תכ לש. פ. מנדלסון 🔗
תל אביב, יום ד' תשרי התרפ"ה.
למר ש. פ. מנדלסון.
א. נ.
מסר נא למורך הנעלה, הד“ר דוד נימַרק, כי את מאמרו שפרסם ב”התרן" בשם “שטה יהודית בפילוסופית הבקרת”1 לא זכיתי לראות עד עתה ואיני יכֹל לשפֹט עליו עד כמה שהוא מתאים ל“דביר”2. איני מסופק אף רגע, כי חשובים מאד הדברים וראויים הם למי שאמרם. כל מקום שאני מוצא את דברי נימַרק אני עושה את אזני כאפרכסת, ואין כמוני מוקיר ומעריץ את דרכי מחשבתו והלך רוחו, ואולם להחליט בדבר מעשי כהצעתו – אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות. על כל פנים, עוד יעברו ימי החרף עד שנסדר את האפַּרט העובד של בית הוצאתנו בא"י כראוי, ורק אחרי סדור גמור זה תגיע שעתו של הספר, לעיין בדבר הוצאתו הלכה למעשה.
ושוב תואיל למסור לידידנו הד“ר נימַרק הנעלה – איני יודע למה: מעולם לא ראיתי את הד”ר נימרק פא“פ, ואעפי”כ דומה הוא עלי כאלו ראיתיו וידעתיו מתמול שלשום – כי גם מכתבו שלו – גלויה – הגיע לידי אחרי גלגולים רבים לפני ירחים אחדים, ואולם בעת ההיא חולה הייתי ותקפו עלי טרדות רעות ורבות, ואחרי כן נטרדתי ונטלטלתי ממקום למקום ולא נפניתי לתשובה. אם ידינני לכף זכות – הלא ימי סליחה וכפרה עתה – והחזקתי לו טובה כל הימים. ואשר לשאלתו שם בדבר החלק השני של ספרו “לתולדות העיקרים”3 אוכל להודיעו, כי בקושי רב ומתוך יסורים גדולים עלתה בידינו להוציאו בסוף ימי המלחמה4 בסכום של אלף אכסמפ‘, ואולם בינתים הגיעו ימי המהומה והמהפכה וכמעט כל האכסמפ’ – חוץ ממעוט קטן שיצא לשוק – החרמו ע"י הבולשביקים ביחד עם כל יתר הספרים.
והנני מביע בזה את צערי על אחור תשובתי וברכתי, ברכת שנה טובה, למורך הנעלה.
בכבוד רב ח. נ. ביאליק
תכא לד"ר י. קלוזנר 🔗
תל אביב, יום י“ד חשון תרפ”ה. 11/11 24.
לכבוד הד"ר י. קלוזנר, ירושלים.
ידידי היקר,
בתשובה למכתבך ביום י"ב מרחשון בענין הספר “יוצרים ובונים, מאמרי בקרת”, הנני להודיעך שמסכימים אנו בעיקר לכל התנאים הנזכרים בגוף מכתבך, ואנו מביאים רק שנויים אחדים בסעיפים ג' וט'.
הסעיף ג' יבוא בצורה הזו:
ג) לאחר שלש מהדורות של 2000 אכס. כל אחת יש הרשות למחבר להכניס תקונים ושנויים חשובים לתוך הכרכים ואין רשות להוצאת “דביר” לעכב בידו.
סעיף ט' יבוא בצורה זו:
ט) המחבר מקבל את ה־15 אחוזים שלו לאחר יציאת כל הוצאה בתשלומים אלה: רבע התשלום תיכף לאחר יציאת הספר, רבע לאחר ששה חדשים, רבע לאחר תשעה חדשים ורבע לאחר תריסר חדשים. מהמגיע לו בעד המהדורה הראשונה מנכים למחבר את הסך 30 לי“מ, שקבל דמי קדימה, מארבעת התשלומים, סך 7.50 לי”מ מכל תשלום.
תואיל נא להודיע לנו את הסכמתך לשנויים אלה ונשלח לך את כתב ההתקשרות.
את הספרים שבקשת נשלח לך ואנו מבקשים ממך שתשתמש בהם לשם בקרת.
בכבוד גמור ח. נ. ביאליק
נ. ב. בנוגע למספר האכס. נוכול לתת לו, בתור יוצא מן הכלל, 15 אכס. של הספר. הוצאתנו נותנת תמיד רק 10 אכס.
נ. ב. אקוה לבוא באלה הימים לירושלים ותמסור לי את כתב היד, את ספרך, חלק ד'5, עדין לא קבלתי ותודה לך על רצונך. גם אני יש לי לשלוח אליך ספר שירי6, אבל ארגז הספרים עדין לא נפתח, ובזמנו אשלחו לך. ושלום וברכה לרעיתך.
הנ"ל
תכב לד"ר י. קלצקין 🔗
תל אביב, י“ט חשון תרפ”ה. 16/11 24.
לכבוד מר קלצקין, ברלין.
ידידי הנכבד,
עד היום ידעתיך בכוסך, שתינו יחד לא פעם ושתים ארבע כוסות: כוס תה, כוס קפה, כוס שכר וכוס יין. עתה הכרתיך בכיסך ובכעסך7.
קבלתי את מכתבך המלא תמרורים ולא ידעתי מה אתה שח, מה כל הרעש הזה ומה האף והחֵמה? ספרך8 נתאחר לצאת שבועות או ירחים מספר, על ידי כך, כמדומה, לא יחרב העולם ולא יחזור לתהו ובהו. מי כמוך, בעל ה“אשכלו”, יודע את נפש המולי“ם בעת הזאת ואת מצבם, ואולי דוקא מפני שאתה יודע את זאת והמצב נגע גם בנפשך אתה, על כן קצפת את הקצף הזה. לולא ידעתי את נפש המחבר ואת נפש המו”ל כאחד, כי עתה הייתי משיב לך כגמולך, ואולם אין אדם נתפס על צערו הכפול, ואלהים יסלח לך. ובנוגע לעצם הדבר עוד בהיותי בברלין הזהרתי אזהרה חמורה את מנהלי סניפנו בברלין, והם הבטיחוני הבטחה מוחלטת, לגמור את הספר במהרה, ואף אני מתפלא על האחור ואיני יודע לו פתרון. ואין זאת כי אם היו מעצורים יוצאים מן הכלל. תיכף לבוא מכתבך לידי טלגרפתי להם לגמור את הענין בזריזות האפשרית. איך שהוא, אין כאן לא מעשה זדון ולא כונה רעה, ולא נאה לאיש כמוך לבחור לשון של ווכמייסטר. דברי חכמים בנחת נשמעים.
בכבוד גמור ובידידות
ח. נ. ביאליק
נ. ב. חברת האנציקלופדיה נתאשרה9. העושים אתם איזה דבר בענין זה? אנו משתדלים כאן להורידך, כלומר, לארץ ישראל. “לכהן פאר” באוניברסיטה – ואתה… מילא!
הנ"ל
תכג לד"ר ש. לוין 🔗
תל אביב, י“א טבת תרפ”ה.
[לד"ר שמריהו לוין]
ידיד יקר וחביב.
טלגרמה בזמנה “כנהמא10 בשעת רעבון”11. וכזאת היתה לנו הטלגרמה הכפולה משיקאגו. היה ברוך לנו על עמלך ותן נא ברכה בשמנו גם לבעלי הועידה השיקאגית12 על חבתם אלינו. אמור נא להם, כי אנו עומדים פה על משמרתנו ועושים כל מה שבכחנו להרים קרן ה“דביר” ולהגדיל פעולותיו. לולי חבלי המעבר הקשים ושִלְפֵי13 ברלין, שהיו לנו, כי עתה יכולנו לשמוח על הגאולה ועל התמורה. תנאי העבודה – ביחס לסדר והתרכזות וחסכון בזמן ובהוצאות ובנאמנות – הם טובים כאן לאין ערוך מאלה שבברלין. ואם נצא לחרות ונפטר לגמרי מענשה של ברלין – יבואו לנו בלי ספק ימים של עבודה מתוך נחת רוח. לפי שעה עדין אוכלים את כחנו דאגות היום הקטנות ופרפורי ברלין האחרונים. עליך לעזור לנו מרחוק לקרב את הקץ. המר והקשה ביותר כבר עומד מאחורינו, ומה שלפנינו – מבשר טובות ונחמות.
מר ברנשטיין14 החביב כותב לך, לדבריו, בפרוטרוט על מעשינו ומחשבותינו, ואם כן – הכל ידוע לך. איל לי אלא להוסיף, כי הטמפו של עבודתנו כאן תלוי במדת זריזותך שם. ככל אשר תמהר לבוא עזרתך הממשית כן נגביר אנחנו את פעלינו פה. ויהי רצון שלא תרפינה ידיך ולא יכשל כחך ושבת אלינו בקרוב רענן ומחודש להצטרף עמנו לעבודה משותפת מתוך שמחה ונחת רוח.
כנפש חבריך האוהבים אותך באמת.
שלך ח. נ. ביאליק
תכד לד"ר ש. פרלמן 🔗
ת“א, ג' שבט תרפ”ה.
למר ש. פרלמן בפריז שלום וברכה.
חבר יקר,
את המכתב הזה יביא אליך הצעיר עמינדב ברקאי מתל־אביב. אביו המורה (לא אמורי, חלילה) בגמנסיון היָפוֹנִי והסופר ברכוז – לדבריו, אתה יודע אותו —, והצעיר הלך לפריז על מנת להשתלם ולשוב אח“כ לארץ. ומובן מאליו, שצעיר כזה טעון סיוע ועזר ועצה טובה והדרכה, על כל פנים בימים הראשונים למגוריו בעיר הנכריה. הוא מבקש אפוא מעמך בזה לשים את עינך ואת לבך אל הנער והיית לו, כמאמר מליצינו, לאחיעזר ולאחיסמך ונתת לו מהלכים בין מכיריך, ובעיקר, במקום שיוכל למצוא משען כל שהוא למחיתו בימי שבתו בפריז. הצעיר חרוץ ומשכיל, שולט בלשון העברית, סוף דבר – זריז וממולח, ובל”ס גם אתה וגם חברנו הנעלה ז’בוטינסקי תוכלו להעזר בו בעבודתכם הרדקציונית15 עזר לא מעט. הציגהו אפוא לפני אנשי שלומנו בפריז ואל תמנע ממנו כל הימים את עינך הטובה ואת עצתך הנאמנה.
ושלום שלום לך ולז’בוטינסקי חברנו ולכל אנשי בריתנו.
שלך באהבה ח. נ. ביאליק
נ. ב. האין כל תקוה לבואך ולבוא ז’בוטינסקי בקרוב לא"י? האין אתם אומרים לתת את אצבעכם עם אצבע אלהים, הנגלית לנו פה יום יום ורגע רגע. צר לי עליכם, אחי.
תכה לועד הזמני של תלמידי האוניברסיטה בירושלים 🔗
תל אביב, כ“ג שבט תרפ”ה. 23/2 25.
לכבוד הועד הזמני של תלמידי האוניברסיטה בירושלים.
בתשובה למכתבכם מיום י"א שבט הנני להודיעכם, כי אינני יודע מונח עברי לשם סטודנט יותר מתאים מהמלה תלמיד שנבנה מבנין התפעל, כלומר: מתלמד. יש אמנם בתלמוד עוד שמות אחרים מתאימים לזה, ואולם כלם ארמיים או “מוזרים” במקצת ואינם נוחים להתקבל על הלב.
וסלחו לי על אחור תשובתי שבא מסבת רפיון בריאותי.
בכבוד גמור16
תכו למשה כ"ץ 🔗
תל אביב, י' אדר תרפ"ה. 6/3 25.
לכבוד מר משה כ"ץ, ראשון לציון.
א.
מתוך עיון קל ושטחי בתרגומו ראיתי, כי עבודתו בתרגום ספרו של ר’ יהודה בן קוריש17, היא עבודה חשובה מאד ובפרסומו יש תועלת רבה לבעלי המקצוע. ואולם לצערנו, אי אפשר ל“דביר” לקבל על עצמו הוצאה זו בחדשים הקרובים, לפי שהוא מטופל בהתחיבויות שכבר הגיעה שעתן ואין לדחותן עוד.
הנני יועץ על כן את כב' לפנות בהצעתו אל הד"ר מגנס, שהוא נגש בימים הקרובים להוצאת ספרים בעלי תכונה אקדמית, ואין כספרו ראוי שיהא אחד מעשרה הראשונים באותה ההוצאה.
והנני להעיר את כב‘, כי מן הראוי, שכב’ יעתיק את כתב ידו על הנקי, למען ירוץ הקורא בו, כי בצורתו של עכשיו הקריאה קשה בו והרושם הבא ממנו קשה אף הוא מעט.
בכבוד רב ח. נ. ביאליק
נ. ב. בזה אנו משיבים לכב' את גוף הספר ואת מחברות תרגומו בחזרה.
תכז לש. ג. 🔗
תל אביב, י' אדר תרפ"ה. 6/3 25.
לכבוד מר ש. ג., לונדון.
א. נ.
על מכתבך הארוך מיום 2.11 שנה שעברה לא יכולתי, לצערי, לענותך עד היום, מפני חולשת גופי ומפני טרדותי הרבות. היום עברתי על גל מכתבי המצפים לתשובה, והגיע גם תורך. והנני לענותך על ראשון ראשון.
אכן, ההוצאה של תרגום שירי האנגלי היא שלא כדין ושלא ברשות. מעולם לא נתתי הסכמה למי שהוא להוצאה כזו. ואלו חפצתי למצות עמך את עֹמק הדין הייתי מושך אותך לבית־דין. אלא שאני חושב אותך לשוגג ולא למזיד, ואולי באמת נתכונת לטובה, להכניס את השירה העברית לחוג קוראי אנגלית; לפיכך אני מקבל את הצעתך לשלוח לי בשכרי 10% מחיר הברוטו של הספר והנני מקוה, שלא תעכב את שכרי בידך ותשלחהו אלי מיד. כי, דרך אגב, נצרך גדול אני באותה שעה.
ועוד הערה אחת קטנה. עד היום לא עמדת בהבטחתך ולא שלחת אפילו אכס. אחד מתרגום שירי האנגלי, לא מכורך ולא בלתי מכורך. הכן יעשה מו"ל בישראל שכונתו רצויה?
לתשובתך המשית אצפה
בכבוד רב
תכח לד"ר י. ל. מגנס 🔗
תל אביב, יום 17 אדר תרפ"ה.
כבוד הד"ר י. ל. מגנס, בירושלים.
אדוני הנעלה,
ה' כ“ץ המוכ”ז – עבודה מדעית חשובה בידו, תרגום ספרו הערבי של אבי המדקדקים העברים ר’ יהודה קריש18. ומהראוי, כמדומה, שתצא עבודה זו ע"י האוניברסטיה שלנו. על כל פנים כדאית העבודה שיתפנה לה מקום באחת הפובליקציות של האוניברסיטה בצורה זו או אחרת.
והנני האומר שלום וברכה לו ולעבודתו.
בידידות ח. נ. ביאליק
תכט לנחמה פוחצ’בסקי 🔗
תל אביב, י“ט אדר תרפ”ה. 15/3 25.
