29.11.63

“הביקור בישראל היה נחוץ לי רק כרקע לתמונה, אך לא הוסיף לי דבר” – אמר הסופר הצרפתי רוז’ה פיירפיט, היושב עתה בטאורמינה אשר בסיציליה. שם הוא כותב ספר על היהודים. הוא ביקר ביוני בישראל, אינקוגניטו. משך שנה לא שמעו בפאריס על פיירפיט, שלא הסעיר ב“פצצותיו הספרותיות”. ולסופר “לה מונד”, הוברר כי במשך תקופה זו עסק פיירפיט באיסוף חומר לספרו על היהודים שהוא כותב עתה.

לשאלה, באיזו רוח יכתוב ספרו זה ולמה בחר בנושא זה, השיב פיירפיט, כי מושכים אותו תמיד בני־אדם נרדפים, באשר עצמו סבל מאי־צדק (רמז לסכסוכו ומשפטיו עם משרד החוץ הצרפתי בגלל ספרו הראשון ה“קאריירה” והחרם שהוטל על ספרו השני, “מפתחות ס”ט פטרוס", מצד הוותיקן). הנושא היהודי מעניין אותו כבר מזמן ומזה שנה הוא נכנס ראשו ורובו בהכנות לכתיבת הספר. מעניין אותו בראש וראשונה הצד הדתי אשר ביהדות. הוא ביקר לכן בכל בתי הכנסת של פאריס, נפגש עם רבנים ילידי פולין ו“הם נתנו לי את המופת החי של חרות הרוח שאני מחבב יותר מכל בתוך היהדות”.

האם אינו חושש מהרגישות החריפה של החוגים בהם הוא עומד לטפל? – לשאלה זו משיב פיירפיט, כי הוא אינו פמפלטיסטן ואינו תוקף לעולם אידיאות, אלא רק את האנשים המנצלים את האידיאות לטובתם הפרטית. לבסוף הוא מגדיר מטרת ספרו ואומר, כי הוא רוצה שספרו יהיה הספר על היהדות, כפי שספרו “בני אור” הוא בעיניו הספר על הבונים החפשיים ו“מפתחות ס”ט פטרוס" הוא הספר על הוותיקן.

“בני אור” נתנו רהביליטציה לבונים החפשיים בעיני הציבור הרחב. וחפצי הוא שספרי זה יוסיף לכך שהיהודים לא יתביישו עוד לגלות שהם יהודים. הכללים הנקוטים בידי הם – כיבוד האמת, החרות הגמורה של הביטוי, שקילת משקלה של כל מלה כתובה. וחפצי הוא שספר זה יביא להרס האנטישמיות, מה שאינו רוצה לומר, כי תהיה כאן אפולוגטיקה של היהדות. יהיה זה אקט של אומץ לב, מעין בית־מרחץ – ריטואלי כמובן…"

גב' ליבר, ילידת צפת שירדה לצרפת עוד בילדותה עם הוריה, סיפרה, שפיירפיט בא אליה לשיחה על יהדות ויהודים, והיא סירבה לדבר אתו, כי היא “לא אוהבת כשגויים כותבים על יהודים”.