עֶרֶב אֶחָד, לִפְנֵי יָמִים רַבִּים מְאֹד, יָשְבוּ

פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן וְאִשְתּוֹ בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה בְּפֶתַח אָהֳלָם

וְהִתְעַנְּגוּ עַל הַמְּנוּחָה וְעַל הַיֹּפִי שֶל שְקִיעַת הַחַמָּה. הֵם

כְּבָר אָכְלוּ אֶת פַּת הָעַרְבִית הַדַּלָּה וְאָמְרוּ לְבַלּוֹת

בִּמְנוּחָה שָעָה אוֹ שְעָתַיִם לִפְנֵי לֶכְתָּם לִישוֹן. וְכָךְ

סִפְּרוּ זֶה עִם זֶה עַל גַנָּם וְעַל פָּרָתָם וְעַל דְבוֹרֵיהֶם וְעַל

גַפְנֵיהֶם, שֶטִּפְּסוּ וְעָלוּ עַל כֹּתֶל בֵּיתָם, וַאֲשֶר עִנְבֵיהֶן

הִתְחִילוּ מַאֲדִימוֹת. אוּלָם הַקּוֹלוֹת הַגַּסִּים שֶל הַיְלָדִים

וְהַנְּבִיחוֹת הָאֲיֻמּוֹת שֶל הַכְּלָבִים בַּכְּפָר הַסָּמוּךְ הָלְכוּ

וְגָדְלוּ, עַד אֲשֶר לְבַסּוֹף נִבְצַר מִן הַזָּקֵן וְהַזְּקֵנָה

לִשְמוֹעַ שֶהֵם מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה.

– הָהּ, אִשְתִּי – קָרָא פִילֶמּוֹן – חוֹשֵש אֲנִי, כִּי

הֵלֶךְ עָנִי בָּא לְבַקֵּש מָקוֹם לָלוּן בֵּין שְכֵנֵינוּ שָם, וְתַחַת

לָתֵת לוֹ מָזוֹן וּמָלוֹן שִסּוּ בּוֹ אֶת כַּלְבֵיהֶם

כְּדַרְכָּם!

– אוֹיָה! – עָנְתָה בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה – מִי יִתֵּן

וּשְכֵנֵינוּ יֶהְגוּ מְעַט יוֹתֵר חִבָּה לִבְנֵי אָדָם. לֹא טוֹב הֵם

עוֹשִׂים לְחַנֵּךְ אֶת יַלְדֵיהֶם בְּדֶרֶךְ רָעָה וּלְלַטֵּף אֶת

רָאשֵיהֶם בְּזָרְקָם אֲבָנִים עַל נָכְרִים!

– מִן הַיְלָדִים הָאֵלֶּה לֹא יֵצֵא לְעוֹלָם דָבָר טוֹב

– קָרָא פִילֶמּוֹן, בְּנַעְנְעוֹ בְּרֹאשוֹ הַלָּבָן – לֹא אֲכַחֵד

מִמֵּךְ, אִשְתִּי, כִּי לֹא אֶתְמַהּ כְּלָל, כַּאֲשֶר יִקְרֶה אָסוֹן אֶת

כָּל תּוֹשָבֵי הַכְּפָר, אִם לֹא יָשוּבוּ מִדַּרְכָּם הָרָעָה. אוּלָם

אֲשֶר לָךְ וְלִי, כָּל עוֹד יִתֵּן לָנוּ אֱלֹהִים לֶחֶם לֶאֱכוֹל,

פָּרוֹס נִפְרוֹס מִפִּתֵּנוּ לְכָל עָנִי וָגֵר, אֲשֶר יַעֲבוֹר עַל

פְּנֵי בֵּיתֵנוּ וְהוּא רָעֵב.

– כֵּן דִבַּרְתָּ, אִישִי! – אָמְרָה בּוֹקִיס – כֹּה נַעֲשֶׂה.

הָאֲנָשִים הַזְּקֵנִים הָאֵלֶּה, עֲלֵיכֶם לָדַעַת, הָיוּ

כִּמְעַט עֲנִיִּים וּבְעָמָל רַב מָצְאוּ מִחְיָתָם. פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן

עָבַד בַּחֲרִיצוּת בְּגַנּוֹ, בְּעוֹד אֲשֶר בּוֹקִיס הָיְתָה תָּמִיד

עֲסוּקָה בַּפֶּלֶךְ אוֹ עָשְׂתָה מְעַט חֶמְאָה וּגְבִינָה מֵחֲלֵב

פָּרָתָם, אוֹ כִּי עָסְקָה בְּאַחַת מִן הַמְּלָאכוֹת בַּבַּיִת. מְזוֹנָם

לֹא הָיָה בִּלְתִּי אִם לֶחֶם וְחָלָב וִירָקוֹת וְלִפְעָמִים מְעַט דְבַש

מִן הַכַּוֶּרֶת, וּפַעַם בְּפַעַם אֶשְכּוֹל עֲנָבִים מֵאֵלֶּה שֶגָּדְלוּ

מוּל בֵּיתָם. אוּלָם זֶה הָיָה זוּג זְקֵנִים מִן הַחֲבִיבִים בְּיוֹתֵר

שֶבָּעוֹלָם. בְּחֵפֶץ לֵב הָיוּ בּוֹחֲרִים שֶלֹּא לֶאֱכוֹל סְעֻדָּתָם,

מֵאֲשֶר לִמְנוֹעַ פְּרוּסַת לֶחֶם, סֵפֶל חָלָב אוֹ כַּף דְבַש מֵהֵלֶךְ

עָיֵף, אֲשֶר נִרְאָה לִפְנֵי פֶּתַח אָהֳלָם. הֵם הִרְגִישוּ, כִּי

אוֹרְחִים כָּאֵלֶּה קֹדֶש הֵם, וַעֲלֵיהֶם הַחוֹבָה לְכַבְּדָם בְּעַיִן

יָפָה וּבְיָד רְחָבָה יוֹתֵר מִנַּפְשָם.

בֵּיתָם עָמַד עַל גִבְעָה בְּמֶרְחַק מְעַט מִן הַכְּפָר,

אֲשֶר שָכֵן בְּעֵמֶק נָמוּךְ, רָחְבּוֹ כַּחֲצִי מִיל. הָעֵמֶק הַזֶּה

בְּיָמִים מִקֶּדֶם, בְּעֵת אֲשֶר הָעוֹלָם עוֹד הָיָה חָדָש, וַדַּאי

הָיָה אֲפִיק נָהָר. שָם שָטוּ דָגִים הֵנָּה וָהֵנָּה בְּמַעֲמַקָּיו,

וְעִשְׂבֵי-מַיִם גָדְלוּ עַל שְׂפָתוֹ, וְאִילָנוֹת וּגְבָעוֹת רָאוּ אֶת

בְּבוּאָתָם בָּרְאִי הָרָחָב וְהַשָּקֵט. אוּלָם כַּאֲשֶר חָסְרוּ

הַמַּיִם, עָבְדוּ בְּנֵי הָאָדָם אֶת הָאֲדָמָה, בָּנוּ עָלֶיהָ בָּתִּים,

עַד כִּי הָיָה עַתָּה לִמְקוֹם תְּנוּבָה וְלֹא הָיָה בּוֹ סִמָּן לִנְהַר

הַקְּדוּמִים, מִלְּבַד נַחַל קָטֹן, אֲשֶר הִתְפַּתֵּל דֶרֶךְ אֶמְצַע

הַכְּפָר וְסִפֵּק מַיִם לַתּוֹשָבִים. הָעֵמֶק הָיָה לְיַבָּשָה בְּמֶשֶךְ

דוֹרוֹת רַבִּים, עַד כִּי צָמְחוּ בּוֹ עֲצֵי אַלּוֹן וְגָדְלוּ וְגָבְהוּ

מְאֹד, וּבִרְבוֹת הַיָּמִים אָבְדוּ וּבִמְקוֹמָם בָּאוּ עֵצִים אֲחֵרִים,

רָמִים וַחֲסֻנִּים כְּאֵלֶּה שֶהָיוּ לִפְנֵיהֶם. לֹא הָיָה מֵעוֹלָם

עֵמֶק יָפֶה וּפוֹרֶה מִמֶּנּוּ. הַמַּרְאֶה בִּלְבַד שֶל הַשֶפַע

מִסָּבִיב דַי הָיָה לַעֲשׂוֹת אֶת תּוֹשָבֵי הָעֵמֶק טוֹבֵי-לֵבָב

וַעֲדִינֵי נֶפֶש, הַנְּכוֹנִים לְהוֹדוֹת לֵאלֹהִים עַל טוּבוֹ וְחַסְדוֹ

עַל יְדֵי מַעֲשֶׂה טוֹב וָחֶסֶד עִם הַנִּבְרָאִים בְּצַלְמוֹ.

אוּלָם צַר לָנוּ לְהַגִּיד, כִּי אַנְשֵי הַכְּפָר הַזֶּה

לֹא הָיוּ רְאוּיִים לָשֶבֶת בְּמָקוֹם זֶה, שֶהַשָּמַיִם הֵאִירוּ לוֹ

פְּנֵיהֶם בְּרֹב חֶסֶד. הֵם הָיוּ אֲנָשִים רָעִים וּקְשֵי לֵב. לֹא הָיָה

בָּהֶם רֶגֶש רַחֲמִים לְעָנִי וְחֶמְלָה לְאִיש חֲסַר בַּיִת. הֵם הָיוּ

לוֹעֲגִים לְמִי שֶאָמַר לָהֶם, כִּי בְּנֵי הָאָדָם מְחֻיָּבִים לֶאֱהוֹב

אִיש אֶת רֵעֵהוּ, בַּאֲשֶר אֵין דֶרֶךְ אַחֶרֶת לִפְרוֹעַ אֶת הַחוֹב,

שֶכֻּלָּנוּ חַיָּבִים לֵאלֹהִים עַל אַהֲבָתוֹ לָנוּ וְחַסְדוֹ עִמָּנוּ.

קָשֶה יִהְיֶה לָכֶם לְהַאֲמִין בַּדְּבָרִים, שֶאֲנִי עוֹמֵד לְסַפֵּר

לָכֶם. הָאֲנָשִים הַנִּתְעָבִים הָאֵלֶּה לִמְּדוּ אֶת יַלְדֵיהֶם

לִהְיוֹת לֹא טוֹבִים מֵהֶם. דַרְכָּם הָיָה לִמְחוֹא כַּף כְּדֵי לְעוֹדֵד

אוֹתָם, בִּרְאוֹתָם אֶת הַיְלָדִים הַקְּטַנִּים וְהַיְלָדוֹת

הַקְּטַנּוֹת רָצִים אַחֲרֵי הֵלֶךְ עָנִי, צוֹעֲקִים אַחֲרָיו וְזוֹרְקִים

בּוֹ אֲבָנִים. הֵם גִדְּלוּ כְּלָבִים גְדוֹלִים וְרָעִים, וְכַאֲשֶר

הֵעֵז עוֹבֵר-אֹרַח לְהֵרָאוֹת בִּרְחוֹב הַכְּפָר, יָצְאָה לִקְרָאתוֹ

בִּמְרוּצָה כָּל הָעֵדָה הָרָעָה הַזֹּאת שֶל כַּלְבֵי-כְּלָבִים מִתּוֹךְ

נְבִיחָה, נְהִימָה וַחֲשִׂיפַת שִנַּיִם. אַחֲרֵי כֵן הָיוּ תּוֹפְשִׂים

אוֹתוֹ בְּרַגְלָיו אוֹ בִּבְגָדָיו, כְּכָל אֲשֶר קָרָה, וְאִם הָיָה

הָאִיש לְבוּש קְרָעִים בְּבוֹאוֹ, הָיָה מַרְאֵהוּ מְעוֹרֵר חֶמְלָה

שִבְעָתַיִם בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לִבְרוֹחַ. הַדָּבָר הָיָה נוֹרָא מְאֹד

בִּשְבִיל נוֹדְדִים עֲנִיִּים, כְּפִי שֶתּוּכְלוּ לְשַעֵר, בְּיִחוּד אִם

אֵלֶּה הָיוּ חוֹלִים אוֹ חֲלוּשִים אוֹ נֵכִים אוֹ זְקֵנִים. אֲנָשִים

כָּאֵלֶּה (אִם יָדְעוּ פַּעַם מִן הַנִּסָּיוֹן אֶת דֶרֶךְ הָאֲנָשִים

הָאֵלֶּה עִם יַלְדֵיהֶם וְכַלְבֵיהֶם הַגַּסִּים), הָיוּ בּוֹחֲרִים

לָלֶכֶת מִילִים רַבִּים סְחוֹר סְחוֹר, מֵאֲשֶר לַעֲבוֹר דֶרֶךְ הַכְּפָר

הַזֶּה.