לכב' הגב' נחמה פוחצבסקי, ראשון לציון.
גב'. נ.
גם לי צר מאד שלא נזדמן לי לראותך גם הפעם, אחרי ראיתי אותך לפני 15 שנה בארץ. זכרתי את מקל השקדים אשר עקרת מגנך בשבילי, כצפורה בשעתה19, ואף אם לא של סנפיריון היה20, בכל זאת בקעתי בו את הים ועשיתי בו נסים ונפלאות על גביהם של כמה “מצרים”, ומקוה אני כי בקרוב אזדמן עוד הפעם לפונדקכם בקרית ענבים21 ושמחנו יחד על כוס יין.
בברכת שלום
תל לד"ר מיכאל קויפמן ולרעיתו 🔗
תל אביב, כ“א אדר תרפ”ה. 17/3 25.
לכבוד מר מיכאל קויפמן ולרעיתו ליאלה שתח'22.
ידידים יקרים
מבינים אתם מאליכם כמה היינו רוצים כלנו, אני ורעיתי ורבניצקי ויתר אנשי שלומנו, לראותכם בקרבתנו ויושבים עמנו בארץ אבות שבת אחים, כימי קדם וכשנים קדמוניות. אבל השאלה היא, מי יקרע לכם את הים ומי יכין לכם מקום כאן לשבתכם? כאן, בארץ ישראל, מבינים היטב את הפרוש של המשנה “אם אין אני לי, מי לי”.
אמת מיוחסים אתם וגם אנשי שלומכם כאן יד ושם להם, ב“ה, ואף על פי כן אין אני נותן לכם בעד יחוסכם ובעד ידם ושמם אפילו פרוטה אחת. זה הכלל, מי שרוצה לעלות לארץ אל יבטח ב”בן אדם" שאין לו תשועה, אלא ישא את רגליו ויטריח את עצמו לבוא ולעשות לנפשו. ובטוח אני, כי איש מתנים כמוך ר' מיכאל, תושיע ידך ל למצוא לך מעמד וגם לבנות לך בית בישראל., כראוי לבנו של ר' יעקב ולחתנו של ר' שלום, עליו השלום. ובכן שלום שלום לך ולכל אשר עמך בשמי ובשם כל אנשי שלומך בכלל ורבניצקי בפרט, המחכים לעליתכם. ושלום לר' דוב מהיר רגלים הטס בטיסה אחת את כל העולם כלו.
שלכם באהבה
תלא למערכת “עדן” 🔗
תל אביב, 18/III 925 [כ“ב אדר תרפ”ה], ת"א.
למערכת ה“עדן” שלום וברכה.
הנתוח שנעשה לפני חדשַיִם בשתי עיני ושאר מרעין בישין, לא עליכם, — הם הם אשר סִבּוּ בשתיקתי, ואתם אל נא תחַיְבוני.
עתה אני שולח לכם בזה חמשה דברים (לחמש חוברות), ואלה הם: א) נבחי והכדור המנֻמר, ב) הדג בחכה, ג) הפרפר והפרח, ד) אופַנַים, ה) קול מבשר. בחבילה הבאה אשלח לכם קצת דברי פרוזה, כבקשתם.
שואלת את, הגברת גרבלסקא, מה פירוש “להשמין”?23 – פשוטו כמשמעו: להשביח את טיב החֹמר הספרותי. אתם נותנים לעתים קרובות מוץ, במחילה. המבלי אין דברים נאים לתרגום?
וע"ד ציורי “הגדי” במקום השה – לא צחקתי כלל, גברת יקרה. בעתון ערוך לילדים יש לנהוג זהירות יתרה, ואדם מועד לעולם.
עם זה הנני לבקש מעם האדמיניסטרציה לגמור עמי את החשבון בדבר העבר ולשלוח אלי את שכר החבילה הרצופה בזה.
בחבה למפעלכם ובברכת שלום
ח. נ. ביאליק
— למה זה יחשה ר' דניאל24 איש חמודות?
— בענינים הנוגעים ל“דביר” ולחשבונותיו – בבקשה לפנות אל המשרד (“דביר”, תל־אביב), לפי שאין לי שום מגע ומשא בצד זה.
תלב לא. ש. הרשברג 🔗
תל אביב, ב' אייר תרפ"ה. 26/4 25.
למר א. ש. הרשברג, ביאליסיטוק.
אדוני הנעלה,
קראתי את מכתבך בשים לב והצעתי את דבריך25 לפני בעלי ה“דביר”. חושב אני, כי בארץ ישראל תבוא הגאולה לכתבי ידך הטובים והחשובים. ואולם עליך להתאזר בסבלנות ולחכות עוד חדש ימים עד שוב הד"ר מגנס מאמריקה.
בקשר עם האוניברסיטה אנו אומרים לגשת להוצאת שורה שלמה של ספרים יסודיים בכל ענפי המדע העברי. ובלי ספק יהיו ספריך מעשרה הראשונים.
והנני להתשמש בהזדמנות זו להביע לך בזה את תודתי הרבה על ספרך “חיי התרבות בתקופת המשנה והתלמוד”, חלק א', שיצא ע"י “שטיבל”26. ספר זה המציא לי קורת רוח מרובה והוא עבודה חשובה מאד. מי יתן ונזכה לראותך יושב בקרוב עמנו ועובד את עבודתך הנאמנה בכח חדש.
אקוה, כי הימים האלה לא ירחקו.
המוקירך מאד
תלג לש. ב. מקסימון 🔗
תל אביב, ג' אייר תרפ"ה. 27/4 25.
לכב' מר ש. ב. מקסימון, ניו־יורק.
א. נ.
את ספרך "גוילים”27 קבלתי בתודה. גם בלעדי בקשתך אהפך ואהפך בו. דבריך משכו את לבי מאז ובשעתם למדתי מהם. היה ברוך! מי יתן וקבלתי ממך עוד מתנה אחת – כרך שני.
היה שלום וברכה
תלד לקרן לתמיכת סופרים עברים 🔗
תל אביב, ו' אייר תרפ"ה. 30/4 25.
לכבוד קרן לתמיכת סופרים עברים28, ניו־יורק.
א. נ.
מקבל אני בתודה את הצעתכם להצטרף לרשימת חברי המועצה של קרן היסוד לתמיכת סופרים עברים.
בטוח אני, כי קרן זו יכולה להמציא רוחה מסוימת לסופרים או למשפחות אלה מהם הנצרכים לתמיכה. ותבוא הברכה על הנדבן ר' ישראל מץ29, “שמצא בקעה וגדר בה גדר”30.
בשיחתי עם חברי הסופרים והחכמים בארץ ישראל על הקרן הזאת ותפקידה נשמעה לי הצעה אחת המתקבלת על הלב והיא: שכסף היסוד יעבוד לאחד הבנקים הבטוחים בארץ ישראל, כגון אפ“ק, ויהיה מונח שם לפקדון. כי למה יהא כסף ישראל מתגולל בארץ זרה ללא תועלת לנו? מאת אלף דולר בארץ ישראל סכום הגון הוא, ועצם הויתו בארץ ישראל יש בו כדי להביא תועלת מרובה. וכמדומה, כי גם מצד הפֵּרות – כדאי לסכום זה שיהא בא”י, במקום שהבנקים משלמים אחוזים מרובים מאלה שבאמריקה. לא כך?
מאד אחזיק לכם טובה אם תואילו להודיענו את דעתכם על ענין זה
בכבוד רב
תלה לש. ג. 🔗
תל אביב, ו' אייר תרפ"ה. 30/4 25.
לכב' מר ש. ג. לונדון.
א. נ.
מכתבך האחרון לא הניח את דעתי. הגיעה כבר השעה שתצרף מעשה להבטחה31. לאחר שהספר יצא ובלי הסכמתי עליך לפחות לסלק לי את שכרי בלי שום דחיות. אם לך עתה כל הסכום במלואו במזומן שלח לי חציו במזומן וחציו בשטר של שלשה חדשים. שעתי דחוקה עכשיו והכסף יהא דבר בעתו. הרי הפסח עבר ואתה הבטחת לסלק מיד אחרי הפסח. סוחר ישר עומד בדבורו.
בכבוד גמור
תלו לד"ר מ. אהרנפרייז 🔗
תל אביב, י“א אייר תרפ”ה. 7/5 25.
לכבוד מר מ. אנרנפרייז, שטוקהולם.
שלום וברכה לך, ידיד יקר.
את גלויתך קבלתי ותודה לך. הספר רשב“ג, ח”ב32, נשלח אליך, ומאד ינעם לנו לשמוע חות דעתך על עבודתנו בו. הפוך בספר זה – וראית כמה רב גובריה של אותו שלמה “הקטן”33 – אבן גבירול. כח ענקים כחו. עתה אנו עסוקים בסדור שירי ר' משה אבן עזרא. הרבה משיריו כאלו נכתבו ע"י משורר מודרני לפני יום אחד. כמה יפי ועֹז! אכן דלי רוח אנחנו אם לא ידענו לשמור על פנינים כאלה ולקבע להם מקום מכובד בבתי ספרינו ומדרשותינו.
והנני שלך באהבה ח. נ. ביאליק
תלז לפרופ' ש. קרויס 🔗
תל אביב, י“ג אייר תרפ”ה. 7/5 25.
כבוד הד"ר ש. קרויס, וינה.
ידידי הנעלה.
קבלתי את הערותיך לשירי רשב"ג בתודה וכמה מהן טובו בעיני. אקוה להשתמש בהן בספר המלואים שיצא בקרוב.
עכשיו אני וחברי עוסקים בסדור שירי רמב"ע ובצאתם אמציא לידך גם אכס. מהם.
כשתגמור את סדורו של ספרך “קדמוניות התלמוד”, ח"ג, תואיל להודיענו ונערוך דברים שבכתב בינינו ונגש מיד להדפיסו. ואני מקוה, כי הפעם יהיה הקשר שבינינו קשר של קימא ואנחנו ואתה נזכה לראות את דבריך יוצאים משוכללים ומהודרים כאשר הסכנו לעשות מאז ועד היום.
יום פתיחת המכללה34 היה לנו ליום חג גדול, יום של קדוש השם ברבים.אכן אשרינו שזכינו לכך.ואני מקוה, כי לא יארכו הימים ונזכה לראות גם אותך יושב עמנו בקתדרה ומרביץ תורה ברבים על הר הקודש. ומי יתן ובא הדבר במהרה בקרוב.
בברכי אותך ליום נשואי בתך ברכת מזל טוב, אני חותם באהבה ובידידות
המוקירך מאד
נ. ב. ומה עלה לכתב היד של שירי טודרוס הלוי35? היש תקוה לקבל העתק שלם ממנו על ידך?
תלח לש. גינצבורג 🔗
תל אביב, כ“א אייר תרפ”ה. 15/5 25.
לכבוד מר ש. גינצבורג, ניו־יורק.
ידידי יקירי,
דבריך במכתבך האחרון הניחו את דעתי הרבה. רואה אני, כי דנתני לכף זכות. היה לי ברוך על זה כל הימים. נעבוא איפוא על העבר בשתיקה – אפשר שאשוב אליו בזמן אחר – ולפי שעה נדבר בענין הקרוב ללב שנינו ברגע זה: בהוצאת כתבי רמח"ל.
התכנית אשר התוית לך להוצאה זו, טובה בעיני. אלא שלדעתי יש להקדים את שני הכרכים: “ספר הדרמות”36 – “ספר הליריקה”37 ולתתם ראשונים ואת “לשון למודים”38 לתת שלישי להם: ואח“כ את “ספר האגרות”39, ולבסוף את הכרך החמישי, על חייו וספריו של רמח”ל40. לפי שהספר “לשון למודים”, אף על פי שהוא כ“י חדש41, בכל זאת מצד תכנו אינו עשוי למשוך את לב הקהל. אדרבא, יש בו כדי להרחיק ממנו את הלב במקצת, ואף מקצוע זה עצמו, של הריטוריקה, השאול בעיקרו מאחרים, ענין טפל הוא לגבי רמח”ל, ויותר נאה להתחיל תיכף ומיד מן העיקר – מן רמח"ל המשורר.
ואם כן, אין הדבר חסר אלא לערוך את התנאים בינינו ולמסור את כתב היד ל“דביר”, כדי שיוכל זה לגשת תיכף להוצאתם.
ואנו מחכים למכתבך ולתנאים המפורטים.— —
בהכירי אותך מנעוריך ובדעתי את דרכי עבודתך הכשרה והנאמנה, בטוח אני בך, כי הוצאת מתחת ידך דבר מתוקן; ועלי להעירך, כי גם אני וחברי רבניצקי, עוד בהיותנו באודיסה, התחלנו לטפל בהוצאת הכתבים האלה, ואספנו משירי לוצאטו הליריים וממכתביו חמר רב, וכבר התחלנו גם בהדפסה, אלא שנטרה עלינו השעה והעבודה בטלה. ואני מברך את המקרה, שהזמין לעבודה זו עצמה איש כמוך, שיש לבטוח בו כי יעשה את מלאכתו באמונה ובאהבה, ועם זה הוא נמצא בניו־יורק, מקום שעומדים שם לשמשו אוצרות ספרים גנוזים וגם אנשי מדע מובהקים. האגרות שמסר לך הפרופ' אלכסנדר מרכס42 הן באמת אוצר יקר, ואשריך שזכית בהן ובפרסומן.
והנני הזוכר ומזכיר אותך לעתים מזומנות באהבה
המוקירך מאד ח. נ. ביאליק
נ. ב. את דבריך, את אלה הבאים לידי במקרה, אני קורא בעיון.
בפעם אחרת אגיד לך מה שבלבי עליהם.
תלט לפרופ' ישראל דוידסון 🔗
תל אביב, ט' סיון תרפ"ה. 1/6 25.
לכבוד הפרופ' ר' ישראל דוידסון, ניו־יורק.
אדוני הנעלה,
אחרי גלגולים רבים בא סוף סוף לידי ספרך היקר והנפלא “אוצר השירה והפיוט”, כרך א'43, ואין מלים בפי להביע לך את עוצם התפעלותי על תפארת המלאכה ועל רוב העמל השקוע בו. אכן, מתנה גדולה, כלי חמדה, הענקת הפעם למדע העברי. אין ספק כי ספרך יהא למקור ברכה לרבים מאנשי המדע. מי יתן וכלית את המלאכה במהרה ונזכה כלנו לברך על המוגמר כאשר ברכנו על ההתחלה. אינני יודע במה אשלם לך חלף מתנתך הטובה. אין בידי לפי שעה אלא ברכה נאמנה יוצאת מקרב הלב על אשר לא שכחת אותי לזכותני במתנת ידך המלאה והרחבה. אני וחברי רבניצקי מדי עשותנו במלאכתנו אנו נזכיר את שמך לברכה בכל יום.
אל נא תתמה על תשובתי המאוחרת: מיום בא אלי מכתבך המבשר ע"ד משלוח הספר עד שהגיע זה לתל אביב עברו כשלושה חדשים; אין זה כי אם התמהמה הכורך לעשות את שליחותו; וגם בבוא הספר לגבולנו לא הגיע לידי מיד, אלא נפל ביד שליחי לקבלת הפוסטה (אני יצאתי בימים ההם מתל אביב למקום אחר), ורק באלה הימים זכיתי לראות בעיני את הספר ולברך עליו.
