְנֵי הַבָּנִים. –

עַד שֶׁבָּא אַבְרָהָם אָבִינוּ, וַיְהִי יְשַׁר דֶּרֶךְ וִירֵא אֱלֹהִים, וַיִּשָּׂא חֵן בְּעֵינֵי הַתּוֹלָדָה, וַתִּשְׁלַח אֶת יָדָהּ הַיְמָנִית, וַתִּפְתַּח אֶת קֵן הַזִּקְנָה, וַתּוֹצֵא מִשָּׁם אֶבֶן טוֹבָה וַתִּתְלֶה אֹתָהּ עַל צַוָּארוֹ שֶׁל אַבְרָהָם. –

עַד מְהֵרָה – וְהַדְרַת הַשֵּׂיבָה נִשְׁפְּכָה עָל פְּנֵי אַבְרָהָם, וַיִּצְמַח עַל פָּנָיו זָקָן לָבָן, כְּלִבְנַת הַיָּרֵחַ וְלֹו תַלְתָּלִים כְּמִפְלְשֵׂי¹² עָבִים נֶגֶד הַשֶּׁמֶשׁ, וְסֵבֶר פָּנִים וְקֹמֶט מֵצַח, כְּגַלֵּי יָם הָאֻקְיָנוּס וְעֵינַיִם מְלֵאוֹת דַּעַת וְחָכְמָה וְשֶׁקֶט לֵב; וֶיָּבֹאוּ כָל מַלְכֵי מִזְרָח וּמַעֲרָב לְהִשְׁתַּחֲוֹת לִפְנֵי הַדְרַת פָּנָיו. –

וּמֵאֵת אַבְרָהָם נָחֲלוּ כָל הַדּוֹר הַהוּא וְהַדּוֹרוֹת הַבָּאִים אֶת הַדְרַת הַשֵּׂיבָה, וַיְהִי כִּי בָא אִישׁ בַּיָּמִים, וַיַּלְבִּינוּ שַׂעֲרוֹתָיו, וַיְהִי לוֹ הוֹד זִקְנָה. – אָז הֵחֵלּוּ בְּנֵי הַנְּעוּרִים לְכַבֵּד אֶת הַזְּקֵנִים.

וַיַּעַבְרוּ עוֹד יָמִים רַבִּים וְהַחַיִּים וְהַמָּוֶת עוֹדָם נִלְחָמִים אִישׁ בְּרֵעֵהוּ, וַיָּמוּתוּ אֲנָשִׁים לְלֹא דַעַת מֵרֹאשׁ אֶת רֶגַע מוֹתָם; וַיְהִי אִם בָּא רֶגַע הַמָּוֶת לָאִישׁ, וַיְזוֹרֵר וַיִּתְעַטֶּש¹³ וַיִּפַּח אֶת נִשְׁמָתוֹ; וְיֵשׁ אֲשֶׁר יָצְאוּ צֶמֶד אֲנָשִׁים לָשׂוּחַ בַּגַּנִּים, וְשָׁב הָאֶחָד, וְהַשֵּׁנִי נִשְׁאַר מֵת בַּגָּן; וְיֵשׁ אֲשֶׁר צָחַק הָאִישׁ מִטּוֹב לֵב, וַיִּתְחַנֵּק וְלֹא שָׁאַף עוֹד אֶת רוּחוֹ, כִּי הִגִּיעַ בֵּין כֹּה הָרֶגַע הָאַחֲרוֹן לִימֵי חַיָּיו. וְגַם יֵשׁ אֲשֶׁר נִכְנְסוּ בָּחוּר וּבְתוּלָה אֶל תַּחַת הַחֻפָּה וְשָׁבָה הַבְּתוּלָה הַבַּיְתָה אֲבֵלָה וְהַבָּחוּר מֵת תַּחַת הַחֻפָּה. –

עַד שֶׁבָּא יַעֲקֹב אָבִינוּ, וּבְבָרְחוֹ מִפְּנֵי לָבָן וַיַּעֲבֹר אֶת מַעֲבָר יַבֹּק, וַיִּמְצָא אֶת הַתּוֹלָדָה בִּתְּמוּנַת אִישׁ וּבְיָדוֹ אַרְגַּז הַפְּלָאִים. –

וַיֵאָבֵק¹⁴ עִמּוֹ יַעֲקֹב, וַיִפְתַּח אֶת הָאַרְגָּז וְאֶת קֵן הַמַּחֲלָה, וַיַּרְא וְהִנֵֹה רוּחַ לִבְנַת הַפָּנִים שׁוֹכֶבֶת לְמַעֲצֵבָה בַּקֵּן, וּבֵין קִנָּהּ לְקֵן הַמָּוֶת – אֶשְׁנָב¹⁵ קָטָן טָלוּא עוֹר דַּק. וַיִּקְרַע יַעֲקֹב גַּם אֶת הָאֶשְׁנָב, וַיְּחַפֵּשׂ בְּקֵן הַמָּוֶת וְלֹא מָצָא מְאוּם, וְאוּלָם לֹא עָפָה רוּחַ הַמַּחֲלָה הַחוּצָה, כְּיֶתֶר הָרוּחוֹת, כִּי רְפַת אוֹנִים הִיא, וּכְנָפֶיהָ מֹרָטוּ; אַךְ בְּשׁוּב הַמָּוֶת אֶל קִנּוֹ חִלְּתָה אֶת פָּנָיו, כִּי יִשָּׂאֶנָה עַל כְּנָפָיו. וַיֵּעָתֶר לָהּ הַמָּוֶת. –