רַע הָיָה הַמַּעֲשֶׂה בְּעֵינֵי הָרוֹאֶה, כִּי בְּבוֹא

שָמָּה אֲדוֹנִים יוֹשְבִים בְּמֶרְכָּבוֹת אוֹ רוֹכְבִים עַל סוּסִים

יָפִים עִם עֲבָדִים לְבוּשִים מַדִּים מְשָרְתִים לִפְנֵיהֶם, לֹא הָיוּ

אֲנָשִים מְנֻמָּסִים יוֹתֵר וְנִכְנָעִים יוֹתֵר מִתּוֹשָבֵי הַכְּפָר

הַזֶּה. הֵם הָיוּ מְסִירִים כּוֹבְעֵיהֶם מִפְּנֵי הַכָּבוֹד, כּוֹרְעִים

וּמִשְתַּחֲוִים לִפְנֵי הָאוֹרְחִים. אִם נָהֲגוּ הַיְלָדִים בְּגַסּוּת,

יָדְעוּ כִּי קַבֵּל יְקַבְּלוּ צְרִימָה בָּאֹזֶן; וַאֲשֶר לַכְּלָבִים,

אִם אֶחָד מִן הָעֵדָה הָרָעָה חוֹרֵץ לְשוֹנוֹ לִנְבּוֹחַ, הָיָה אֲדוֹנוֹ

מַכֶּה אוֹתוֹ כְּרֶגַע בְּמַטֵּהוּ וְקוֹשְרוֹ בְּחֶבֶל וּמוֹנֵעַ מִפִּיו

אֹכֶל. כָּל זֶה הָיָה טוֹב וְיָפֶה, אֶפֶס כִּי הוֹכִיחַ הַדָּבָר, אֲשֶר

יוֹשְבֵי הַכְּפָר נָתְנוּ כָּבוֹד לַכֶּסֶף שֶבְּכִיס הָאוֹרֵחַ וְלֹא

לַנְּשָמָה בְּקִרְבּוֹ, הַשּוֹכֶנֶת בְּכָל אָדָם כְּעָנִי

כְּעָשִיר.

וְעַתָּה תָּבִינוּ אֵפוֹא, מִפְּנֵי מָה סָח פִילֶמּוֹן

הַזָּקֵן בְּצַעַר רַב, כַּאֲשֶר שָמַע אֶת קוֹלוֹת הַיְלָדִים וְאֶת

נְבִיחוֹת הַכְּלָבִים בַּקָּצֶה הָרָחוֹק שֶל רְחוֹב הַכְּפָר.

רַב הָיָה הַשָּאוֹן, אֲשֶר הָלַךְ וְנִמְשַךְ שָעָה מְרֻבָּה, וְנִדְמֶה הָיָה כִּי עוֹבֵר הוּא לְרֹחַב הָעֵמֶק.

– מֵעוֹדִי לֹא שָמַעְתִּי אֶת הַכְּלָבִים נוֹבְחִים בְּקוֹל רָם כָּזֶה – הֵעִיר הַזָּקֵן הַטּוֹב.

– גַם הַיְלָדִים לֹא הָיוּ מֵעוֹלָם כֹּה גַסִּים – עָנְתָה אִשְתּוֹ הַזְּקֵנָה וְהַטּוֹבָה.

הֵם יָשְבוּ וְנִעְנְעוּ בְּרֹאשָם זֶה אֶל זֶה,

וְהַקּוֹלוֹת הָלְכוּ וְקָרְבוּ, עַד אֲשֶר רָאוּ הַזְּקֵנִים וְהִנֵּה

לְרַגְלֵי הַגִּבְעָה אֲשֶר שָם עָמַד בֵּיתָם, שְנֵי נוֹדְדִים הוֹלְכִים

וּקְרֵבִים בְּרֶגֶל. מֵאֲחוֹרֵיהֶם סָמוּךְ לָהֶם נִשְמְעָה הַנְּהִימָה

הַפְּרָאִית, הַבָּאָה בְּעִקְּבוֹתֵיהֶם. בְּמֶרְחָק קָטָן מֵהֶם רָצָה

כְּנֻפְיָה שֶל יְלָדִים, אֲשֶר שָלְחוּ צְרִיחוֹת וְזָרְקוּ אֲבָנִים

בְּכָל כֹּחָם אַחֲרֵי שְנֵי הַנּוֹדְדִים. פַּעַם אוֹ פַּעֲמַיִם הֶחֱזִיר

רֹאשוֹ הַצָּעִיר בִּשְנֵי הָאֲנָשִים (הוּא הָיָה קְטַן קוֹמָה וּפָעִיל

מְאֹד) וְהִבְרִיחַ אֶת הַכְּלָבִים בַּמַּקֵּל אֲשֶר בְּיָדוֹ. חֲבֵרוֹ,

אֲשֶר הָיָה גְבַהּ קוֹמָה מְאֹד, הָלַךְ בִּמְנוּחָה כְּאִלּוּ בָּז

בְּלִבּוֹ גַם לַיְלָדִים הַנִּתְעָבִים וְגַם לַכְּלָבִים הַנִּבְזִים,

אֲשֶר הַיְלָדִים, כַּנִרְאֶה, מְחַקִּים אֶת מִנְהָגָם.

שְנֵי הַנּוֹדְדִים הָיוּ לְבוּשִים בְּגָדִים דַלִּים

מְאֹד, וּבִפְנֵיהֶם נִרְאֶה הָיָה, כִּי אֵין לָהֶם דֵי כֶּסֶף בְּכִיסָם

לְשַלֵּם שְׂכַר לִינָה. וְהַדָּבָר הַזֶּה, חוֹשֵשְנִי, הָיָה הַטַּעַם,

מִפְּנֵי מָה נָתְנוּ בְּנֵי הַכְּפָר רְשוּת לְיַלְדֵיהֶם וּלְכַלְבֵיהֶם

לְקַבֵּל פְּנֵיהֶם בְּגַסּוּת כָּזוֹ.

– קוּמִי, אִשְתִּי – אָמַר פִילֶמּוֹן לְבוֹקִיס –

וְנֵלֵךְ לִקְרַאת הָאֲנָשִים הָעֲלוּבִים הָאֵלֶּה. אֵין סָפֵק, כִּי

בְּלֵב כָּבֵד מְאֹד הֵם מְטַפְּסִים וְעוֹלִים עַל הַגִּבְעָה.

– לֵךְ אַתָּה לִקְרָאתָם – עָנְתָה בּוֹקִיס – וְאָנֹכִי

אֲמַהֵר אֶל הָאֹהֶל לִרְאוֹת, אִם אוּכַל לִמְצוֹא לָהֶם דָבָר לְפַת

עַרְבִית. פְּרוּסַת לֶחֶם הֲגוּנָה עִם חָלָב תַּעֲשֶׂה נִפְלָאוֹת

לְעוֹדֵד אֶת רוּחָם.

הִיא עָשְׂתָה כַּאֲשֶר אָמְרָה וּמִהֲרָה אֶל הָאֹהֶל,

וּפִילֶמּוֹן מִצִּדוֹ הָלַךְ לִקְרַאת הָאוֹרְחִים וְהוֹשִיט אֶת יָדוֹ

בְּסֵבֶר פָּנִים יָפוֹת, עַד כִּי לֹא הָיָה צֹרֶךְ בְּדִבּוּר פֶּה –

וּבְכָל זֹאת לֹא נִמְנַע מִקְּרוֹא בְּקוֹל יוֹצֵא מִן הַלֵּב:

– בְּרוּכִים הַבָּאִים, אוֹרְחִים! שָלוֹם עֲלֵיכֶם!

– תּוֹדָה לְךָ – קָרָא הַצָּעִיר מִן הַשְֹנַיִם

בְּדֶרֶךְ חִבָּה רַבָּה, לַמְרוֹת הֶעָמָל וְהַתְּלָאָה – זוֹ הִיא

קַבָּלַת פָּנִים אַחֶרֶת מִזּוֹ שֶנִפְגַשְנוּ שָם לְמַטָּה בַּכְּפָר.

אָנָּא, מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵב בִּשְכֵנוּת כֹּה רָעָה?

– הָהּ! – הֵשִיב פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן בְּחִיּוּךְ שָקֵט

וְנָעִים – הַשֵּם יִתְבָּרַךְ הוֹשִיבָנוּ פֹּה, סוֹבֵר אֲנִי, בְּתוֹךְ

שְאָר הַסִּבּוֹת, כְּדֵי שֶאוּכַל לְתַקֵּן, עַד כַּמָה שֶיֵּש בְּכֹחִי,

אֶת חֵטְא שְכֵנַי, שֶאֵינָם מַכְנִיסֵי אוֹרְחִים.

– יָפֶה אָמַרְתָּ, אַבָּא זָקֵן! – קָרָא הַנּוֹדֵד –

וְאִם יֵש לְהַגִּיד אֶת כָּל הָאֶמֶת, הִנֵּה חֲבֵרַי וַאֲנִי זְקוּקִים

לְכַמָּה תִּקוּנִים. הַיְלָדִים הָהֵם (הַסּוֹרְרִים הַקְּטַנִים!)

לִכְלְכוּ אוֹתָנוּ לַכְלֵךְ הֵיטֵב בְּכַדּוּרֵי הָרֶפֶש שֶלָּהֶם,

וְאֶחָד מֵעֲדַת הַכְּלָבִים קָרַע אֶת מְעִילִי, שֶהָיָה קָרוּעַ מְאֹד

גַם לִפְנֵי כֵן. אוּלָם פָּגַעְתִּי יָפֶה בְּחַרְטוֹמוֹ בַּמַּטֶּה

שֶבְּיָדִי, וּלְדַעְתִּי שְמַעְתֶּם אֶת יִלְלָתוֹ גַם פֹּה

מִמֶּרְחַקִּים.

