רקע
חיים נחמן ביאליק

 

טו לי. ח. רבניצקי    🔗

ידידי היקר והנכבד!

הנני שרוי בתמהון גדול משתיקתך הארוכה, שאינני יודע לפרשה. במכתבך האחרון הודעתני כי שולח אתה אלי פרדס א' וחוברת “עולם קטן”, וזה כארבעה שבועות אשר אחכה להם ואינם. — מה זאת? אולי שלחת ע“י האדריסה המשובשת, אשר כבר צויתיך במכתבי האחרון לתקנה, ויפֹל המשלוח בידי זר היושב בקורוסטישוב ושמו כשמי ועפ”י רוב יקבל מכתבי ולא ישיבם אלי. — מהיום והלאה תכתוב אלי כן:

Ш. Авербуху для Х. Н. Б. Коростышевъ, Кіевск, губ.

כלומר את השם ש. אוירבוך תכתוב בראשונה ובאותיות גדולות ואחרי כן את שמי וחניכתי בראשי־תיבות ובאותיות קטנות. כל תלונותי וצעקותי בתא הרצין1 אשר בעירי על מעילה בשליחות לא הועילו לי וכל עוד תכתוב את האדריסה כמתכֻּנתה הראשונה עומדים המכתבים לאבדה.

בדבר בת שירתי צדקת ממני2 : לא יכלתי משֹׁל ברוחי ואכתֹב, זה ימים, שיר יפה מאד אשר הרקיד את קוראיו כמו עגל מרֹב התפעלות. רבים אֹמרים, כי לא בא כבֹשם הזה וכו‘. נארודיצקי מרצה לי שמונה רובל כסף ושמונים קופּ. במחיר השיר הזה (10 קופּ. השורה והוא בן פ"ח שורות)3, בשביל ה“ממזרח וממערב”. בירחון הנ"ל חוברת ב’, המשתלחת עתה, נקבעו שני שירי4, ככתוב במודעות במכ“ע הצפירה והמליץ. השירים האלה טובים. טרם תראינה עיני את ה”עולם הקטן" לא אקרב אל המלאכה5. צריך אני לעמוד על אָפיו. את הפרדס א' שלח. — עוד הפעם אזהירך לעשות את השם אוירבוך עיקר ואת שמי טפל באדריס. ענני בו ביום, כי מכתבך לא ימצאני בביתי אם תאחרהו. אחרי יו"כ אשלח אליך שיר יפה.

הנני מברכך בשנה טובה ומבורכת.

   מוקירך וידידך

       ח. נ. ביאליק

קורוסטישוב. ה' תשרי תרנ"ה.

עזרא גולדין6 בקש ממני ע“י מכתב שיר לילקוט7 אשר יוציא. בתלפיות8 נדפסו שני שירי9. אוי לי שנתתי מפתי לע”ה.


 

טז לי. ח. רבניצקי    🔗

שלום לידידי ואדוני!

בזה הרגע קבלתי את ה“פרדס”10; — תודה וברכה לך, ידידי! — איה העולם הקטן אשר אמרת11?

את השיר אשר הבטחתיך במכתבי האחרון אני הולך ומעתיק עתה בשביל הפרדס12 וביום א' אשלחנו; מובטחני, כי ישית פאר לפרדסך.

מה דעתך על החרזנות אשר פרצה וגברה בעת הזאת בשירה העברית? אין כשרון ואין רעיון חדש, אין ידיעת הלשון ואין ניצוץ אלֹהִי, אבל יש כאן אחיזת עינים ושרלטניזם אשר קמו לצחק לפנינו בדמות המשקל הקלוקל13 וחרוזי השוא אשר בדו להם בלבם בעת הזאת. רוח של עמעום והרהורים בטלים, רוח ריקנות והבלי שוא הפורחים באוירו של לב נָעור וריק שוֹרה על כל פרי עטם. אין רעיון שלם ומתֻקן, רק רפרוף ורחיפה שטחית – מלבד השקר והרמיה הבולטת בכל שיריהם. כי יבכו לשבר עמם הגדול כים ואם על ציון יתגעגעו – בלב ולב ידברו. לא אנחת העם וגעגועיו נשמעים בשיריהם, כי אם המון דברים נשמע: “טובע בים דמעות, דמעות רותחות, דם ואש ותמרות עשן”14, או כזה: “ציון משאת נפשי; בחלומי ראיתיך; אהובתי, משושי…”15 וכל המלות היפות האלה זיופן נכר מתוכן, ולכן – כבר קצה הנפש היפה בהן. עלינו להאנח או להתגעגע בה במדה ובאותה הדמות שיש להאנחה ולהגעגועים מקום במציאות ובין החיים. יש בוכה ויש בוכה ויש נאנח ויש נאנח ולא כל האנחות והגעגועים שוים. הנני מרגיש, כי לא יצאתי ידי חובתי פה בבאור כונתי כראוי. במכתבי אשר אצרף לשירי אברר יותר. ורק זאת אעיר פה שֶׁמַה שכתבתי פה רק על אדות שירי בכי וגעגועים מפני שתוכן אחר אין כמעט לכל שירינו כיום. היה שלום.