בינתים הגיעני גם מכתבך האחרון ובשורה חדשה בתוכו, כי נתנה לך רשות למסור לידי וליד חברי רבניצקי את פיוטי הרשב"ג החדשים לשם הכרך האחרון שאנו עומדים להוציא בקרוב. המתנה האחרונה הזאת שקולה בעינינו כראשונה, ואני וחברי מביעים לך בזה את תודתנו מקרב לב. הפעם מקוים אנו להוציא מתחת ידינו בעזרתך דבר שלם ומתוקן באמת. יש רק להצטער על קצת הפיוטים המשוקעים בכתבי היד של גינצבורג44 בפטרבורג, הנעלמים לפי שעה מעין כל חי ואין ביד איש להשיגם.
מי יתן והיה עם לבבך לשלח אלינו גם את הערותיך לשני הכרכים הראשונים ונתן אותן בסוף כרך המלואים. הד"ר בראדי45 כבר הבטיחנו כזאת.
והנני לציין לך למטה לפי סדר רשימתך את אלה הפיוטים החסרים לנו, ואתה בטובך תצוה להעתיקם ולשלחם לנו בהקדם האפשרי. מובן מאליו, כי שכר ההעתקה עלינו.
אולי ינעם לך לדעת, כי יש לנו תקוה לקבל מפטרבורג מעזבונו של פירקוביץ46 חומר חדש חשוב מאד בשביל כרך המלואים47. בבואו לידנו לא נאחר מלהודיעך מה טיבו.
מאמרך הקטן שכתבת בזמנו ב“הדאר” על כרך א'48 ראיתי ונהניתי. וקבל בזה שוב את ברכתי ואת ברכת חברי רבניצקי.
המוקירך מאד
רשימת שירי הרשב"ג החסרים לנו:
אחות פתשגן פליאות רזות (היה (היה בידנו ואבד, וקשה, לדעתנו, ליחסו לרשבג 49).
אסובב עיר ואשוט בשוקים (כ"י הגניזה).
בעודנו מדובקים קשורים (כ"י).
במשכבי קרבי יהמו בך (כ"י).
במוסר שוא ופה חלק.
במו שברי, יחידתי.
הבינותי והבנתי דבריך (כ"י).
הסר לבבי תאותך (כ"י).
ידיד נפשי ולבבי (כ"י).
ידעתיך ולא על הידיעה (כ"י).
ירחם אל רחומיך.
לב אדם ודעתי (כ"י).
לבבי נע ונד מאין הנחה (כ"י).
מרום יראה השה (כ"י).
עורה לבבי.
עיננו לך צופיה (נדפס, לדעת צונץ ובראדי איננו של רשב"ג50 ).
רפואה את כל מכה (כ"י).
שובנו אלהי ישענו (כ"י).
שחותי ונדכאתי ולבי זחל (נדפס).
שכינת עוזך על כסא רחמים (כ"י).
תעה לבבי אחרי התהו (נדפס).
עם זה אנו מבקשים לשלוח אלינו את הנוסח של חרוז אחד מקולקל, שמצאנו בשיר “שלוף חרבך, דודי”, שבידנו, והוא הדלת של הבית הרביעי.
אצלנו הנוסח הוא כך:
“הנני מעט חלי(?) שר הצבא עמך”.
משקל השיר הוא: שתי תנועות יתד ושתי תנועות, ב' פעמים בדלת וכן בסוגר. ואין אנו יודעים לכוון בחרוז זה, לא את המשקל ולא את הפרוש. תחת “חלי” צריך להיות, כנראה, “חֵילִי”, אבל בזה לא נרפא עוד החרוז כלו ומאד נחזיק לך [טובה] אם תמציא לנו את הנוסח הנכון51.
תמ ליוסף ביטלמן 🔗
תל אביב, י“ב סיון תרפ”ה. 4/6 25.
למר יוסף ביטלמן52, זיטומר.
יוסף חביבי!
כאשר יקשה עליך להטרידני כן יקשה עלי שבעתים להשיב את פניך ריקם ולמנוע ממך עזרה. עד אלהים, כי קצרה ידי מהושיעך. בין הארץ ובין אנשים מבני גילך מבדיל קיר כסף של 500 פונט. ומי גבור אשר יהרוס את הקיר הזה בידים ריקות? יש אמנם נבונים הקונים תחבולות וחותרים מתחת לקיר, ואולם אין חלקי בין אלה, ולא אני האיש. מה אעשה לך, איפוא, אח יקר? לבי, לבי לך. יודע אתה מה רבה אהבתי אליך. הן אתה וחברנו ישראל53 ידידי וחברי היחידים לי בזיטומר, אשר לא ימח זכרונם מלבי כל ימי חיי, שנפשי תכלה לראותכם יושבים עמי בקרבתי. ואולם גזר הדין הוא, שאין לשנותו. נחכה מעט אולי יבואו ימים טובים מאלה וכל אשר תמצא ידי לעשות לטובתכם אעשה באהבה וברצון.
שלך לעולם
תמא לזאב רוזנבלום 🔗
תל אביב, י“ב סיון תרפ”ה. 4/6 25.
לכבוד עורך הירחון של תלמידי ביהמ"ד
לרבנים באמריקה מר זאב רוזנבלום.
א. נ.
בהיותי אחד ממעריציו של המנוח ר' דוד נימרק ז"ל54 הייתי נכון, כמובן, בכל לב להציב לו יד בירחונכם; ואולם לצערי תקפו עלי מאורעות, שהרחיקוני לפי שעה משלחן עבודתי; בעתיד הקרוב אני מקוה בכל זאת להפנות לעבודה ספרותית, ואם לא תקדימני יציאת החוברת המוקדשת לשמו – אשלח אליכם דבר בשביל חוברת זו לזכר המנוח, היקר והקדוש לי. ואולם אין אני מקבל עלי לכתוב הערכה עליו, לפי שבשנים האחרונות, בימי שבתי ברוסיא, לא ראיתי את הספרים ואת המאמרים שפרסם המנוח בשנים האלה ואין בידי להקיף את כל עבודתו. לפי מצבי עתה לא אוכל בלתי אם לתת מאמר ספרותי במקצוע שירת ימי הבינים.
בברכת שלום
תמב לאַרטין 🔗
תל אביב, י“ב סיון תרפ”ה. 4/6 25.
לכב' מר אַרטֵין, אמסטרדם.
ידידי היקר!
קבלתי את מכתבך בזמנו והיה לי ברוך אשר זכרתני ותפקדני בשלום. מקוה אני, כי בקרוב תשוב אלינו, אתה וביתך, לשבת עמנו תמיד. מי יתן ויבוא הדבר בקרוב. איש כמוך שרוצה להקים לו בית בישראל אין טוב לו מקבוע את ישיבתו בארץ ישראל.
קדחת הבנין בתל אביב לא פסקה עוד. ועם זה יוקר הדירות איננו מתמעט. ובכל זאת מורגשת כבר מעין עיפות במקצוע הבנין. הימים הקרובים יגידו אם יש יסוד לבנין זה ואם אין.
השמועה ע“ד קנית שרונה איננה מכוונת אל האמת, ואעפ”י שקימא להם ליהודים שסתם אשכנזי שוטה, עדיין לא הגיעה שטותם לידי כך, שימכרו ליהודים את נחלתם.
ואני ורעיתי אומרים שלום לך ולרעיתך הנכבדה וכל אשר לך.
שלום וברכה
תמג לגבריאל גרַד 🔗
לקומפוזיטור גבריאל גרַד55.
ערבה עלי נגינתך, שחברת לשיר “אחרי מותי”. המנגינה מתאמת מאד אל תוכן השיר והמלים עם הצלילים עולים תאומים יחדו.
ח. נ. ביאליק
תל אביב, ט“ו סיון ה’תרפ”ה (7/6 25).
תמד לד"ר אפרים הראובני 🔗
תל־אביב, ט“ז סיון תרפ”ה. 8/6 25.
לכ' הד"ר ר' אפרים הראובני, פילדלפיה.
א. נ.
את מאמרכם56 “גן הנביאים וחז”ל" ב“התורן”57 קראתי בזמנו וייטב בעיני מאד. אם ימָצא לרעיון זה58 איש שיתמכר אליו בכל לב יצא אל הפועל. אולי תהיה אתה מר הראובני האיש? הדברת עם ה' מגנס59 על הדבר? כמדומה שרעיון כזה ימצא מסלות ללבבו. על כל פנים אנכי נכון לסייע להגשמתו בכל אשר תמצא ידי.
בכבוד גמור
תמה לד"ר חיים בראדי 🔗
תל אביב, י“ז סיון [תרפ”ה]. 9/6 25.
לכבוד הרב הד"ר חיים בראדי בפרג.
אדוני הנעלה!
מכתבו וחוות־דעתו על עבודתנו בסדור שירי הרשב“ג שמחוני מאד. אם אתה, ראש המדברים בשירת ימי־הבינים, ברכת את עמלנו – לא יגענו לריק. מי יתן והיה עם לבבך למלא את הבטחתך ולשלוח אלינו את הערותיך60, ואם אפשר – גם את מלואיך לגוף השירים בשביל הכרך הבא. עד ראש השנה הבא נחכה לך, ואנחנו מביעים לך את תודתנו מראש. הפרופיסר ר' ישראל דוידסון מניו־יורק הודיענו, שימציא לרשותנו את כל שירי הרשב”ג שהעלה בידו מתוך כתבי־יד. מי יתן ועשו יתר החכמים כמוהו והיה מעשה שירי הרשב"ג שלם.
שמחתי לבשורת פיך, כי נגשת סוף סוף לגמור את הוצאת הדיואן היקר של ר' יהודה הלוי61 וכ"כ להוצאה מתוקנת של “מחברות עמנואל”62. תהי עבודתך ברוכה ושלום וברכה לך ולעבודתך בשמי ובשם חברי רבניצקי.
תמו לד"ר יעקב קלצקין 🔗
תל אביב, י“ז סיון [תרפ”ה]. 9/6 25.
יקירי קלצקין!
בין שהיה מכתבי63 מחוכם בין לא, אחת אשאל מעמך: בכל מה שנוגע לעניני חשבונות ודברי תרעומות פנה לך למשרד “דביר”. עלי נמאס הדבר בתכלית, וכבר נסתלקתי מכל הענינים המשרדיים ב“דביר” וסוף סוף לא חתמתי על החוזה שבינך ובין “דביר”, אלא כבא כחו של “דביר”, ואני מה כי תלין עלי?
את ספרך “זוטות”64 קבלתי בזמנו ותודה לך. במשך החדש הזה אעביר אל ביתי החדש ארגזי ספרי החתומים ואפתח את קברותיהם, אז אעלה משם גם את כרכי שירי, ואשלח אליך בעין יפה ובחפץ לב אחד מהם מכורך. אם לבך טוב אלי, תנה נא אכסמפליאר אחד מן ה“תחומים” (בניר טוב) למר רוזנצווייג65, העובד עמך במחיצתך66, והוא יואיל בטובו למסור את הספר לכריכת חצי קלף, כזה של ה“קרעים”, כדי שיעלה בארוני הזווג של שני הכרכים יפה. מר רוזנצווייג יודע את הפרטים. הוא הוא שהזמין את הכריכה של “קרעים”.
בינתים עברתי על ספרך “זוטות”. דבריך נאים בתוכם ובברם. יש גם דברים עמוקים אמורים בלשון פשוטה, שלא כדרכך במאמריך הגדולים. היה ברוך על ההנאה הגדולה שחלקת לי בספרך זה. הרבה מן הרעיונות שהבעת קרובים מאד ללבי, ולפעמים נדמה לי כאלו מלבי ומפי יצאו.
ב“דבקים שבינו ובינה” הרחבת מעט את הטפח המגולה, ויש שיתרעמו על כך וישחדוך במקצת התגדרות
בדבר שירי נג’ארה67 לא אדע מה לענותך. אם רוצה אתה בהשתתפותנו68 יש עצה פשוטה: כל אחד מן השותפים ידפיס מחצית אחת מן הספר, גליון כנגד גליון וכרך כנגד כרך, אתם במקומכם ואנחנו במקומנו. ואם אין לבכם לדבר – חפשים אתם מן השותפות ואין ל“דביר” עליכם כלום. “דביר” איננו רודף כלל אחרי הספר הזה, די לו בשלו. ואשר לאנציקלופדיה69 יהי אלהים עמכם ותעלו. אם תעבירו את עבודתכם לארץ ישראל והשתתפותנו תהיה רצויה לכם, נבוא עמכם אז בדברים. לפי שעה עשו בעצמכם והצליחו.
ושלום לך ולעבודתך.
ידידך ואוהבך ח. נ. ביאליק
נ. ב. את הכרך השני של שירי שלמה בן גבירול צויתי לשלוח לך.
תמז לשבתי חייט 🔗
תל אביב, י“ז סיון [תרפ”ה]. 9/6 25.
למר שבתי חיט, ניו־יורק.
א. נ.
תודתי נתונה לך על תרגום שירי “למנצח על המחולות”, שהמצאת לי70. התרגום איננו רע, אם כי איננו מכוון אל המשקל במקור. מתוך מחברת השירים של המתרגם, שהמצאת בטובך לידי, ראיתי כי אמנם איש פלאות היה האיש ומהראוי שתציב לו יד בספרותנו. אנשי פלאות כאלה גם בדורנו, דור הפלאות, מעטים הם. את מחברתך אמסור לספריה, כרצונך, והיה שלום.
בכבוד גמור
תמח לי. י. שווארץ 🔗
תל אביב, י“ח סיון תרפ”ה. 10/6 25.
למר י. י. שווארץ71.
את ספרך הנאה בתוכו ובברו72 קבלתי בתודה. התחלתי לקרוא בו בו ביום, ולא זזתי ממנו עד שהגעתי אל הדף האחרון. האין די לך? ובאמת דבר גדול הוצאת מתחת ידך הפעם. יהי מקורך ברוך. בהעבירי את ארגזי ספרי אל ביתי אשלח לך את ספר שירי, מהדורה אחרונה, ומי יתן וזכרת גם לו את אהבת נעוריך73.
המוקירך מאד ח. נ. ביאליק
תמט לנ. י. טבצניק 🔗
תל אביב, י“ח סיון תרפ”. 10/6 25.
למר נ. י. טבצניק, פריז.
אדוני!
את רשימתך “ל”ג בעומר" קראתי, וחלילה לי מדחותך – כמו שלא דחיתי את חברך ישראל וַקסר בשעתו74. אדרבא, רואה אני מתוך הרשימה כי קרוב אתה מאליך לכנפי השכינה, ואין ביד איש להרחיק את הקרוב; ובכלל דע לך כי מעשיך יקרבוך ומעשיך ירחיקוך. לעולם אל תבטח ב“סמיכות” וב“הסכמות” של אחרים. ואשר לעצם רשימתך רואה אני מתוכה, כי פתוס השעה הגדולה נגע גם ברוחך, וירומם את ניבך. רוב הפסוקים צליליהם נקיים, בלי סיג. זקק וצרף את ניביך שבעתים, ואל תתן למליצה, ואפילו אם היא יפה מאד, למשול בך.
