בַּעִיר שָׂלוֹנִיקִי הָיָה לִפְנֵי שָׁנִים רַבּוֹת, בִּיְמֵי שִׁלְטוֹן הַתֻּרְכִּים, רַב גָאוֹן, גָדוֹל בְּתוֹרָה וּבְעֹשֶׁר, וּשְׁמוֹ רַבִּי שִׂמְחָה. וּלְרַבִּי שִׂמְחָה בַּת יְחִידָה וּשְׁמָהּ אֶסְתֵּר. וְהַנַּעֲרָה יָפָה וַחֲכָמָה וְיָד לָהּ בְּכָל חָכְמָה וּמַדָּע, וְגַם תּוֹרַת יִשְׂרָאֵל לָמְדָה מִפִּי אָבִיהָ וְהָיְתָה עוֹלָה בְּחָכְמָתָהּ עַל כָּל תַּלְמִידָיו.
כְּשֶׁהָלַךְ הָרַב לְמַסָּעָיו לְפַקַּח עַל הַקְּהִלּוֹת שֶׁבִּמְחוֹזוֹ, נָתְנָה אֶסְתֵּר צָעִיף עַל פָּנֶיהָ וְיָשְׁבָה עַל כִּסֵּא אָבִיהָ וְלִמְּדָה בִּמְקוֹמוֹ אֶת הַשִּׁעוּר לַתַּלְמִידִים, וְהַתַּלְמִידִים בְּשָׁמְעָם אֶת שִעוּרָם מִפִּיהָ לָמְדוּ בְּיֶתֶר חֵשֶׁק וְלֹא הָיָה דָבָר קָשֶׁה מִבִּינָתָם.
וּכְשֶׁהִגִּיעָה שַׁעְתָּהּ לִהְיוֹת לְאִישׁ דִבְּרוּ בָּהּ רַבִּים נִכְבָּדוֹת וְהִצִּיעוּ לָהּ בְּנֵיהֶם שֶׁל רַבָּנִים וּנְגִידֵי אֶרֶץ, כָּל בָּחוּר וָטוֹב מִקָּרוֹב וּמֵרָחוֹק. וְכָל חָתָן שֶׁהִצִּיעוּ לָהּ בָּא אֶל בֵּית הָרַב וְאֶסְתֵּר עוֹרֶכֶת לְפָנָיו קֻשְׁיוֹת בַּתּוֹרָה וְהוּא מְתָרֵץ, הִיא שׁוֹאֶלֶת וְהוּא מֵשִׁיב, וְאִם הָיְתָה קֻשְׁיָה אַחַת שֶׁלֹא יָדַע לְפָרְקָהּ, מִיָּד שִׁלְּחַתּוּ מִלְּפָנֶיהָ וְאָמְרָה: אֵינְךָ כַּדַּאי לִי.
נִצְּחָה אֶסְתֵּר בִּשְׁאֵלוֹתֶיהָ אֶת כָּל הַבַּחוּרִים, גַם אֶת הַמְצֻיָּנִים שֶׁבָּהֶם, וְלֹא נִמְצִָא חָתָן הָרָאוּי לָהּ.
מָלְאוּ לָהּ שְׁמוֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה – וַעֲדַיִן אֶסְתֵּר בִּבְתוּלֶיהָ בְּבֵית אָבִיהָ. הָיוּ הוֹרֶיהָ מִצְטָעֲרִים וּבוֹכִים וּמְדַבְּרִים עַל לִבָּהּ, שֶׁלֹּא תַּקְפִּיד בְּיוֹתֵר וְתִבְחַר בַּטּוֹב מִכֻּלָּם וְלֹא תְנַסֶּה אֶת אֱלֹהִים, שֶׁזֶּה אָסוּר מִן הַתּוֹרָה.
אֲבָל הִיא הֵשִׁיבָה עַל כָּל דִבְרֵיהֶם: עוֹד לֹא בָּא מִי שֶׁנּוֹעַד לִי מִן הַשָּׁמַיִם.
וְהָיְתָה מוֹסִיפָה לִלְמֹד וּלְהַשְׂכִּיל, וְהַבַּחוּרִים יָרְאוּ לְהִתְנַצַּח עִמָּהּ וּפָסְקוּ לָבוֹא לְבֵית הָרַב.
וּבַיָּמִים הָהֵם בָּא לְשָׂלוֹנִיקִי נַעַר יָתוֹם, שָׁהָיָה מִתְהַלֵּךְ בָּעִיר בְּאֵין מוֹדָע וְגוֹאֵל וְגַם מִחְיָה לֹא מָצָא לְחַיּוֹת אֶת נַפְשׁוֹ. רָאָהוּ הָרַב בְּבֵית־הַמִּדְרָשׁ וְנִכְנַס עִמּוֹ בִּדְבָרִים, אָמַר לוֹ: בּוֹא לְבֵיתִי וּתְשָׁרֵת לְפָנַי בְּצֵאתִי וּבְבוֹאִי.
שָׂמַח הַנַּעַר הַיָּתוֹם, שֶׁנִזְּדַמֵּן לוֹ מָקוֹם טוֹב בְּבֵית הָרַב, וְהָיָה עוֹבֵד אֶת אֲדוֹנָיו הָרַב בֶּאֱמוּנָה וּבְאַהֲבָה וְהָיָה מִזְדָרֵז לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ בְּטֶרֶם יִשְׁאַל.