י“ב תשרי תרנ”ה, קורוסטישוב.

       ח. נ. ביאליק


 

יז לי. ח. רבניצקי    🔗

[לי. ח. רבניצקי]

ידידי החביב והנכבד!

הקימותי את דברי ואשלח אליך את השיר “אגרת קטנה” לשום אותו בפרדסך. ואתה עשה עמדי חסד וענני ביום בֹאו אליך והודעת אותי אם משפטך מפֹרָט עליו. בעיני מצא השיר הזה חן בתכנו, בשפתו ובמתכֻּנתו החדשה לנו, אשר לא עשו כן חרזינו בלהטיהם, אך אתה לא תשית לב לדעתי ולא תשא פני והודעתני כאשר עם לבבך על־אֹדות כשרוני – אם נמצא בי כשרון – בכלל.

חרוזי השיר הזה הם אחד מלעיל ואחד מלרע. והמלעיל אשר אמרתי הנהו לפי הקריאה ההמונית, אצלנו האשכנזים, המקֻלקלת, אשר יקראו תמיד מלעיל, מלבד מלה בת הברה אחת שאות השמוש ב’כ’ו’ל’ם לפניה; אבל לפי הקריאה הספרדית המדקדקת לא יעלה המשקל יפה. בדבר הזה נגררתי אחרי המנהג של שטות אשר נהגו משוררינו בזמן האחרון לשקל את שיריהם במשקל מצלצל בפי קוראים עמי־הארץ, אעפ“י שהמשקל והצלצול אינם באמת כי אם מדומים בשיריהם, כי הספרדי או כל קורא מדקדק, המטעים את המלה כהלכתה וכנגינתה, לא יחוש כל צלצול. כל שירי הנדפסים, מלבד שיר “אל האריה המת”16 ושיר “על סף ביהמ”ד” הכתוב17 נשקלו עד“ז; שירי פרישמַן ושל”ג הם ג“כ עד”ז. ואני מאמין, שבימים הבאים, בהיות שפה ברורה ומדֻקדקת בפינו, ירצעו שירים כאלה את אזנינו כמרצע ויגריסו את שִׁנינו. לע"ע מְשָׁכַנִי היופי המדומה הלזה ברשתו גם אותי, כי ידעתי שקוראינו נהנים הנאה “משונה” מזאת.

אולם כל הדברים האלה הם טפלים והעיקר הוא התֹכֶן. והתוכן אשר בשירי זה אדַמה כי טוב הוא. דברי יצאו ממעמקי הלב, דמעותי אינן דמעות שוא, אשר לא תעוררנה כי אם קֹצר רוח, כדמעות ילדים. שפלות, חיי כלבים, יאוש כללי וחוסר אמונה בקדושת היסורים והגלות, התאחזות שאינה של קימא, ולסוף הֵד התקוה החדשה, שאין מהותה ברורה לעם ואולי גם לגדוליו – אלה הם החֹמר לשירי זה.