נ. ב. רשימתך מושבת אליך בזה.
תנ לי. ד. ברקוביץ 🔗
תל אביב, כ“ב סיון תרפ”ה. 14/6 25.
לכבוד מר י. ד. ברקוביץ, ניו־יורק.
ידידי היקר!
זה כעשר פעמים הפשלתי את שולי קפוטתי והתגברתי כארי לדלג על פני מחיצת השתיקה העבה המבדלת ביני ובינך זה כמה שנים; ואף פעם אחת לא עלה הדבר בידי. הפעם אולי אצליח, והנני מתחכם, איפוא, ועובר שוב בשתיקה גמורה על העבר (על זה הואילה לבוא בדברים עם “משרדנו”) – ונגש תיכף ומיד לעצם הענין של העתיד.
אחרי עיון מרובה ושקול דעת מצדי צדדים, באנו, אני ורבניצקי, לידי החלטה, כי הצעתך הנוגעת להוצאת כתבי שלום עליכם וכתביך בחמשה עשר כרכים מתקבלת על “דביר”. אבל יציאתה לפועל אינה יכולה לבוא אלא לשעורין, כלומר, כל המהדורה מתחלקת לשלה שעורים בני חמשה כרכים. ארבעה של שלום עליכם ואחד שלך.
מתחלה תבוא התיחבות מצד “דביר” על חמשת הכרכים הראשונים, העידית, ורק אחרי כן יבוא הדבור על השאר. אם דרך זו טובה בעיניך, יכול “דביר” לגמר עמך את המשא והמתן על רגל אחת.
תנאי התשלומין קבועים ועומדים בתקנותיו של “דביר”, חוקה אחת לכל העובדים עמה במחיצתה, והם: 15% ממחיר הספר בשוק, שמשתלמים במשך זמן מסוים אחרי צאת הספר. משך זמן הפרעון ניתן להתפשט ולהתכוץ – הכל לפי טיב הספר וחריפותו בשוק.
ברם, עניני ממונות שבין הסופרים ובין “דביר” אינם מענין שלי, ועליהם תבוא בדברים עם המשרד.
אם תמצא, כי אחרי אִלמון של כמה שנים מכתבי זה יבש וקצר יותר מדי – תסחל לי כגודל חסדך. הרי אין זו אלא דרך קפיצה. המחיצה נסתלקה, ואנו עומדים עכשיו פנים כנגד פנים.
ושלום וברכה לך ולארנסטינה ולקויפמנים75 ולכל הנלוים אליך.
אוהבכם ח. נ. ביאליק
נ. ב. הדרמה שלך, “אונטערן צלם”76, דבר נאה הוא. שמעתי, כי באמריקה הרעישה את “העולם” התיאטרלי, ואולם אינני בטוח אם תצליח על הבימה העברית. דברי־הוי, אפילו כתובים בכשרון, אינם לפי רוח בימותינו החדשות בארץ, ומחוצה לה, כגון ב“הבימה” המוסקבאית. ודבר־הוי כשבא לידי בעלי “הבימות” מוציאים אותו מאוירו ו“מגביהים” אותו. ואולם כמדומה ש“משקה’לה חזיר” – הצורה המרכזית בדרמתך – כבד ומסורבל יותר מדאי, ואיננו נוח להגבהה. בין כך ובין כך, דבר נאה כתבת, ויישר כחך77.
הנ"ל
תנא להתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים בוינה 🔗
תל אביב, כ“ה סיון תרפ”ה. 17/6 25.
להתאחדות העולמית של הסטודנטים היהודים בוינה.
א. נ.
בתשובה למכתבכם מיום 29 למאי, מספר 2218, הנני להודיע, כי מפני רוב העבודה המוטלת עלי איני יודע אם בימים הקרובים אוכל להפנות לכתיבת מאמר בשביל ספר השנה שאתם עומדים להוציא, ואתם אל נא תסמכו עלי ואל תעכבו את הוצאת הספר השנה בגללי. ואולם מקוה אני, כי בספר השנה שיבוא אחרי זה אוכל להשתתף גם אנכי, ואסלק את חובי בעין יפה. עצם הרעיון של הוצאת הספר הוא מוצלח מאד, ואין ספק כי יואיל לקרב את הלבבות של הסטודנטים היהודים בכל העולם בינם לבין עצמם וגם לחזק את הקשר בינם ובין העם העברי.
ושלום וברכה לכם
תנב לתלמידים ולתלמידות של ביה"ס העברי ברושצוק 🔗
תל אביב, כ“ה סיון תרפ”ה. 17/6 25.
לתלמידים ולתלמידות של ביה"ס העברי ברושצוק —
שלום וברכה לכלם.
חברי הקטנים וחברותי הקטנות!
דבריכם הטובים אלי78 נגעו עד נפשי ואת מכתביכם שמתי בארוני למשמרת בין המכתבים היקרים לי ביותר. אהבו את מוריכם, את עמכם ולמדו את תורתו, וכאשר תגדלו והייתם לאנשים תצאו בצבאותיו, ובאתם לארץ אבות לבנותה ולהקים את הריסותיה, ומי יודע אם לא אזכה עוד אני לראותכם בעיני פנים אל פנים, והשיבותי לכם ברכה בפי.
היו ברוכים כלכם לאלהי ישראל ושלום וברכה למורתכם היקרה, הגברת שרה ורלינסקי.
אוהבכם מרחוק
תנג להרב מ. מ. כשר 🔗
תל אביב, כ“ה סיון תרפ”ה. 17/6 25.
לכבוד הרב מנחם מנדיל כשר.
רב נכבד!
מתוך הגליון הראשון של ספרך79, שהמצאת לי, נוכחתי כי אמנם מלאכה גדולה עשית, ויש בה כדי להועיל לשוחרי תורה ותושיה. ובצאת הספר לאור מוכן אני להמנות עליו.
ושלום וברכה
תנד ליוחנן טברסקי 🔗
תל אביב, ב' תמוז תרפ"ה. 24/6 25.
יקירי ואהובי יוחנן טברסקי!
הלא תסלח לי אם לא כתבתי לך תשובה בזמנה. היו מעצורים רבים. עתה הונח לי מעט, ובתוך תלי המכתבים, המצפים לתשובה, מצאתי את מכתבך ופקדתיו בין עשרה הראשונים. ואני משיב לך על ראשון ראשון.
את ספורך ב“העולם”80 קראתי בשעתו עד תומו81, ויישר כחך. אינני אומר כי יינך צלול כלו, בלי שמרים, אדרבא, עדיין תוסס82, ובכל זאת יש בו הרבה סמנים לטובתך. כתוב וגדל! מקום מכובד מוכן לך בספרות. עלה, עלה וכבשהו.
רעיונותיך ע“ד הרומן והספור83 נכונים בעיקרם, ואולם לבי אומר לי, כי הרומן, ובכלל ספרות האפוס הגמור, לא יבוא בגבולנו אלא אם כן נהפך לעם עלילה, היוצר את גורלו במו ידיו. בלי עלילה בחיים אין אפוס בספרות. עד הימים ההם יהיו כל הנסיונות במקצוע זה רק בבחינת “כאלו” ו”במקום" – מלאכת ידים ופרי מוח בלבד. מה שהרוסי קורא “ספרתנות”.
שמחתי לשמוע, כי כבר גמרת את חוק לימודיך במכון הרנטגנולוגי, וכי התחלת לעבוד בבית החולים של האוניברסיטה. בינתים הרי כבר עברו כמה ירחים ובודאי התמחית די הצורך. היש תקוה, כי תשמש לך עבודתך סניף לפרנסתך? נעילת כל השערים בפני אחינו היא באמת צרה גדולה. כח הקליטה של הארץ הוא לפי שעה קטן מאד והיא לא תכיל את כל הדופקים בשעריה. ובכל זאת הישוב בדרך כלל הולך ומתרבה. תל אביב הולכת וגדלה משעה לשעה. מלאכים בונים אותם ביום ובלילה. את מצוקת המחסור הגשמי משתיקים על פי רוב בחריפות של התלהבות ובמתיקות ההכרה של הויה ארץ ישראלית. צר לי על אלה שאינם עמנו בשמחה ובנחמה של בנין הארץ, ואם תבוא שעה שתצטרך להעקר ממקומך הכון ועלה לארץ ישראל. יפים יסורי הקיום בארץ זו מתענוגי העולם כלו.
בודאי יש חדושים הרבה בבית מדרשך. הרי לא ישבת בטל בכל אותם הימים. הגית, כתבת. אל נא תנעל את לבך בפני
אוהבך מאד
שלום וברכה לאמך היקרה, לך ולאחיך בשמי ובשם אשתי.
תנה לא. גולק 🔗
תל אביב, ב' תמוז תרפ"ה. 24/6 25.
כ' ר' אשר גולאק, ריגה84.
ידידי היקר!
שמח אני כי עבודתך בסדור ספר השטרות85 הצליחה בידך. יש לי, כמדומה, זכות מיוחדת להשתתף עמך בשמחה זו, מאחר שאני הייתי המעורר אותך לעבודה הזאת, ואני בטוח, כי חבר כמוך יוציא מתחת ידו דבר מתוקן. ועם זה אני מקוה, כי בהתמלא חפצך ותבוא לארץ ישראל לא תשנה אושפיזא שלך, וה“דביר” יפנה לספרך החדש מקום מכובד, כמו שנהג מנהג הכנסת אורחים בעין יפה בספרך הקודם86.
והנני דורש שלומך באהבה ובכבוד רב
תנו לז. ו. 🔗
תל אביב, ב' תמוז תרפ"ה. 24/6 25.
למר ז— — ו— —, לודז.
רֵע הנעורים!
קראתי את מכתבך ולבי יצא לך, אבל עֵד אלהים, כי אין בכחי לעשות קטנה או גדולה לשם הדבר אשר תבקש ממני. אין, לפי שעה, מקום פנוי בארץ ישראל לאיש כמוך. רבים פה האנשים כמוך ההולכים פנויים ומבקשים משרה או מקום עבודה כל שהיא, ואינם מוצאים. ובשום פנים לא ירשו אלה שמתן רשיון לכניסה תלוי בהם להוסיף הולכי בטל על הראשונים. כזאת יגיד לך גם ידידך היושב בעירך, המשורר יצחק קצנלסון. ואתה, ידיד נעורי, שב במקומך וחכה לימים טובים אלה. אולי ירחיב ד' את גבולנו, ונפתח פתח תקוה גם לך.
והנני הזוכר את רעיו בגעגועים
תנז לבת־שבע גרבלסקי 🔗
תל אביב, ב' תמוז תרפ"ה. 24/6 25.
כ' הג' בת־שבע גרבלסקי, מוציאה “עדן” בניו־יורק.
גברת יקרה!
קבלתי שתי טלגרמות רצופות, בזו אחר זו, מאת מערכת “עדן” ובחתימת שמך. עד כמה שיכולתי להבין מתוך הטקסט המשובש מאד של שתי הטלגרמות, מזמינים אותי לבוא לאמריקה לעשר הרצאות בשכר מסוים. ואם באמת כך הוא, עלי להודיעך, גברתי היקרה, כי בכל רצוני לבקר את אמריקה, ולוּ רק פעם אחת, ולראות את חיי אחינו שמה – מסופר אני אם אצליח לבצע את זממי זה בחדשים הקרובים. הלואי שאגיע לכך בימי החרף של השנה הבאה.
את תשובתי זאת תואילי בטובך למסור לאנשים הנוגעים בדבר.
והנני אומר לך שלום וברכה —
המכבדך ומוקיר את פעלך
ח. נ. ביאליק
נ. ב. במכתבך האחרון את אומרת, כי בשבוע הבא תשלחי את המגיע. בינתים עברו כשלשה חדשים ועדיין אני מחכה. מאד הייתי מחזיק טובה לך, אלו היית זריזה קצת יותר.
קראתי בעתונים, כי מערכת “עדן” מזמנת את ברקוביץ בתוך עורך. האמת הדבר?
תנח לד"ר י. קלצקין 🔗
תל אביב, י“ח תמוז תרפ”ה. 10/7 25.
למר יעקב קלצקין.
ידיד יקר!
את מתנתך הנאה87, יין יפה בכלי מפואר – קבלתי, ותודה לך. הכרך השני של שירי בן גבירול ישולח אליך בפוסטה הקרובה, וקובץ שירַי – אחרי ימים מעטים.
ובדבר חשבונותיך עם “דביר” לא השפעתי מכרעת, אלא מצב הקופה. אוחת עליך לדעת: אין כאן רוע לב וזדון, אבל יש כאן רק עכוב זמני, ואל לאיש כמוך לחרוד את כל החרדה הזאת על איחור כל שהוא של הפרעון. בהקדם האפשרי תקל את כל המגיע לך, ופרוטה אחת משלך לא תאבד.
תחלת מעשיך בענין האנציקלופדיה88 הצליחה, כנראה, ואני שמח על כך שמחה נאמנה, בלי לב ולב. בחירתך הראשונה (בגוטמן89, בסולובייטשיק90 ובשמחוני91) עלתה יפה. אין במלומדים טובים מהם לענינם, וכל אחד נאה למקומו. מי יתן והצלחת לבחור עובדים כמוהם גם ליתר המחלקות.
לצאת מלונך הפילוסופי92, וכן ליתר שני ספריך93, אני מחכה בכליון עינים. תמיהני אם יש לדבריך בקהל העברי קורא מובהק כמוני.
והנני ידידך הנאמן, בלי לב ולב,
ח. נ. ביאליק
תנט לד"ר ג. שלום 🔗
תל אביב, כ“ח תמוז תרפ”ה. 20/7 25.
לד"ר ג. שלום בירושלים94.
שלום היקר!
את הצעתך המפורטת בדבר תכנית שלמה של עבודה במקצוע הקבלה קראתי בעיון רב, והיא לקחה את לבי מאד מאד. דבריך קצרים ומלאים ענין, מועט המחזיק את המרובה. בשמחה נאמנה, כמעט בהתלהבות, הנני מקבל עלי לסייע לך בכל אשר תמצא ידי למצוא ידים למחשבותיך הנעלות, כדי להוליכן לקראת המעשה והפעולה, בתחום המדע העברי ובלשוננו. חטא לא יכופר יהי הדבר לכלנו, אם לא יפָּתחו לעבודתך שערים רחבים בגבולנו. בטוח אני בך, כי עשה תעשה ויכול תוכל. אתה האיש, אשר תמצא באחרית עבודתך את המפתח האבוד לשער הנעול של היכל הקבלה, ומי יתן ומצאתי במחננו אנשים אשר יכירו מה רב הפרי הצפון במעמקיו של שדה המחקר הזה, אשר לו תאמר להקדי את חייך. חזק ואמץ! ואל נא תלא95 ידך מלדפוק על השער הנעול. “כל המרתיק פותחים לו”96!
בקרוב אקָרא בודאי לבוא לירושלים, להשתתף במועצת האוניברסיטה, ואגיש את תכניתך לפניה, ואנסה דבר בענין זה אל הד"ר מגנס. מקוה אני, כי יעלה בידי למצוא שם לתכניתך אזנים קשובות ולב מבין.