מִנִּי אָז וְהָלְאָה חָדְלוּ אֲנָשִׁים בְּרִיאִים לָמוּת בְּאֵיתָנָם¹⁶ וּבְטֶרֶם יָמוּתוּ וְנָפְלוּ לְמִשְׁכַּב. וַיַּעַבְרוּ יָמִים רַבִּים, וַיְחֵלוּ הָאֲנָשִׁים להִרְאוֹנֵן רַע בְּאָזְנֵי הַתּוֹלָדָה עַל גּוֹרָלָם הַמַּר: הֵן אַך יְפּוֹל אִישׁ לְמִשְׁכָּב, וּכְבִר יָדַע כִּי קְרַב קִצוֹ, וְכִי מִן הַמִּטָה, אֲשֶׁר עָלָה עָלֶיךָ, לֹא יוֹסִיף לָקוּם. וְיֵשׁ אֲשֶׁר יֶחֱלֶה הָאָדָם יָרָח אוֹ יְרָחִים, וְיֵשׁ אֲשֶׁר יִתְגוֹלֵל בְּמִשְׁכָּבוֹ שָׁנָה אוֹ שְׁנָתַיִם וְטָעַם הָאִיש יוֹם יוֹם אֶת טַעַם הַמָּוֶת, כִּי יָדַע יוֹם יוֹם, כִּי אֶת שֶׁמֶש יוֹם הָאַחֲרוֹן הוּא רֹאֶה, וְשֶׁמֶשׁ יוֹם הַמָּחֳרַת לֹא לוֹ יַגִּיהַ אוֹרוֹ. וַיְהִי פַּחַד הַמִָּוֶת מַר מִמָּוֶת. –

וַיַּעֲבְרוּ דֹרוֹת אַחֲרֵי דֹרוֹת. וְיוֹבְלוֹת עַל יוֹבְלוֹת נְקָפוּ¹⁷; וַיִּוָּלֵד בֵּן לְיִשַׁי - הוּא דָוִד הָאַדְמוֹנִי, הַמְגֵן הַנִּפְלָא וַיֹּלֵד אֶת שְׁלֹמֹה. שְׁלֹמהֹ יָלַד אֶת רְחַבְעָם, וּמֵחֲלָצָיו יָצָא חָזְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ. וְכִנּוֹר דָּוִר הַמְנַגֵּן נָפַל לוֹ לְנַחֲלָה.

וַיְהִי כַּאֲשֶׁר חָלָה חִזְקִיָּהוּ אֶת חָלְיוֹ, וַיְקַח אֶת כִּנוֹר דָוִד הַמְנַגֵּן בְּיָדוֹ. וַיְבַכֵּה אֶת יָמָיו. וַיָנָד לְחַיָיו הַמְקֻפְּדִים¹⁸ בְּלֹא עֵת. כִּי אֵין רֶגַע בַּחַיִּים אֲשֶׁר יִהְיֶה כָּשֵׁר¹⁹ ב) בְּעֵינֵי הָאָדָם לָמוּת בּוֹ; קַרְנִי הַשֶּׁמֶשׁ יָפִים הֵם בְּכָל עֵת, וְגַם אוֹר הַלְבָנָה יִנְעָם מְאֹד לְעֵינֵי הָאָדָם; ויש אֲשֶׁר גַם הַחֹשֶךְ יֶעֱרַב לַחַיִּים, עַל כֵּן יֵצַר גַּם לַזָּקֵן לְהִפָּרֵד מִן הַחַיִּים וְעֵת יַגִיעַ יוֹמוֹ הָאַחֲרוֹן, בִּמְלֹאת לוֹ תִּשְׁעִים שָׁנָה, יִקְרָא בְּכְאֵב לֵב: הוֹי לְחַיַּי, כִּי קָפְדו לְלֹא עֵת!

וַיְנַגֶּן חִזְקִיָּהוּ, וַיִּשְׁפֹךְ שִׂיחַ; וַיִּשְׁמְעוּ הַיָּמִים וַיּוֹרִידוּ דְמָעוֹת.

וּבְנֵי אֵלִים נִתְּבוּ ²⁰בְּיָם שֶׁל קִינָה וִילָלָה. וַתָּבֹא הַתּוֹלְדָה. וַתִּשַׁק לַמְנַגֵן בְּמִצְחוֹ, וַתֹּאמֶר: שְׁאַל מִמֶנִי מָה אֶתֵּן לָךְ לְמַעַן הָרַע, כִּי יָקְרְתָּ בְּעֵינָי?

– "תְּנִי לִי אֶת אַרְגַּז הַפְּלָאִים, עָנָה חִזְקִיָּהוּ, וְאֶסְתֹּם אֶת הָאֶשְׁנָב בֵּין קֵן הַמַּחֲלָה לְקֵן הַמָּוֶת. –

וַתֵּעָתֶר הַתּוֹלָדָה. –

וַיִּסְתֹּם חִזְקִיָּהוּ אֶת הָאֶשְׁנָב, וַיִּפְתַּח אֶת פֶּתַח קֵן הַמַּחֲלָה, וַיָּקָם חִזְקִיָּהוּ מֵחָלְיוֹ וַיֶחִי. –

וּמֵאָז וָהָלְאָה הֵחֵלוּ חוֹלִים רַבִּים לָקוּם מֵחָלְיָם, וְהַמָּוֶת וְהַמַּחֲלָה יֵלְכוּ נִפְרָדִים אִישׁ מִקִּנּוֹ, וְרַק לְעִתִּים רְחֹקוֹת יִפָּגֵּשׁוּ.

וּמִנִּי אָז וָהָלְאָה הָיוּ רוּחוֹת הַפְּלָאִים: הַחַיִּים וְהַמָּוֶת, הַזִּקְנָה וְהַמַּחֲלָה – לְנַחֲלָה לִבְנֵי הָאָדָם.