לא הבכי והדמעות מעוררים רחמינו, כי אם האסון ומדרגתו, איכותו ומהותו. גם הילד בוכה לכלי משחקו האובד וגם הגנב מוריד דמעות. בכל דור ודור סבלו ישראל צרות וספדו ספדיא ומקוננים קוֹנֵנוּ; אך כל תקופה של צרות דֹרשת את סֹפְדֶיהָ ומקונניה לפי איכות הצרה שבדור ההוא. שתים ושלש דלתות שבשיר י“ל גרדון “הראוני את עמי בעצם שפלותו וכו'…”18 יגידו לנו יותר מאלפי קינות כתובות ב”דם ואש ובתמרות עשן" בידי משוררינו בעת ההיא, מפני שגרדון היה מקונן דורו; שתים ושלש דלתות שבשיר “אחותי רֻחמה” תגדנה לנו עוד הפעם יותר מאלפי קינותינו, מפני שהיה אז גרדון מקונן התקופה ההיא. הוא תֵאֵר את האסון, והדמעות באו מאליהן. לפנים, כשאבותינו התמימים ו“הרוחנים” האמינו באלהיהם ויקבלו באהבה גזר דין “משמים” לכפרת עון, לפנים, אשר רוח החֹמר טרם יהיה על הארץ וכמונו ככל הגוים לא ידענוהו – אמרו על כל צרה שלא תבֹא: “אצבע אלהים היא ומשפטו יורנו”, ונפש העם השתפכה בקינותיו ובתחנותיו המלאות קבלת יסורים באהבה, הכנעה לפני דין שמים, צדוק הדין ותפלה להבא ואמונה בגאולה. אבל היום כבר קצה נפשנו ביסורינו ונבעט בם; כעת ימשֹׁל בעולם רוח החֹמר, האומר שהעוה"ז הוא טרקלין ובהבטחות לעתיד לבֹא לא תשבע נפשנו, היום נדרש שכר עמלנו בצדו תיכף ומיד; בדורנו, דור קטני האמנה, היתה אמונת המשיח למלתא דבדיחותא ונותנת חֹמר לחדודין ושנינות – סוף דבר, היום אין אמונה ולב ישראל ריק, ואם יפקדנו אלהים בעת כזאת ובמצב כזה בשבט אפו לא נאמר עוד: “רמז מגבוה הוא, שובו בנים שובבים”, כי אם נאמר: “הזרֹעַ תמשל בנו, החזקים ידכאו אותנו החלשים, יען כי חלשים אנחנו מהם ולא יען המה צדיקים ממנו” – ובכן מה הוא המשפט היוצא מזה?…

לנפֹל אל החזקים המכים! – אבל ההשגחה, או כח הקיום שבאומה, אחרת יעצה – להתחזק ולעמוד על נפשנו!

מובן הדבר, כי הדרך הראשונה קצרה ביותר, אך אמונתנו בפניה החדשים הוא האלהים וישר ילך לפנינו ולא יתננו לראות שחת.

סוף דבר: אידאלים חדשים נבראים עתה על חרבות הישנים; רוחניותה של האומה פושטת צורתה הישנה ולובשת חדשה; מעבר מזה כליון, הפסד, בְלִיָה – אַיִן… וממילא גם קרירות רוח, יאוש, קפאון… ומעבר מזה התרקמות, בריאה, יצירה – יש… וממילא גם חֹם לב, תקוה, חיים… אך כל המעשים האלה יֵעָשׂוּ לעינינו לא בעת טובה ובשעה משחקת, כי אם בעת צרה, אשר אולי רק היא גרמה לכל זאת, וממילא גם ערך הצרות ביחוסן לתקופתנו שאנו עומדים בה שונה תכלית שנוי מערכן בעת אחרת, וגם אנחנו מרגישים אותן באופן אחר לגמרי, והן מעוררות אותנו למחשבות ולמעשים אחרים לגמרי.

ישמיעו לנו המקוננים והמשוררים בת־קולם של כל הדברים האלה, ההולכים ונבראים לעינינו בעולם המציאות, בשיריהם וקינותיהם; תחת הבכיה של חנם ודמעות סתם, שכל עקרן לא באו אלא מפני ששמעו שמועה ש“צריכים לבכות”, אשר הדור הבא לא ידע גם על מה בכינו, ישירו לנו שירי יאוש וסלוק שכינה, בעיטה ביסורים וקֹצר רוח, שפלות וחיי כלבים, שרק דור כדורנו מסוגל להרגישם; תחת געגועי שוא מופרזים ומוגזמים על ציון “אהובתי, חיי רוחי, אור עיני ומשאת נפשי”19 ישירו לנו יונק מארץ ציה, תקוה רבה וגולמית שלא נקבעה עוד צורתה ולא עמדנו על אופיה.

הנני מוכרח להפסיק ולפנות לעסקי חול; סלח לי על הערבוב אשר בדברי ועל שפתי המשֻׁבשת כשפת — —, כי נחפזתי מאד בכתבי והשעה דחקתני. עשה עמדי חסד וענני בו ביום. שא לי על האיצי בך תמיד, כי כדרור לעוף הנני, היום כאן ומחר בבויביריק – לחם, לחם, לחם. מדוע לא תשלח העולם הקטן20? נפשי תחשק לראותו. הפרדס קבלתי ביום 29 סנטיאבר ועניתיך בו ביום ע"י מכתב גלוי21.