והנני המוקירך מאד
נ. ב. עד שתבוא הסכמה בענין תכניתך מצד מועצת האוניברסיטה נכון “דביר” לבוא עמך בדברים על אחת מארבע העבודות שהזכרת בסוף מכתבך: מבוא לספר “הבהיר”, מבוא לספר ה“זהר”, מלון לספר ה“זהר”, תולדות הטרמינולוגיה המיסטית.
תס לחיים לנסקי 🔗
תל אביב, כ“ח תמוז תרפ”ה. 20/7 25.
למר חיים לנסקי בבקו97.
א. נ.
מתוך שיריך ששלחת אין עוד להכריע בהחלט לא לזכות ולא לחובה. אם תנוח עליך הרוח אל־נא תסרב לה, וברוב הימים תמצא בעצמך את דרכך, ואל תדחוק את השעה. בשירך Crescendo יש בתים נחמדים וטון עממי נלבב, אבל גם בשאר השירים יש למצוא כה וכה חרוזים יפים. על שאלתך האחרונה98 הנני משיב בהחלט: ההברה הספרדית.
בכבוד רב
תסא לי. ח. קסטל 🔗
תל אביב, כ“ח תמוז תרפ”ה. 20/7 25.
למר י. ח. קסטל99 בפריז.
קסטל היקר!
אמנם קבלתי את מכתבו של מר אדמונד פלֶג100 בזמנו, ואולם התקשיתי להשיב, לפי שלא ידעתי אם מבין הוא עברית. בבקשי בזה את סליחתו, הואילה נא לתת לו את הסכמתי לתרגם את שירי צרפתית בתנאי, שיתן את תרגומיו לבדיקה לאיש בעל טעם פיוטי ומבין הבנה מספקת בשתי השפות, כגון ז’בוטינסקי. עם זה עלי להודיעך, כי מכל תרגום שירי אני מקבל שכר סופרים לא פחות מעשרה אחוזים ממחיר הספר הקבוע בשוק.
בכבוד גמור
תסב לפ. לחובר 🔗
תל אביב, כ“ט תמוז תרפ”ה. 21/7 25.
למר פ. לחובר בוורשה.
ידידי היקר!
היום הגיעני ספרך “מחקרים ונסיונות”, ספר ראשון101, אשר הואלת בטובך לשלוח אלי במתנה. אודך כי זכרתני. כשאפנה אעבור על ספרך ואחדש בזכרוני את דבריך שקראתי כבר פעם אחת, כל אחד בזמנו ובמקומו. אין ספק כי לא אצא מהם ריקם גם הפעם, ואין מדרש בלי חדוש.
קראתי בעתונים כי הוצאת שטיבל החליפה כח102. מי יתן ויֵאָמנו הדברים. והנני נותן לך בזה שוב את תודתי.
ידידך ח. נ. ביאליק
תסג לא. בד. 🔗
תל אביב, כ“ט תמוז תרפ”ה. 21/7 25.
למר א— — בד— —
שלום וברכה!
היום הגיעני ספרך, אשר הואלת בחבתך היתרה להקדישו לשמי. כונתך בודאי רצויה, וראוי אתה לברכה, אבל כלום אינך יודע כי “הנותן מתנה לחברו צריך להודיעו”103? והאיש הרוצה להקדיש את פרי רוחו למישהו ומישהו זה עודנו חי וקים – מן הנמוס הוא להודיעהו קודם למעשה את רצונו, וישאל מעמו את הסכמתו. ואולם סוף סוף את הנעשה אין להשיב ואתה כונתך בודאי היתה טובה, והיה איפוא ברוך על הכונה. על ספרך, כמובן, לא עברתי עדיין, אבל גם מתוך קריאה קלה על רגל אחת בהקדמת הספר ראיתי, כי בשעה שהקפדת לקשט ולהדר את ספרך בכריכה נאה, הנך עומד ומקל ראשך בקהל קוראיך ונוהג לפניו מנהג בדחן ולץ. כן לא יֵעשה.
בשלום
תסד לפרופ' א. פרימן 🔗
תל אביב, ה' אב תרפ"ה. 26/7 25.
לכבוד הפרופ' ר' אהרן פרֵימן בפרנקפורט.
לידידי ואדוני הנעלה שלום וברכה!
מאז שובי מברלין לכאן לא פקדתי את אדוני ואת ביתו באגרת שלום, ולא מהסח הדעת חלילה, כי אם מחולשת הגוף ומפזור הנפש. מאז שבתי הנה תקפו עלי הטרדות בסדור העבודה ב“דביר”, בבנין ביתי וכיוצא בזה. עתה הונח לי מעט ושבתי לשלחן עבודתי, ואני וחברי רבניצקי שוקדים על מלאכתנו, להביא לידי גמר את סדורו של כרך המלואים לשירי הרשב“ג, וביחד עם זה נגשנו לסדורו של הדיואן לרמב”ע. בודאי ינעם לאדוני לשמוע, כי השגתי עוד שירים חדשים, נוספים לשירי הרשב“ג, ממקורות בלתי ידועים עד הנה, מגנזי הספרים בפטרבורג, ובתוכם מקצת פיוטים שנזכרה ראשיתם ברשימת ניבויאר104. גם הפרופסור דוידסון מניו־יורק החליט, בהסכמת בני חברתו הנכבדים, להמציא לידי את כל החומר הרשב”גי החדש שבידיו מתוך הגניזה. יש איפוא תקוה כי הדיואן של הרשב"ג יהיה מעתה שלם ומשוכלל באמת, ובכרך המלואים יבואו כמעט כל יתר השירים, הן מן הישנים והן מן החדשים שנמצאו עד היום הזה, בלי שיור כל שהוא. חבל על שנים־שלשת הפיוטים החבושים באוצר ספרי גינצבורג ברוסיה, שיד איש לא תשיגם לפי שעה, ואותם יחסר הקובץ.
בהביעי בזה שוב את ברכתי ותודתי הנאמנה לאדוני על העבר105, הנני מבקש מעם אדוני, כי לא יעזוב מעמי את סיועו ועזרתו גם הפעם, ומאד מאד אחזיק טובה לכ' אם יואיל בחבתו אלי לצוות להעתיק למעני את ארבעת הפיוטים האלה (הרשומים להלן), שלא העתקנו אותם בפרנקפורט בזמנם. המקורות של הפיוטים ההם נמצאים בבית הספרים שכ' עומד בראשו106. ואלה הם הפיוטים במקורותיהם:
א. “שובנו אלהי ישענו” נדפס ב"שפתי רננות בליוורנו, דף קכ"ה, שנת 1837. (זקש107 העיר עליו ב“המגיד”108 לאמר: המתחיל “חטאו ומעלו” וצריך לומר: “מעלו וחטאו” ויצא לך השם שלמה והוא רשב"ג).
ב. “שחותי ונדכאתי ולבי זחל” – נדפס בסדור לארבע צומות ולארבע פרשיות כמנהג קארפינטראץ, ד“א 1762, דף קל”ד, ע"א.
ג. “שכינת עוזך אל על כסא רחמים” – נדפס בסדר של ראש השנה כמנהג אויגניון, ד“א 1764, דף ל”ה, ע"ב.
ד. “תעה לבבי אחרי התוהו” – נדפס בסדר לימים נוראים כמנהג קארפינטראץ, ד“א 1739, דף ס”ד, ע"ב.
בטוח אני במדת טובך וענונותך, כי לא תשיב גם הפעם את פני, וכאשר החלות להראותני את עינך הטובה, בראשית העבודה, כן לא תמנע את עזרתך גם באחריתה, והיה שמך לברכה בפינו.
אשמח כפלים אם יואיל אדוני להודיעני משלומו ומשלום בני ביתו היקרים. השלום לרעיתו הכבודה? השלום לבתו הנחמדה? השלום לאלפרד הנעים?
שלום שלום וברכה לכולכם בשמי ובשם רעיתי.
באהבה ובכבוד —
הזוכרכם בגעגועים
תסה לפרופ' י. דוידסון 🔗
תל אביב, ה' אב תרפ". 26/7 25.
לכבוד החכם הנעלה הפרופ' ר' ישראל דודיסון, ניו־יורק.
אדוני הנעלה!
היום כתבתי לפי עצתך לידידנו הד“ר פרימן בפרנקפורט ובקשתיו להמציא לי את ההעתקה של ארבעת הפיוטים האחרונים שברשימת מכתבך האחרון. את השנים הראשונים לא בקשתי, מאחר שברי לי כי שניהם אינם לרשב”ג, ולמה אטריח את ידידנו לחנם? על כל פנים מקוה אני להשיג בקרוב את אלה הארבעה וכשאקבל גם את העתקותיך שלך, אוכל אני וחברי לסיים את עבודתי ולברך על המוגמר.
שמחנו מאד בהבטחתך הנדיבה לצרף אל הפיוטים גם את הערותיך לשני הכרכים הקודמים שיצאו על ידנו. היה ברוך ומבורך על זה. אנחנו נפנה מקום מכובד ומיוחד להערותיך אלה. ואולם אנו מתקשים כיצד לעמוד בתנאי שלך, לתת את כל החומר שתמציא לנו בחטיבה אחת, כדבר בפני עצמו. אם תנאי זה חל גם על עצם הפיוטים – אין אנו יודעים כיצד לקימו במלואו, שהרי גם הפיוטים שבכרך המלואים יבואו מחולקים לפי עניניהם, מלואים מלואים לכל מחלקה ומחלקה של הכרכים הקודמים. אולי תרשנו לשים את הפיוטים, את אלה שתמציא לנו, דבר במקומו הראוי לו לפי הענין, ועל כל אחד מהם, בראש ההערות והבאורים, נציין בכל פעם את מקורם ונקרא עליהם ועל הערותיך להם את שמך; מה דעתך?
תסו לועד האוניברסיטה העברית, ירושלים, ולד"ר י. ל. מגנס 🔗
תל אביב, י“ג מנחם אב תרפ”ה. 3/8 25.
לכ' ועד האוניברסיטה העברית ירושלים. ת.ד. 340.
לכ' הדר' י. ל. מגנס שלום וברכה!
בתשובה על מכתבו של המזכיר הראשי, מר ש. גינצברג, מיום 5 מנ“א תרפ”ה הננו מתכב' להודיע, כי לצערי הרב אי אפשר לי לצאת עתה לחוץ לארץ ולהשתתף בישיבה הבאה של ועד הנהלת האוניברסיטה, שתתקיים שם. הנני מבקש, איפוא, בזה את הדר' מגנס ומוסר לו את הרשות להצביע במקומי בשאלות שלמטה, שכבר דנו עליהן בינינו לבין עצמנו:
א. לדרוש שהמשא והמתן בישיבה הקרובה בחוץ לארץ יתנהל על יסוד החלטותיה של ישיבת ועד ההנהלה בתל אביב.
ב. להתנגד למסירת ענין האוניברסיטה לועד פועל ולנשיאו בחוץ לארץ.
ג. לבוא לידי הסכם עם הסוכנות היהודית (לפי שעה – ההנהלה הציונית) על יסוד ביאת כח מתאימה לסוכנות הנ"ל בועד ההנהלה של האוניברסיטה, מבלי למסור את זו תחת השגחתה המכריעה של הסוכנות היהודית.
בברכת הצלחה ובכבוד גמור
תסז לועד המסדר של הקונגרס י"ד 🔗
תל אביב, י“ג אב תרפ”ה. 3/8 25.
לועד המסדר של הקונגרס הי"ד, וינה.
א. נ.!
על מכתבכם מכ"ד תמוז הנני לענותכם, כי מימי לא נסיתי לכתב שירים או מאמרים על פי הזמנה109, ובכל רצוני הטוב לעשות לכם נחת־רוח, למלא את בקשתכם, הנני מוכרח להשיב את פניכם, ואתם תסלחו לי בטובכם.
בברכת ציון
תסח לפרופ' י. דוידסון 🔗
תל אביב, י“ז אב תרפ”ה. 7/8 25.
כ' החכם הפרופסור ר' ישראל דוידסון, בניו־יורק.
אדוני הנעלה!
בקוצר רוח נחכה ליום שובך אל עירך110, מקום שתוכל לגמור שם את עבודתך בהעתקת השירים וקביעת נוסחתם. מאד שמחתי לשמוע מפי מכתבך כי אתה בעצמך לא ידעת את העושר הצפון בכ“י שלך111. טובה מציאה הבאה בהיסח הדעת. ואולי תשמח גם אתה לשמוע מפינו, כמו שכבר הודענוך, כמדומה, במכתבנו הקודם, כי גם לנו נוספו בזמן האחרון הרבה שירים רשב”גיים חדשים, אשר לא שערנום מראש. רובם ככולם באו לנו מעזבון פירקוביץ והרכבי112, וביניהם כמה שירים טובים ויפים – מקצתם נזכרים ברשימת ניבויאר. מקוים אנחנו כי כרך המלואים, מצד חדוש החומר שבו, יעלה על הקודמים לו, ואם ימָצאו אנשים אשר יברכו עליו מחצית הברכה, אולי יותר ממחצית, על ראשך תחול, כי על כן כמחצית החומר החדש מידך בא לנו.
הודעתך, כי מצאת כתשעים תקונים לכרך הראשון, הביאה בלבנו שמחה במדה לא פחותה מזו שגרמו לנו השירים החדשים. אמנם אפשר מאד, כי הרבה מהגהותינו הדחוקות תתבדינה ע“י כך. אבל “רעה” כזו היא “מעין הטובה” שמברכים ומודים עליה113 —, וגם ברוך תהיה, ומובן מאליו כי נפנה לחלקך מקום מכובד בכרך המלואים ובאופן שיהא נכר ובולט, ולא יטושטש ע”י הבלעה, כחפצך וכדרישתך הצודקת.
על הרשימה של השירים החדשים שצרפת למכתבך ברכה ותודה לך.
והנני אומר לך שלום וברכה בשמי ובשם חברי רבניצקי.
תסט לפרופ' צבי פרץ חיות 🔗
תל אביב, י“ז אב תרפ”ה. 7/8 25.
כ' הרה“ח ד”ר צ. פ. חיות בוינה.
לאדוני וידידי הנעלה שלום וברכה!
בודאי כבר הגיע אליך מכתבו של ד“ר מגנס בדבר התמנותך באוניברסיטה114. ואולי כבר נפגשת בינתים עם הד”ר מגנס בעצמו פנים אל פנים והוא מסר לך גם פרושים שבעל פה לתורתו שבכתב.
