רקע
דב סדן
הגלגל החמישי

א    🔗

גלגל חמישי, כגלגל החמישי או כגלגל החמישי שבעגלה הוא דיבור רוֹוח בכמה לשונות וגם בלשוננו, ולא הובא במילונים, זולת מילונו של א' אבן־שושן בערך “גלגל”, והוא מפרשו כמשל על “מי שהוא מיותר בחברה מסוימת (כגלגל החמישי בעגלה בת ארבעה גלגלים)”, ומביא שתיים דוגמאות (אבא קובנר, יהושע בר־יוסף); כן הוא מביא גם אופן חמישי ומזכיר דוגמה אחת (י"ד ברקוביץ), ויעוין שם. לאמור: לפי ההגדרה שניתנה, שימושו של אותו דיבור מצומצם ביותר, ולפי הדוגמאות שהובאו, גילוֹ בלשוננו צעיר ביותר, ודבר זה וזה צריך עיון. אולם עד שנעיין בהם, ראוי שנזכור, כי עצם הדיבור שאול הוא לנו מלשונות אחרות, וספק אם הדין היה עם אירנה גרבל, שהביאתו ראשונה ברשימת מלים של לשון הצברים, והעירה, כי הוא תרגום מרוסית. ככל הנכון הוא תרגום מיידיש, שרוֹוח בה הדיבור “[ווי] דאָס פֿיפֿטע [פינפטע] ראָד אין [או: ביים] וואָגן”, וניטל, ככל הנכון, מגרמנית, שרוֹוח בה הדיבור: das fünfte Rad am Wagen ‏(Er ist) נמצא המבקש לידע תולדת הדיבור בלשוננו, מתבקש לפתוח בתולדתו בלשון הגרמנית.


ב    🔗

והנה, בלשון הגרמנית נמצא השימוש הזה בעשור הראשון של המאה הי"ג למניינם. פריידאנק כותב: der wagen hat deheine stat, / dâ wol ste daz fünfte rat (= העגלה אין לה מקום שיעמוד בו הגלגל החמישי). ואולריך בוֹנַר על נזיר־שקרן: er verirt daz kloster, / hoer ich sagen, / recht als daz vünfte rat den wagen (= הוא מתעה את המנזר, אני שומע, ממש כמו הגלגל החמישי את העגלה). ויוליאן קז’יז’אנובסקי, בספרו הסיסטמאטיקה [= מפתח הטיפוסים] של מעשיית־העם הפולנית, טיפוס 1783, מביא מעשה בכומר, שאמר בדרשתו, כי הישועים הם הגלגל החמישי בעגלה. ומיד חזר בו מדבריו על דרך תיקונם ואמר, כי דרכו של בעל הבית, שאינו יוצא לדרך בלא גלגל נוסף לשעת הדחק. וכן אזכיר עניין האשמדי הנוסע בעגלה בת ארבעה גלגלים: זלילה, תאוות־המשמוש, חציפות־הלבוש והבטלה, וכשאמרו לו: מה לך כאן, שאינך אלא הגלגל החמישי? השיב: אם אני כאן הכול כאן.

ראינו, כי בשתי הדוגמאות הגרמניות הישנות הכתיב הוא rat, בעוד שהכתיב הנכון בימינו Rad. והנה, הכתיב ההוא נעשה עילה לחידוד על דרך חילוף הוראה: rat [= גלגל] לעומת rath [= יועץ]. וכן מביא תיאובאלד הוק באסופת שיריו:


Doch mancher räth on gfär dahin

Vnd spricht meines Nachbarn Rath ich bin,

Der ist ein Rath, erst nach der That.

Gleich wie wenn mans soll sagen:

Das fünfft Rad am Wagen.1


לאמור: אולם פלוני אלמוני משיא עצה לאמור, אני יועץ לו לשכני, זו עצה לאחר מעשה, משל היו אומרין: הגלגל החמישי בעגלה. רצה לומר: עצה מיותרת היא (או: יועץ מיותר הוא), כשם שהגלגל החמישי מיותר בעגלה.