אצל י. קפלן22 בזיטומיר נמצאים תרגומים רבים משירי פרוג ויש בהם יפים, אם חפץ לך בהם ישלח אליך – הוא מתרגם את כל שירי פרוג23. אולי תקבל את “רבי אמנון”24.

כתבתו של קפלן:

Житоміръ, Г-ну Ушеру Готесману, для Я. Каплана

ענני בו ביום.

       מוקירך ומכבדך ח. נ. ביאליק

1 אוקטיאבר 94 [י“ג תשרי תרנ”ה], קורוסטישוב.

פ. ס. הבאה בקרת באחד הספרים או העתונים על הפרדס השני? זה זמן כביר אשר אינני קורא מאומה בספרות העתית ואין אתי יודע עד מה. אם באה – הנתבקרו גם שירַי? היצאו זכאים? מי הוא המשורר דוידוביטש בפרדס25? למה לא תקנת השגיאות הגסות והרבות בשירו זר פרחים?


 

יח לי. ח. רבניצקי    🔗


קורוסטישוב, 21 אוקטיאבר 94 [ג' מרחשון תרנ"ה]

[לי. ח. רבניצקי]

לאדוני וידידי שלום!

את שתי החוברות26 קבלתי בתודה! תרגום גרזובסקי טוב. בספורי אנדרסן צפונים רעיונות נפלאים לגדולים, אלא שׁמַעֲטֵה הדמיון אשר יעָטָם מכשירם גם לילדים. לדעתי טוב יותר לתת לפני ילדים ספורים כאלה שגם תוכם ראוי לילדים. ספורו הקלֹקל של — — לא מצא חן בעיני: שפתו דלה ויבשה, דמיונותיו בלי ערך ולא יעשו רֹשם בלב ילד למשכו אחריהם, אעפ“י שכונתו רצויה. לדעתי אין טוב מזכרונות נעוריו של בן עמי27, שנדפסו בכמות רבה בווסחוד, לפני ילדינו, אלא שצריכים למתרגם אמן. זה ימים רבים אשר הנני נושא את המחשבה הזאת, לתרגם זכרונות בן עמי, בלבי. “חנוכה” “ל”ג בעומר” “הושענה רבה” “פורים” של בן עמי פנינים יקרים המה ולא בא כבֹשם הזה. הודיעני איזה מהם אתרגם. הפנינים האלה יעשירו את ספרות ילדינו עֹשר רב גם באיכות. — אגב אורחא אעיר אזניך לתקן את השגיאות בדקדוק הלשון שנמצאו בכמות רבה בשתי החוברות.

איני מבין מדוע לא הודעתני אם קבלת את השיר עם המכתב אשר שלחתי אליך אחרי יום הכפורים28. אלף פעמים אבקשך, ידידי הנכבד, להודיעני זאת ולענותני על כל שאלותי אשר שאלתיך במכתב ההוא. אנא, חביבי, אַל תתנני לחכות ולצפות הרבה.

אולי יצלח לעולמך הקטן חֹברת שירית כתובה בתוכן ובסגנון קל ונוח לילדים? הודיעני במוקדם האפשרי.

   ידידך ומכבדך

       ח. נ. ביאליק

עשה עמדי חסד וענני כרגע.

המִלוֹת הירושלמיות שבתרגום גרזובסקי לא כלן טובות, כמו למשל המלה “גַּדְרוּת” להוראת кокетство, שבל"ס היא מן המלה התלמודית “מקום הניחו לי אבותי להתגדר בו” – אמנם המצאה טובה היא… ואולי היא ערבית ואנכי חשדתי בכשרים.


 

יט לי. ח. רבניצקי    🔗

13 דיקאב. [94. כ“ז כסלו תרנ”ה].

   [לי. ח. רבניצקי]

ידידי היקר והנכבד!

את החוברת השלישית29 ואת מכתבך האחרון קבלתי. בנוגע לתרגום דוידוביטש30 – צר לי על האי שופרא דבן עמי שנתגלגל בגלגול כזה. ועליך אני מתפלא איך הוצאת מתחת ידך חוברת קטנה כזאת מבלי אשר תתקן לכה“פ את ה”הדיוטיות" ואת הברבריזם שבה; הנה למשל המבטאים “הנה בן־אדם” (אויך מיר אַ מענטש) “ועוד איזה יין!” (и еще акое вино) – מלבד שפג כל טעם הספור הנחמד והמשובח ע“י כלי שני ונ”ט בר נ"ט31.