וְשֵׁם הַנַּעַר מָרְדְכַי, אֵינוֹ יוֹדֵע אֶת הָעִיר בָּהּ נוֹלַד וּבָהּ מֵתוּ אָבִיו וְאִמּוֹ, כִּי יָצָא לִנְדוּדָיו בּעוֹדֶנּוּ יֶלֶד קָטָן וּבִנְדוּדָיו שָׁכַח אֶת מוֹצָאוֹ.
כְּשֶׁרָאָה הָרַב אֶת מָרְדְכַי מְשָׁרְתוֹ שֶׁאֵינוֹ יוֹדֵע לְהִתְפַּלֵּל, אָמַר לְלַמְּדוֹ קְרִיאָה בַּסִּדּוּר וּפֵרוּשׁ הַמִּלּוֹת, אַךְ מָרְדְכַי לֹא הִשִּׂיג מְאוּמָה מִכָּל מַה שֶּׁלִּמְּדוֹ אֲדוֹנָיו הָרַב וְהָיָה מְעַרְבֵּב אֶת הָאוֹתִיּוֹת וְשׁוֹכֵחַ בְּכָל יוֹם מַה שֶּׁלָּמַד אֶתְמוֹל. הִצְטָעֵר הָרַב עַל מְשָׁרְתוֹ, שֶׁנִּגְזַר עָלָיו לְהִשָּׁאֵר כָּל יָמָיו עַם־הָאָרֶץ, וְגַם מָרְדְכַי הִצְטָעֵר עַל כֹּבֶד מֹחוֹ וְהָיָה בּוֹכֶה בַּמִּסְתָּרִים.
איור: הנריק הכטקופף
רָאֲתָה אֶסְתֵּר אֶת צַעַר שְׁנֵיהֶם וְאָמְרָה לְאָבִיהָ: יָבוֹא מָרְדְּכַי אֵלַי וַאֲנִי אֲלַמְּדֵהוּ סֵפֶר.
שָׂחַק אָבִיהָ וְאָמַר: נָקֵל לְלַמֵּד אֶת הַדֹּב רִקּוּד מִלְּלַמֵּד אוֹתוֹ אָלֶף־בֵּית.
אָמְרָה אֶסְתֵּר: אֲנַסֶּה, אוּלַי יַעֲלֶה בְּיָדִי.
וּמָרְדְכַי בָּא לִלְמֹד מִפִּי אֶסְתֵּר. אַחֲרֵי יוֹם אֶחָד יָדַע אֶת כָּל הָאוֹתִיּוֹת, אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יָמִים יָדַע לִקְרֹא בִּנְקֻדּוֹת, אַחֲרֵי חֹדֶשׁ יָדַע לְהִתְפַּלֵּל בַּסִּדּוּר, וְאַחֲרֵי שְׁלֹשָׁה חֳדָשִׁים הֵבִין פֵּרוּשׁ הַמִּלּוֹת. אַחַר כָּךְ לִמְּדָה אוֹתוֹ מִקְרָא וּמִשְׁנָה וּגְמָרָא. וְהַנַּעַר שָׁקַד עַל לִמּוּדוֹ וְהָיָה עוֹשֶׂה לֵילוֹת כְּיָמִים וְחוֹזֵר עַל מִשְׁנָתוֹ, עַד שֶׁהָיָה מֵבִין מְעַט בִּגְמָרָא וּבִמְפָרְשִׁים. אָז בָּא לִלְמֹד יַחַד עִם הַתַּלְמִידִים בִּישִׁיבַת הָרַב, וְהַכֹּל מִתְפַּלְּאִים עַל הַגְּדוֹלוֹת שֶׁעָשְׂתָה אֶסְתֵּר בַּנַּעַר הַיָּתוֹם.
וּבְאַחַד הַלֵּילוֹת בָּאָה אְסְתֵּר אֶל חֲדַר אָבִיהָ, וְהוּא יוֹשֵׁב יְחִידִי וְהוֹגֶה בַּתּוֹרָה, עָמְדָה עַל מִפְתַּן הַחֶדֶר וְאָמְרָה: אָבִי מוֹרִי, דָבָר לִי אֵלֶיךָ.
אָמַר לָהּ: שַׁאֲלִי, בִּתִּי, חֲלָלוֹ שֶׁל עוֹלָם.
אָמַר לוֹ: נַפְשִׁי חָשְׁקָה בְּמָרְדְכַי שֶׁלִּמַּדְתִּיו תּוֹרָה.
נִתְחַלְחֵל רַבִּי שִׂמְחָה וְקָרָא: אַתְּ, הַבַּת הַטּוֹבָה לִי מֵעֲשָׂרָה בָּנִים, אַתְּ תִּרְצִי לִהְיוֹת לְנַעַר שֶׁאֵין אִישׁ יוֹדֵעַ מוֹצָאוֹ, שֶׁמֹּחוֹ כָּבֵד וְרַק בְּקֹשִׁי רַב לָמַד מְעַט תּוֹרָה, וְזֶה אַחֲרֵי שֶׁמֵּאַנְתְּ לִהְיוֹת לִבְנֵי טוֹבִים, בַּחוּרִים מְצֻיָּנִים בְּיִחוּס וּבְתוֹרָה וּבְעֹשֶׁר? אַל בִּתִּי, אַל תָּבִיאִי יָגוֹן עַל שֵׂיבָתִי.
קָרָא לְאִשְׁתּוֹ וְסִפֶּר לָהּ דִבְרֵי בִּתָּם, וְגַם הָרַבָּנִית מִחֲתָה בִּידֵי בִּתָּהּ לִהְיוֹת לַבָּחוּר הַזָּר וְהַמְּשֻׁלָּח. אָמְרָה הָאֵם: עַיִן אַחַת לִי בְּרֹאשִׁי וְאֶתֵּן אוֹתָהּ לְבֶן בְּלִי שֵׁם, גֵר גָרוּר, מְשָׁרֵת שֶׁלָּמַד בְּקֹשִׁי קְרִיאָה בְּסֵפֶר? טוֹב מוֹתִי מֵרְאוֹת בְּחַיַּי כָּךְ!
וְאֶסְתֵּר עוֹמֶדֶת עַל דַעְתָּהּ: אִם לֹא תִתְּנוּ לִי אֶת מָרְדְכַי, אֵשֵׁב בִּבְתוּלַי עַד קִבְרִי.
נִצְטָעֲרוּ הַהוֹרִים צַעַר רַב וְלֹא יָדְעוּ מַה יַעֲשׂוּ לְבִתָּם, שֶׁנִּכְנְסָה בָּהּ, רַחֲמָנָא לִצְלָן, רוּחַ שְׁטוּת. חָשַׁב הָרַב הַרְבֵּה בַּדָּבָר עַד שֶׁמָּצָא תַּחְבּוּלָה, קָרָא לְמָרְדְכַי בַּסֵּתֶר וְאָמַר לוֹ: הִנֵּה לְךָ צְרוֹר כֶּסֶף. לֵךְ בַּסְּפִינָה הַיּוֹצֵאת הַלַּיְלָה לִמְדִינָה פְּלוֹנִית, שָׁם תֵּשֵׁב וְתִלְמַד בַּיְשִׁיבָה הַגְּדוֹלָה, שֶׁאֲנִי נוֹתֵן לְךָ אִגֶּרֶת מְלִיצָה אֶל רֹאשָׁהּ, וְלֹא תִכְתֹּב לִי מִשָּׁם לְעוֹלָם וְלֹא תוֹדִיעֵנִי דָבָר וַחֲצִי דָבָר. וְלֹא דָבָר רֵיק הוּא, שֶׁכָּךְ הֶרְאוּנִי מִן הַשָּׁמַיִם, וְאִם תַּעֲבֹר עַל מִצְוָתִי וְתִפְנֶה אֵלַי בְּכֹה אוֹ בְּכֹה – אַתָּה מִתְחַיֵּב בְּנַפְשְׁךָ וְגַם לִי יֵרַע בִּגְלָלְךָ.
שָׁמַע מָרְדְכַי בְּקוֹל רַבּוֹ, נָטַל אֶת צְרוֹר הַכֶּסֶף וְהָאִגֶּרֶת וְלָקַח מָקוֹם בַּסְּפִינָה וְיָרַד בָּהּ לָבוֹא לְאוֹתָהּ מְדִינָה. וְהוּא לֹא יָדַע כִּי אֶסְתֵּר אֲהֵבַתּוּ, אֲבָל הוּא אֲהֵבָהּ בְּלִבּוֹ אַהֲבָה עַזָּה, אַךְ לֹא הֵעֵז לְהַרְהֵר בַּדָּבָר, כִּי רָאָה אוֹתָהּ רְחוֹקָה מִמֶּנּוּ כִּרְחוֹק הַשֶּׁמֶשׁ מִן הָאָרֶץ.
וּבַבֹּקֶר יָצָא הַקּוֹל בַּיְשִׁיבָה: מָרְדְכַי בָּרַח וְאֵינֶנּוּ.
שָׁמְעָה אֶסְתֵּר וּבָאָה חֶדֶר בְּתוֹךְ חֶדֶר, וְהָיְתָה בּוֹכָה וּמִתְאַבֶּלֶת עַל אֲהוּבָהּ כִּי אֵינֶנּוּ, מֵאֲנָה הִנָּחֵם, וְלֹא יָצְאָה מֵחֶדְרָהּ כִּי־אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.
וּמָרְדְכַי הִפְלִיג בַּסְּפִינָה בְּלַיְלָה שֶׁכֻּלּוֹ אוֹר יָרֵחַ וְכוֹכָבִים וְהַיָּם כְּמֵי מְנוּחוֹת, וְגַם בַּבֹּקֶר זָרְחָה הַחַמָּה עַל פְּנֵי הַמַּיִם הַשּׁוֹקְטִים. אֲבָל בִּהְיוֹתָם בְּלֵב הַיָּם קָמָה סְעָרָה גְדוֹלָה וְהַגַּלִּים הוֹצִיאוּ אֶת הַסְּפִינָה מִידֵי הַחוֹבְלִים וְלֹא יָכְלוּ לְהַטּוֹתָהּ לְחֶפְצָם. וְהַגַּלִּים טִלְטְלוּ אֶת הַסְּפִינָה וּנְשָׂאוּהָ הַרְחֵק, עַד שֶׁהֱבִיאוּהָ לְחוֹף רָחוֹק, בִּלְתִּי נוֹדָע לָהֶם מִתְּמוֹל שִׁלְשׁוֹם, וֶהֱטִילוּהָ עַל שִׂרְטוֹן שֶׁל חוֹל. וּכְשֶׁשָּׁכַךְ הַיָּם מִזַּעְפּוֹ בָּאוּ יוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הַהִיא וְתָפְסוּ אֶת הַסְּפִינָה וְכָל מַה שֶׁבְּתוֹכָהּ.
וְיוֹשְׁבֵי הָאָרֶץ הָיוּ עוֹבְדֵי אֱלִילִים וֶאֱלָהוּתָם הַשֶּׁמֶשׁ בַּמָּרוֹם. בְּחֹדֶשׁ תַּמּוּז, עִם גְבוּרַת הַשֶּׁמֶשׁ, הָיוּ זוֹבְחִים לָהּ מֵאָה פָּרִים וְזוֹרְקִים אֶת דָמָם כְּלַפֵּי מַעְלָה. אַחַר־כָּךְ הָיוּ מִתְפַּשְּׁטִים עֵירֻמִּים וּמוֹשְׁחִים אֶת בְּשָׂרָם בַּדָּם, מַבְעִירִים מְדוּרָה גְדוֹלָה בַּשָּׂדֶה כְּדֵי לִשְׂרֹף אֶת הַבָּשָׂר עוֹלָה כָּלִיל לַשֶּׁמֶשׁ, וְהֵם רוֹקְדִים מְגֹאָלִים בַּדָּם מִסָּבִיב לַמְּדוּרָה, עַד כִּי שָׁקְעָה הַלֶּהָבָה וְהֵם נָפְלוּ לָאָרֶץ כִּפְגָרִים מֵתִים. זֶה מִשְׁפָּטָם מִדֵּי שָׁנָה בְּשָׁנָה. לְכָל גֶבֶר שָׁלֹש נָשִׁים וּבְמוֹת הָאָב יִירַשׁ הַבֵּן הַבְּכוֹר אֶת בֵּיתוֹ וְאֶת נָשָׁיו וְהָיוּ אֲמָהוֹת לִשְׁלֹש הַנָּשִׁים הַצְּעִירוֹת אֲשֶׁר נָשָׂא לוֹ. הַנָּשִׁים וְהַטַּף נִשְׁאָרִים לִשְׁמֹר עַל עֶדְרֵי הַצֹּאן וְהַבָּקָר, כִּי רַב הַמִּקְנֶה אֲשֶׁר לָהֶם, וְהַמִּרְעֶה טוֹב וְדָשֵׁן, וְהַגְּבָרִים יוֹרְדִים בְּצִנּוֹתֵיהֶם בַּיָּם לִשְׁלֹל שָׁלָל מִן הַסְּפִינוֹת הָעוֹבְרוֹת שָׁם, וְאֶת שְׁלָלָם יָבִיאוּ הַבַּיְתָה וִיחַלְּקוּהוּ בֵּינֵיהֶם חֵלֶק כְּחֵלֶק, וְהָיוּ נִזְהָרִים מְאֹד מִלְּקַפַּח אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ בְּחַלְּקָם אֶת הַשָּׁלָל. וְזֹאת הָיְתָה הַמִּדָּה הַטּוֹבָה הָאַחַת בִּידֵיהֶם.
וּמָרְדְּכַי עָבַד אֶצְלָם עַד תְּקוּפַת הַשָּׁנָה. וּבִרְאוֹתָם כִּי נַעַר טוֹב־שֵׂכֶל הוּא הֵחֵלוּ לְלַמְּדוֹ מְלֶאכֶת הַקְּרָב, לֶאֱחֹז בַּחֶרֶב וּבַמַּאֲכֶלֶת וּבְכָל כְּלֵי־הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר לָהֶם. וְכַאֲשֶׁר מְצָאוּהוּ נָכוֹן לַקְּרָב, לְקָחוּהוּ עִמָּהֶם לִשְׁלֹל שָׁלָל.
וּבְאוֹתוֹ יוֹם, כַּאֲשֶׁר יָצָא מָרְדְּכַי בַּפַּעַם הָרִאשׁוֹנָה בְּצִנָּה גְדוֹלָה עִם עֲשָׂרָה מִן הַשּׁוֹדְדִים, נִקְרְתָה לִפְנֵיהֶם סְפִינָה גְדוֹלָה אֲשֶׁר עָמְדָה מִשּׁוּט, כִּי מַלָּחֶיהָ הוֹרִידוּ אֶת מִפְרָשֶׂיהָ לְתַקְּנָם. נָפְלוּ הַשּׁוֹדְדִים עַל הַסְּפִינָה לָבֹז בַּז, אַךְ בַּסְּפִינָה נָסְעוּ אַנְשֵׁי־מִלְחָמָה, שֶׁהִפְלִיגוּ מֵאֶרֶץ כּוּשׁ לְהִתְנַפֵּל עַל מְדִינָה אַחֶרֶת, וְעִמָּהֶם נֶשֶׁק טוֹב לָרֹב. עַד מְהֵרָה גָּבְרוּ אַנְשֵׁי הַסְּפִינָה עַל הַשּׁוֹדְדִים הַמְּעַטִּים, אֶת רֻבָּם הָרְגוּ וְהִשְׁלִיכוּם הַיָּמָּה, וְרַק מְתֵי מִסְפָּר, וּבְתוֹכָם הַנַּעַר מָרְדְּכַי, לָקְחוּ אִתָּם לִהְיוֹת לָהֶם לַעֲבָדִים.
אַחֲרֵי שָׁבוּעַ יָמִים בָּאָה הַסְּפִינָה לְאֶרֶץ כּוּשׁ וְשָׁם נָתְנוּ אֶת הַשְּׁבוּיִים בִּידֵי הַקָּדִי, הוּא שׁוֹפֵט הָאָרֶץ הַהִיא. וּמָרְדְּכַי נָשָׂא חֵן מִלִּפְנֵי הַקָּדִי וַיְלַמְּדֵהוּ אֶת לְשׁוֹן עַם הָאָרֶץ וְאֶת כְּתָבָהּ, עַד כִּי לָאַחֲרוֹנָה עָשָׂהוּ סוֹפֵר בֵּית־הַמִּשְׁפָּט וְגַם שָׁאַל בַּעֲצָתוֹ, כִּי חָכָם וְנָבוֹן הָיָה מָרְדְּכַי וְיוֹדֵעַ דְבַר דָּת וָדִין, כִּי זָכַר אֶת הַתּוֹרָה אֲשֶׁר לָמַד מִפִּי אֶסְתֵּר בַּת הָרַב.
וּבְרֹב הַיָּמִים שְׁאֵלוֹ הַקָּדִי, אֵי מִזֶּה בָּא וּבֶן אֵיזֶה עַם הוּא.
אָמַר לוֹ מָרְדְּכַי: מֵאֶרֶץ הָעִבְרִים אֲנִי וְנִשְׁבֵּיתִי בִּהְיוֹתִי בַּסְּפִינָה בְּדַרְכִּי לִמְדִינָה פְּלוֹנִית, כְּדֵי לִלְמֹד שָׁם תּוֹרַת אֵל חַי.
אָמַר לוֹ הַקָּדִי: הִשָּׁמֵר לְנַפְשְׁךָ וְאַל תְּגַלֶּה לְאִישׁ מִי אַתָּה, כִּי לְפִי חֻקֵּי אַרְצֵנוּ אָסוּר לְאִישׁ עִבְרִי לִדְרֹךְ עַל אַדְמָתֵנוּ.
איור: הנריק הכטקופף
וּמִנְהָג הָיָה בָּאָרֶץ הַהִיא, כִּי בְּהַגִּיעַ הַקָּדִי שׁוֹפֵט הָעָם לְזִקְנָה הָיוּ כּוֹלְאִים אוֹתוֹ בַּמְּעָרָה אֲשֶׁר בָּהָר עַד שֶׁיָּמוּת שָׁם וּמְמַנִּים אַחֵר בִּמְקוֹמוֹ.
וּכְשֶׁמָּלְאוּ לַקָּדִי הֶחָסִיד שִׁבְעִים שָׁנָה בָּאוּ רָאשֵׁי הָעָם לְבֵיתוֹ, פָּשְׁטוּ אֶת אַדֶּרֶת־הַשָּׁנִי אֲשֶׁר לָבַש כְּדֵי לְהוֹלִיכוֹ אֶל הַמְּעָרָה, כַּמִּשְׁפָּט.
הַקָּדִי קִבֵּל אֶת הַגְּזֵרָה בִּמְנוּחָה, אַךְ לִפְנֵי צֵאתוֹ לַדֶּרֶךְ פָּנָה אֶל רָאשֵׁי הָעָם וְכֹה הָיָה דְבָרוֹ: אַתֶּם יְדַעְתֶּם אֶת אֲשֶׁר עָבַדְתִּי אֶתְכֶם בֶּאֱמוּנָה, לֹא עָשַׁקְתִּי וְלֹא רַצּוֹתִי אִישׁ, צֶדֶק צֶדֶק רָדַפְתִּי וְאֵין אִישׁ אֲשְֶׁר יוּכַל לֵאמֹר, כִּי עִוַּתִּי דִינוֹ, וְעַתָּה בְּבוֹא עִתִּי אֲנִי הוֹלֵךְ בְּלִי נֶפֶשׁ מָרָה אֶל הַמָּקוֹם אֲשֶׁר נוֹעַד עַל פִּי הַחֹק לְכָל שׁוֹפֵט בְּאַרְצֵנוּ, אֲבָל בְּטֶרֶם אֵלֵךְ מִכֶּם לִבְלִי שׁוּב שְׁאֵלָה אַחַת לִי אוֹתָהּ אֲבַקֵשׁ, אַל תָּשִׁיבוּ אֶת פָּנַי.
נִכְמַר לֵב הָאֲנָשִׁים עַל שׁוֹפְטָם הֶחָסִיד וְקָרְאוּ קוֹל אֶחָד: בַּקֵּשׁ וְעָשֹה נַעֲשֶׂה.
אָמַר הַקָּדִי: אִם מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֵיכֶם, שִׁלְחוּ עִמִּי אֶת הַנַּעַר הַזֶּה וְהָיָה עִמִּי בַּמְּעָרָה.
שָׁמְעוּ הַשָּׂרִים כֵּן תָּמָהוּ: הַשׁוֹפֵט צֶדֶק לֹא יַעֲשֶׂה מִשְׁפָּט? מַה חֶטְאוֹ שֶׁל הַנַּעַר הָרַךְ, כִּי נִשְׁלָחֵהוּ לִמְקוֹם גְזֵרָה וּשְׁנוֹתָיו לֹא הִגִּיעוּ לִשְׁלִישׁ שְׁנוֹתֶיךָ?
אַךְ הַקָּדִי שָׁנָה אֶת בַּקָּשָׁתוֹ: אַל תַּחְשְׂכוּ מִמֶּנִי אֶת הַנַּעַר. נַפְשִׁי בִּשְׁאֵלָתִי.
וְלֹא יָכְלוּ לְסָרֵב לוֹ. הֵבִיאוּ אֶת הַזָּקֵן עִם הַנַּעַר אֶל הַמְּעָרָה, נָתְנוּ לָהֶם צֵדָה לְיָמִים רַבִּים, וְאֶת פִּי הַמְּעָרָה סָתְמוּ בְּאֶבֶן גְדוֹלָה.
שְׁלֹשֶׁת יָמִים יָשְׁבוּ הַשְּׁנַיִם בַּמְּעָרָה וְהֵיטִיבוּ אֶת לִבָּם בְּמַאֲכָל וּבְמִשְׁתֶּה, וּבַיּוֹם הַרְבִיעִי קָצָה נַפְשָׁם בָּאֹכֶל, עֶצֶב וּפַחַד בָּא בְּלבָּם וְהָיוּ יוֹשְׁבִים מַשְׁמִימִים אִישׁ מוּל רֵעֵהוּ. וּבַיּוֹם הַחֲמִישִׁי אָמַר הַקָּדִי אֶל מָרְדְּכַי: יָדַעְתִּי כִּי אֱלֹהֵי הָעִבְרִים כֹּל יָכוֹל. קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת לְךָ וְעָשָׂה לְךָ נֵס וְיוֹצִיאֲךָ מִן הַבּוֹר הַזֶּה, וְחָיְתָה נַפְשִׁי בִּגְלָלְךָ.
פָּרַשׁ מָרְדְּכַי אֶל יַרְכְּתֵי הַמְּעָרָה, עָמַד וְהִתְפַּלֵּל בִּדְמָעוֹת וּבְלֵב מֻרְתָּח וְלֹא פָּסַק מִתְּפִלָּה עַד שֶׁכָּלוּ כֹּחוֹתָיו וְנָפַל עַל הָאָרֶץ כְּאִישׁ נִרְדָם.
וְלֹא יָדַע כַּמָּה שָׁכַב, אִם יָשַׁן אוֹ לֹא, עַד שֶׁנִּפְקְחוּ עֵינָיו פִּתְאֹם, וּבָאוֹר הַחִוֵּר אֲשֶׁר חָדַר מֵחַגְוֵי הָאֶבֶן אֲשֶׁר בְּפִי הַמְּעָרָה רָאָה תּוֹלַעַת קְטַנָּה וְדַקָּה זוֹחֶלֶת עַל קִיר הַסֶּלַע, וְקוֹל קוֹרֵא בְּאָזְנָיו: קַח אֶת תּוֹלַעַת הַשָּׁמִיר וְהַנַּח אוֹתָהּ עַל הָאֶבֶן הַסּוֹגֶרֶת אֶת הַמְּעָרָה וְתִבָּקַע הָאֶבֶן וְיָצָאתָ מֵאֲפֵלָה לְאוֹרָה. עָמַד מָרְדְכַי עַל בִּרְכָּיו וְהֵסִיר בִּזְהִירוּת אֶת הַתּוֹלַעַת מֵעַל הַקִּיר, אַחַר קָם וְהָלַךְ אֶל הָאֶבֶן, הִנִּיחָהּ עַל הָאֶבֶן בַּתָּוֶךְ וּמִיַּד נִשְׁמַע קוֹל נֵפֶץ, וְסֶדֶק רָחָב כְּרֹחַב גוּף אָדָם נִבְעָה בָּאֶבֶן וְזֶרֶם אוֹר פְָּרַץ בַּעֲדוֹ פְּנִימָה. קָרָא לַקָּדִי וְיַחַד יָצְאוּ שְׂמֵחִים לַאֲוִיר הָעוֹלָם.
הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם בְּשָׂדוֹת וּבַעֲרָבוֹת, עַד שֶׁהִגִּיעוּ אֶל חוֹף וְנָמֵל. וּבַנָּמֵל עָגְנָה סְפִינָה שֶׁעָמְדָה לְהַפְלִיג לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה.
בָּאוּ שְׁנֵיהֶם בַּסְּפִינָה לָלֶכֶת לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה. וְכָל הַדֶּרֶךְ לֹא פָּסַק הַקָּדִי הַזָּקֵן מִלְּהַלֵּל וּלְשַׁבֵּחַ אֶת אֱלֹהֵי מָרְדְכַי אֲשֶׁר עַיִן בְּעַיִן רָאָה אֶת כֹּחוֹ וְחַסְדוֹ עִם יְרֵאָיו. וְגַם נֵדֶר נָדַר, אֲשֶׁר בְּבוֹאוֹ בְּשָׁלוֹם לַיַּבָּשָׁה יִהְיֶה לוֹ אֱלֹהֵי מָרְדְכַי לֵאלֹהִים.
עָבְרוּ שָׁלֹש שָׁנִים מִיּוֹם שֶׁמָרְדְּכַי הִפְלִיג בַּסְּפִינָה מִנְּמַל שָׂלוֹנִיקִי. אֶסְתֵּר לֹא פָּסְקָה מִבְּכִי עַל בְּחִירָהּ אֲשֶׁר נֶעְלַם וְאֵינֶנּוּ. אַךְ הַדְּמָעוֹת לֹא פָּגְמוּ בְּיָפְיָהּ, וְנַהֲפוֹךְ הוּא, כִּי עוֹד הוֹסִיף לָהּ לִוְיַת חֵן, וַתְּהִי כְּבַת מַלְכָּה עֲצוּבָה, כָּל רוֹאֶיהָ לֹא שָׂבְעוּ אֶת מַרְאֵה פָּנֶיהָ.
וַיָּבוֹא לְשָׂלוֹנִיקִי פְֶּחָה חָדָשׁ, שָׁלוּחַ מֵעִיר הַבִּירָה סְטַמְבּוּל, לִמְשֹׁל בָּעִיר. כָּל נִכְבַּדֵּי הָעֵדוֹת בָּאוּ לְהַקְבִּיל אֶת פְּנֵי מוֹשְׁלָם הֶחָדָשׁ וְלִבָּם נוֹקְפָם, כִּי לֹא יָדְעוּ אִם נְדִיב־לֵב הוּא הָאִישׁ אוֹ אַבִּיר־לֵב וְאַכְזָר. אַךְ אָמוֹר אָמְרוּ: נְקַדֵּם אֶת פָּנָיו בְּפַת וָמֶלַח, כַּמִּנְהָג, אוּלַי יַטֶּה לָנוּ חֶסֶד.
וּבְאַחַד הַיָּמִים הַקְּרוֹבִים יָצָא הַפֶּחָה עִם שׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ לִרְאוֹת בְּמוֹסְדֵי הָעִיר, וַיָּבוֹא גַם אֶל בֵּית הָרַב. וְהָרַב נָהַג בּוֹ כְּבוֹד מוֹשְׁלִים, פִּנָּה לוֹ אֶת כִּסְאוֹ וְדִבֶּר עַל לִבּוֹ לְהֵיטִיב עִם בְּנֵי עֲדָתוֹ הַנֶּאֱמָנִים לַשִּׁלְטוֹן מֵאָז בָּאוּ מִסְּפָרַד לַחֲסוֹת בְּצִלּוֹ.
נִכְנְסָה גַם הָרַבָּנִית וּבִתָּהּ לְבָרֵךְ אֶת הָאוֹרֵחַ הַשָּׂר. יְפִי הַנַּעֲרָה הִכָּה אֶת עֵינֵי הַפֶּחָה בִּקְסָמִים. הוּא נִסָּה לְדַבֵּר עִמָּהּ, וּלְמַרְבֵּה תִּמְהוֹנוֹ מְצָאָהּ טוֹבַת־טַעַם וּמַשְׂכֶּלֶת בְּכָל מַדָּע וּמְלֶאכֶת מַחֲשֶׁבֶת. וְהַפֶּחָה לֹא יָכֹל לָמוּשׁ מִן הַבַּיִת וְיָשַׁב שָׁם שָׁעוֹת מִסְפָּר, עַד כִּי תָּמְהוּ הַשּׁוֹמְרִים הַסּוֹבְבִים בַּחוּץ, מְחַכִּים לַאֲדוֹנֵיהֶם.
וְגַם בְּבוֹא הַפֶּחָה אֶל אַרְמוֹנוֹ לֹא סָרָה מֵעֵינָיו דְמוּת הַנַּעֲרָה וְהָיָה הוֹגֶה בָּהּ יוֹמָם וָלָיְלָה. וּמֵרֹב הֲגוֹתוֹ בַּנַּעֲרָה לֹא שָׁמַר אֶת מִשְׁמֶרֶת עֲבוֹדָתוֹ וְהָיָה מְמַהֵר לָצֵאת וּמְאַחֵר לָבוֹא, רָזוֹן שֻׁלַּח בִּבְשָׂרוֹ וְעֵינָיו בָּעֲרוּ בְּאֵשׁ זָרָה.
וְאֶחַד מִשּׁוֹמְרֵי רֹאשׁוֹ, אִישׁ זָקֵן וְנֶאֱמַן־רוּחַ, בִּהְיוֹתוֹ עִמּוֹ לְבַדּוֹ בַּחֶדֶר, נִגַּשׁ אֵלָיו וּשְׁאֵלוֹ: מַה לְּךָ, הַשָּׂר, כִּי תִּתְהַלֵּךְ כְּמוֹ צֵל?
וְהַפֶּחָה הִבִּיט רֶגַע אֶל עֵינֵי הָאִישׁ וְאֶל שֵׁיבַת שְׂעָרוֹ. אַחַר עָנָה וְאָמַר: בַּת הָרַב הַיְּהוּדִי אֲשֶׁר הָיִיתִי בְּבֵיתוֹ שָׁבְתָה אֶת לִבִּי וּמֵאָז לֹא אֵדַע אֶת נַפְשִׁי. אִם לֹא תִהְיֶה לִי הַנַּעֲרָה – וָמַתִּי, אוֹ כִּי אֶרְצַח אֶת אָבִיהָ וְאִמָּהּ וְאֶקָּחֶנָּה לִי בְּחֶזְקַת הַיָּד. עָנָה הַשּׁוֹמֵר וְאָמַר: קָשׁוֹת יִסֵּר אַלְלַהּ אֶת אֲדוֹנִי הַפֶּחָה. צַו וִינַסֶּה עַבְדְךָ לְדַבֵּר עַל לֵב אָבִיהָ, וַאֲנִי יְדַעְתִּיו מִנַּעֲרוּתוֹ, אוּלַי יִתְּנֶנָּה לְךָ.
אָמַר לוֹ הַפֶּחָה: יָדַעְתִּי אֶת קְשִׁי עָרְפָּם שֶׁל עַם הַיְּהוּדִים וְאֶת נֶאֱמָנוּתָם לְדַת אֲבוֹתֵיהֶם. הָרַב יִבְחַר לָמוּת וְלֹא יִרְאֶה בְּהִלָּקַח בִּתּוֹ מִמֶּנּוּ. אַךְ נַסֵּה לְדַבֵּר אֵלָיו – וַאֲנִי כַּאֲשֶׁר אָבַדְתִּי אָבָדְתִּי.