מטרת מכתבי הפעם היא להעיד לפניך עד כמה גדלה שמחת ידידי האוניברסיטה כאן, ובתוכם גם חבר הפרופיסורים, מוקיריך וחושבי שמך, בהגיע אליהם הבשורה כי אכן נקראת סוף סוף לבוא ולשבת כאן במקום הראוי לך. הכל, גם המורים וגם התלמידים, מצפים בקוצר רוח לבואך, וכולם מאמינים כי “במקומך יושיבוך”115 ואתה תהיה בלי כל ספק המנהיג הרוחני של המוסד הנעלה הזה, היקר כ“ב לכולנו. אין לך, איפוא, לשים לב ל”הגבלות“, כביכול, שהוכנסו לתוך תפקידיך בשדה ההוראה116. אין בהגבלות אלה שום ממש, ועתידות הן להבטל מאליהן, ובמהרה, בתוקף ההתפתחות הפנימית של הענינים באוניברסיטה. הוצאת התנ”ך מכתלי המכון למדעי היהדות היא גזרה שאין המציאות יכולה לעמוד בה ולהשלים עמה, וסופה, כאמור, להבטל מאליה. אין, איפוא, בהגבלה זו משום מעוט דמותך חלילה. מקורה בחששות של מה בכך, בני־רגע ובני־חלוף, מובאים מן החוץ ומצד אנשים שנגיעתם בעניני האוניברסיטה היא נגיעת חוץ. בעליה האמיתיים של האוניברסיטה יהיו אלה, שיעמדו בה מבפנים ויאצילו מרוחם עליה, ומי זה יכחיש כי אתה האיש הראוי לעמוד בראש המכון למדעי היהדות?
בדעתי את שאיפתך הרבה לעלות לארץ ולהקדיש בה את ימיך לתורה והרבצתה בישראל הנני רוצה להאמין כי תדע להתרומם על הקטנות בנות הרגע ולראות את הנולד. סוף סוף התורה היא חלקך, והיא שתגדלך ותרוממך על כל המעשים117.
והנני ידידך האומר לך שלום וברכה והמוקירך מאד.
תע לועד האוניברסיטה העברית בירושלים 🔗
תל אביב, כ“ז אב תרפ”ה. 17/8 25.
כ' ועד האוניברסיטה העברית בירושלים.
א. נ.
קבלתי את הדו“ח של האוניברסיטה אשר יוגש על ידי יושב ראש ועד ההנהלה לישיבת 23 לספטמבר במינכן או בציריך. ובמכתבו של המזכיר הרצוף לחשבון זה באה הערה כי “כל דין וחשבון ישולח בשפה שחובר בה”. הדו”ח הזה נכתב הפעם אנגלית – כנראה משום שנועד בשביל אנשים שברובם אינם מבינים עברית. בתור אחד מחברי הועד הזמני בארץ ישראל, הנני מוצא לנכון להעיר את המזכירות, כי חסרון ידיעת השפה מצד אנשי חוץ, איננו בכל זעת, לדעת, סבה מספקת לכתוב שום תעודה יסודית היוצאת מתחת ידי המזכירות האוניברסיטאית רק בלשון לועזית בלבד, אלא לעולם יש לכתוב כל התעודות החשובות, כגון זו שנשלחה עתה, ובפרט אלה הנוגעות בעניניה הפנימיים והחיוניים של האוניברסיטה, ואפילו כשהן יעודות לאנשי חוץ – בעברית, ואם יש צורך – לצרף להן גם תרגום לועזי. האוניברסיטה בתור מוסד עליון לתרבות העברית יש לה להחמיר חומרה יתרה בדבר זה, שלא לתת מקום לזלזול כל־שהוא בכבוד הלשון העברית ובדין קדימתה לשאר לשונות.
הנני מבקש להביא את הערתי זאת לפני ועד ההנהלה באחת הישיבות הקרובות על מנת שתקובל בענין זה החלטה גמורה, הלכה למעשה.
בכבוד גמור
תעא לאלברט כהן 🔗
תל אביב, כ“ז אב תרפ”ה. 17/8 25.
כ' מר אלברט כהן בפריז118.
אדוני הנעלה!
המעשה אשר אתם עושים, להכניס את קהל היהודים בצרפת למחיצתה של היצירה העברית, הוא בלי ספק מעשה טוב ורצוי עד מאד, ודבר בעתו הוא, ואני מברך אתכם בהצלחה; ואולם לדעתי לא נכונה השתדלותכם לקרוא על עבודתכם, היפה כשהיא לעצמה, שמות אנשים מן החוץ119, שהם בכל רגשי חבתם לעצם מפעלכם אינם יכולים בכל זאת להשתתף עמכם בו ולהשפיע עליו באופן ישר השפעה כל־שהיא. רדיפה זו אחרי “מפורסמים” בכל התחלה של מפעל תרבותי היה למנהג רווח בזמן האחרון, ועוד מעט יחדל הקהל להאמין בכל הכרזה מעין זו. בהבטיחי לכם את סיועי המלא באשר אוכל, גם מבלי אשר יקָרא שמי על מפעלכם, הנני מברככם כי תרבו לבטוח בכחות עצמכם ותמצאו מתוך כך את הדרך הישרה והנכונה להגיע בה אל מטרתכם הנעלה.
בכבוד רב
נ. ב. את חוברות המאסף שלכם ששלחתם לי קבלתי בתודה ובברכה.
תעב לק. 🔗
תל אביב, כ“ז אב תרפ”ה. 17/8 25.
לכבוד מר ק–, זכרון משה א', ירושלים.
א. נ.
מצאתי בחרוזיך המית לב, אבל פיך וידך אין עמך. לא די למשורר שיהא הומה, אלא שימצא גם מבע להמית לבו, וכזאת לא מצאתי בחרוזיך.
בכבוד גמור
תעג למערכת “עדן” 🔗
תל אביב, כ“ז אב תרפ”ה. 17/8 25.
לכב' מערכת “עדן”, ניו־יורק.
מערכת נכבדה!
רצופים בזה שני שירים: א) בנכר (לחג הסכות); ב) עבים חושרים (להושענה רבא) ושתי אגדות מתורגמות על הארנבת: אחת הודית ואחת כושית. את השירים יש לתת במחברת אחת, זו של תשרי, לפי שהם מענין חג הסכות. את המלים הקשות הנמצאות כה וכה בשירים ובאגדות תואיל המערכת לפרש בשולי העמוד, כדרכה.
אולי תמצא המערכת, כי שני השירים האלה קשים קצת לשִׁני קוראיה הרכים, — אבל אין בכך כלום. יְלַמְדו הילדים את שִׁנֵּיהם לפצח אגוזים קשים קצת ותתחזקנה. אגדות על הארנבת מן הסוג השלוח בזה יש אתי עוד כשמונה, ואם תיטבנה אלה בעיני המערכת אשלח לה כהנה וכהנה.
הנני להביע בזה את קורח רוחי לרגלי חדוש פני ה“עדן”120. מכירים מיד כי היתה בו יד חדשה: יד חרוצים, בקיאה ומנוסה. תבוא עליה ברכה.
ושלום וברכה להגב' בת־שבע גרבלסקי ולעורך ה“עדן” מר י. ד. ברקוביץ.
בכבוד רב ח. נ. ביאליק
נ. ב. הנני מאשר בזה את קבלת הסכום 150 דולר על העבר, ומבקש מאד שלא להשהות את שכרי על העתיד.
תעד לועד ההנהלה של האוניברסיטה 🔗
תל־אביב, כ“ח אב תרפ”ה. 18/8 25.
כ' ועד ההנהלה של האוניברסיטה.
א. נ.
לנוכח הדו“חים החדשים שקבלתי בצרוף המכתב מיום כ”ד מנ"א הנני מעורר שוב את לב המזכירות121, כי לא יתכן בשום פנים שמזכירות האוניברסיטה תמלא את תיקיה בתעודות לועזיות. השנותן של עובדות כאלה עושה רושם כאנגליזציה מתמדת של המוסד העליון לתרבות העברית.
בתור אחד מחברי הועד הזמני בארץ ישראל הנני מוחה בכל תוקף כנגד הנהגה מוזרה כזאת מצד המזכירות. ההערה שבמכתב המזכיר הקודם, כי כל דו"ח נשלח בשפה שנכתב בה122, אין בה כדי להניח את הדעת כלל וכלל. כבוד המוסד דורש שלא תצא ממנו תקלה גדולה כזאת ללשון העברית ופגיעה קשה בזכיותיה.
אני מסתלק מהיום והלאה מלקבל כל דו"ח של אחת המחלקות והמכונות שבאוניברסיטה הכתוב בלשון לועזית.
בכבוד גמור
תעה לקרן “ישראל מץ” 🔗
תל אביב, כ“ח אב תרפ”ה. 18/8 25.
לקרן “ישראל מץ” בניו־יורק.
א. נ.
את מכתבכם מיום כ"ח תמוז קבלתי בתודה. ובזה הנני לפנות בשם סניף אגודת הסופרים שבתל אביב לקרן “ישראל מץ” בבקשה שלמטה:
באודיסה יושב עתה סופר זקן וחולה, א. ד. רוזנטל שמו. האיש הזה, שהיה עד ראיה לכל המוראים הגדולים אשר עברו על אחינו ברוסיה בימי הטבח והפרעות הנוראות של השנים האחרונות, שגם הוא עצמו היה נתון בסכנת מות לא אחת ושתים ונמלט בדרך נס – האיש הזה נדר נדר גדול להעלות על ספר את כל פרשת הטביחות והפרעות של הימים ההם, להיותן למשמרת לדורות הבאים. את החומר הרב, אשר צבר בעמל רב ובסכנת נפשות ממש, סדר ע“פ הערים והקהלות הנחרבות בדרך הא”ב והוא – החומר – כולל תאורים מפורטים ונאמנים ע“ד חורבנם של כל עיר ומושב יהודי בפני עצמו ובסוף כל אחד מאלה – רשימות שונות ע”ד מספר ההרוגים, הנזוקים, וגם רשימת שמותיהם. מר רוזנטל הנ“ל, הוא, כאמור, איש זקן וחולה, ועל כן הוא שוקד על מלאכתו יומם ולילה בעוני ובחסר כל, בדאגתו פן לא תספיק לו השעה לבצע את מעשהו אשר נתן עליו את נפשו. בדעתנו את האיש הזה ואת תכונת עבודתו ובחרדתנו לגורל החומר היקר נמצא בידו, פן יאבד, החלטנו להושיט מפה יד עזרה לזקן הנ”ל, כדי להמציא לו מנוחה כל שהיא לצורך עבודתו. אנו שולחים לו מפה לעתים מזומנות סכומים מצומצמים, במדת יכלתנו, למחיתו, והוא ממציא לנו קמעא קמעא את החומר שהוא מכין. עד עכשיו המציא לנו מן המוכן עד אות ח', ועד בכלל, שהוא לדבריו כשליש של כל החומר, ובמשך החדשים הקרובים הוא מבטיח להמציא לנו את יתר החומר, עד הסוף, מאחר שזה כלו מעובד ביד המחבר ואינו חסר אלא העתקה. בבא כל החומר לידנו נגש לפרסומו באחד מן האופנים. לפי שעה כל דאגותינו להצלתו של החומר. לצערנו אין האמצעים שבידנו מספיקים להמשיך את תמיכתו של המחבר עד גמר עבודתו ואנו פונים, איפוא, בבקשה לקרן “ישראל מץ” לקצוב לצורך תמיכתו של הסופר הנ"ל סכום מסוים, בערך 50 פונט, שישולח לו לשעורים במשך החדשים הקרובים חלף עבודתו.
כל החומר שהוא ממציא לנו שמור בידנו עד בוא עתו לדון עליו מה יעָשה לו123.
בתקותנו שלא תושב בקשתנו ריקם הננו אומרים לכם שלום וברכה.
בשם אגודת הסופרים, סניף תל אביב.
תעו למ. ק. בח. 🔗
תל אביב, כ“ח אב תרפ”ה. 18/8 25.
למר מ. ק–, בח–.
א. נ.
את מכתבך קבלתי. הגיוניך ע"ד העבודה והשירה טובים מאד, ואולם טוב מזה כי תשתדל ללמוד לשלוט כראוי בכלי העבודה. כלי העבודה של השירה היא הלשון. לשונך אתה היא עדיין מגומגמת מאד. קנה לך את הלשון העברית בשלמותה ואם תנוח עליך הרוח לשיר, שיר לך כאות נפשך.
תעז לש. גינצברג 🔗
תל אביב, ה' אלול תרפ"ה. 25/8 25.
כ' המזכיר הראשי של האוניברסיטה העברית בירושלים.
מר ש. גינצברג.
א. נ.
מכתבו מיום א' אלול הניח במקצת את דעתי ביחס לעבר124, ואולם בנוגע לעתיד יש לדעתי לשוב עוד הפעם לשאלה זו, שאלת התרגומים, ולמצוא לה פתרון רצוי בכל אופן שהוא. ואני מביע לך בזה את תודתי על אשר שלחת את מכתבי לד"ר מגנס. בטוח אני, כי במקום שיש רצון טוב אפשר להתגבר על כל קושי.
והנני מכבדך
תעח לש. גינצבורג 🔗
תל אביב, [ה' אלול תרפ"ה]. 25/8 25.
כ' ר' שמעון גינצבורג בניו־יורק.
חביבי שמעון!
אסונך125 פלח לבבי. נעתקו מלים מפי. באשר יטה אלהים את ידו הנוראה, מה יעשה או מה ידבר אנוש? נחסום את פינו ונדום.
ברגע זה קשה לי מאד לשוב אל נושא מכתבינו הקודמים, ובכל זאת, אם תהי בך רוח לעבוד, הכינה נא את הכרך השני, כרך הדרמות126, ויצא בתור כרך שני, כדבריך, ואת הכרך הראשון127 נתן אחרי כן כשובו לידך.
ואלהים יחזק ויאמץ את רוחך.
הדבר בך ח. נ. ביאליק
נ. ב. אם רוצה אתה בכתב חוזה, אצוה למשרד לשלחו לך. דברים אלה אינם עתה מעניני. התנאים קבועים ועומדים, ע"פ התקנות של “דביר”. לפיהם יעָרך החוזה.
תעט לי. קריטשמן 🔗
תל־אביב, ה' אלול תרפ"ה. 25/8.
למר ירחמיאל קריטשמן ברובנה.
א. נ.
קבלתי את שני מכתביך בצרוף התמונה של בני ביתך. אכן ברכך אלהים ויתן לך בנים יפים ונחמדים, וראויים הם להיות כנטיעים מגודלים בארץ אבות; אבל מה אעשה לך, אדוני, וקשה כאן השגת רשיון כניסה לאיש כמוך יותר מקריעת ים סוף. ומטה אלהים אין בידי לקרוע את הים. השתדל, איפוא, לעשות חיל ולאסוף 500 לירה ו“שערי דמעות”128 לא ננעלו. אדרבה, המעות מפתח טוב הן לפתיחת כל השערים, וגם שערי ארץ ישראל בכלל.
ובזה אני משיב לך את האכסמפ. השני של תמונתך, אולי תצטרך לה.
והנני המתפלל לגאולת ביתך בתוך כל מתפללי ישראל
תפ להרב ח. י. קסובסקי 🔗
תל־אביב, ז' אלול תרפ"ה. 27/8 25.
לכ' הרב ר' חיים יהושע קַסובסקי129, ירושלים.
אדוני הנכבד!
הקונטרסים שהניח אדוני בחבתו בביתי130 נמסרו לידי בזמנם, ומאד נצטערתי, שנטלה ממני האפשרות להודות לאדוני במו פי על טרחתו.