בנוגע למלות התלמודיות שבתרגומי32 – אני לשיטתי הולך, שטוב יותר להביא לידי שמוש ולהרגיל על פי ילדינו את המלות הבודדות שבתנ“ך, אם אך הוראתן מדֻיֶקת, מחדש מלים, כמו “משענים” בתרגום דוידוביטש, שאין להן שורש וענף. לא את המלה הבודדת עלינו לדון בגניזה ולגזור עליה כליה, הן גם המלות: פטור, גנז, רגיל, צֹרֶך, צָנֹן (צִנָּה) בודדות בתנ”ך, ולולא הרגילום33 עלינו הסופרים (חכמי המשנה) אבדו מתוך הקהל או לא קבלנום34 בספ“י; כ”א את המלה הסתומה והעמומה אותה נאביד. המלה הבודדת המדֻיקת ברבות השמוש בה היא משתגרת ו“מתפשטת” ומתקבלת בחבה. מכאן תשובה להערותיך במכתביך הקודמים, שאני מתקשט ב“כלי מלות”35. אדרבה! לא החפץ להתקשט מעוררני להשתמש במלות בודדות, כ“א מחפצי לְפַשֵׁט (опростить) אותן ולהפשיט יקרתן. — הודיעני את חפצך בנוגע לתרגום יתר ספורי בן עמי; איזה מהם אתרגם. הנה יש פה בעירי צעיר אחד הרגיל בתרגום, נחום אשרנקין שמו, ובחפץ לבב יקבל על עצמו לתרגם משפת רוסיה מאשר תתן על ידו, כי הוא מהיר במלאכה הזאת; ע”כ תנה גם על ידו לתרגם את “ל”ג בעומר" של בן עמי – מסר אותו על יד ידידי הנ"ל, כי אנכי טרוד כעת במסחרי ולא אדע מועדי.

חוברת ב' “ממזרח וממערב” משתלחת והולכת. נארודיצקי איננו אשם בזאת שלא נשתלחה החוב' אליך; הוא שולח רק עפ“י האדריסות שבריינין מצַיֵּן לו. בשם ה', אל תכתֹב שמי מפורש ע”ג המעטפה. חוב' ג' עולם קטן נפלה בידי ביאליק השני36 ועפ"י נס הושבה לי.

       ח. נ. ביאליק


 

כ לי. ח. רבניצקי    🔗

95 I/19 [ו' שבט תרנ"ה] קורוסטישוב.

[לי. ח. רבניצקי]

אדוני וידידי הנכבד!

כבוא לידי מכתבך האחרון, אשר בו תבקשני להוציא את חוברת ש"ע37 מאשרקין38, אם אפשר – כבר תִרְגֵּם אשר‘39 מחציתה, וממילא לא היה לאל ידי להוציאה. ואחכה עד כלותו, לראות אולי לא יעלה תרגומו יפה ואדחנו. אולם היום הראה לי אש’40 את התרגום ומצאתיו טוב ויפה מאד מאד, עד שלא הניח לי מקום להתגדר בו, מלבד תקונים קלי ערך, ואדמה, כי גם אתה לא תמצא בו כל מגרעת; ולכן אחת היא לך ולשלום עליכם מי הוא המתרגם, כי לאו שמא גרים. לא יאוחר מיום א' הבא ישֻׁלָח התרגום אליך, כי עוד עליו להעתיקהו בכתב נקי. בנוגע לו, אבקשך שלא תדחה אותו בשל דברים של מה בכך, והנני מבטיחך כי אהיה לך לעזר בעולמך הקטן כאשר אוכל ואתרגם לך מאשר תתן על ידי, אבל עתה נתגלגלו הדברים כן ואבקשך לותר מעט מרצונך, ובפרט שאין כל וִתּוּר מצדך, יען התרגום, כאשר אמרתי למעלה, הנהו מעשה ידי אמן, ועיני ראו את הרֹשם הטוב אשר עשה על נער בן שתי עשרה שנה יודע עברית אשר קראהו. סגנון “שלום עליכם” ולגלוגו משתמר היטב גם בתרגום כבגוף החוברת, השפה טובה ומדֻיֶקת; — ומה לך עוד? סוף דבר, תראה ותוכח. הודיעני על־דבר עולמך הקטן, איזו חוברת סדרת לדפוס או אולי תחכה עד בוא תרגום אש'.

חוברת ב' “ממזרח וממערב” באה זה כשני שבועות הנה ואל נכון ראית אותה. טובה החוברת הזאת מן הראשונה. הטובים שירַי41 בעיניך?

מה בדבר ה“פרדס”? היש תקוה כי ימהר בואו מן ההולך לפניו אם לא? מענין לענין אודיעך, כי נמצא אתי שיר אשר כתבתי בימים האלה ואם בחלק השירים יש עוד מקום פנוי אשלחנו אליך.