פִילֶמּוֹן שָׂמַּח לִרְאוֹת, כִּי רוּחוֹ טוֹבָה עָלָיו,

וְאָמְנָם לְמַרְאֵה פָּנָיו וַהֲלִיכוֹתָיו שֶל הַנּוֹדֵד לֹא הָיָה אִיש

מְתָאֵר לְעַצְמוֹ, כִּי עָיֵף הוּא מִמַּהֲלַךְ יוֹם אוֹ כִּי לִבּוֹ

מָלֵא רֹגֶז עַל קַבָּלַת-הַפָּנִים הַגַּסָּה בְּסוֹפוֹ שֶל הַיּוֹם. הוּא

הָיָה לָבוּש לְבוּש מְשֻנֶּה בְּמִקְצָת, עַל רֹאשוֹ מִין כִּפָּה, אֲשֶר

הַתִּתּוֹרָה בָּלְטָה עַל שְתֵּי אָזְנָיו. אַף כִּי הָיָה עֶרֶב קַיִץ,

הָיָה הָאִיש לָבוּש מְעִיל, אֲשֶר עָטָה אוֹתוֹ הָדוּק לִבְשָׂרוֹ, אוּלַי

מִפְּנֵי שֶבְּגָדָיו הַתַּחְתּוֹנִים הָיוּ בְּלוּיִים. אַף זֶה רָאָה

פִילֶמּוֹן, כִּי בְּרַגְלֵי הָאִיש זוּג-נַעֲלַיִם מְשֻנֶּה, אַךְ יַעַן

כִּי הֶחְשִיךְ הַיּוֹם, וְגַם הָרְאִיָּה שֶל הַזָּקֵן לֹא הָיְתָה חַדָּה

בְּיוֹתֵר, לֹא יָכֹל לְהַגִּיד בְּדִיּוּק, בַּמֶּה מְשֻנּוֹת

הַנַּעֲלַיִם. אָכֵן דָבָר אֶחָד נִרְאָה לוֹ מוּזָר: הָאוֹרֵחַ הָיָה קַל

וְזָרִיז לְהַפְלִיא כָּל כָּךְ, עַד כִּי נִרְאָה, כְּאִלּוּ רַגְלָיו

מִתְרוֹמְמוֹת לִפְעָמִים מֵעַל הַקַּרְקַע מֵאֲלֵיהֶן אוֹ כִּי יָכוֹל

לְהַחֲזִיקָן רַק בְּקֹשִי.

– בִּנְעוּרַי – אָמַר פִילֶמּוֹן אֶל הָאוֹרֵחַ –

הָיִיתִי קַל בְּרַגְלַי, אַךְ עַתָּה רַגְלַי הוֹלְכוֹת וּכְבֵדוֹת

תָּמִיד עִם בּוֹא הָעֶרֶב.

– אֵין תְּרוּפָה טוֹבָה לְכָךְ מִמַּקֵּל טוֹב – עָנָה

הָאוֹרֵחַ – וּבְמִקְרֶה יֵש לִי מִשְעָן כָּזֶה, כַּאֲשֶר עֵינֶיךָ

רוֹאוֹת.

וְאָמְנָם כֵּן, הַמַּקֵּל הָיָה מְשֻנֶּה מִכָּל

הַמַּקְלוֹת שֶרָאָה פִילֶמּוֹן מִיָּמָיו. הוּא הָיָה עָשׂוּי מֵעֵץ זַיִת

וּמֵעֵין שְתֵּי כְּנָפַיִם קְטַנּוֹת לוֹ סָמוּךְ לְחֶלְקוֹ הָעֶלְיוֹן:

שְנֵי נְחָשִים חֲרוּתִים בְּעֵץ הָיוּ כִּכְרוּכִים עַל גַבֵּי הַמַּקֵּל,

וְהֵם נַעֲשׂוּ בָּאֳמָנוּת רַבָּה כָּל כַּךְ, עַד כִּי הַזָּקֵן

פִילֶמּוֹן (שֶעֵינָיו הָיוּ כֵּהוֹת, כְּיָדוּעַ לָכֶם) חָשַב אוֹתָם

לְחַיִּים, כִּי רָאָה אוֹתָם מִתְעַקְּלִים וּמִתְפַּתְּלִים.

– אָכֵן זֶה דָבָר יְקַר הַמְּצִיאוּת! – אָמַר הַזָּקֵן –

מַקֵּל בַּעַל כְּנָפַיִם! הֲרֵי זֶה מַקֵּל מֻפְלָא בִּשְבִיל נַעַר קָטָן

לִנְסוֹעַ עָלָיו בִּרְכִיבָה.

בֵּין כֹּה וָכֹה הִגִּיעוּ פִילֶמּוֹן עִם שְנֵי אוֹרְחָיו אֶל פֶּתַח הַבַּיִת.

– יְדִידַי – קָרָא הַזָּקֵן – שְבוּ לָכֶם לָנוּחַ פֹּה

עַל הַסַּפְסָל הַזֶּה. אִשְתִּי הַטּוֹבָה בּוֹקִיס הָלְכָה לִרְאוֹת מַה

יֵּש לִסְעֻדַּת הָעֶרֶב. אֲנָשִים עֲנִיִּים אָנוּ, אַךְ כַּבֵּד

נְכַבֶּדְכֶם בְּכָל מַה שֶּיֵּש בָּאָרוֹן.

הַנָּכְרִי הַצָּעִיר הִטִּיל עַצְמוֹ בִּפְזִיזוּת עַל

הַסַּפְסָל וְנָתַן גַם לְמַקְלוֹ לִנְפּוֹל. וְכָאן אֵרַע דְבַר פֶּלֶא,

אַף כִּי שֶל מַה בְּכָךְ. הַמַּקֵל קָם מֵעַל הַקַּרְקַע מֵעַצְמוֹ,

וּבְפָרְשׂוֹ אֶת כְּנָפָיו רָקַד לְמֶחֱצָה וְעָף לְמֶחֱצָה וְהִשְעִין

עַצְמוֹ לְיַד קִיר הַבַּיִת. שָם עָמַד בִּמְנוּחָה וּבְשֶקֶט וְרַק

הַנְּחָשִים הוֹסִיפוּ לְהִתְפַּתֵּל. אוּלָם דַעְתִּי הַפְּרָטִית הִיא,

כִּי עֵינָיו הַכֵּהוֹת שֶל הַזָּקֵן פִילֶמּוֹן הִטְעוּ אוֹתוֹ

שוּב.

בְּטֶרֶם הִסְפִּיק לְהוֹצִיא מִפִּיו שְאֵלָה, מָשַךְ

הַנָּכְרִי הַקַּשִּיש אֶת עֵינָיו מִמַּקֵּל הַפֶּלֶא, בִּפְנוֹתוֹ אֵלָיו

בְּדִבּוּר:

– הַאִם לֹא הָיָה פֹּה – שָאַל הַנָּכְרִי וְקוֹלוֹ הָיָה

עָמֹק לְהַפְלִיא – בְּיָמִים קַדְמוֹנִים נָהָר אֲשֶר כִּסָּה אֶת

הַמָּקוֹם, שֶעָלָיו עוֹמֵד שָם הַכְּפָר?

– לֹא בְּיָמַי, יְדִידַי – עָנָה פִילֶמּוֹן – אַף כִּי

אִיש זָקֵן אֲנִי, כְּפִי שֶאַתָּה רוֹאֶה. תָּמִיד הָיוּ פֹּה הַשָּׂדוֹת

וְהַכָּרִים כַּאֲשֶר הֵם הַיּוֹם, וְהָעֵצִים הָעַתִּיקִים וְהַנַּחַל

הַקָּטָן הַהוֹמֶה בְּאֶמְצַע הָעֵמֶק. לֹא אָבִי, אַף לֹא אֲבִי אָבִי,

עַד כַּמָּה שֶיָּדוּעַ לִי, אַף הֵם לֹא רָאוּ זֹאת, וְאֵין סָפֵק, כִּי

כֵן יִהְיֶה אַחֲרֵי אֲשֶר פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן יֵלֵךְ לְעוֹלָמוֹ וּשְמוֹ

יִשָׁכַח.

– זֶה הוּא יוֹתֵר מִמַּה שֶאָדָם יָכוֹל לְהַגִּיד מֵרֹאש

לָבֶטַח – הֵעִיר הַנָּכְרִי, וּמַשֶּהוּ חָמוּר מְאֹד הָיָה בְּקוֹלוֹ

הֶעָמֹק. הוּא גַם נִעְנַע בְּרֹאשוֹ, עַד כִּי תַּלְתַּלָּיו הַשְּחוֹרִים

וְהַכְּבֵדִים הִתְנוֹדְדוּ עִם תְּנוּעָה זוֹ – אַחֲרֵי אֲשֶר תּוֹשָבֵי

הַכְּפָר שָם שָכְחוּ אֶת רִגְשוֹת הָאַהֲבָה וְהַחֶמְלָה, אֲשֶר נָטַע

אֱלֹהִים בְּלִבָּם, טוֹב כִּי יָשוּב הַנָּהָר לְהַעֲלוֹת גַלָּיו עַל

מִשְכְּנוֹתֵיהֶם.

מַבָּטוֹ שֶל הַהוֹלֵךְ הָיָה חָמוּר כָּל כַּךְ, עַד כִּי

פִילֶמּוֹן נִבְהַל וְנִפְחַד כִּמְעַט, וּמַה גַּם כִּי עִם זַעַם פָּנָיו

נִרְאוּ פִּתְאֹם שְמֵי בֵּין-הָעַרְבַּיִם קוֹדְרִים יוֹתֵר, וְכַאֲשֶר

נִעְנַע בְּרֹאשוֹ, נִשְמַע בָּאֲוִיר קוֹל כְּקוֹל הָרַעַם.

אוּלָם כַּעֲבוֹר רֶגַע נַעֲשׂוּ פְּנֵי הַנָּכְרִי כֹּה

חֲבִיבִים וְכֹה רַכִּים, עַד כִּי הָאִיש הַזָּקֵן שָכַח כִּמְעַט כָּל

פַּחְדוֹ. אַף עַל פִּי כֵן לֹא נִמְנַע מִן הַהַרְגָשָה, כִּי הַהֵלֶךְ

הַזָּקֵן וַדַּאי אֵינֶנּוּ אָדָם פָּשוּט, אַף כִּי בְּמִקְרֶה הוּא

לָבוּש בִּגְדֵי עֹנִי וְהוֹלֵךְ הוּא בָּרֶגֶל. לֹא כִּי תֵּאֵר לוֹ

פִילֶמּוֹן אֶת הָאִיש כְּנָסִיךְ מִתְחַפֵּשׂ אוֹ בְּצוּרָה דוֹמָה לְזוֹ,

אוּלָם הוּא נִרְאָה לוֹ כְּאִיש חָכָם גָדוֹל עַד מְאֹד, הַנּוֹדֵד

בָּעוֹלָם בְּמַלְבּוּש דַל זֶה וּבָז לְעֹשֶר וּלְכָל עִנְיְנֵי הָעוֹלָם

הַזֶּה, בְּחַפְּשׂוֹ בְּכָל מָקוֹם לְהוֹסִיף קֻרְטוֹב עַל חָכְמָתוֹ.

הָרַעְיוֹן הַזֶּה נִרְאָה לוֹ מִתְקַבֵּל עַל הַדַּעַת יוֹתֵר, כִּי

כַּאֲשֶר נָשָׂא פִילֶמּוֹן עֵינָיו אֶל פְּנֵי הַנָּכְרִי, רָאָה

בְּמַבָּט אֶחָד שֶלּוֹ מַחֲשָבָה רַבָּה יוֹתֵר, מֵאֲשֶר יָכוֹל לִלְמוֹד

בַּסְּפָרִים כָּל יְמֵי חַיָּיו.

בּוֹ בַּזְמַן שֶבּוֹקִיס הֵכִינָה אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב,

פָּתְחוּ שְנֵי הַנּוֹדְדִים בְּשִׂיחַת רֵעִים עִם פִילֶמּוֹן. הַצָּעִיר

הָיָה מַרְבֶּה שִׂיחָה עַד מְאֹד, וְהוּא הָיָה מֵעִיר הֶעָרוֹת חֲרִיפוֹת

וּשְנוּנוֹת כָּל כָּךְ, עַד כִּי הַזָּקֵן הָיָה בְּלִי הֶרֶף פּוֹרֵץ

בִּצְחוֹק וְאוֹמֵר, כִּי זֶה הוּא הָאִיש הָעַלִּיז בְּיוֹתֵר שֶרָאָה

בְּיָמָיו.

– אָנָּא, יְדִידִי הַצָּעִיר – אָמַר הַזָּקֵן לְאַחַר שֶהִתְיַדְדוּ – מַה שִּמְךָ כִּי אֵדַע?

– הִנֵּה אֲנִי קַל וּפָזִיז, כַּאֲשֶר עֵינֶיךָ רוֹאוֹת –

עָנָה הַנּוֹדֵד – וְעַל כֵּן אִם תִּקְרָא לִי כַּסְפִּיאֵל, יִהְיֶה שֵם

זֶה הוֹלֵם אוֹתִי.

– כַּסְפִּיאֵל! כַּסְפִּית! – עָנָה פִילֶמּוֹן, בְּהַבִּיטוֹ אֶל פְּנֵי הַנּוֹדֵד לִרְאוֹת אִם אֵינוֹ מְשַטֶּה בּוֹ – זֶה הוּא שֵם מוּזָר מְאֹד. וּמַה שְמוֹ שֶל

בֶּן לִוְיָתְךָ? הֲגַם לוֹ שֵם מְשֻנֶּה?

– עָלֶיךָ לִשְאוֹל אֶת הָרַעַם כִּי יַגִּיד לְךָ – עָנָה

כַּסְפִּיאֵל, בְּשָלְחוֹ אֵלָיו מַבָּט מִסְתּוֹרי – שוּם קוֹל אַחֵר

אֵינוֹ רָם בְּמִדָּה מַסְפִּיקָה.

הֶעָרָה זוֹ, שֶנֶּאֶמְרָה בִּרְצִינוּת אוֹ בִּצְחוֹק,

עֲלוּלָה הָיְתָה לְהוֹלִיד פַּחַד גָדוֹל מְאֹד בְּלֵב פִילֶמּוֹן

מִפְּנֵי הַנּוֹדֵד הַקַּשִּיש, לוּלֵא הִרְהִיב עֹז לְהַבִּיט אֵלָיו

וּמָצָא בְּפָנָיו טוּב-לֵב בְּמִדָּה רַבָּה כָּל כָּךְ. אוּלָם, בְּלִי

סָפֵק, זֶה הָיָה הָאִיש הַכַּבִּיר בְּיוֹתֵר שֶיָּשַב בַּעֲנָוָה כָּזוֹ

לְיַד פֶּתַח בַּיִת קָטָן. בִּזְמַן שֶהַנָּכְרִי עָסַק בְּשִׂיחָה,

יָצְאוּ הַדְּבָרִים מִפִּיו דֶרֶךְ חֲשִיבוּת כָּזוֹ, עַד כִּי פִילֶמּוֹן

הִרְגִיש רָצוֹן שֶאֵין לַעֲמוֹד בְּפָנָיו לְהַגִּיד לוֹ כָּל מַה

שֶבְּלִבּוֹ. זֶה הוּא תָּמִיד הָרֶגֶש בְּלֵב אֲנָשִים, בִּזְמַן שֶהֵם

פּוֹגְשִים אָדָם גָדוֹל בְּחָכְמָה, הַמֵּבִין כָּל הַמִּדּוֹת הַטּוֹבוֹת

וְהָרָעוֹת שֶלָּהֶם, וְאֵינוֹ מֵקֵל בִּכְבוֹדָם אַף בְּמַשֶּהוּ.

אוּלָם פִילֶמּוֹן, הָאִיש הַזָּקֵן הַתָּם וְהַיָּשָר,

לֹא הָיוּ לוֹ סוֹדוֹת לְגַלּוֹתָם. הוּא דִבֵּר בַּאֲרִיכוּת עַל קוֹרוֹת

חַיָּיו בֶּעָבָר, שֶבְּמֶשֶךְ כָּל הַשָּנִים לֹא יָצָא לְמֶרְחָק שֶל

עֶשֶׂר פַּרְסָאוֹת מִן הַמָּקוֹם הַזֶּה. אִשְתּוֹ בּוֹקִיס וְהוּא

יוֹשְבִים בְּבַיִת זֶה מִנְּעוּרֵיהֶם וּמוֹצְאִים לַחְמָם בִּיגִיעַ

כַּפֵּיהֶם, תָּמִיד עֲנִיִּים הֵם, אַךְ שְׂמֵחִים בְּחֶלְקָם. הוּא

הִלֵּל וְשִבַּח אֶת הַחֶמְאָה וְהַגְּבִינָה שֶׁבּוֹקִיס עוֹשָׂה. מַה

נָּאִים הַיְרָקוֹת שֶהוּא מְגַדֵּל בְּגִנָּתוֹ. אַף אֶת זֶה אָמַר, כִּי

מִפְּנֵי שֶהוּא וְאִשְתּוֹ אוֹהֲבִים זֶה אֶת זֶה מְאֹד, לָכֵן מִשְאֶלֶת

לֵב שְנֵיהֶם, כִּי גַם הַמָּוֶת לֹא יַפְרִיד בֵּינֵיהֶם וְכִי יָמוּתוּ,

כְּמוֹ שֶחָיוּ, שְנֵיהֶם יַחְדָו.

כַּאֲשֶר שָמַע הַנָּכְרִי אֶת הַדְּבָרִים, הוֹפִיעָה

בַּת-צְחוֹק עַל פָּנָיו, שֶהִבִּיעוּ גַם נְעִימוּת וְגַם

גְדֻלָּה.

– זָקֵן טוֹב אַתָּה – קָרָא אֶל פִילֶמּוֹן – וּלְךָ

אִשָּׁה טוֹבָה עֵזֶר כְּנֶגְדְךָ. מִן הָרָאוּי, כִּי מִשְאֶלֶת לִבְּכֶם

תִּנָּתֵן לָכֶם.

וְאוֹתָהּ שָעָה נִדְמָה לוֹ לְפִילֶמּוֹן, כְּאִלּוּ

עַנְנֵי הַשְּקִיעָה יָרוּ מִתּוֹכָם בָּרָק מַבְהִיק מִצַּד מַעֲרָב

וְהִדְלִיקוּ אוֹר פִּתְאֹם בָּרָקִיעַ.

בּוֹקִיס גָמְרָה לְהָכִין אֶת סְעֻדַּת הָעֶרֶב, בָּאָה

אֶל פֶּתַח הַבַּיִת וּפָתְחָה בְּדִבְרֵי הִתְנַצְּלוּת עַל הַמַּאֲכָלִים

הַדַּלִים, שֶהִיא מֻכְרָחָה לָשִׂים לִפְנֵי אוֹרְחֶיהָ.

אִלּוּ יָדַעְנוּ כִּי תָּבוֹאוּ – אָמְרָה – כִּי אָז

הָיִינוּ, אִישִי וַאֲנִי, פּוֹטְרִים עַצְמֵנוּ בְּלִי פְּרוּסָה

וּבִלְבַד שֶלֹּא יֶחְסַר לָכֶם לִסְעֻדָּה שְלֵמָה. אוּלָם לָקַחְתִּי

הַיּוֹם חֵלֶק גָדוֹל מִן הֶחָלָב לַעֲשׂוֹת מִמֶּנּוּ גְבִינָה,

וְכִכַּר-הַלֶּחֶם הָאַחֲרוֹנָה כְּבַר נֶאֶכְלָה מַחֲצִיתָהּ. אֲבוֹי!

לְעוֹלָם אֵינִי מַרְגִישָה בְּצַעֲרָהּ שֶל עֲנִיּוּתִי, כְּמוֹ בְּשָעָה

שֶנּוֹדֵד עָנִי דוֹפֵק עַל דַלְתֵּנוּ.

הַכֹּל יִהְיֶה טוֹב וְיָפֶה, אַל תִּדְאֲגִי, אִשָּה

טוֹבָה – קָרָא הַנָּכְרִי הַקַּשִּיש בַּחֲבִיבוּת – קַבָּלַת פָּנִים

יְשָרָה וּלְבָבִית לְאוֹרֵחַ עוֹשָׂה נִפְלָאוֹת בַּמַּאֲכָלִים

וּבְיָדָהּ לַהֲפוֹךְ פַּת קִיבָר לְמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ וּלְיַיִן

הַמְשֻמָּר.

– הוֹ, אִמָּא בּוֹקִיס! הֲלֹא זֶה מִשְתֶּה! – קָרָא

כַּסְפִּיאֵל בִּצְחוֹק – מִשְתֶּה מַמָּש! וְאַתְּ תִּרְאִי, כֵּיצַד

אֲנִי עוֹשֶׂה מְלֶאכֶת הָאֲכִילָה. חוֹשְבַנִי, כִּי לֹא הָיִיתִי רָעֵב

כָּל כַּךְ בִּימֵי חַיַּי.

– יִשְמְרֵנוּ הָאֵל! – לָחֲשָה בּוקִיס לְאִישָהּ – אִם

הַבָּחוּר יֵש לוֹ תֵּאָבוֹן עָצוּם כָּזֶה, חוֹשֶשֶת אֲנִי, כִּי

הַסְּעֻדָּה לֹא תַסְפִּיק לוֹ אַף לְמֶחְצָה.

כֻּלָּם נִכְנְסוּ לַבַּיִת. וְעַתָּה, שׁוֹמְעַי

הַקְּטַנִּים, יֵש בְּפִי לְסַפֵּר לָכֶם דָבָר, אֲשֶר לְשָמְעוֹ

תִּלְטְשוּ עֵינֵיכֶם מִתִּמָּהוֹן. זֶה הוּא אַחַד הַמִּקְרִים

הַמֻּפְלָאִים בְּיוֹתֵר בְּכָל הַסִּפּוּר. מַקְלוֹ שֶל כַּסְפִּיאֵל,

זוֹכְרִים אַתֶּם, הֶעֱמִיד אֶת עַצְמוֹ לְיַד הַקִּיר שֶל הַבַּיִת.

וּבְכֵן כַּאֲשֶר נִכְנַס אֲדוֹנָיו בַּפֶּתַח וְהִשְאִיר אֶת מַקֵּל

הַפֶּלֶא שֶלּוֹ מֵאַחֲרָיו, לֹא הָיָה לוֹ לַמַּקֵּל לַעֲשׂוֹת דָבָר רַק

לִפְרוֹשׂ אֶת כְּנָפָיו הַקְּטַנּוֹת וְלַעֲלוֹת בִּרְקִידָה וּבְרִחוּף

עַל הַמַּדְרֵגוֹת. הַמַּקֵּל הָלַךְ הָלוֹךְ וְטָפוֹף אֶל הַמִּטְבָּח

וְלֹא נָח עַד אֲשֶר עָמַד בְּרֹב חֲשִיבוּת וְנִמּוּס לְיַד כִּסְאוֹ שֶל

כַּסְפִּיאֵל. אוּלָם פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן וְכָמוֹהוּ גַם אִשְתּוֹ הָיוּ

עֲסוּקִים כָּל כָּךְ בִּכְבוֹד הָאוֹרְחִים, עַד כִּי לֹא שָׂמוּ לֵב

כְּלָל לְמַעֲשֵׂה הַמַּקֵּל.

כַּאֲשֶר אָמְרָה בּוֹקִיס, לֹא הָיְתָה זוֹ בִּלְתִּי אִם

סְעֻדָּה דַלָּה בִּשְבִיל שְנֵי נוֹדְדִים רְעֵבִים. בְּאֶמְצַע

הַשֻּלְחָן הָיָה הַנּוֹתָר מִכִּכַּר הַלֶּחֶם הַשָּחוֹר עִם חֲתִיכַת

גְבִינָה מִצַּד אֶחָד וּכְלִי עִם דְבַש מִן הַצַּד הַשֵּנִי. לִפְנֵי

כָּל אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים הָיָה מֻנָּח אֶשְכּוֹל נָאֶה שֶל עֲנָבִים.

