א    🔗

בין שאילה לקנין — הוא שם כולל לכמה מחזורי שיעורים שקיימתי באוניברסיטה העברית בירושלים ובאוניברסיטת תל־אביב, ועניינם ניסוי של בדיקה מפורטה במסכת הזאת במבואי ספרותנו בדורות האחרונים ומוצאיה. הניסוי הזה כולל את כל זרמיה וכיווניה, ביחוד את ההשכלה ודרכה בשאילה וסיגולה לצרכּה, ואת החסידות ודרכה בשאילה וסיגולה לצרכּה, כשהשאילה הראשונה מסתייעת במקורות־חוץ, שכולם הם לה תורה־שבכתב, וביתר דיוק: תורה־שבדפוס, והשאילה האחרונה מסתייעת במקורות־חוץ, שכולם, או כמעט כולם, הם לה תורה־שבעל־פה, באופן שהשאילה הראשונה היא לרוב שאילת מישרין ספרותית, וקרובה למדי, והשאילה האחרונה היא לרוב שאילת עקיפין עממית, ורחוקה למדי.

ב    🔗

מחזור השיעורים הניתן בזה רובו המכריע עוסק בסיפורי חסידים ובבירור יחוּסם למקורותיהם וקצתו אף בסיפורים שנגיעתם בסיפורי חסידים מועטת או חסרה, והבירור פושט גם עד סעיפי־הרישום בספרות המודרנית, באופן שניתן ללמוד, כיצד דבר־עם נעשה דבר־אמנות. בקצת דוגמאות נראה גם זימון של זרמי הספרות השונים (חסידות, השכלה, מתנגדות) באותו נושא גופו, וצד הקירבה וצד הריחוק יש בהם כדי ללמד. אף ניתנה הדעת על המציאות התלת־לשונית (עברית, יידיש, לעז), שבה נתקיים תהליך השאילה של נושאים, מוטיבים, יסודות, והכל כמידת צרכו של הדיון וחובת מיצויו.

ג    🔗

השיעורים הניתנים עתה, כמשפט השיעורים שינתנו בכרכים הבאים, יסודם במאמרי־חקר שפירסמתי מעל דוכנים שונים, אבל שם ניתנו במטבע קצר. ועתה ניתנו במטבע ארוך. והריני מחזיק טובה למפעל השיכפול של אוניברסיטת תל אביב ולמנהליו נ. ציפקס, מ. מס וח. יפה על שנטלו עליהם להביא את הדברים לרשות הרבים, וחן־חן למרת לילי נדב ששקדה בטובה על בדיקת ההבאות, ההגהה, ופיקחה על הוצאתו למן סדירתו עד דפיסתו.

אוניברסיטת תל אביב, תמוז תשכ"ח

דב סדן