ובבקשי סליחתך על אחוּר תשובתי אשאר מוקירך ומכבדך.

       ח. נ. ביאליק


 

כא לי. ח. רבניצקי    🔗

24 מארט 95 [י“א ניסן תרנ”ה], קורוסטישוב.

[לי. ח. רבניצקי]

חביבי הנכבד! צר לי על אשר פסל ה' שלום עליכם את תרגום אש“ר42 בלי כל טעם מספיק לזה. ה’ אשרנקין לא עשה מלאכתו רמיה ומסֻפּקני אם אנכי הייתי מֵיטיב לתרגם ממנו. כי גם בלאו הכי נעשה התרגום תחת השגחתי ואת אשר מצאתי לנחוץ להחליף, לשנות ולתקן – תקנתי. מדוע לא מצא חן בעיני ה’ ש”י – אללה יודע! כמדומה לי שאי אפשר לתרגמהו באופן אחר, אם אך אין את נפשנו לעַבּר צורתו ולפגום טעמו ורוחו. מעשי הילדות והזרגוניזמים הרבים שבו דורשים שפה פשוטה שבפשוטה ולשון הדיוט. אם החוברת כתובה במקורה בסגנון שאינו מִתּרגם יפה – לא בַמְתרגם האשם. הן גם “מסעות בנימין השלישי”43 אם יתֻרגם יִשָׁחֵת. איך שיהיה, לשוב ולתרגם אחרי ראותי את הנוסח הראשון ולבי גַס בו – הוא דבר קשה מאד ותחת לתקן אקלקל, והנני מבקשך לפטור אותי מן התרגום הזה. תן לי מה תתן אך לא את זה. ומאת המחבר הנכבד ה’ שלום עליכם אבקש סליחה. לעתיד לבוא אִזָהֵר יותר במסירת תרגומים.

   האוהבך והמכבדך

       ח. נ. ביאליק


 

כב לי. ח. רבניצקי    🔗

95 – 7 אפריל [כ“ה ניסן תרנ”ה] קורוסטישוב.

[לי. ח. רבניצקי]

ידידי החביב והנכבד!

חן חן לך, אדון יקר, על הרגיעך את רוחי, אשר אמנם לא נפל מגדופי הטפש המבקר אלכסנדר בְּרַאהִין44 (הוא הוא בעל המאמר “תקונים בדת” בווסחוד ש"ז). יש רגעים כאלה שאני בעצמי יודע בהם מדת כשרוני ושעור קומתו ואין ביד שום מבקר להגדילו ולהקטינו. מתוך הדברים נִכָּר, שעקר כונתו היתה “לעשות זנב” לבריינין ולירחונו ואגב אורחא נפלה בחלקי “חתיכה הראויה להתכבד”. איך שיהיה, הוא הלבין את פני ברבים באופן מגונה מאד ולא לנחומים אני צריך45, כי אם למחות את חרפתי ג"כ ברבים. אם תוכל להועיל מצד זה – יהי רצונך! העם לא יבין מאומה והוא עונה אמן על ארור וברוך כאחד והעונה עזות ידו על העליונה, ולפעמים העונה באחרונה.

את “האפיפיור אלחנן”46 קבלתי ממך 2 אכסמפ. — התרגום טוב.

   ברגשי אהבה ותודה

       ח. נ. ביאליק


 

כג לי. ח. רבניצקי    🔗


[קוֹצ’רוֹבוֹ, 28/VII/95 [י“ט אב תרנ”ה]

[לי. ח. רבניצקי]

ידיד יקר ונכבד!

קבלתי באלה הימים מן הועד הפלשתיני את השוברות ע“ס 8 רו”כ שמסרת להם ע"ש47. בלב מלא רצון אהודך, חביבי, על התשלומים האלה. חביבים הם עלי ורובל לעשרה רובל לעשרה אחשב לך.

שמעתי כי הוצֵא תוצא קובץ מאמרי “אחד העם” בספר מיוחד48. ידידי, המצא נא לידי את הספר הזה בצאתו. אנכי הנני אחד מהשותים את מימיו. מתאוה אנכי לזעזע מעט את מֹחי שנקרש בין ברושי היער הנרדם, שאני קופא בו כפרא בודד. הנני מוכרח לְעַנוֹת את נפשי במקרא “עתונים מעֻטרים”49 ששכנתי הבתולה משאלת לי בחסדה. זה ארבעה ירחים אשר לא ראיתי גליון “המליץ”. בסוף דברי אשאלך שאלה שאינה בדרך ארץ: האמנם גדול הוא “אחד העם” גם במעשיו כמו בדעותיו? ומה יחוסו אל הבמי“ם50? אם יש את נפשך להשיבני – מוטב. — דירתי, אעפ”י שנעקרה למקום אחר51, בכ"ז כתבתי הישנה במקומה עומדת.

אני מבקשך לענותני תיכף.

   באהבה ובכבוד

       ח. נ. ביאליק



  1. משרד הדואר.  ↩

  2. על דברים של ביאליק באגרת י“ד, כי ”לוא היה שם הכבוד פרופ' מלפפני הייתי מגרש מעל פני את המוזה“ כתב לו רבניצקי באגרת מר”ח אלול תרנ“ד: ”אם תגרש את מוזתך על כרחך תשוב אליה – כמחזיר גרושתו", ולכך מכוונים הדברים באגרת זו.  ↩

  3. לפי מספר השורות יש לדעת, כי מדובר כאן על “אגרת קטנה”, שנוצרה באלול תרנ"ד.  ↩

  4. שם נדפסו שלשה שירים של ביאליק: “ברכת עם”, “ותנפנף החסידה” ו“רחוב היהודים”.  ↩

  5. לחבר דבר בשביל הספריה לילדים “עולם קטן” (ראה אגרת י“ד, ע' ס”ד, הערה ד').  ↩

  6. המספר העברי (1915–1868), בעל “אם ובת”, “למקום תורה”, “קרח מכאן ומכאן” “דמון יהודי” ועוד.  ↩

  7. המאסף “הזמן”, שיצא בוַרשה בסוף תרנ"ו.  ↩

  8. המאסף “תלפיות”, שיצא בשנת תרנ"ה בברדיצ'ב, ועורכיו היו: יהודה הלוי לויק ודובריש ירוחמזון.  ↩

  9. “דמעות אם” ו“עיניה”.  ↩

  10. “פרדס”, ספר א', שנגנב מביאליק ובקש מרבניצקי אכסמפלר אחר באגרת י"ד.  ↩

  11. חוברת הספריה “עולם קטן” א‘ וב’ שהבטיח רבניצקי לשלוח לו באגרתו אליו מכ"ח אלול.  ↩

  12. “פרדס”, ספר ג'.  ↩

  13. המשקל הנגינתי (הטוני) שהיה חדש בזמן ההוא בשירה העברית.  ↩

  14. מעין ציטטה משירת התקופה ההיא.  ↩

  15. מעין ציטטות משירי־ציון של מ. מ. דוליצקי.  ↩

  16. השיר “אל האריה המת” – קינה על מות יל“ג – נדפס ב”פרדס" ב'.  ↩

  17. השיר “אל סף בית־המדרש”, שנדפס ב“פרדס” ג', היה אז רק כתוב ולא נדפס.  ↩

  18. בשירו של יל“ג ”בעלות השחר".  ↩

  19. מעין לקט הוא משירי מ. מ. דוליצקי.  ↩

  20. הספריה לילדים שהוציא רבניצקי.  ↩

  21. ראה אגרת ט"ז.  ↩

  22. יעקב קפלן, מתרגמם של היינה ושל פרוג לעברית.  ↩

  23. תרגומים משירי פרוג – מבחר השירים – נדפסו אחר־כך ויצאו בהוצאת “תושיה”.  ↩

  24. שירו הידוע של פרוג על רבי אמנון – מחברה של התפלה “ונתנה תוקף” — מחברה של התפלה “ונתנה תוקף” – המיוסר על אגדת־עם.  ↩

  25. ב“פרדס” ב' נדפס השיר “זר פרחים” מאת יהושע דוידוביטש.  ↩

  26. ב' חוברות של הספריה לילדים “עולם קטן”. מהן אחת מספורי אנדרסן מתורגמים בידי י. גרזובסקי.  ↩

  27. בן־עמי (מ. רבינובץ. 1932–1854), הסופר המפורסם בספרות הרוסית־יהודית ובספרות היודית, שספוריו מחיי היהודים מלאים אהבה למסורת ולחיים שלפנים בישראל.  ↩

  28. ה“אגרת הקטנה” עם המכתב – הי"ז – מיום א' באוקטיַבר 1894.  ↩

  29. חוברת ג' של הספריה “עולם קטן”.  ↩

  30. החוברת השלישית של “עולם קטן” היתה “נעלי הראשונות”, זכרונות הילדות מאת בן־עמי, מתורגמים בידי יהושע דוידוויטש.  ↩

  31. נותן טעם בן נותן טעם.  ↩

  32. ביאליק תרגם בשביל הספריה “עולם קטן” את “חנוכה”, מזכרונות בן־עמי. החוברת יצאה בשנת תרנ"ה וחתום עליה כמתרגם ב.  ↩

  33. צ"ל: הרגילון.  ↩

  34. צ"ל: קבלנון.  ↩

  35. רבניצקי כתב אליו, שהוא נוטה ל“ניבים נאוים” – ראה למעלה, אגרת י' – וביאליק קורא לזה “כלי מִלּות”, עפ“י ”כלי מילת" שבתלמוד (“עתידה א”י שתוציא גלוסקאות וכלי מילת“ – שבת ל', ע”ב, כתובות קי“א, ע”א) – בגדים יקרים.  ↩

  36. ראה דבריו של ביאליק למעלה, באגרת ט“ו, על־דבר ה”זר היושב בקורוסטישוב ושמו כשמי ועפ“י רוב יקבל מכתבי ולא ישיבם אלי”.  ↩

  37. שלום־עליכם.  ↩

  38. שלום־עליכם רצה שביאליק יתרגם את ספורו “האולר”, לספריה “עולם קטן”, כמו שתרגם מזכרונותיו של בן־עמי.  ↩

  39. אשרקין.  ↩

  40. הנ"ל.  ↩

  41. שירי ביאליק שדפסו בחוברת ב' של “ממזרח וממערב”.  ↩

  42. תרגום אשרנקין נשלח לשלום־עליכם והוא פסל אותו.  ↩

  43. ספרו הידוע של מנדלי מו"ס, שלא היה עדיין בעברית.  ↩

  44. א. ס. בראגין, מסופרי ה“ווֹסחוֹד” הפטרבורגי, הדפיס בירחון “ווסחוד”, בחוברת מרס 1895, בהשקפה – בחתימה של “איסקנדר ניגרב” – מאמר־בקורת על “ממזרח וממערב” של בריינין ובו הרים על נס את מלות הסרחון, הצחנה וכו‘ שבשירו של ביאליק “רחוב היהודים”, שנדפס ב“ממזרח וממערב”, חוב’ ב' (וינה תרנ"ה), ואת תיאורי האשפה והתולעים שבו, והוא סלח “לאדון ביאליק” את “חוסר־כשרונו”, כי אין “להביא את האדם במשפט על מה שאין לו”, אבל תבע ממנו את זכותה של הפואיסיה להיות טהורה, ועל־כן יעץ “לאדון ביאליק, שאינו יודע שירה מהי”, ראשית כל, “לקנות סבון של קרבול, ככל אשר יוכל, וינקה בּו את הַפַּרְנַס שלו, עד אשר יקבל צורה הגונה, ואחר־כך יתבונן במעשה הכתב של משוררים אחרים, ואחר־כך… אחר־כך ישבור את הנבל שלו לרסיסים: כי לא נגזר עליו להיות משורר”. ואף את יתר השירים של ביאליק שנדפסו באותה חוברת של “ממזרח וממערב” – ביניהם “ברכת עם” – דן המבקר דין זה, אף כי מודה הוא, שהם “טהורים הרבה יותר, אבל חוסר־הכשרון שליט גם בהם”.  ↩

  45. רבניצקי נחם את ביאליק באגרתו אליו מיום ד' דחוהמ“פ תרנ”ה ואמר, שהשיר שבקר המבקר הוא שיר נפלא ורק “הדיוט גמור שאינו מבחין כלל ושוטה שאינו מרגיש רוח השיר” יוכל לבטלו, ו“אל יפול לבך עליך”.  ↩

  46. חוברת של “עולם קטן” שתורגמה בידי י. פינטשבסקי, אודיסה תרנ"ה.  ↩

  47. כסף זה היה, כנראה, שכר תרגום של החוברת “חנוכה”.  ↩

  48. המהדורה הראשונה של “על פרשת דרכים” – חלק א' – יצאה בשנת תרנ"ה על־ידי י. ח. רבניצקי.  ↩

  49. עתונים מקושטים – מצוירים.  ↩

  50. אל “בני משה” – אגודת הסתרים שאחד־העם היה הרוח החיה בה ועמד כשנתים (תרמ“ט–תרנ”א) בראשה.  ↩

  51. ליער קוצ'רובו, שאף הוא היה בסביבתה של קורוסטישוב.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואכסון בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 44885 יצירות מאת 2467 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־29 שפות. העלינו גם 18796 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!