כַּד שֶל חֶרֶס בְּמִדָּה בֵּינוֹנִית, מָלֵא חָלָב כִּמְעַט, עָמַד

בְּפִנַּת הַשֻּׁלְחָן, וְכַאֲשֶר מִלְּאָה בּוֹקִיס שְנֵי סְפָלִים

וְשָׂמָה אוֹתָם לִפְנֵי הַנָּכְרִים, לֹא נִשְאַר בִּלְתִּי אִם מְעַט

חָלָב בְּתַחְתִּית הַכַּד. אוֹיָה! עִנְיָן רַע הוּא בִּזְמַן שֶלֵּב טוֹב

רוֹאֶה אֶת עַצְמוֹ דָחוּק וְלָחוּץ בְּכַף הָעֹנִי. בּוֹקִיס הָעֲלוּבָה

הָיְתָה מוּכָנָה לִרְעוֹב בְּמֶשֶךְ שָבוּעַ יָמִים, אִלּוּ אֶפְשָר הָיָה

עַל יְדֵי כָּךְ לְסַפֵּק לָאֲנָשִים הָרְעֵבִים סְעֻדָּה עֲשִירָה

יוֹתֵר.

וּמִכֵּיוָן שֶהַסְּעֻדָּה הָיְתָה דַלָּה עַד מְאֹד, לֹא

יָכְלָה כִּי אִם לִשְאוֹל בְּלִבָּהּ, כִּי תַּאֲבוֹנָם שֶל הַסּוֹעֲדִים

לֹא יִהְיֶה גָדוֹל. אוּלָם אַךְ יָשְבוּ הַנּוֹדְדִים אֶל הַשֻּלְחָן

שָתוּ שְנֵיהֶם אֶת כָּל הֶחָלָב מִן הַסְּפָלִים בִּלְגִימָה

אַחַת.

– עוֹד מְעַט חָלָב, אִמָּא בּוֹקִיס, אָנָּא – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – הַיּוֹם הָיָה חַם וַאֲנִי צָמֵאתִי מְאֹד.

– אִם כֵּן, אוֹרְחַי הַחֲבִיבִים – עָנְתָה בּוֹקִיס

בִּמְבוּכָה רַבָּה – חֶרְפָּה וּבוּשָה לִי! אֲבָל הָאֶמֶת הִיא, כִּי

בַּכַּד אֵין עוֹד אַף טִפָּה שֶל חָלָב. הָהּ, אִיש! אִיש! מַדּוּעַ לֹא

הִסְתַּפַַּקְנוּ בְּלִי פַּת עַרְבִית?

– וְלִי נִדְמֶה, – קָרָא כַּסְפִּיאֵל, בְּקוּמוֹ מֵעִם

הַשֻּלְחָן וּבְקַחְתּוֹ אֶת הַכַּד בַּיָּדִית – לִי נִדְמֶה כִּי אֵין

הַדְּבָרִים רָעִים כָּל כָּךְ כְּפִי שֶאַתְּ אוֹמֶרֶת. יֵש חָלָב רַב

בְּתוֹךְ הַכַּד.

בְּדַבְּרוֹ זֹאת, לְתִמְהוֹנָהּ הָרַב שֶל בּוֹקִיס,

יָצַק וּמִלֵּא חָלָב לֹא רַק אֶת הַסֵּפֶל שֶלּוֹ, כִּי אִם גַם שֶל

חֲבֵרוֹ, מִתּוֹךְ הַכַּד שֶאָמְרוּ עָלָיו כִּי רֵיק הוּא

כִּמְעַט.

הָאִשָּה הַטּוֹבָה לֹא הֶאֱמִינָה כִּמְעַט לְמַרְאֵה

עֵינֶיה. הִיא עַצְמָהּ הֵרִיקָה כִּמְעַט אֶת כָּל הֶחָלָב וְהֵצִיצָה

אַחֲרֵי כֵן לְתוֹךְ הַכַּד, כַּאֲשֶר הֶעֱמִידָה אוֹתוֹ עַל

הַשֻּלְחָן.

– אוּלָם אִשָּה זְקֵנָה אֲנִי – הִרְהֲרָה בּוֹקִיס

בְּלִבָּהּ – וְנוֹחָה לְשִכְחָה. אֵין זֹאת, כִּי טָעִיתִי. עַל כָּל

פָּנִים, עַתָּה הַכַּד וַדַּאי רֵיק, אַחֲרֵי אֲשֶר מִלְּאוּ מִמֶּנּוּ

אֶת הַסְּפָלִים פַּעֲמַיִם.

– מַה מְצֻיָּן הֶחָלָב הַזֶּה! – הֵעִיר כַּסְפִּיאֵל,

אַחֲרֵי גָמְעוֹ אֶת כָּל אֲשֶר בַּסֵּפֶל הַשֵּנִי – סְלִיחָה, גְבֶרֶת

חֲבִיבָה, עָלַי לְבַקֵּש, כִּי תִּתְּנִי לִי עוֹד מְעַט חָלָב.

הַפַּעַם רָאֲתָה בּוֹקִיס בָּרוּר, כִּי כַּסְפִּיאֵל

הָפַךְ אֶת הַכַּד וּפִיו לְמַטָּה, עַד כִּי הֵרִיק כָּל טִפָּה מִן

הֶחָלָב, בְּמַלְּאוֹ אֶת הַסֵּפֶל הַשֵּנִי, וּבְתוֹךְ הַכַּד לֹא נִשְאַר

מְאוּם. אוּלָם, כְּדֵי לְהַרְאוֹת לוֹ אֶת הַדָּבָר כְּמוֹ שֶהוּא,

הֵרִימָה הָאִשָּה אֶת הַכַּד וְעָשְׂתָה תְּנוּעָה כְּשוֹפֶכֶת חָלָב

לְתוֹךְ הַסֵּפֶל שֶל כַּסְפִּיאֵל, אוּלָם לֹא עָלָה בְּלִבָּהּ רַעְיוֹן

כָּל שֶהוּא, כִּי יִזַּל חָלָב עוֹד. אוּלָם מָה רַב הָיָה תִּמְהוֹנָהּ,

כַּאֲשֶר יָרַד בְּשֶפַע סִלּוֹן מְבַעְבֵּעַ לְתוֹךְ הַסֵּפֶל, עַד כִּי

נִמְלָא כְּרֶגַע עַד שְׂפָתוֹ, וְעוֹד עָלָה וְנִשְפַּךְ עַל הַשֻּלְחָן.

שְנֵי הַנְּחָשִים שֶהִתְפַּתְּלוּ עַל מַקְלוֹ שֶל כַּסְפִּיאֵל (אַךְ לֹא

בּוֹקִיס וְלֹא פִילֶמּוֹן רָאוּ אֶת הַדָּבָר הַזֶּה), פָּשְטוּ רָאשֵיהֶם

וְהִתְחִילוּ מְלַקְקִים אֶת הֶחָלָב שֶנִּשְפַּךְ.

וּמַה נִּפְלָא הָיָה רֵיחַ הַנִּיחוֹחַ אֲשֶר לֶחָלָב

הַזֶּה! אֵין זֹאת כִּי פָּרָתוֹ הַיְחִידָה שֶל פִילֶמּוֹן רָעֲתָה

הַיּוֹם בַּמִּרְעֶה הַטּוֹב אֲשֶר עַל פְּנֵי הָאָרֶץ. בִּרְכָתִי לָכֶם,

קוֹרְאַי הַקְּטַנִּים וְהָאֲהוּבִים, כִּי כָּל אֶחָד מִכֶּם יִשְתֶּה

סֵפֶל חָלָב נֶחְמָד כָּזֶה בִּשְעַת סְעֻדַּת הָעֶרֶב!

– וְעַתָּה אִמָּא בּוֹקִיס, עוֹד פְּרוּסָה מִן הַכִּכָּר הַשְּחוֹרָה – קָרָא כַּסְפִּיאֵל – וּמְעַט מִן הַדְּבַש הַזֶּה.

בּוֹקִיס חָתְכָה פְּרוּסָה כַּאֲשֶר בִּקֵּש, וְאַף כִּי

הַלֶּחֶם, אֲשֶר אָכְלוּ מִמֶּנּוּ הִיא וְאִישָהּ, הָיָה יָבֵש מְאֹד

וְקָשֶה לַאֲכִילָה, הִנֵּה עַתָּה הָיָה קַל וָרַךְ, כְּאִלּוּ לִפְנֵי

שָעוֹת מוּעָטוֹת רָדוּ אוֹתוֹ מִן הַתַּנוּר. כַּאֲשֶר טָעֲמָה פֵּרוּר

שֶנָּפַל עַל הַשֻּלְחָן, מָצְאָה כִּי טַעְמוֹ עָרֵב מִכָּל מִינֵי לֶחֶם

שֶאָכְלָה, וְהִיא הֶאֱמִינָה בְּקֹשִי, כִּי זֶה הוּא הַלֶּחֶם שֶלָּהּ,

אֲשֶר לָשָה וְאָפְתָה בְּיָדֶיהָ. אוּלָם מֵאַיִן בָּא לָהּ לֶחֶם

אַחֵר?

וְהִנֵה הַדְּבַש! אֵין מִלִּים בְּפִי לְתָאֵר אֶת נֹעַם

רֵיחוֹ וְאֶת יְפִי מַרְאֵהוּ, צִבְעוֹ הָיָה כַּזָּהָב הַטָּהוֹר

וְהַשָּקוּף, וְרֵיחוֹ כְּרֵיחַ אֶלֶף פְּרָחִים, אַךְ כַּפְּרָחִים אֲשֶר

לֹא צָצוּ מֵעוֹלָם בְּגַן עַל פְּנֵי הָאָרֶץ, וְעַל הַדְּבוֹרִים

לְבַקֵּש פְּרָחִים כָּאֵלֶּה בְּעוּפָן לַמָּרוֹם מֵעַל הֶעָבִים.

הַפֶּלֶא הוּא, כִּי אַחֲרֵי אֲשֶר יָרְדוּ לַעֲרוּגַת פְּרָחִים נוֹתְנֵי

רֵיחַ נִיחוֹחַ וְזִיו שָמַיִם מָצְאוּ נַחַת לָשוּב וְלָעוּף אֶל

הַכַּוֶּרֶת אֲשֶר בְּגַנּוֹ שֶל פִילֶמּוֹן. מֵעוֹלָם לֹא טָעַם אָדָם

דְבַש כָּזֶה, לֹא רָאָה וְלֹא הֵרִיחַ. הָרֵיחַ הַטּוֹב צָף בַּמִּטְבָּח

מִסָּבִיב וְעָשָׂה אוֹתוֹ מָלֵא נַחַת, עַד כִּי לוּ עָצַמְתָּ עֵינְךָ

הָיִיתָ שוֹכֵחַ כְּרֶגַע אֶת הַתִּקְרָה הַנְּמוּכָה וְאֶת הַקִּירוֹת

הַשְּחוֹרִים וּבְדִמְיוֹנְךָ הָיִיתָ רוֹאֶה אֶת עַצְמְךָ בְּסֻכָּה אֲשֶר

פִּרְחֵי עֵדֶן עַל גַבָּהּ.

וְאַף כִּי הָאֵם הַטּוֹבָה בּוֹקִיס הָיְתָה אִשָּה

זְקֵנָה פְּשוּטָה, אִי אֶפְשָר הָיָה לָהּ לִבְלִי חֲשוֹב, כִּי בְּכָל

הַדְּבָרִים אֲשֶר קָרוּ יֵש מַשֶּהוּ יוֹצֵא מִדֶּרֶךְ הָרָגִּיל.

וּבְכֵן, אַחֲרֵי אֲשֶר הִגִּישָה לָאוֹרְחִים אֶת הַלֶּחֶם וְהַדְּבַש

וְשָׂמָה אֶשְכּוֹל עֲנָבִים לְכָל אֶחָד בְּצַלַּחְתּוֹ, יָשְבָה לְיַד

פִילֶמּוֹן וְסִפְּרָה לוֹ בְּלַחַש מַה שֶּרָאוּ עֵינֶיהָ.

– הֲשָמַעְתָּ מִיָּמֶיךָ כַּדָבָר הַזֶּה? – שָאֲלָה.

– לֹא, לֹא שָמַעְתִּי – עָנָה פִילֶמּוֹן בְּחִיּוּךְ –

וַאֲנִי חוֹשֵב, אִשְתִּי הַחֲבִיבָה, כִּי אַתְּ מִתְהַלֶּכֶת בְּמִין

חֲלוֹם. אִלּוּ יָצַקְתִּי אֲנִי אֶת הֶחָלָב, הָיִיתִי תּוֹפֵשׂ מִיָּד

אֶת כָּל הָעֵסֶק. אֵין זֹאת כִּי בַּכַּד הָיָה יוֹתֵר מִשֶּחָשַבְתְּ –

וְזֶה הַכֹּל.

– הָהּ, אִישִי – אָמְרָה בּוֹקִיס – אֱמוֹר מַה שֶתֹּאמַר, וַאֲנָשִים אֵלֶּה הֵם מְאֹד לֹא פְּשוּטִים.

– נִיחָא, נִיחָא – עָנָה פִילֶמּוֹן בְּעוֹדוֹ מְחַיֵּךְ

– אוּלַי כֵּן הוּא. עַל פִּי פְּנֵיהֶם נִרְאֶה, כִּי הָיוּ לָהֶם יְמֵי

טוֹבָה, וְלִבִּי יִשְׂמַח מְאֹד לִרְאוֹת, כִּי אָכְלוּ סְעֻדָּה

נָאָה.

כָּל אֶחָד מִן הָאוֹרְחִים לָקַח אֶת אֶשְכּוֹל

הָעֲנָבִים מֵעַל צַלַּחְתּוֹ. בּוֹקִיס (אֲשֶר שִפְשְפָה עֵינֶיהָ, כְּדֵי

לִרְאוֹת בָּרוּר יוֹתֵר) הָיְתָה בְּדֵעָה זוֹ כִּי הָאֶשְכּוֹלוֹת

גָדְלוּ וְיָפוּ מְאֹד וְכָל עֵנָב וְעֵנָב נִרְאָה כְּעוֹמֵד

לְהִתְפַּקַּע מֵרֹב הֶעָסִיס. הַדָּבָר הָיָה לָהּ תַּעֲלוּמָה, כֵּיצַד

צָמְחוּ עֲנָבִים כָּאֵלֶּה בַּגֶּפֶן הַנַּנֶּסֶת, הַמְטַפֶּסֶת עַל

כֹּתֶל בֵּיתָהּ.

– עֲנָבִים נִפְלָאִים מְאֹד אֵלֶּה! – הֵעִיר

כַּסְפִּיאֵל, בְּבָלְעוֹ עֵנָב אַחֲרֵי עֵנָב וְהָאֶשְכּוֹל אֲשֶר

בְּיָדוֹ לֹא נִתְמָעֵט – אָנָּא, מְאָרְחִי הַטּוֹב, אַתָּה בָּצַרְתָּ

אוֹתָם?

– מִן הַגֶּפֶן שֶלִּי, – עָנָה פִילֶמּוֹן – תּוּכַל

לִרְאוֹת אֶחָד מִשָּׂרִיגֶיהָ מִתְפַּתֵּל לְרֹחַב הַחַלּוֹן שָם. אוּלָם

לֹא אִשְתִּי וְלֹא אֲנִי לֹא חָשַבְנוּ מֵעוֹלָם, כִּי עֲנָבִים אֵלֶּה

יָפִים מְאֹד.

– יָפִים מֵאֵלֶּה לֹא טָעַמְתִּי מִיָּמַי, – אָמַר

הָאוֹרֵחַ – עוֹד סֵפֶל מִן הֶחָלָב הַמָּתוֹק הַזֶּה, אִם טוֹב

בְּעֵינֶיךָ, וְתִהְיֶה סְעֻדָּתִי כִּסְעֻדַּת מֶלֶךְ.

אוֹתָהּ שָעָה הִתְעוֹרֵר הַזָּקֵן פִילֶמּוֹן וְלָקַח אֶת

הַכַּד, כִּי תָּאֵב הָיָה לִרְאוֹת אִם יֵש מַמָּש בְּדִבְרֵי

הַפְּלָאוֹת, אֲשֶר בּוֹקִיס סִפְּרָה לוֹ בְּלַחַש. הוּא יָדַע, כִּי

אִשְתּוֹ הַזְּקֵנָה וְהַטּוֹבָה אֵינָה מְסֻגָּלָה לְשַקֵּר, וְכִי

לְעִתִּים רְחוֹקוֹת טָעֲתָה בְּדָבָר שֶחָשְבָה כִּי כֵן הוּא, אַךְ זֶה

הָיָה עִנְיָן מֻפְלָא מְאֹד, עַד כִּי רָצָה לְבָחֲנוֹ בְּעֵינוֹ.

וְלָכֵן, כַּאֲשֶר לָקַח בְּיָדוֹ אֶת הַכַּד, הֵצִיץ בְּעָרְמָה לְתוֹכוֹ

וְרָאָה יָפֶה, כִּי אֵין בּוֹ יוֹתֵר מִטִּפָּה אַחַת. אוּלָם פִּתְאֹם

רָאָה וְהִנֵּה מַעְיָן קָטָן וְלָבָן נוֹבֵעַ מִקַּרְקַע הַכַּד

וּמְמַלֵּא אוֹתוֹ חִיש עַד שְׂפָתוֹ חָלָב חַם וְנוֹתֵן רֵיחַ נִיחוֹחַ.

נֵס הָיָה, כִּי פִילֶמּוֹן מִתּוֹךְ תִּמָּהוֹן, לֹא הִפִּיל אֶת כַּד

הַפֶּלֶא.

– מִי אַתֶּם, אוֹרְחִים עוֹשֵׂי נִפְלָאוֹת? – קָרָא הַזָּקֵן בְּיֶתֶר מְבוּכָה מֵאִשְתּוֹ.

– אוֹרְחִים וִידִידִים, פִילֶמּוֹן הַטּוֹב, – עָנָה

הַהֵלֶךְ הַקַּשִּיש בְּקוֹלוֹ הַנּוֹחַ וְהֶעָמֹק, שֶהָיוּ בּוֹ נֹעַם

וְהוֹד-נוֹרָא כְּאֶחָד – תֵּן גַם לִי סֵפֶל מִן הֶחָלָב, וִיהִי רָצוֹן

שֶכַּדְּךָ לֹא יִכְלֶה, לְמַעַן בּוֹקִיס הַחֲבִיבָה וּלְמַעַנְךָ, עוֹד

יוֹתֵר מֵאֲשֶר בִּשְבִיל הַנּוֹדְדִים הַצְּמֵאִים.

אַחֲרֵי הַסְּעֻדָּה בִּקְשוּ הָאוֹרְחִים לְהַרְאוֹת

לָהֶם מְקוֹמָם לִשְכַּב לָנוּחַ. זוּג הַזְּקֵנִים הָיָה בְּרָצוֹן רַב

מַאֲרִיךְ עוֹד בְּשִׂיחָה עִמָהֶם וּמַבִּיעַ לִפְנֵיהֶם אֶת רִגְשֵי

הִתְפָּעֲלוּתָם וְאֶת הַשִּׂמְחָה אֲשֶר בְּלִבָּם, כִּי סְעֻדָּתָם

הַדַּלָּה וְהַמְּעַטָּה הָיְתָה הַרְבֵּה יוֹתֵר טוֹבָה וּדְשֵנָה מֵאֲשֶר

קִוּוּ, אוּלָם הַהֵלֶךְ הַקַּשִּיש עוֹרֵר בְּלִבָּם רַחֲשֵי כָּבוֹד

בְּמִדָּה רַבָּה כָּזוֹ, עַד כִּי לֹא הִרְהִיבוּ עֹז לִשְאוֹל אוֹתוֹ

עוֹד שְאֵלוֹת. וְכַאֲשֶר הִטָּה פִילֶמּוֹן הַצִּידָּה אֶת כַּסְפִּיאֵל

וְשָאַל אוֹתוֹ אֵיךְ יִתָּכֵן כִּי בְּכַד יָשָן שֶל חֶרֶס יִפָּתַח

מַעְיָן שֶל חָלָב, הוֹרָה לוֹ הָאִיש בְּאֶצְבָּעוֹ עַל מַקְלוֹ.

– פֹּה צָפוּן כָּל הַסּוֹד שֶל הַדָּבָר – אָמַר

כַּסְפִּיאֵל – וְאִם יַעֲלֶה בְּיָדְךָ לְגַלּוֹת אוֹתוֹ, אוֹדְךָ אִם

תּוֹדִיעֵנִי. אֵינִי יָכוֹל לְסַפֵּר לְךָ אֶַת תַּעֲלוּלֵי הַמַּקֵּל

שֶלִּי. תָּמִיד הוּא עוֹשֶׂה לִי מַעֲשִׂים מְשֻנִּים כָּאֵלֶּה. פַּעַם

הוּא מֵבִיא לִי סְעֻדַּת עֶרֶב, וְלִפְעָמִים הוּא גוֹנְבָהּ מִמֶּנִּי.

אִלּוּ הָיִיתִי מַאֲמִין בְּדִבְרֵי הֲבָלִים, הָיִיתִי אוֹמֵר, כִּי

קֶסֶם בַּמַּטֶּה הַזֶּה.

הוּא לֹא אָמַר עוֹד מִלָּה, אַךְ הִבִּיט מִתּוֹךְ

עָרְמָה אֶל פְּנֵיהֶם, עַד כִּי נִדְמָה לָהֶם, כִּי מְלַגְלֵג הוּא

עֲלֵיהֶם. מַטֵּה הַקֶּסֶם הָלַךְ בְּרִקּוּד בְּעִקְּבוֹתָיו, כַּאֲשֶר

עָזַב כַּסְפִּיאֵל אֶת הַחֶדֶר. כַּאֲשֶר נִשְאֲרוּ לְבַדָּם, עָסְקוּ

זוּג הַזְּקֵנִים בְּשִׂיחָה עוֹד שָעָה קַלָּה עַל מְאֹרְעוֹת הָעֶרֶב,

וְאַחֲרֵי-כֵן שָכְבוּ עַל גַבֵּי הָרִצְפָּה וְשָקְעוּ בְּתַרְדֵמָה. אֶת

חֲדַר הַמִּטּוֹת שֶלָּהֶם מָסְרוּ לָאוֹרְחִים וּמִטָּה אַחֶרֶת לֹא

הָיְתָה לָהֶם, מִלְּבַד הַקְּרָשִים הָאֵלֶּה, אֲשֶר לֹא הָיוּ רַכִּים

כְּמוֹ לִבּוֹתֵיהֶם שֶל הַזְּקֵנִים.