הנני מביע לו, איפוא, בזה את תודתי הרבה ועם זה גם את ברכתי, שיזכה ספרו הנפלא במהרה למהדורה שניה ומשוכללת יותר, ונברך עליך על המוגמר, לשמחת לב כל שוחרי חכמה ותושיה.
ואשר לשיחה שהיתה במעמדי בין כ' ובין הד“ר מגנס בדבר המהדורה החדשה131, עלינו לדחות את גמר הדבר עד שוב הד”ר מגנס מחו“ל. ברגעים הספורים שהקדיש לי הד”ר מגנס בימי היותו פה בפעם האחרונה לא הספיקה השעה לנגוע בכל השאלות העומדות על הפרק, ובתוכן גם בשאלת ספרו של אדוני. בבואי בימים הקרובים לירושלים אשתדל להראות את פני אדוני ונשיח בענין זה בפרוטרוט.
מן הקונטרסים שיש עתה בידי חסרים באמצע 16 עמודים, מן העמוד 1409 עד 1424, ועד בכלל, כלומר: הסוף של אות ע' ממלת “עשי” ואילך עד תחלת אות פ'.
מאד אחזיק טובה לאדוני אם יואיל להשלים את החסר, וביחד עם זה יואיל בטובו להודיעני כמה עלי לשלם את מחיר הקונטרסים החדשים.
בכבוד רב ח. נ. ביאליק
תפא לאביגדור המאירי 🔗
תל אביב, י“ז אלול תרפ”ה. 6/9 26.
למר אביגדור המאירי בירושלים – שלום וברכה!
קבלתי בתודה את מתנתך היפה, ראשית כתביך, מחברת “חלב אם”132, ואני אומר לך בלב שלם ובפה מלא: “בסימן טוב ובמזל טוב”, ויהי רצון שאזכה לקבל ממך בעתה גם את המחברת העשרים ואחת, אמן אמן. ובאמת אומר לך, כי שמחתי להופעת כתביך. יש בה מעין השמחה של מי שרואה קרובתו הבוגרת ויפת התאה שבאה לה כבר עת דודים ונכנסה סוף סוף לחֻפה. הן אתה ידעת כי שיריך הקטנים והראשונים שהגיעו לידי משכו את לבי לכשרונך, ומאז ועד היום לא חדלתי מתור אחריך ומספֹר את צעדיך. לא כל היקף תפיסתך קרוב ללבי במדה אחת, אבל תחומך איננו תחום זר לנפשי, ולעתים, בנוח עליך הרוח הטהורה, יש אשר גם יהמה לבי לך, ואמונתי בכשרונך תתחזק. מאמין אני, כי כור היסורים אשר נצרפת בו כחו יגדל להוציא לאור את כל גרגרי הזהב הטהור מכליות רוחך ולהסיר ממך את כל בדיליך.
והנני האומר לך שלום וברכה בלב שלם
תפב לפרופ' ב. שץ 🔗
תל אביב, י“ז אלול תרפ”ה. 6/9 25.
כ' הפרופסור ב. שץ בירושלים.
ידידי היקר!
את מתנתך היקרה, את הג' מרת יהודית ואת הגבר ר' מתתיהו, מעשה אצבעותיך, קבלתי היום והנני ממהר לתת לך ברכה עליהם. אילו הייתי אני שדכן בזמנם של שתי בריות נאות אלה הייתי מזַוג את יהודית לא עם הולפרניס, ימח שמו, אלא עם ר' מתתיהו שלך. יהודי יפה הוא, זקנו מגודל ופרקו נאה וכו'… ואם לשפוט על פי מעשיו – גם גבורת אנשים לישיש זה וכח חלציו עדיין אתו, ומי יודע איזה דור היה יוצא משניהם, אבל אין שדכנות למפרע, וההסטוריה מה שעשתה עשתה, ואין צועקים על העבר.
והיה כי ישאלך בנך בר־המצוה היכן מתנתו של ביאליק? ואמרת אליו: בעוד ימים מספר. בפתחי את ארגזי ספרי החבושים ועלה גם זכר בנך לפני, ושלחתי לו את אשר אשלח, ואעפ"י שאתמהמה, יחכה לי.
ושלום לך
תפג לד. מגיד 🔗
תל אביב, י“ז אלול תרפ”ה. 6/9 25.
למר דוד מגיד בלנינגרד – שלום וברכה!
את סוף הקֹבץ הראשון של שירי הרשב"ג קבלתי, ותודה לך. בינתים בודאי הגיעך מכתבי הקודם ונודע לך כי השירים הקודמים נמסרו למערכת “ספר השנה” העומד לצאת בארץ ישראל בעוד שבועות מספר133. שם יבואו השירים החדשים בצרוף קצת מהערותיך, מאפס מקום לכלן. — — — אם אמצא מקום גם ליתר השירים לא אתמהמה מלהודיעך.
ובזה הנני לזרזך, שתמהר להריץ אלי את כל השירים הנותרים, כמה שהם, ישנים וחדשים, בלי יוצא מן הכלל, ואל נא תאבד לחנם את הזמן בשאלות ותשובות. כבר מלתי אמורה במכתבי הקודם, כי כל שירי הרשב"ג שבידך ימצאו מקום בכרך השלישי, החדשים במלואם ומן הישנים אקח כל מה שיש בו כדי תקון והשלמה.
את שני הכרכים הראשונים של שירי הרשב“ג שלחנו אליך בזמנם עפ”י הכתבת שבקשת, ואולי הגיעו אליך בינתים. מאד נחזיק לך טובה על כל הערה נכונה שתבוא מצדך.
והנני המברכך בשלום והמצפה לתשובתך התכופה
המוקירך מאד
תפד לד"ר י. קלצקין 🔗
תל אביב, כ“ו אלול תרפ”ה. 15/9.
לכ' ד"ר יעקב קלצקין, ברלין.
ידיד יקר!
היום הגיעני ספרך “שקיעת החיים” ותודה רבה לך. תכנו ידוע לי מתוך “התקופה” ו“השלח”134, ואעפ"כ כשאפנה אשוב לקראו בנשימה אחת ולא דרך קרעים קרעים, ואחדש מתוך קריאה כפולה את הנאתי הקודמת.
בימים הקרובים אריץ אליך את כרך שירי הגנוז עוד לפי שעה בארגז, ואתה פנה לו מקום בארונך.
והנני שלך ח. נ. ביאליק
תפה לנ. מ–, רדאוצי 🔗
תל אביב, כ“ו אלול תרפ”ה. 15/9 25.
לכ' מר נ. מ–, רדאוצי, בוקובינה.
א. נ.
אם אתה עוסק בכתיבת שירים הראה קודם למורך, ואיני רוצה להורות בפני רבך.
בכבוד רב
תפו135 לפרופ' א. פרימן 🔗
כ' הפרופסור ר' אהרן פריימן בפרנקפורט ענ"ה.
אדוני וידידי הנעלה!
קבל נא בזאת את ברכתנו המרובעת על ארבעת הפיוטים אשר הואלת בחבתך להמציא לנו. היה ברוך ומבורך, בשמי ובשם חברי רבניצקי. מקוה אני, כי כרך־המלואים136 ימלא באמת את כל החסר, מלבד אולי שנים־שלשה פיוטים המשוקעים בכתבי יד של הברון גינצבורג. חושב אני, כי מספר הפיוטים החדשים, שלא נדפסו עדיין בשום מקום, ירבה מאד. עד עכשיו קבלנו מפטרבורג כעשרים וחמשה פיוטים חדשים. ועתידים אנו לקבל משם עוד כאלה וכאלה. וגם מניו־יורק עוד הובטחו לנו כשלשים וארבעה, והרי זה הון רב. האין זאת?
בשורתך ע“ד נשואי בתך שתחיה נתנה שמחת אמת בלבי, ואני מברך אותך ואת כל ב”ב שוב בברכת מזל טוב וסימן טוב.
היום צויתי לשלוח אליך מן ה“רשומות” את הכרכים א' וג'. בקרוב יצא גם הכרך הרביעי ולא אתמהמה מלהמציא גם אותו אליך.
והנני אומר שלום לך ולרעיתך הכבודה ולבתך לֶנה בשמי ובשם רעיתי ובשם חברי רבניצקי.
באהבת אמת ובכבוד רב
נ. ב. חמרא למריה וטיבותא לשקייה. הנני נותן את ברכתי שלום למר אברהם חיים פריימן137 על עמלו וטרחו בהעתקת הפיוטים. מאד אשמח להנאותו בספרי הוצאתנו מאשר ייטב בעיניו.
שלום וברכה
-
ספר שהדפיס ד. נימרק ב“התורן”, שנה י'–י"ב, ובו הציע את שיטתו הפילוסופית. ↩
-
ש. פ. מנדלסון הציע בשם נימרק, שהוצאת “דביר” תוציא את הספר הזה. ↩
-
החלק הראשון מספרו של ד. נימרק “תולדות העיקרים בישראל” יצא ע“י הוצאת ”מוריה“ בשנת תרע”ג. ↩
-
בשנת תרע"ט. ↩
-
הכונה ל“היסטוריה ישראלית”, חלק ד', שיצא בשנת תרפ"ה. ↩
-
המהדורה היובלית, שיצאה בברלין בשנת תרפ"ד. ↩
-
עפ“י המאמר: ”בשלשה דברים אדם ניכר: בכוסו, בכיסו ובכעסו" (עירובין ס“ה, ע”ב). ↩
-
הספר “קרעים”. ↩
-
הכונה לאשור חברת האינציקלופדיה (מיסודו של “אשכול”) בארץ־ישראל. ↩
-
כלחם. ↩
-
“פסוק בזמנו כנהמא בשעת רעבא” (כלה רבתי, פ"א). ↩
-
הועידה של ציוני־אמריקה בשנת תרפ"ה (היא היתה במילבוקי – ולא בשיקאגו). ↩
-
גאכוועהען בלע"ז. ↩
-
מ. ברנשטיין – מזכּיר הוצאת “דביר”. ↩
-
בהוצאת “הספר” בפריז, שהוציאה “אטלס עברי” וספרים למקרא לבני־הנעורים. ↩
-
האגרות בלי חתימת שמו של ביאליק שמכאן ואילך נדפסו עפ"י העתקות שהשאיר ביאליק לעצמו – והן נמצאו בלי חתימה. ↩
-
ספר ה“רִסאלה” (האגרת) של ר‘ יהודה אבן קוריש, ממיסדי מדע הלשון העברית, שחי בצפון אפריקה במאה הח’ או הט'. ↩
-
ראה למעלה, באגרת קכ“ו – למשה כ”ץ. הכתיב של השם רגיל בספרים בצורה זו. ראה שטיינשניידר: Die arabische Literatur der Juden, סעיף ל"ה, הערה א'. ↩
-
לפי תרגום יונתן (שמות ד', כ"א), “ספר הישר”, “דברי הימים של משה רבנו ע”ה“ (“בית המדרש”, הוצאת יילינק, חדר ב') ועוד היה ”מטה האלהים“ נטוע בגנו של יתרו ונעקר בידי משה – וע”י כך ניתנה לו צפורה לאשה (“ספר הישר”, סוף שמות, “דברי הימים” הנ"ל, ע‘ ז’). כי צפורה עקרה אותו אין אנו מוצאים במקורות. ↩
-
לפי המדרשים הנ“ל, ולפי מדרשים אחרים, היה מטהו של משה ”של סנפיריון". ↩
-
בראשון לציון – מקום הכרמים – שבה גרה הסופרת נחמה פוחצ'בסקי (1934–1869). ↩
-
ד"ר מיכאל קויפמן, חתנו של שלום־עליכם, ואשתו, שנזכרו כמה פעמים באגרות ביאליק. ↩
-
ראה למעלה, אגרת תי"ט. ↩
-
דניאל פרסקי, עורך ה“עדן”. ↩
-
בענין הוצאת ספריו של בעל המכתב, הסופר־החוקר א. ש. הרשברג. ↩
-
הוצאת א. י. שטיבל בוַרשה (תרפ"ד). ↩
-
“גוילים”, קובץ מאמרים מאת ש. ב. מקסימון (1933–1881), ניו־יורק תרפ"ה. ↩
-
“קרן מץ”. ↩
-
המיסד של קרן זו – גר בניו־יורק – והמנדב את הכסף לה. ↩
-
“ורב בקעה מצא וגדר בה גדר” (חולין ק“י, ע”א). ↩
-
ראה למעלה, אגרת תכ"ז. ↩
-
שירי ר‘ שלמה בן יהודה אבן גבירול מקובצים וכו’ ומבוארים ע“י ח. נ. ביאליק וי. ח. רבניצקי, כרך ב': שירי קֹדש, הוצאת ”דביר“, תל־אביב, תרפ”ה. ↩
-
בן גבירול נקרא בשם “שלמה הקטן” בפי אחדים מן הראשונים, כגון בפיו של ר‘ שלמה אבן פרחון ב“מחברת הערוך” (פרסבורג תר"ד), דף נ“ג, ע”ד, ובפיו של ר’ יהודה אלחריזי ב“תחכמוני” (ורשה תרנ"ט), שער ג' ("ושירי ר‘ שלמה הקטן, לפניו כל גדול וקטן וכו’), ושער י"ח (“ובסוף ימיו נולד שלמה הקטן”), ואף המשורר בעצמו רגיל היה לחתום בראשי חרוזים משיריו: שלמה הקטן. ↩
-
האוניברסיטה העברית בירושלים, שנפתחה בז' ניסן תרפ"ה. ↩
-
שירי טודרוס הלוי אבו־אל־עאלפיה (“גן המשלים והחידות”) – מהמשוררים העברים הספרדים – שהוציא אח“כ דוד ילין בג‘ כרכים (ירושלים תרצ“ב–תרצ”ז). כתב־יד של השירים האלה נמצא בידי בניו של שאול בן עבד־אל יוסף (1906–1849), מחכמי המזרח היהודים, שחבר ביאורים לשירי ר’ יהודה הלוי ולספר ה”תרשיש“ של ר‘ משה אבן עזרא, והוציא את הביאורים האלה בשני ספרים (“גבעת שאול” ו“משבצות התרשיש”) פרופ’ ש. קרויס, וע”כ פנה ביאליק אליו בשאלה ע"ד כתב־היד של השירים. ↩
-
ספר הדרמות (“מחזות”) של רמח“ל יצא ע”י שמעון גינצבורג בהוצאת “דביר” בשנת תרפ"ז. ↩
-
לא יצא עדיין. ↩
-
כנ"ל. ↩
-
אגרות רמח“ל ובני דורו, יצאו בב' ספרים ע”י ש. גינצבורג בהוצאת “מוסד ביאליק” ע“י ”דביר“ בשנת תרצ”ז. ↩
-
הספר הזה של ש. גינצבורג יצא באנגלית (The Life and Works of Moses Hayyim Luzzatto) בשנת 1931 (פילדלפיה). ↩
-