ואפשר, כי אף ביידיש נחלפו שינויים אלה באמירה “א דרייקאָפּ האָט אַ קאָפּ ווי אַ ראָטהויז”, ששיעורו: בעל ראש של סיבוכים [= תחבולות ערמה] יש לו ראש כבית־העצה [= מועצת העיר]; ותיבת דריי היא כבית־אב ללשון דרייען [= לסובב] והיא יפה לתיבת ראָד [= גלגל, אופן]. ואעיר, כי דער נסתּר, אף שקיים כתיב מדוקדק, לא היה כותב: הויזראָט, אלא כתב בעקיבות: הויזראָד, כביכול כלי־בית נדרשו כגלגל. ואקווה לבאר עניין זה בכנסי כל שימושיו של דער נסתּר בתיבת ראָד, אבל לא אימנע גם עתה להזכיר, כי עוד אייזיק מאיר דיק היה מדייק בזה: “זאַכין וואָס מען האָט ניט גיקענט אָדער ניט גיוואונט צו פֿערגראָבין, למשל וויא מעביל, קליידער, הויזראט, בעטגעוואנט”;2 כלומר: דברים שלא היו יכולים או רגילים לקבור, למשל כמו רהיטים, בגדים, כלי־בית, כלי־מיטה.

ולעניין השעשוע בתיבות Rat ו-Rad, ראה דוגמה קרובה, קארל אֶטינגר: Ibberhaupt is Situation wenniger zum Ratschlagen* als* zum Radschlagen,3 ועניין ראשון הוראתו מתן עצה, ועניין אחרון פירושו כדיוקו חבטת גלגל, אבל הוראתו המצויה להתהפך על ידיו ועל רגליו. והוא הדין בעניין Radbrechen, שדיוקו שבירת גלגל, אבל הוראתו המצויה לדבר בלעגי שפה (ושני ביטויים אלה על הגדרתם מובאים במילונו הגרמני־העברי של משה שולבוים).

ושחוק לגופו הוא שימושו של יעקב ואסרמן: aus Unrat kann kein Rat werden,4 שהוראתו כביכול: מאי־עצה לא תקום עצה, אבל באמת פירושו: מאשפה לא תקום עצה [= תקנה].

והנה, השימוש במשל הגלגל החמישי יפה במציאותם של ארבעה, שהוא מיותר לגבם, אך אין הם הכרח לשימוש. כי הנה, למשל, מספר פאול לינדאו:


Kathi machte sich ganz klar, dass sie zu diesen Leuten gar nicht gehöre, dass zwischen diesen und ihr ein Etwas liege, das sie trennte und sich nicht überbrücken lasse. Sie wusste nur nicht, was? Es waren zusammen ihre Fünf am Tisch, Kathi musste lächeln und sagte sich ohne Groll: das fünfte Rad am Wagen.5

כלומר: קאתי החווירה לעצמה, כי אין היא שייכת לאנשים אלה כלל, כי ביניהם לבינה מוטל משהו המפרידם, ואין לגשר עליו. אולם לא ידעה מה הוא? הם היו יחדיו חמישה לשולחן. קאתי חייכה לכורחה ואמרה בלא זעיפה: הגלגל החמישי בעגלה.

וכן כותב אלברט לורצינג, במכתבו לבתו, כי כשנודע לו, שעליו להתחלק עם אחר בהנהלת האופירה:


das war für mich ein Donnerschlag aus heiterer Höhe; nicht dass ich einen Kollegen gescheut hätte, aber dass ich gewissermassen als fünfte Rad am Wagen stände6


לאמור: היתה זו לי הלמות רעם ממרומים צחים. לא שהייתי חושש משיתופו של חבר, אלא שעמדתי, במידת־מה, כגלגל חמישי בעגלה. ונחום סטוטשקאָוו מביא באוצרה של יידיש, ערך 498: “אַ צווילינג איז ווי [אַ] פֿינפֿטע ראָד אין [בײַם] וואָגן”; כלומר: תאומים הם כמו הגלגל החמישי בעגלה. והרי תאומים הם, לכל הדעות, שניים.