הַזָּקֵן וְאִשְתּוֹ הֵקִיצוּ מִשְּנָתָם בַּבֹּקֶר

הַשְכֵּם וְהַנּוֹדְדִים אַף הֵם קָמוּ עִם הָנֵץ הַחַמָּה, וְעָשׂוּ

הֲכָנוֹת לָצֵאת לְדַרְכָּם. פִילֶמּוֹן הִזְמִין אוֹתָם, כִּי יֵשְבוּ

עוֹד מְעַט עַד אֲשֶר תַּחֲלֹב בּוֹקִיס אֶת הַפָּרָה וְתֹאפֶה עוּגָה

בַּכִּירָה, וְאוּלַי תִּמְצָא בֵּיצִים טְרִיּוֹת אֲחָדוֹת לְפַת

שַחֲרִית. אוּלָם הָאוֹרְחִים, כַּנִּרְאֶה, חִשְּבוּ וּמָצְאוּ, כִּי טוֹב

לָהֶם לַעֲבוֹר חֵלֶק הָגוּן בְּדַרְכָּם לִפְנֵי חֹם הַיּוֹם. וְעַל כֵּן

עָמְדוּ עַל דַעְתָּם לָצֵאת תֵּכֵף אַךְ בִּקְשוּ אֶת פִילֶמּוֹן וְאֶת

בּוֹקִיס לָלֶכֶת עִמָּהֶם מַהֲלָךְ מְעַט וּלְהַרְאוֹת לָהֶם אֶת

הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָּהּ.

וְכֵן יָצְאוּ אַרְבַּעְתָּם מִתּוֹךְ הָאֹהֶל וְהֵם

מְשׂוֹחֲחִים יַחַד כִּידִידִים מֵאָז וּמֵעוֹלָם. נִפְלָא הָיָה לִרְאוֹת

אֵיךְ נֶפֶש זוּג הַזְּקֵנִים נִקְשְרָה בְּנֶפֶש הַהֵלֶךְ הַקַּשִּיש.

וְכַסְפִּיאֵל הַזָּרִיז, הָעַלִּיז וּמְהִיר-הַתְּפִיסָה כְּמוֹ גִלָּה

כָּל מַחֲשָבָה קְטַנָּה אֲשֶר עָלְתָה עַל דַעְתָּם בְּטֶרֶם יֵדָעוּהָ

הֵם בְּעַצְמָם. אָכֵן הֵם בִּקְּשוּ לִפְעָמִים בְּנַפְשָם כִּי הוּא לֹא

יִהְיֶה כֹּה מָהִיר בְּשִׂכְלוֹ, וְכִי יִזְרֹק הָלְאָה אֶת מַקְלוֹ,

אֲשֶר מַרְאֵהוּ הָיָה כֹּה מוּזָר וְהַנְּחָשִים מִתְפַּתְּלִים

בְּקָצֵהוּ בְּרֹב מְזִמּוֹת. אַךְ בְּעוֹד רֶגַע וְכַסְפִּיאֵל נִרְאָה

בְּעֵינֵיהֶם כֹּה טוֹב-לֵב, עַד כִּי שְׂמֵחִים הָיוּ לְהַחֲזִיקוֹ

בְּאָהֳלָם, אוֹתוֹ וְאֶת מַקְלוֹ עִם הַנְּחָשִים וְכָל אֲשֶר לוֹ, כָּל

הַיָּמִים.

– אוֹי וַאֲבוֹי לִי! – קָרָא פִילֶמּוֹן אַחֲרֵי אֲשֶר

הִתְרַחְקוּ מְעַט מִפֶּתַח הָאֹהֶל. – לוּ יָדְעוּ שְכֵנֵינוּ מַה טּוֹב

וּמַה נָּעִים לְאָרַח אֲנָשִים נָכְרִים, אֶל נָכוֹן הָיוּ אוֹסְרִים אֶת

כַּלְבֵיהֶם בְּחֶבֶל וְלֹא הָיוּ מַרְשִים לְיַלְדֵיהֶם לִזְרוֹק

אֶבֶן.

– חֵטְא הוּא וְגַם חֶרְפָּה לְהִתְנַהֵג כָּךְ – כֵּן,

כֵּן! – קָרְאָה בּוֹקִיס הַטּוֹבָה בְּרֹב רֶגֶש – וַאֲנִי רוֹצָה לָלֶכֶת

עוֹד הַיּוֹם וּלְהַגִּיד לַאֲחָדִים מֵהֶם כִּי אַךְ אֲנָשִים רָעִים

וְחַטָּאִים הֵם.

– חוֹשֵש אֲנִי – הֵעִיר כַּסְפִּיאֵל בְּחִיוּךְ עָרְמָה – שֶלֹא תִּמְצאִי אִיש מֵהֶם בַּבַּיִת.

וְגַבּוֹת עֵינָיו שֶל הַנָּכְרִי הַקַּשִּיש נַעֲשׂוּ

כֹּה זוֹעֲפוֹת וַחֲמוּרוֹת, עַד כִּי גַם בּוֹקִיס וְגַם פִילֶמּוֹן לֹא

הֵעֵזוּ לְהַשְמִיעַ דָבָר. הֵם הִסְתַּכְּלוּ בְּפָנָיו בְּרֹב הַעֲרָצָה,

כְּמוֹ נָשְׂאוּ עֵינֵיהֶם אֶל הַשָּמַיִם מִמַּעַל.

– אֲנָשִים אֲשֶר אֵינָם מִתְיַחֲסִים אֶל הַנָּכְרִי,

וִיהִי גַם דַל שֶבְּדַלִּים, כְּאֶל אָח – אָמַר הַנָּכְרִי בְּקוֹל

עָמֹק, כְּקוֹל הָעוּגָב – אֵין הֵם רְאוּיִים לִחְיוֹת עַל פְּנֵי

הָאָרֶץ, אֲשֶר נִבְרְאָה לִהְיוֹת מִשְכַּן אַחֲוָה לִבְנֵי

הָאָדָם.

– אַגַּב יְדִידַי הַזְּקֵנִים – קָרָא כַּסְפִּיאֵל

וְעֵינָיו מַבִּיעוֹת עֲלִיצוּת וְעָרְמָה כְּאַחַת – אַיֵּהוּ הַכְּפָר

אֲשֶר אַתֶּם מְדַבְּרִים בּוֹ? הַאִם הוּא מִימִינֵנוּ אוֹ מִשּׂמֹאלֵנוּ?

נִדְמֶה לִי, כִּי אֵין אֲנִי רוֹאֶה אוֹתוֹ כְּלָל.

פִילֶמּוֹן וְאִשְתּוֹ הָפְכוּ פְּנֵיהֶם לְעֵבֶר הָעֵמֶק,

אֲשֶר לְעֵת בּוֹא הַשֶּמֶש אֶתְמוֹל רָאוּ שָם אֶת הָאֲפָרִים,

הַבָּתִּים, הַגַּנִּים וּקְבוּצוֹת הָעֵצִים, אֶת הָרְחוֹב הָרָחָב

וְהַיָּרוֹק מִזֶּה וּמִזֶּה, אֲשֶר הַיְלָדִים שִׂחֲקוּ בּוֹ, וְאֶת כָּל

אוֹתוֹת הָעֲבוֹדָה, הַשִּׂמְחָה וְהַשֶּפַע. וּמָה רַב תִּמְהוֹנָם! לֹא

הָיָה כָּל זֵכֶר לַכְּפָר! גַם הַגִּבְעָה הַפּוֹרִיָּה, אֲשֶר שָם שָכֵן

הַכְּפָר נֶעֶלְמָה מִן הָעַיִן. בִּמְקוֹמָהּ רָאוּ אֲגָם רְחַב-יָדַיִם

וּמַרְאֵהוּ כִּתְכֵלֶת הָרָקִיעַ, מִשְׂתָּרֵעַ בָּעֵמֶק מִקָּצֵהוּ עַד

קָצֵהוּ, וְהַגְּבָעוֹת אֲשֶר מִסָּבִיב מִשְתַּקְּפוֹת בָּאֲגָם

בְּשַלְוַת הַשְקֵט, כְּאִלּוּ הֵן עוֹמְדוֹת כָּךְ מִשֵּשֶת יְמֵי

בְּרֵאשִית. רֶגַע אֶחָד הָיוּ פְּנֵי הָאֲגָם חֲלָקִים, אַךְ מִשְנֵהוּ

קָמָה רוּחַ קַלָּה וּבְעָבְרָהּ עַל פְּנֵי הַמַּיִם, הִתְנַשְּׂאוּ

בָּהֶם גַלִּים מְפַזְזִים, מַבְרִיקִים וְנוֹצְצִים בְּאוֹר הַזְּרִיחָה

וְהֵם מַשְמִיעִים הֲמוּלָה נְעִימָה בְּהִתְנַפְּצָם אֶל הַחוֹף.

וְהָאֲגָם נִרְאָה בְּעֵינֵי הַזְּקֵנִים כֹּה מֻכָּר

וּמוּדָע עַד כִּי הָיוּ נְבוּכִים מְאֹד, וְלֹא יָדְעוּ אִם אָמְנָם הָיָה

שָם כְּפָר מֵעוֹלָם, אוֹ רַק חֲלוֹם חָלְמוּ. אַךְ כַּעֲבוֹר רֶגַע

זָכְרוּ אֶת הַבִּנְיָנִים אֲשֶר נֶעֶלְמוּ וְאֶת פְּנֵי הָאֲנָשִים

שוֹכְנֵיהֶם וְאֶת תְּכוּנוֹתֵיהֶם, וַיֵּדְעוּ כִּי לֹא חֲלוֹם הוּא.

אָמְנָם הָיָה שָם הַכְּפָר בְּיוֹם אֶתְמוֹל, וְהַיּוֹם נֶעְלַּם

וְאֵינֶנּוּ!

– אַלְלַי! – קָרְאוּ הַזְּקֵנִים טוֹבֵי-הַלֵּב – מַה קָּרָה אֶת שְכֵנֵינוּ הַמִּסְכֵּנִים?

– אֵין הֵם קַיָּמִים עוֹד בְּצוּרַת אֲנָשִים וְנָשִים –

אָמַר הָאוֹרֵחַ הַקַּשִּיש בְּקוֹלוֹ הֶעָמֹק וְהַחֲגִיגִי, וּכְמוֹ קוֹל

הָרַעַם הֵשִיב הֵדוֹ מִמֶּרְחָק – הֵם חָיוּ לְלֹא תּוֹעֶלֶת וּלְלֹא

יֹפִי, כִּי לֹא הִמְתִּיקוּ אֶת גוֹרַל בְּנֵי-תְּמוּתָה בְּמַעֲשֵׂה

חֶסֶד וּנְדִיבוּת. הֵם לֹא נָשְׂאוּ בְּלִבָּם דְמוּת חַיִּים טוֹבִים

יוֹתֵר, עַל כֵּן בָּא הָאֲגָם הַקַּדְמוֹן וְהִשְׂתָּרַע שֵנִית בַּמָקוֹם

הַזֶּה לְשַקֵּף בְּמֵימָיו אֶת תְּכֵלֶת הַשָּמַיִם.

– וַאֲשֶר לָאֲנָשִים הָאֱוִילִים הָאֵלֶּה – אָמַר

כַּסְפִּיאֵל בְּבַת-צְחוֹקוֹ הָעַרְמוּמִית – הֵם נֶהֶפְכוּ כֻּלָּם

לְדָגִים. וְקַלָּה הָיְתָה הַתְּמוּרָה, בִּהְיוֹתָם עֲצֶרֶת נְבָלִים

מְכֻסֵי קַשְׂקַשִּׂים וְדָמָם קַר מִדַּם כָּל הַבְּרוּאִים. וְאַתְּ,

אִמָּא בּוֹקִיס הַנְּעִימָה, אִם יֵעוֹר בְּלִבֵּךְ אוֹ בְּלֵב אִישֵךְ

הַחֵשֶק לֶאֱכוֹל בְּשַׂר אִלְתִּית צָלוּי, אֵין לָךְ כִּי אִם

לְהַשְלִיךְ חַכָּה וּמִיָּד תַּעֲלִי חֲצִי תְּרֵיסָר מִשְּכֵנַיִךְ

לְפָנִים.

– הָהּ, – קָרְאָה בּוֹקִיס בִּרְעָדָה – לֹא אָשִׂים בְּשוּם אֹפֶן שֶבָּעוֹלָם אֶחָד מֵהֶם עַל הַשַּפּוּד!

– לֹא, – הוֹסִיף פִילֶמּוֹן וּפָנָיו הָיוּ נַעֲוִים – לֹא נוּכַל לְעוֹלָם לִטְעוֹם מֵהֶם.

– אֲשֶר לְךָ פִילֶמּוֹן הַטּוֹב – הִמְשִיךְ הַנּוֹדֵד

הַקַּשִּיש – וְלָךְ, בּוֹקִיס הַחֲבִיבָה, הִנֵּה אַתֶּם בִּרְכוּשְכֶם

הַמְּעַט קִיַּמְתֶּם מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים בְּלֵב שָלֵם,

בְּתִתְּכֶם סְעֻדָּה לְנוֹדֵד חֲסַר בַּית, עַד כִּי הֶחָלָב הָיָה

לְמַעְיָן שֶאֵינוֹ פּוֹסֵק שֶל יַיִן הַמְשֻמָּר וְהַלֶּחֶם הַיָּבֵש עִם

הַדְּבַש הָיוּ לְמַעֲדַנֵּי מֶלֶךְ. הִנֵּה כֵן סָעֲדוּ הָאֵלִים עַל

שֻלְחַנְכֶם כְּמוֹ בְּמִשְתֵּה הַר הָאוֹלִמְפּוּס. מַעֲשֶׂה טוֹב

עֲשִׂיתֶם, יְדִידַי הַזְּקֵנִים הַחֲבִיבִים. וְעַל כֵּן שַאֲלוּ דָבָר

הַטּוֹב לְלִבְּכֶם וְיִנָּתֵן לָכֶם.

פִילֶמּוֹן וּבוֹקִיס הִבִּיטוּ זֶה אֶל זֶה, וְאָז –

אֵינֶנִּי יוֹדֵעַ מִי מִשְּנֵיהֶם הוֹצִיא אֶת הַדָּבָר מִפִּיו, אַךְ

הָאֶחָד אָמַר אֶת מִשְאֶלֶת לֵב שְנֵיהֶם:

– רְצוֹנֵנוּ לִחְיוֹת יַחְדָו כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ

וְלַעֲזוֹב אֶת הָעוֹלָם בְּשָעָה אַחַת בְּמוֹתֵנוּ, כִּי תָּמִיד

אָהַבְנוּ זֶה אֶת זֶה.

– יְהִי כֵן, – עָנָה הַהֵלֶךְ בְּחֶסֶד מְלָכִים – וְעַתָּה שְׂאוּ עֵינֵיכֶם אֶל עֵבֶר בֵּיתְכֶם.

הֵם עָשׂוּ כַּאֲשֶר אָמַר וּמָה רַב הָיָה תִּמְהוֹנָם

בִּרְאוֹתָם בִּנְיָן כַּבִּיר, הַבָּנוּי אַבְנֵי שַיִש עִם שַעַר

פָּתוּחַ לִרְוָחָה, עוֹמֵד עַל הַמָּקוֹם שֶעָמַד שָם זֶה לֹא כְּבָר

בֵּיתָם הַדַּל.

– הִנֵה מְעוֹנְכֶם, – קָרָא הַהֵלֶךְ בְּחַיְּכוֹ

מִתּוֹךְ חֶסֶד לִשְנֵיהֶם – קַיְּמוּ מִצְוַת הַכְנָסַת אוֹרְחִים

בָּאַרְמוֹן הַזֶּה בְּלֵב נָדִיב, כַּאֲשֶר עֲשִׂיתֶם בְּאָהָלְכֶם

הַדַּל, בְּקַבֶּלְכֶם אֶת פָּנֵינוּ אֶמֶש.

הָאֲנָשִים הַזְּקֵנִים כָּרְעוּ עַל בִּרְכֵּיהֶם לְהוֹדוֹת לוֹ – וְהִנֵּה אֵינָם, לֹא הוּא וְלֹא כַּסְפִּיאֵל.

פִילֶמּוֹן וּבוֹקִיס בָּאוּ לָגוּר בְּאַרְמוֹן הַשַּיִש

וְלִחְיוֹת אֶת יְמֵיהֶם בַּטּוֹב וּבַנְּעִימִים, בַּעֲשׂוֹתָם טוֹב

וָחֶסֶד עִם כָּל אִיש, אֲשֶר עָבַר שָם בְּדַרְכּוֹ. כַּד הֶחָלָב, אֵין

לִי לִשְכּוֹחַ לְסַפֵּר, שָמַר אֶת סְגֻלַּת הַפְּלָאִים, וּמֵעוֹלָם לֹא

הָיָה רֵיק בְּשָעָה שֶרָצוּי הָיָה כִּי יִהְיֶה מָלֵא. בְּכָל עֵת אֲשֶר

עוֹבֵר-אֹרַח יָשָר, בַּעַל רוּחַ טוֹבָה וּבַעַל לֵב נָדִיב, גָמַע

גְמִיעָה מִן הַכַּד הַזֶּה, מָצָא תָּמִיד, כִּי הֶחָלָב הוּא נָעִים

וּמְחַיֵּה נְפָשוֹת יוֹתֵר מִכָּל מַשְקֶה שֶשָּתָה מִיָּמָיו. אוּלָם

כַּאֲשֶר נִקְרָה שָם אִיש נִרְגָן וְקַמְצָן, בָּרִי הַדָּבָר כִּי

יְעַקֵּם אֶת פָּנָיו וְיֹאמַר, כִּי הוּא כַּד שֶל חָלָב חָמוּץ.

וְכָךְ יָשְבוּ זוּג הַזְּקֵנִים בְּאַרְמוֹנָם יָמִים

רַבִּים, רַבִּים, וְהֵם הִזְקִינוּ יוֹתֵר עַד כִּי זָקְנוּ מְאֹד. אוּלָם

לָאַחֲרוֹנָה בָּא בֹּקֶר קַיִץ וּפִילֶמּוֹן עִם בּוֹקִיס לֹא נִרְאוּ

כְּדַרְכָּם יוֹם יוֹם בְּחִיּוּכָם עַל פְּנֵיהֶם הַנְּעִימִים לְהַזְמִין

אֶת הָאוֹרְחִים לִסְעוֹד וְלָלוּן בְּבֵיתָם. הָאוֹרְחִים חִפְּשׂוּ

אוֹתָם בְּכָל מָקוֹם בָּאַרְמוֹן הַמְרֻוָּח לְמִן הָעֲלִיָּה וְעַד

הַמַּרְתֵּף, אַךְ כָּל עֲמָלָם לַשָּוְא. אוּלָם אַחֲרֵי הַרְבֵּה עָמָל

תָּרוּ עֵינֵיהֶם וְרָאוּ בְּחָזִית הַשַּעַר שְנֵי אִילָנוֹת נָאִים,

וְאִיש לֹא זָכַר כִּי רָאָה אוֹתָם שָם בְּיוֹם אֶתְמוֹל. אוּלָם הֵם

עָמְדוּ שָם וְשָרְשֵיהֶם תְּקוּעִים עָמֹק בַּקַּרְקַע וּסְכָךְ עָצוּם

שֶל עֳפָאִים מַאֲהִיל עַל כָּל חָזִית הַבִּנְיָן. אֶחָד הָיָה עֵץ

אַלּוֹן וְהַשֵּנִי תִּרְזָה. עַנְפֵיהֶם – מַרְאֶה מוּזָר וְנֶחְמָד! –

הָיוּ אֲחוּזִים זֶה בָּזֶה וְחוֹבְקִים זֶה אֶת זֶה עַד כִּי נִדְמֶה

שֶכָּל עֵץ חַי בְּחֵיק חֲבֵרוֹ.

בְּעוֹד אֲשֶר הָאוֹרְחִים הִשְתּוֹמְמוּ, כֵּיצַד גָדְלוּ

בִּן לַיְלָה הָעֵצִים וְנַעֲשׂוּ רָמִים וְנִשָּׂאִים, בְּשָעָה

שֶדָּרוּש, לְפָחוֹת, זְמַן שֶל מֵאָה שָנָה לְגִדּוּלָם, נָשְבָה רוּחַ

וְהֵעִירָה אֶת הָעֲנָפִים הַמְעֹרָבִים זֶה בָּזֶה. וְאָז נִשְמַע

בַּחֲלַל הָאֲוִיר מִלְמוּל עָמֹק וְרָחָב, כְּאִלּוּ שְנֵי הָעֵצִים

הַטְּמִירִים מְדַבְּרִים זֶה אֶל זֶה.

– אֲנִי פִילֶמּוֹן הַזָּקֵן! – מִלְמֵל הָאַלּוֹן.

– אֲנִי בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה! – מִלְמְלָה הַתִּרְזָה.

אוּלָם כַּאֲשֶר חָזְקָה הָרוּחַ דוֹבְבוּ שְנֵי הָעֵצִים

בְּבַת אַחַת: פִילֶמּוֹן! בּוֹקִיס! בּוֹקִיס! פִילֶמּוֹן! – כְּאִלוּ

אֶחָד הָיָה שְנַיִם וּשְנַיִם הָיוּ אֶחָד, וְהֵם מְדַבְּרִים יַחַד

מֵעִמְקֵי לִבָּם הַמְשֻתָּף. קַל וּפָשוּט הָיָה לְהָבִין, כִּי זוּג

הַזְּקֵנִים הַטּוֹבִים הָאֵלֶּה חִדְּשוּ אֶת חַיֵּיהֶם וְעַתָּה הֵם

מְבַלִּים בִּמְנוּחָה וּבִנְעִימוּת שְנוֹת מֵאוֹת, פִילֶמּוֹן בְּצוּרַת

אַלּוֹן וּבוֹקִיס בְּצוּרַת תִּרְזָה. הוֹי, מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים

הַצֵּל שֶהֵם פּוֹרְשִׂים עַל סְבִיבָם! כַּאֲשֶר יֵשֵב לָנוּחַ עוֹבֵר

אֹרַח תַּחְתֵּיהֶם, יִשָּמַע לַחַש הֶעָלִים הַנָּעִים מִמַּעַל לְרֹאשוֹ,

וְהוּא יִתְפַּלֵּא כִּי הַצְּלִיל דוֹמֶה מְאֹד לַמִּלִּים

הָאֵלֶּה:

– בָֹּרוּךְ הַבָּא, אוֹרֵחַ חָבִיב, בָּרוּךְ הַבָּא!

וְנֶפֶש חֲבִיבָה אַחַת, אֲשֶר יָדְעָה מָה הַדָּבָר

הַטּוֹב שֶׁמָּצָא חֵן רַב בְּעֵינֵי בּוֹקִיס הַזְּקֵנָה וּפִילֶמּוֹן

הַזָּקֵן, בָּנְתָה סַפְסָל עָגֹל מִסָּבִיב לִשְנֵי גִזְעֵיהֶם, אֲשֶר

שָם, יָמִים רַבִּים אַחֲרֵי כֵן, הָיוּ הָעֲיֵפִים וְהָרְעֵבִים

וְהַצְּמֵאִים נוֹהֲגִים לָשֶבֶת וְלָנוּחַ וְלִגְמוֹעַ חָלָב בְּשֶפַע

מִתּוֹךְ כַּד הַפְּלָאִים.

מִי יִתֵּן וְהַכַּד הַזֶּה יִהְיֶה כָּאן בְּשָעָה זוֹ, לְמֵשִיב נֶפֶש לְכֻלָּנוּ!