רקע
חיים נחמן ביאליק

 

כד לי. ח. רבניצקי    🔗

קורוסטישוב. 96, 10 יאנוואר [כ“ד טבת תרנ”ו].

[לי. ח. רבניצקי]

ידיד יקר ונכבד!

אני כותב אליך המכתב הזה רק מחפצי לדעת את שלומך, אשר לא הודעתני על אֹדותיו זה זמן רב, ומחפצי להודיעך גם על אֹדותי, אשר גם אני עודני חי וקַים ולא מַתִּי לעֹני. ובכלל חפץ אני לקבל ממך מכתב, למען לא יחדל מרוץ המכתבים בינינו; כי מודה אני לפניך אשר לא אדע סופר זולתך ואין לי כל דין ודברים עם עולם הספרות בימים האחרונים האלה, כי רֻבי סוחר ומעוטי סופר, ואם יש אשר תנוח עלי הרוח להתנבאות – לעתים רחוקות אני נִבָּא. והנני מגלה לך, כי קצה נפשי בכל שירי אשר כתבתי עד הנה; — כי כל אלה הם “קטנות”, ואין עדותם עדות על כשרון משורר. שירים קטנים כאלה וכאלה יכתֹּב כל איש בימי חיי הבלו, ואף כי שירי בכי והתאוננות. הבכי והתאוננות היו למכה עוברת ומהלכת במחנה משוררינו, והדמעות דמעות עכורות ודלוחות ומזוגות במים הרבה. ה“בַּכְיָנוּת” – הסמן היותר מובהק לקטנות הרוח ולחסרון הכשרון בעתים הללו. המשורר האמתי צריך ליצֹר לכה"פ יצירה אחת שלמה ומשֻׁכללת בימי חייו והיא יכולה להכאיב או להשמיח את לבנו. אבל לעמֹד ולקרֹא “הבה נבכה, רבותי” – אין זה אלא מדת דרשנות.

לתשובתך אחכה.

       ח. נ. ביאליק


 

כה לי. ח. רבניצקי    🔗

[קורוסטישוב, 96, 2/Vi. ג' תמוז תרנ"ו].

[לי. ח. רבניצקי]

ידידי הנכבד!

כבדה התמהמהותך מנשוא, יקירי! יותר משתי שנים אתה יושב על מדוכתך, בורר, כובר ומנפה, מלקט ומתליע עצים לנטיעות – ופרדס1 אין. מודעתך בהמליץ על־אדות צאתו “בעוד שבועות אחדים”2 ממש החִיתני, ועתה שבת עוד הפעם לענותני בתוחלת ממֻשכה מחלה לב. אינך יודע עד כמה “רעבי טובך וצמאי ישעך”3 אנחנו הקוראים הפרובינציאלים, אשר יום צאת איזה ספר טוב לאור – יום טוב הוא לנו, ובפרט בהופיע ספר כפרדסך – ממש הופעת השכינה. חביבי! הַחיה את אחיך עמך והודיעני מתי יבוא היום המקֻוה וראו עיני

רמוני הפרדס – מלבלבים,

נצני השרון – מנצנצים

ומימי הירדן – מתגלגלים…

כי, בלי משוא פנים אומר לך, רוח אלהים מרחפת בין עצי פרדסך וחלום ציון בין עפאיו ישכון, כלו רטֹב ורענן, נעים ובריא כלו.

       המיחל ח. נ. ביאליק


 

כו לי. ח. רבניצקי    🔗

קוצ’רובו, 24/VIII, כ“ז אלול תרנ”ו

[לי. ח. רבניצקי]

חביבי הנכבד!

היום הובא אלי אל יערי המאסף “הזמן” הנערך ע"י גולדין4. עוד לא הספיקה לי השעה לקרא בו כראוי. אך בעברי עליו דרך גלילה ראיתי כי הוא מלא הבלים. ראש מדַבּריו הנהו — —, אשר כנראה הנהו איש צעיר המשתדל להיות איש ולדבר בטעם זקנים ורגילים – סִמן טפשות. והלשון – מארי דאברהם! – אץ קוצץ ממין החדש, אַ לאַ “מגלת טמירין”5. עוד הפעם קמו לנו מליצים חדשים, מליצי מלות זרות ומבטאים זרים מתורגמים כצורתם תחת המליצים הישנים, מליצי הפסוקים. ומה נפלא הדבר, שהמה הראשונים הקוראים “שמע ישראל!” למראה בטוי מליצי. מה לי מקושש תבן ומגבב דברים מן המקרא או משפה זרה. אם המֹח ריק והלב נעור – לא יחפו על חסרון זה כל שבעים לשון והגבבא לעולם גבבא. ובכלל כל תֹּכן “הזמן” דל וריק. רֻבּוֹ אינו אלא פוליטונים, מאמרים והערות עתוניים, שירים ממין ידוע… חבל שנתתי לו מפתי.

את מחברת “שלום עליכם”6 אשיב לך תומ"י בבואי אל ביתי אל החג הבא בצרוף שיר אחד למען המאסף “האביב” שאתה אומר להוציא7, כבקשתך במכתבך האחרון אלי. — איני צריך לבקשך שאל תמסר דבר מן האמור למעלה לשום איש.

ובברכי אותך בכוח"ט לראש השנה אשאר ידידך המכבדך והאוהבך

       ח. נ. ביאליק

גזלן! מתי יצא הפרדס?!



  1. “פרדס” ספר ג'. הוא יצא בתחלת תרנ"ז.  ↩

  2. ב“המליץ” מיום ט“ו אייר תרנ”ו (ט"ז באפריל 1896) נדפסה מודעה, כי “הפרדס ספר שלישי יצא לאור בעוד שבועות אחדים, בו יבואו מאמרי ש”י אברמוביץ, אחד־העם, ביאליק, בר־קצין, דובנוב" וכו'.  ↩

  3. מעין ציטטה מ“סליחות” בתפלת מעריב לליל יום הכפורים: “עמך ונחלתך, רעבי טובך, צמאי חסדך, תאבי ישעך”.  ↩

  4. המאסף “הזמן (וַרשה תרנ"ו) שנערך בידי עזרא גולדין ובו הדפיס ביאליק ג' שירים: ”מבני העניים“, ”בערב לילה“ (“בערוב היום”) ו”עקבות המשיח".  ↩

  5. הספר “מגלה טמירין” מאת יוסף פירל (המהדורה הראשונה: וינה תקע"ט), המגלה את סודות “החסידות” לפי תפיסתה של ה“השכלה” על־ידי פרסום מכתבים של משמשי ה“רביים”, הכתובים בלשון ספורי הנפלאות של החסידים, שחציה עברית וחציה עברית מתורגמת מאידית כצורתה ומעורבת במלים זרות, מהלשונות הסלביות או מאידית.  ↩

  6. חוברת שלום־עליכם, “האולר” באידית עם תקוניו של שלום־עליכם, שנשלח לביאליק לשם תרגום.  ↩

  7. רבניצקי התכוון באותו זמן להוציא מאסף לבני־הנעורים בשם “האביב” והוציאו רק בשנת תר"ס (וַרשה).  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואכסון בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 44918 יצירות מאת 2476 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־29 שפות. העלינו גם 18796 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!