ג    🔗

ולפי שמשל הגלגל החמישי בא לתוך לשוננו בעיקר מלשון הדיבור ביידיש, דין להביא מקצת מדרכי שימושו ודוגמאותיו, וראשונה יסע א"מ דיק, הכותב:


ווייהע דיא עלטערען וואָס זייען בייא זייער טיש אונטער דיא צונגען קנוּטה פֿונ דער שנור אונ דיא אייניקלעך – – – זייא זענען דאָרט איינע פֿינפֿטע ראָד צום וואָגען, וויא עס איז אַרויס צוא זעהען פֿון דעם אידעשען שפריך וואָרט: עס פֿעלט דאָ אויף דעם טיש נור טאטע אונ מאמע.7


כלומר: אוי להורים, אשר בהסיבם לשולחנם־הם נתונים לשבט־לשונם של כלתם ונכדיהם… הם שם הגלגל החמישי בעגלה, כפי שנראה מתוך הפתגם היהודי: אין חסרים כאן לשולחן אלא אבא ואמא. וכן מנדלי: “זייער סטאַרען זיך, אַרבעטן, און טאָן – – איז אין גאַנצען אַן איבעריקע זאַך, טאַקע, נאָר ווי אַ פֿינפֿטע ראָד צום וואָגן”.8 ולפי שהקטע איננו בנוסח העברי, נביא תרגומו, והרי כך שיעורו: השתדלותם, עבודתם ועשייתם מיותרות לחלוטין, ממש כמו גלגל חמישי בעגלה. ואף שמ"ר: “איך באַדאַרף דיך דאָ סך־הכּל צום געשעפט ווי אַ פֿינפֿטע ראָד אין וואָגן”;9 כלומר: אני צריך לך בכלל לעסק כגלגל חמישי בעגלה. וכדומה: “דער פֿעטער איז זייער אַ שלעכטער מענש, ער קלערט זי גאָר ניט חתונה צו מאַכן, זי איז בײַ אים אין שטוב ווי אַ פֿינפֿטע ראָד צום וואָגן, און דאַרום וועט זי די צײַטן צוריק קומען אַהיים”;10 כלומר: הדוד הוא איש רע מאוד, אין הוא מתכוון להשיאה כלל, היא לו בביתו כגלגל החמישי לעגלה, ועל כן תשוב בימים אלה הביתה. וכן ראה במאמר: “דער סענאַט דאָרטן ווי די הויז אָף לאָרדס היער – – איז אויך אַ פֿינפֿטער ראָד צום וואָגן וואָס שטערט מער דער רעגירונג ווי ער נוצט”;11 כלומר: הסינאט שם [בארצות־הברית] כמו בית הלורדים פה [באנגליה], גם הוא גלגל חמישי בעגלה, המפריע יותר לממשלה משהוא מועיל. ואף ראה ג' אבראמסקי על הצגת קומדיה של אברהם גולדפאדן: “דער סטודענט פּאַסט זיך צו דער קאָמעדיע, ווי אַ פֿינפֿטער ראָד צי [= צו] אַ וואָגן”;12 לאמור: הסטודנט יאה לה לקומדיה, כגלגל החמישי לעגלה.

ודאי ניתן להביא דוגמאות שהנמשל הוא עם ישראל או דרכיו, וראה שוב שמ"ר:


אין רומיניען ווערט דער ייד אין אַלגעמיין אָנע אורזאַכע פֿאַרהאסט און פֿאַרפֿאָלגט, מען האָט אים פֿײַנט דערפֿאַר וואָס ער איז אַ ייִד, מען באַטראַכט אים דאָרט ווי אַ פֿינפֿטע ראד צום וואָגן. אַלע רומינער רעכענען אים אַלס אומגעבעטענער גאַסט אין זייער לאנד".13


כלומר: ברומניה היהודי בכלל ובלא סיבה שנוא ונרדף, שונאים אותו על שהוא יהודי, והוא נחשב שם כגלגל חמישי לעגלה. כל הרומנים חושבים אותו כאורח לא־קרוא בארצם. וכן, למשל, מאיר חרטינר: “וואָס זענען מיר שולדיג, אַז מיר האַלטן די עקסיסטענץ פֿון אונדזער פֿאָלק נישט פַֿארן פֿיפֿטן ראָד אין וואָגן פון דער אייראָפּעיִשער קולטור”.14 כלומר: מה אנו אשמים, שאין אנו רואים את קיומו של עמנו כגלגל החמישי בעגלת התרבות האירופאית. ובניגוד לכך ראה אליקום צונזער, האומר: “מען קען פון ייִדן אַלעס מאַכן / און קען זיין נוצלעך צו אַלע זאַכן. / ניט ווי שׂונאים אויפן יידן זאָגן, / אַז ער איז ווי אַ פֿינפֿטע ראָד אין וואָגן, / ער איז פֿאַרפֿאַלן, ער איז פֿאַרדאָרבן, / זיין פֿאַרנונפֿט איז אָפּגעשטאָרבן”.15 כלומר: אפשר לעשות בהם ביהודים הכול, אפשר לעשותם מועילים לכל דבר, לא כפי שאומרים השונאים על היהודי, שהוא כגלגל חמישי בעגלה, הוא אבוד, הוא מושחת, תבונתו מתה.

וכן ראה מ"י ברדיצ’בסקי המצמצם על כלי־קודש: “שׂכירות צָאלט מען קלאָמפּערשט נאָך אַ ביסל, אָבער לאָמיר זיך ניט נאַרן, זיי אַלע זענען ווי דאָס פֿינפֿטע ראָד צום וואָגן”.16 כלומר: שכירות משלמים להם כביכול עוד משהו, אך אל נשלה את נפשנו, כולם כמו הגלגל החמישי לעגלה.


ד    🔗

ניתן, כמובן, להרבות בדוגמאות, אך גם אלו מעידות, כי המשל אינו מצומצם על מישהו המיותר בחברה, אלא מפליג לכל מיני משהו המיותרים במיני תחומים שונים. וכדוגמה פיקאנטית ראה יעקב גאָרדין: “ער פּאַסט אַזוי צו מלך שטעמפּעל ווי אַ פֿינפֿטער ראָד צו סאָוּס מיט פֿלאָמען”;17 כלומר: הוא מתאים לו למלך שטמפל כגלגל חמישי למישרת שזיפים. ואמנם, בבוא בערנשטיין־זעגעל, באוצרם, להביא את הפתגם, סי' 3453. “מען דאַרף אים האָבן, ווי דאָס פֿינפֿטע ראָד בײַם וואָגן” (= צריכים לו כגלגל חמישי בעגלה), הם מבארים: “ער איז אין גאַנצן איבעריק” (= הוא מיותר לחלוטין); כי אמנם הפתגם מניח פתח לאפשרויות שונות ביותר של מיותרוּת. וישראל כהן באוצרו, סי' 802, מביא את הפתגם שלנו גם באנגלית גם בגרמנית, ושלוש מקבילות לו בלשוננו: (1) הוא כגלגל חמישי; (2) הוא בחינת “יהודה ועוד לקרָא”; (3) מיותר הוא לחלוטין.

והרי שלוש דוגמאות להרחב שימושו של המשל: הדוגמה האחת היא לאטינית, והיא רחוקה, והיא ב“איגרות אנשי אופל” (סי' 17), וכך שיעור תרגומה: “והנה אמר המאגיסטר אנדריאס דליטש, שהוא, דרך אגב, אף משורר טוב, שנראה לו, כי זומרפלדט הוא באוניברסיטה משהו כעין הגלגל החמישי בעגלה, כי הוא מעכב את שאר הפקולטאות”. לאמור, כדרך שהגלגל החמישי מעכב את ארבעת הגלגלים, כך ההוא מעכב את ארבע הפקולטאות.

הדוגמה האחרת והיא ביידיש, והיא קרובה; אפרים אויערבאך כותב:

צום וואָגן מיט די פֿיר רעדער, וואָס אויף איר איז די אַסעמבלי פֿון דעם אַרבעטער־ציוניזם אַרויסגעפֿאָרן, האָט אַ דעלעגאַט געוואָלט צוטשעפּען נאָך אַ ראָד – דאָס פֿינפֿטע ראָד. דעם דעלעגאַט האָט מען אָבער קלאָר און שאַרף געענטפֿערט, אז דערווײַל דאַרף דער וואָגן פֿאָרן אויף די פֿיר רעדער. איבער אַ יאָר, אז דער אייבערשטער וועט שענקען דאָס לעבן, וועט מען אַ טראַכט טאָן פונעם פֿינפֿטן ראָד צום וואָגן – – דער דעלעגאַט – – האָט געוואלט וויסן, פֿאר וואָס די אַסעמבלי זאָל נישט, צו די פֿיר פּונקטן, צושטעלן אַ פֿינפֿטן פּונקט: ייִדיש לעבן אין אַמעריקע. דער דעלעגאַט – – האָט נישט לאַנג געדאַרפֿט וואַרטן אויפֿן ענטפֿער – – א פֿירערין – – האָט דערקלערט, אַז נאָכן יאָר דערפֿאַרונג מיט די פֿיר פּונקטן וועט די אַסעמבלי קענען אַ טראַכט טאָן, צי איז זי בכּוח זיך צו אייניקן אויפֿן פֿינפֿטן פּונקט – –.18


לאמור: לעגלה על ארבעת גלגליה, שבה יצאה ועידה של ציונות העבודה למסעה, ביקש ציר לצרף עוד גלגל – גלגל חמישי. אולם השיבו לו לאותו ציר בבירור ובחריפות, כי בינתיים דין שהעגלה תסע בארבעה גלגלים. בעוד שנה, כעת חיה, יהרהרו על הגלגל החמישי לעגלה….הציר… ביקש לדעת, על־שום־מה לא תצרף הוועידה לארבעת הסעיפים של התכנית סעיף חמישי: החיים היהודיים באמריקה. הציר… לא הוצרך לחכות הרבה לתשובה… מנהיגה… הצהירה, כי לאחר שנת נסיון בארבעת הסעיפים יוכל הכינוס להרהר, אם יש בכוחו להתאחד בסעיף החמישי.

הדוגמה האחרונה היא עברית, ואף היא קרובה: מאיר שלי (= בוגדנובסקי) מדבר במאמרו על הכנסת והאקדמיה ללשון העברית, ולאחר שהוא מונה ארבעה חוקים חשובים, שחוקקה הכנסת, יאמר: “בשנה החמישית למדינה פקד בית המחוקקים את הגלגל החמישי שבמרכבתו העצמאית. על פי הצעת הממשלה הניחה הכנסת אדני חוק לבניין המוסד העליון ללשון העברית. גלגל חמישי במרכבות ימינו – שגלגליהן מרובים – אינו גנאי כשהיה לפנים, ומכל מקום לא לגנותם של מנהיגי המרכבה נאמר הפעם”.19

בעוד הדוגמה הראשונה, הרחוקה, המשל שלנו עודו משמש בה גנאי, הרי בשתיים הדוגמאות האחרונות, הקרובות, הוא משמש לשבח, ואפשר, אמנם, כי השינוי בא גם משום שחידושי הטכניקה מסתייעים במיני מרכבה, שמספר גלגליהן עולה על ארבעה, ושוב אין אותו מספר בחינת כלל, שכל המוסיף עליו גורע.


ה    🔗

ולעניין שימושו המצוי של המשל שלנו ניתן להביא בלשוננו דוגמאות. וכן, למשל, יהודה האזרחי במהתלה שלו, שבה יתאר דמות אורח המתגלגל כמה גלגולים ומתערב בחייהם של שני זוגות: “זוג פה, זוג שם. ורק אני לבדי גלגל חמישי בעגלה”.20 וכאן, אמנם, במקרה או שלא במקרה, חמישי לפנינו. מה שאין כן ש' שלום: “להיות צועד בסך לצליל־שיר־הגאולה – לשם־מה, בשביל מי? – – הלמען היות כמוהו הגלגל החמישי בעגלה?”21 וכדומה – דוגמה רחוקה יותר – יהודה לייב גורדון, המתאר פגישת־פתאום של שני קאנטוניסטים, שהועברו על דתם, ועתה, לאחר שנים, הם כמהים למחצבתם; ובסיום יאמר המספר:


ואנכי עומד כאיש נדהם משתאה להם מחריש לדעת אם בחלום או בהקיץ אראה את אשר אראה; והנה קול ישלירב קורא: גשה גם אתה הלום… והתערב בשמחתנו, והיתה שמחתנו שלמה וכוסנו רוָיה.

– למה זה אנכי? הלא סרח העודף אני לכם, כאשר יהיה האופן החמישי אל העגלה! אמרתי ואגש ואתן ידי לכל העומדים לברכם. ואשק לישלירב ולקאצאנאוו מנשיקות פי.22


ודאי שיל"ג ידע את המשל מלשון הדיבור ביידיש, אך הנפשות בסיפורו זה, ככל הנכון, היו דוברות רוסית, ועל־כל־פנים בה היתה שיחתם זו.

ועד היכן נתפשט המשל בימינו, ניתן ללמוד מכך, כי משה שמיר קרא אחת מאסופות סיפוריו “הגלגל החמישי”, וכך נקרא גם בתרגומו, כגון ללשון האנגלית: The Fifth Wheel (1961), האיטלקית: La Quinta Ruota (1963), ההולנדית: Het Vijfde Wiel (1964), הפורטוגזית: A Quinta Roda (1965), והפתגם עצמו מצוי ברוב לשונות, ונוסיף כגון פולנית: pia̧te koło do wozu, רומנית: A cincea roată la căruţa, וכדומה. וכן חיבר הארי קלמנוביץ מחזה ששמו “דאָס פֿינפֿטע ראָד צום וואָגן”, והוצג גם בארצנו.23


ו    🔗

ולפי שהפתגם, כאמור, חדר אלינו מן המטבע ביידיש, ראוי היה לייצגו כראוי בערכו במילון יידיש גדול. ונסייע בזה בקצת דוגמאות משל יצחק באַשעוויס:

“איר פּרוּווט מיך אַפֿילו נישט צורעדן. כ’וואָלט מסתּמא געווען בײַ אײַך דאָס פֿינפֿטע ראָד צום וואָגן. אַנדערע טשעפּען זיך אָן און ווילן זיך נישט אָפּטשעפּען”.24 כלומר: אתם אף אינכם מנסים להסית אותי לכך; הייתי מסתמא בעיניכם הגלגל החמישי לעגלה; אחרים נטפלים ואינם רוצים להרפות. וכן בסיפור אחר בפי בת לאביה: “טאַטע. כ’וויל אַ גט. ער האָט אַן אַנדערע – – ער האָט אַ געליבטע – – טאַטע, כ’וויל נישט זײַן בײַ אים קיין פֿינפֿט ראָד צום וואָגן”; כלומר: אבא, רוצה אני גט, יש לו אחרת; יש לו אהובה; אבא, איני רוצה להיות גלגל חמישי לעגלה. או: “דער אמת איז, אז אַלע ייִדן זענען דאָ איבעריק. מ’דאַרף זיי ווי א פֿינפֿט ראָד צום וואָגן”.25 כלומר: האמת היא, כי כל היהודים פה מיותרים. צריכים להם כגלגל חמישי בעגלה. אבל באַשעוויס יש לו גם נוסח אחר, המחליף גלגל לכרע [= לרגל): “מיר האָבן אזוי געדאַרפֿט אַ רעוואָלוציע ווי אַ הונט אַ פֿינפֿטן פוס”;26 כלומר: היינו צריכים למהפכה כשם שכלב צריך לרגל חמישית. וכדומה: “מען דאַרף דעם זשורנאל ווי אַ הונט אַ פֿינפֿטן פוס”;27 כלומר: צריכין לאותו כתב־עת, כשם שכלב צריך לרגל חמישית. וכן: “דו דאַרפֿסט דאָס ווי אַ הונט דעם פֿינפֿטן פוס”;28 כלומר: אתה צריך לזה ככלב לרגל חמישית.

וראה השימוש דרך שיר מאת מרדכי חסיד:


די זון האָט קוים זיך אָנגעהַאלטן / אין זייער פֿינפֿטן ראָד פון וואָגן. / די הימלען זײַנען ערגעץ־וווּ אַנטרונען / און געוווּנקען פֿון דאָרט ווייט צעטראָגן.29


כלומר: השמש בדוחק נאחזה בגלגלם החמישי לעגלה, השמים אי־שם נגוזו ורמזו משם, נשואים למרחק. ככל הנכון עלומה פה תמונת השמש וציור־מרכבתה כמצוי באגדת העמים.

וכן ראה במשל של יהושע מאניק־לעדערמאַן על גלגולו של משורר בעניין מורה שהיה שוטה בחרוזים והביקורת לא מיהרה להודות בו, שסברה: "מאַכט אַ גרויסן טומל, / נאָר האָט נישט וואָס צו זאָגן… / פֿעלט אויס צום רומל /אַ פֿינפֿטע ראָד אין וואָגן.30 כלומר: מקים מהומה רבה, אך אין לו מה שיאמר, וחסר כגלגל חמישי בעגלה. הלכך החליט ללבוש מצנפת של שבת ואמרו עליו, כי הלך לישון מלמד וקם רב.

אך משהפלגנו לדברי שיר, אל־נא נפסח על דוגמה שיש בה עניין מיוחד: בבוא אליעזר שטיינבארג לתרגם משירי העם של ח"ן ביאליק אמר לתרגם את השיר “למי אבן טובה” שכך פתיחתו: “למי אבן טובה, / ולמי המרגלית, / ולמי שש אצבעות / בידו השמאלית”, עמד וניסח: “דעם טיילט גאָט צו לייקעך, / און איינעם אַ פֿליידל, / און איינעם צום וואָגן / דאס זיבעטע ריידל”.31 כלומר: לזה חילק אלוהים דובשן ולאחר רקיק ולאחר לעגלה – הגלגל השביעי. ולשון ההקטנה – לא ראָד אלא רעדל – טבועה במטבע הפתגם בסביבה ההיא ואגפיה: דאָס פֿינפֿטע רעדל (כך, למשל, ביאסי).



  1. Theobald Hock, Schönes Blumenfeld, 1601, ed. Max Koch, 1899, Chap. 33, 11. 21–25  ↩

  2. א“מ דיק, דער ארויס גיטריבענער וכו', וילנה תרל”ז, עמ' 14.  ↩

  3. K. Ettinger, Lausikoff etc., Munich 1915, p. 25  ↩

  4. J. Wassermann, Das Gänsemännchen, 1915, p. 142  ↩

  5. P. Lindau, Herr und Frau Bever, Breslau 1882, p. 146  ↩

  6. A. Lorzing, Briefe, ed. G. Richard Kruse [n.d.], p. 235  ↩

  7. א“מ דיק, דיא שיינע מינקע, וילנה תרמ”ו, עמ' 67.  ↩

  8. מנדלי, מסעות בנימין השלישי, וילנה 1878, מהדורת סטיאירוטיפ 1904, עמ' 58.  ↩

  9. שמ"ר, דער קאָרטענשפּיעלער, וארשה 1890, עמ' 30.  ↩

  10. הנ“ל, האָניג פֿון אַ לייב, וילנה תרנ”ו, עמ' 16.  ↩

  11. הנ“ל, דער פוילישיר אידעל, לונדון תרמ”ד, גליון 2 עמ' 6.  ↩

  12. ג‘ אבראמסקי, במת ישחק, חש"ד, עמ’ 20.  ↩

  13. שמ“ר, אַ פֿונק יודישקייט, וילנה תר”ס, עמ' 45.  ↩

  14. מ‘ חרטינר, כנסת ישראל בצער, לבוב תרס"ח, עמ’ 48.  ↩

  15. א‘ צונזער, אלע ווערק, מהדורת מ’ שעכטער, ניו־יורק 1964, א, עמ' 214.  ↩

  16. מ“י ברדיצ'בסקי, יודישע כתבֿים, ברלין תרפ”ד, ה, עמ' 24.  ↩

  17. י‘ גאָרדין, סאפּפֿאָה, וארשה, תרס"ח, עמ’ 35.  ↩

  18. א' אויערבאַך, דער טאָג־מאָרגען־זשורנאל. 5 במאי 1955.  ↩

  19. מ‘ שלי [= בוגדנובסקי], דבר. ז’ במרחשון תשי"ד.  ↩

  20. י‘ האזרחי, “החתול של השכן”, במה, גליון 7 (60), מרחשון תשכ"א, עמ’ 99.  ↩

  21. ש‘ שלום, “התכחשות לרוח”, דבר, ג’ באב תשי"ב.  ↩

  22. “העצמות היבשות”, כתבי יל"ג: פרוזה, תל־אביב תש"ך, עמ' צב.  ↩

  23. ראה הערכה: ישראל שטימע, ל' בסיון תשכ"ד.  ↩

  24. י‘ באשעוויס, “די קאַפֿעטעריע”, די צוקונפט, פברואר 1968, עמ’ 123.  ↩

  25. הנ“ל, ”דער פֿארטריבענער זון", פֿאָרווערטס. 29 במאי 1971.  ↩

  26. הנ“ל, ”נאָך וועגן די כעלמער חכמים", שם, 3 במארס 1972.  ↩

  27. הנ“ל. ”נשמה עקספּעדיציעס". שם. 24 באוקטובר 1974.  ↩

  28. הנ“ל, ”יאַרמע און קיילע". שם. 26 באוגוסט 1977.  ↩

  29. מ‘ חסיד. דורות שרײַען מיך אַריבער. מונטריאול תשכ"ט, עמ’ 124.  ↩

  30. י' מאַניק־לעדערמאַן, ישראל שטימע, י“ג בניסן תשל”ג.  ↩

  31. א‘ שטיינבאַרג, יידישער אַלמאַנאַך פאַר גרויס רומעניע, צ’רנוביץ, תרפ"ג, עמ' ג.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48677 יצירות מאת 2702 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20830 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!