רקע
דב סדן
שיר־עם שנשכח

כידוע נכנס מלכם של הפולנים, יאן השלישי סובייסקי, לפתגם יהודי, בייחוד בצורה: אין [מלך] סאָביעסקיס ציַיטן, כלומר: בזמנו של המלך סובייסקי, כשם־דבר לעניין ישן־נושן. הרוצה לעקוב אחר הנוסחאות והגלגולים השונים של אותו שימוש, ימצא רב בעבודתי על כך, בספרי חן גריבעלעך.1 שם אני מזכיר כמין שיר־עם, שש"י עגנון מביאו בסיפורו “הנידח”, שעלילתו מתרחשת בראשית החסידות:


פְרַדְלֶה ישבה עגומה

ועל פניה עצב רַד.

עבר המלך סוביֶסקי,

נפשו בה חשקה מיד.


בואי, היפה בבנות,

בזהב אֲצַפֶּה הדרכים.

בקולי אם היום תשמעי,

לך אתן אוצרות מלכים.


אם אבד נעלם אוצרה,

מה יתנו אוצרות מלכים?

פרדלה יושבת עגומה,

נמוגים בערפל הדרכים.2


כי ש“י עגנון תרגם פה, וכנראה ברוב דיוק, שיר־עם שהיה מהלך בגלילותיו, אנו למדים מדברי החוקר הנודע של ספרותנו מאיר (מאקס) ווייסבערג. במבואו למונוגראפיה הגרמנית שלו על וולוול זבארז’ר (זאב וולף אהרנקראנץ)3 הוא מעיר, כי שיר־אהבה ושיר־החברותא בלשוננו לשון־העם, ובשיר העם, פרחו יפה־יפה, וכעדות לכך הם בתי־שיר יהודיים־אשכנזיים ישנים מן המאות הי”ז והי"ח. וכדוגמה הוא מביא שני בתים – אחד שעניינו שיר־אהבה, שהיו מזמרים ביותר בימי נעוריו, והוא מביאו בתעתיק של אותיות לאטיניות, ונביאו בזה באותיות עבריות:

פֿ’ראַדעלע איז געזעססען פֿאַר דער טיר

אין [= און] איז געווען זייער בעטריבט [= באַטריבט],

איז דאָרכגעגאַנגען [= דורכגעגאַנגען] דער מיילעך [= מלך] סאָביעסקי

אין [= און] האָט זעך [= זיך] אין איהר [= איר] פֿערליעבט [= פֿאַרליבט].


כלומר, פראדלי (עיקרה: פֿריידע, שעניינה שמחה, והיגויה בקצת גלילות: פֿראַדע) ישבה לפני הפתח והיתה עגומה מאוד, עבר המלך סובייסקי והתאהב בה. מאיר וייסברג, שעסק בעיקר בתולדות ההשכלה בגאליציה, ניתן לו, על שום זכויותיו בחקר תרבות־העם, עֵרֶך גם בלקסיקון של זלמן רייזן וגם בלקסיקון החדש של ספרות יידיש, ואין צריך לומר בלקסיקאות של הספרות העברית, וראה מדינה וחכמיה לגרשם באדר, ובייחוד לכסיקון הספרות העברית בדורות האחרונים לג' קרסל, המזכיר מונוגראפיה של ראובן פאהן על מאיר וייסברג. אף אני גלגלתי את הדיבור עליו במאמרי “על סטאניסלב – קהילה וסופריה”4 ואף על אחרון־מפעליו והיא הרחבת ספרו Die neuhebräische Aufklärungsliteratur in Galizien (1898) במהדורה חדשה ועשירה, והוא אבד, אך נותרה תכניתו המפורטת בחליפת־מכתבים שלו.5 ילדותו ונעוריו עברו עליו בדרום־מזרח גאליציה – לידתו בבוקאצ’וביץ שבנפת ראַטין (רוהאטין) וגידולו בבוליחוב, ואחר־כך ישב רוב ימיו כמורה גימנסיה בסטאניסלאב. ככל המשוער, שמע את שיר־העם ההוא בשנות השישים של המאה הקודמת, קודם שש"י עגנון נולד בסביבה ההיא, ואפשר, כי המסַפר שמעוֹ בילדותו בעיר־מולדתו בוטשאטש.

על־כל־פנים. ודאי הוא, כי ש“י עגנון הכיר את עבודתו של וייסברג על וולוול זבארז’ר, שכן נדפסה תחילה בעברית, בהירדן הסטאניסלאבי (1906־1905), שש”י טשאטשקיס הצעיר היה במשתתפיו, ואחר־כך אף בגרמנית ב־Mitteilungen zur jüdischen Volkskunde (1909, חוברת 3). וראוי להעיר, כי מונוגראפיה זו הקנתה לו למחברה תואר־דוקטור.

השאלה מה היה שיעור התפשטותו של השיר היא שאלה. בגליל־גידולי, צפון־מזרח גאליציה, לא שמעתיו, ועד כמה הוא היה, בנוסח זה, שיר־עם חי, היא קושיה לגופה.




  1. בואנוס איירס 1971, א, עמ' 85–91.  ↩

  2. ש“י עגנון, כל סיפוריו, ג, ברלין תרצ”א, עמ‘ נד; כל סיפוריו, ב, ירושלים תשי"ט, עמ’ מד.  ↩

  3. Leipzig 1909  ↩

  4. נדפס תחילה בספר קהילת סטאניסלב, ונכנס בספרי: ארחות ושבילים, ב, תל־אביב תשל"ח, עמ' 235.  ↩

  5. ראה בזה מאמרי: סיני, פו–פז (תש"ם).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47335 יצירות מאת 2636 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!