הספר “לשון למודים” של רמח“ל, שנדפס כמה פעמים, הוא רק חלק א‘ מהספר בן ג’ החלקים שבכ”י, ואף חלק זה שונה בכמה דברים מזה שמצא לפניו בכתב־ידו של לוצטאו כותב תולדותיו יוסף אלמנצי (ראה “כרם חמד”, ח"ג, ע‘ 114 וע’ 132). ↩
-
הביבליוגרף המפורסם וחוקר הקדמוניות, הממונה על הספריה הגדולה בבימ"ד לרבנים מיסודו של שכטר בניו־יורק. ↩
-
“אוצר השירה והפיוט” של פרופ‘ ישראל דוידסון כולל רשימת השירים והפיוטים הנדפסים מזמן חתימת כתבי־הקודש עד ראשית תקופת ההשכלה לפי סדר א"ב, ושמות מחבריהם, והספרים שבהם נדפסו, ושנויים והבדלים בנוסח, ומראי־מקומות לחקירות על השירים והפיוטים האלה. כרך א’ של הספר, בן ד' הכרכים, יצא בניו־יורק בשנת תרפ"ה. ↩
-
כתבי־היד שבספרית הברון דוד גינצבורג (1910–1857). ↩
-
ד"ר חיים בראדי, והחוקר והמבאר של שירת ימי־הבינים העברית. ↩
-
עזבונו של הקראי א. פירקוביץ (אב“ן רש”ף. 1874–1768), הנמצא בספריה הממלכתי בפטרבורג (לנינגרד). ↩
-
כרך המלואים לשירי הרשב"ג שהוציאו ביאליק ורבניצקי (יצא אח“כ בג' ספרים. תרפ”ז–תרצ"ב). ↩
-
על שירי רשב"ג, כרך א', שהוציאו ביאליק ורבניצקי (המאמר של פרופ' דוידסון נדפס ב“הדאר”, שנת תרפ“ד, גל. ל”ח). ↩
-
לא נכנס לשירי רשב"ג שהוציאו ביאליק ורבניצקי. ↩
-
כנ"ל. ↩
-
בנדפס (שירי רשב"ג, מלואים, ספר א‘, ע’ 43) הנוסחה של החרוז היא: הִנֵּה מְעַט חֵילֵי שָׂרֵי צְבָא עַמְּךָ, ובהערות ובאורים (שם, ע' 49) אנו מוצאים: “כך הגהנו”. ↩
-
מרעי־נעוריו של ח. נ. ביאליק, ששלח אליהם את אגרותיו מ“ישיבת” וולוז‘ין, ואח"כ מאודיסה, בצאתו שמה מוולוז’ין (ראה כרך א‘, אגרות א’, ב‘, ה’). ↩
-
ישראל ביאליק – בן דודו של המשורר. ↩
-
החוקר דוד נימרק, פרופ‘ לפילוסופיה יהודית ב"היברו יוניון קוליג’“ של סינסינטי, מחבר ”תולדות העיקרים בישראל“, ב”ח, ו“תולדות הפילוסופיה בישראל”, ב' כרכים (בגרמנית ג' כרכים), ועוד ועוד, מת בי“ד בדצמבר 1924. הבעת הערצה של ביאליק לדוד נימרק תמצא גם למעלה, באגרת ת”כ (לש. פ. מנדלסון). ↩
-
בתל־אביב. ↩
-
מאמרם של אפרים הראובני, מרצה באוניברסיטה העברית, ואשתו חנה הראובני. ↩
-
“התורן” החדשי, תרפ"ה, חוב' מרחשון. ↩
-
ע"ד יסוד גן בירושלים שבו יגדלו כל האילנות והצמחים הנזכרים בנביאים ובתלמוד, ויסודרו באופן שיבטאו את הרעיונות ואת הדברים התלויים בהם בפסוקי הנביאים ובמאמרי החכמים. ↩
-
ד"ר י. ל. מגנס. ↩
-
הערותיו של ד“ר חיים בראדי לשירי רשב”ג שסודרו ויצאו ע“י ביאליק ורבניצקי הוכנסו בכרך המלואים להערות המסדרים, ושמו נקרא עליהן, ובסוף הכרך נקבע מדור מיוחד להערותיו לשירי רשב”ג כרך א'. ↩
-
ד“ר חיים בראדי הוציא משנת תרנ”ד עד שנת תר“ץ ע”י חברת “מקיצי נרדמים” את הדיואן של ר‘ יהודה הלוי בד’ כרכים. ↩
-
עמנואל הרומי – ע“י הוצאת ”אשכול“, ברלין. יצאו – בשנת תרפ”ו – רק המחברות א‘–ח’. ↩
-
מכתבו של ביאליק מי“ט מרחשון תרפ”ה (למעלה, אגרת תכ"ב). ↩
-
הוצאת “אשכול”, ברלין תרפ"ה. ↩
-
א. י. רוזנצווייג, (עכשיו בא"י). ↩
-
בהנהלה של הוצאת “אשכול”. ↩
-
הוצאת שירי המשורר והמקובל ר‘ ישראל נג’ארה עפ"י כתבי־יד ועוד. ↩
-
השתתפותה של הוצאת “דביר”. ↩
-
להוצאת האנציקלופדיה הישראלית “אשכול” בעברית. ↩
-
תרגום השיר לגרמנית 'י Fr. Van Straaten, מי שהיה עורך עתון גרמני ביוהניסבורג והשתתף עם הבורים במלחמתם נגד אנגליה, ואחרי הנצחון של האנגלים לא רצה לשאת בעול המנצחים ונדד לאמריקה הדרומית ומשם בא לניו־יורק ובעזרתו של ש. חייט, שעזר לו בתרגום המלים של השיר, תרגם את “למנצח על המחולות” והדפיסו. ↩
-
משורר באידית – גר בארצות הברית באמריקה – שתרגם משירי ר‘ שלמה בן גבירול, ר’ משה אבן עזרא, ר‘ יהודה הלוי, ומשיריו של ביאליק – את “המתמיד”, “מגלת האש”, “משירי החורף” ב’ (בשותפות עם ז. שניאור) ו“בשדה”. ↩
-
הספר “קנטוֹקי” – מחיי ההודים באמריקה – שיצא בשנת 1925 בניו־יורק. ↩
-
רמז לתרגומים של שווארץ משיריו של ביאליק. ↩
-
ראה דבריו של ביאליק על “הקדוש וקסר ז”ל“ במאסף ”רמון“ (ברלין תרפ"ג), חוברת ג‘, ע’ ל”ג–ל"ד. ↩
-
ד"ר מיכאל קויפמן ואשתו, בתו של שלום־עליכם. ↩
-
נדפסה בירחון “צוקונפט”, 1925, חוב‘ ג’–ה'. ↩
-
נדרמה נתּנה אחר־כך בידי ברקוביץ גם עברית (“אותו ואת בנו”, דרמה בשלש מערכות – י. ד. ברקוביץ: “מחזות”, הוצאת “דביר”, תרפ"ח) והוצגה בא“י בתיאטרון של ”הבימה" (ראה דברי ביאליק להצגת דרמה זו ב“דברים שבעל פה” ב‘, ע’ קכ“ד–קכ”ה). ↩
-
מורָה בבי“ס עברי ברושצוק (בולגריה) שלחה לביאליק כמה מכתבים שכתבו אליו הילדים והילדות בביה”ס. ↩
-
ספר “תורה שלמה”, מעין אנציקלופדיה של הלכה ואגדה לפסוקי התורה, שיצאו ממנה עד עכשיו ו' כרכים. ↩
-
הספרו “בבין השלטונות”, שנדפס ב“העולם” 1924, גל. מ“ה–נ”ב. ↩
-
ראה דברי ביאליק על התחלת הספור, בקראו אותו בכ"י, באגרת אל טברסקי מיום ב' בינואר 1923 (כרך ב‘, ע’ ש“ז–ש”ח). ↩
-
ראה, בדומה לזה, באגרת הנ"ל. ↩
-
טברסקי הביע באגרת אל ביאליק את מחשבתו, כי תקופה הרת מהפכות ותנודות ותמורות כתקופתנו יכולה להתבטא רק ברומן, ולא בספור הקצר. ↩
-
עכשיו פרופ' באוניברסיטה העברית בירושלים. ↩
-
ספר “אוצר השטרות הנהוגים בישראל” מאת א. גולק יצא בשנת תרפ“ו בהוצאת ד”ר י. יונוביץ, ירושלים. ↩
-
“יסודות המשפט העברי”, ד“ח, שיצא ע”י הוצאת “דביר”, ברלין, בשנת תרפ"ג. ↩
-
הספר “זוטות” מאת יעקב קלצקין שיצא ע“י הוצאת ”אשכול“ בשנת תרפ”ה. ↩
-
האנציקלופדיה הישראלית “אשכול”. ↩
-
פרופ' יחיאל מיכל גוטמן, שהיה עורך המקצועות: תלמוד וספרות תלמודית באנציקלופדיה הישראלית “אשכול” (בעברית ובגרמנית). ↩
-
ד“ר מ. סולובייטשיק, שהיה חבר המערכת המרכזית של האנציקלופדיה ועורך המקצועות: מקרא וחקירת המקרא – גר עכשיו בא”י, בחיפה. ↩
-
ד“ר י. נ. שמחוני ז”ל, שעבודתו באנציקלופדיה, בימי הוסדה, היתה רבת ענפים. ↩
-
ה“אנתולוגיה של הפילוסופיה העברית” (יצאה בשנת תרפ"ו) שנִתנה ככרך ראשון של “אוצר המונחים הפילוסופיים”, שהוציא אח“כ ד”ר קלצקין בד' ספרים. ↩
-
“שקיעת החיים” ו“משנת ראשונים”, שיצאו בשנת תרפ“ה ע”י הוצאת “אשכול”. ↩
-
גרשם שלום – פרופ' לתורת הקבלה באוניברסיטה העברית. ↩
-
כך במקור וצ“ל, כנראה – תלאה. הערת פב”י. ↩
-
“שאם ירתיק יפתחו לו” – פסיקתא, אחרי מות. ↩
-
המשורר ח"י לנסקי – ברוסיה (עכשיו בגירוש). ↩
-
בדבר המשקל – אם עפ"י ההברה האשכנזית או הספרדית. ↩
-
סופר ועתונאי עברי. ↩
-
סופר צרפתי–יהודי. ↩
-
הוצאת א. י. שטיבל, וַרשה תרפ"ה. ↩
-
מקבל האגרת היה באותו זמן מנהל הוצאת שטיבל ואחד מעורכיה. ↩
-
שבת י', ע"ב. ↩
-
רשימת אברהם (אדולף) ניבויאר (1907–1831). ↩
-
ראה דברי התורה של ביאליק לפרופ‘ פריימן על עזרתו הגדולה בהמצאת פיוטים ומקורות למסדרי שירי רשב"ג כרכים א’–ב', בהקדמות לכרכים האלו. ↩
-
פרופ' פריימן עמד בראש המחלקה היהודית של הספריה העירונית בפרנקפורט ענ"מ. ↩
-
שניאור זק"ש. ↩
-
שנה ט‘, ע’ 358, במאמרו “ע”ד רשימת פיוטי הפייטנים בכלל ורשימת פיוטי ר“י הלוי ז”ל בפרט". ↩
-
הועד המסדר של הקונגרס הי“ד פנה אל ביאליק בבקשה לחבר ”שיר פרולוג" לנשף חגיגי לקבלת פני הצירים והאורחים של הקונגרס. ↩
-
פרופ' דוידסון כתב לביאליק, כי יוצא הוא למעון־קיץ. ↩
-
פרופ' דוידסון כתב לביאליק, כי קודם שבא לחפש בכתבי־היד לשם העתקת השירים וקביעת נוסחתם לא ידע בעצמו את העושר הצפון בהם. ↩
-
החוקר אברהם אליהו הרכבי (1919–1835), שהיה ממונה על המחלקה העברית בספריה הממלכתית בפטרבורג. ↩
-
ברכות, פרק ט‘, משנה ג’: “מברך על הרעה מעין הטובה”. ביאליק השתמש כאן בצורת ההלכה של המשנה, ולא בתכנה, כי רעה מעין הטובה מברכים עליה – כעל רעה (ראה פירוש הגמרא, שם, ס‘, ע“א, וכן בפוסקים: רמב”ם וכו’). ↩
-
פרופ‘ צבי פרץ חיות (1927–1876) נתמנה לפרופ’ באוניברסיטה העברית בירושלים ולראש המכון למדעי היהדות. ↩
-
“בשמך יקראוך ובמקומך יושיבוך ומשלך יתנו לך” (יומא ל“ח, ע”א וע"ב). ↩
-
הגבלות אלו – לגבי למוד התנ"ך באוניברסיטה העברית (ראה להלן) – הביאו לידי כך שפרופ' חיות לא קבל את ההתמנות. ↩
-
אבות, פ“ו, א‘–ב’: ”כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה וכו' ומוחל על עלבונו ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים". ↩
-
עורך הי'ורנל La Revue Juive בפריז. ↩
-
על הועד של הי'ורנל נמנו לפי דברי העורך: איינשטיין, ברנדס, בובר, וייצמן, פרויד, והוא בקש רשות מאת ביאליק לפרסם גם את שמו כאחד מחברי הועד. ↩
-
נתמנה לעורך י. ד. ברקוביץ. ↩
-
ראה למעלה, אגרת ת"ע. ↩
-
ראה שם, ע' נ"ז. ↩
-
“קרן מץ” מלאה את בקשתו של ביאליק ומ“מגלת הטבח” של א. ד. רוזנטל (מת ברוסיה) יצאו ג‘ ספרים (ירושלים–תל־אביב, תרפ“ז–תרצ”א), הכוללים את האותיות א’–ט'. ↩
-
מזכיר האוניברסיטה הראה על קשיים טכניים בתרגום כל דין וחשבון של ועדות שונות, הנמצאות בארצות שונות, לעברית – דבר שהיה כרוך, לפי דעת המזכיר, גם בהוצאות גדולות (ראה למאלה, באגרות ת“ע – ותע”ד). ↩
-
מתה אשתו של שמעון גינצבורג. ↩
-
של ר' משה חיים לוצאטו. ↩
-
“לשון למודים”, שנמצא באותה שעה בבית הוצאה אחרת. ↩
-
של מעות. ↩
-
מחבר: “אוצר לשון המשנה”, “אוצר לשון התוספתא” ו“אוצר המלים” לתרגום אונקלוס. ↩
-
מ“אוצר לשון המשנה” שיצא חוברות חוברות. ↩
-
של “אוצר לשון המשנה” בהשתתפות האוניברסיטה העברית. ↩
-
כרך א' מכתבי המאירי (שירים תרס“ג–תרס”ט), שיצא בירושלים בתרפ"ה. ↩
-
“ספר השנה של א”י" בעריכת א. צפרוני, א. ז. רבינוביץ וד. שמעוני, שנה ב‘–ג’ (תרפ“ד–תרפ”ה). ↩
-
פרקים מספר “שקיעת החיים” של קלצקין נדפסו ב“התקופה”, ספרים כ‘, כ“א, וב”השלח", כ’ך מ"ד. ↩
-
אין תאריך באגרת, ולפי תכנה היא מעין המשך לאגרת תס“ד ונכתבה בתרפ”ה. ↩
-
לשירי ר' שלמה בן גבירול. ↩
-
שארו של פרופ' אהרן פריימן – מזכיר חברת “מקיצי נרדמים”, גר עכשיו בירושלים. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות