רקע
משה בן־מנחם
יְצִירַת עַם נֶהְדֶּרֶת

דרכי הכפר שלנו אינן אבלות חלילה. אדרבא! שמחות הן, מתוקנות הן, כבושות וחבושות בחצץ ובזפת, מאושרות ומיושרות בסוללה ומכבש, אשרי הרגל הדורכת עליהן עוז! רק “רחוב ההדסים”1 עדין, אם אפשר לומר כך, מהדס וצולע. עוד לא ישרו את הדוריו וטרם הדרו את פניו, וכולו צרורות ובורות ומהמורות, פחתים וחתחתים, בתות ואשפתות, מעלות ומורדות, ואין מעלה על לב ואין מוריד עליו דמעה.

ברם, רחוב זה משופע באילנות נאים, גם רחב וארוך הוא ובעל צורה הדורה, ויש בו משהו אצילי וצלילי, ריחני ורוחני. והוא מזכיר לעין הרואה שדרות נאות בכפרי העולם שהלכנו בהם בילדותנו הרחוקה, בין הגויים.

אדם עומד בקצה הרחוב מזה ורואה את קצהו האחרון, הירוק, העולה למעלה, כשהוא מתחבר ומתחבק עם האופק המתאפק מרוב מחשבה ומצחו רחב ובהיר כמצחו של תלמיד חכם מובהק, העומד לסיים בפעם השנייה את כל הש״ס. רחוב תלול ומוגבה בסופו — אין לך מקום נאה יותר לעין הימנו! אכן רחוב ורחוב ונופו, ופרצופו, גידולו והכרת פניו. “רחוב ההדסים” שלנו כולו נאה הוא, נשמת אמן יוצר תחיהו ותנוהו.

בחזירתי עשיתי את הרחוב הנ״ל קפנדריה, ונכנסתי לתוכו מאחור, מצדו הצפוני, המורם, ומשם אמרתי לסוב לביתי. עמדתי לפוש קצת על גבעת החול המנושבת רוח קרירה ומסוננת הבאה מן הים, משיב הרוחות הטובות בארצנו החמה. מן הגבעה רואה אני כמה מקומות יפים שרגיל אני לפקדם בדרך טיולי המרובים. הנה ״בין ההדסים״ — גן נעול. וכל מיני פירות משובחים ואילנות נאים גדלים בתוכו.

אני מזין בהם את עיני ואפי, ובנשוב בהם הרוח — גם את אזני. ילדינו אוהבים ביותר פינת יקרת זאת, ובהיותם קטנים עוד היו מושכים אותי לכאן. יושבים היו בצל העצים ומשחקים בחול הזהב ואני עומד עליהם, מעביר יד באהבה על ענפי ההדסים העדינים והריחנים, ונזכר אגב ב“איש העומד בין ההדסים אשר במצולה”, וגם את הדסה, היא אסתר, באהבה זכרתי; ואת קופסת הבשמים שלנו הנחמדה ראיתי בדמיוני, והיא סוגרת במגדלה, הדק והנאה כיד נערה ענוגה, עלי הדסים יבשים. שנשארו “מארבעת המינים”, והם נותנים ריח ארץ־ישראל ומעלים את זכרה לפנינו כל השנה.

הרוח שדממה לרגע נעורה שוב ונתנה את קולה בין ההדסים. ריגוש מהיר ויבש. מסתורי, עבר בין הענפים ודובב את העלים הנוקשים המתאפקים חרש.

נשאתי את עיני והעברתין סביב סביב על פני המושבה הגדולה והרחבה, יצירת עם נהדרת, והנה היא מוטלה בחמה כמין יצור עליון ומשתרע ברב כוח בנמוך ובגבוה, וגלוי וכסוי, משמשים בה בהרמוניה. ואתה מחייך לעומתה כאל נפש קרובה ואהובה, שעצם היותה פליאה בעיניך, והיא מפליאה אותך יום יום מחדש!



  1. “רחוב ההדסים” הוא כינויו הספרותי של רחוב בורוכוב המקביל וסמוך לרחוב יהושע חנקין שבו התגורר המשורר. “הגן הנעול” היה שייך למשפחת מיטלר, מעולי גרמניה, שבאו לרעננה בראשית שנות השלושים.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 52813 יצירות מאת 3070 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־31 שפות. העלינו גם 21975 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!