וְהַשּׁוֹמֵר הַזָּקֵן הָיָה לְפָנִים מְשָׁרֵת בְּבֵית אֲבִי הָרַב וְהִכִּיר אֶת רַבִּי שִׂמְחָה מִנְּעוּרָיו וְגַם רֵעָה לוֹ.
בָּא הַשׁוֹמֵר בַּסֵּתֶר וְגָלָה אֶת אֹזֶן הָרַב, כִּי נֶפֶשׁ הַפֶּחָה חָשְׁקָה בְּבִתּוֹ, וְאִם רְצוֹנוֹ לְהַצִּילָהּ – יְמַהֵר לְשַׁלְחָהּ מִן הָעִיר הַרְחֵק אֲשֶׁר יָדוֹ לֹא תַשִּׂיגֶנָּה.
גָלָה הָרַב אֶת הַדָּבָר לָרַבָּנִית וַיַּחְלְטוּ שְׁנֵיהֶם לִשְׁלֹחַ אֶת אֶסְתֵּר לִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. כִּי שָׁם מוֹדָע לָהֶם, חָכָם מֵחַכְמֵי יְרוּשָׁלַיִם, לִהְיוֹת בְּבֵיתוֹ עַד כִּי יַעֲלוּ אֵלֶיהָ. וְאֶת מָרְדְכַי וַאֲשֶׁר קָרָהוּ שָׁכְחוּ.
קָרְאוּ לְאֶסְתֵּר וְאָמְרוּ לָהּ: בִּתֵּנוּ, כָּךְ וְכָךְ הַדָּבָר, אִם תֵּשְׁבִי בַּבַּיִת וְלֹא נִתְּנֵךְ לוֹ וְעָשָׂה, חָלִילָה, שְׁפָטִים בַּעֲדַת יִשְׂרָאֵל. וְעַתָּה רַק דֶרֶךְ אַחַת לְפָנֵינוּ: קוּמִי וּלְכִי לָאָרֶץ הַקְּדוֹשָׁה וְשְָׁם תֵּשְׁבִי בִּירוּשָׁלַיִם עַד כִּי שְׁנֵינוּ נָבוֹא אֵלָיִךְ.
נִבְהֲלָה הַנַּעֲרָה מִמִּשְׁמַע אָזְנֶיהָ. אַךְ מִהֲרָה לִצְרֹר אֶת חֲפָצֶיהָ וְיָצְאָה בַּלָּט מִן הָעִיר.
וּמִקֵּץ חֹדֶשׁ יָמִים בָּאָה לִירוּשָׁלַיִם, וְשָׁם קִבְּלוּהָ בְּכָבוֹד גָדוֹל, כִּי אִגֶּרֶת כָּתַב הָרַב מִשָּׂלוֹנִיקִי גַם לְמוֹדָעוֹ וְגַם לַאֲחֵרִים מִיַּקִירֵי יְרוּשָׁלַיִם עַל אוֹדוֹת בִּתּוֹ הַנּוֹסַעַת שָׁמָּה.
עַד מְהֵרָה יָצָא שְׁמָהּ בְּכָל הָעִיר, כִּי גְדוֹלָּה הִיא בַּתּוֹרָה וְכִי בְּמוֹלַדְתָּהּ הָיְתָה מְלַמֶּדֶת תּוֹרָה לְבַחוּרֵי הַיְּשִׁיבָה, בָּאוּ אֵלֶיהָ גַם מִתַּלְמִידֵי הַיְּשִׁיבוֹת בִּירוּשָׁלַיִם לָקַחַת תּוֹרָה מִפִּיהָ.
הִקְצוּ לָהּ חֶדֶר וְהִיא יָשְׁבָה שָׁם וְהַתַּלְמִידִים בַּחֶדֶר הַסָּמוּךְ, וְחוֹר נָקְבוּ בַּקִּיר שְׁבֵּין חֶדֶר לְחֶדֶר, כְּדֵי שֶׁיַּעֲבֹר בּוֹ קוֹל הַשּׁוֹאֲלִים וְקוֹל הַמְּשִׁיבָה. וּשְׁמוּעָה יָצְאָה בְּחוּצוֹת יְרוּשָׁלַיִם: לֹא הָיָה כַּפֶּלֶא הַזֶּה מִימוֹת בְּרוּרְיָה אֵשֶׁת רַבִּי מֵאִיר.
לֹא עָבְרָה שָׁנָה מִיּוֹם שֶׁהִגִּיעָה אֶסְתֵּר לִירוּשָׁלַיִם, וְגַם מָרְדְּכַי וְהַקָּדִי עִמּוֹ בָּאוּ בְּשַׁעֲרֵי עִיר הַקֹּדֶשׁ. הַקָּדִי קִיֵּם אֶת נִדְרוֹ וְנַעֲשָׂה לְגֵר צֶדֶק. וּמָרְדְכַי רַק בְּדָבָר אֶחָד חָשְׁקָה נַפְשׁוֹ – לִלְמֹד תּוֹרָה. וּבְשָׁמְעוֹ עַל הַבְּתוּלָה הָרַבָּנִית הַמַּפְלִיאָה לְלַמֵּד תּוֹרָה לְבַחוּרֵי יִשְׂרָאֵל, בָּא גַם הוּא לִשְׁמֹעַ אֶת לִקְחָהּ. מָרְדְּכַי שָׁמַע אֶת קוֹל הַנַּעֲרָה וְלִבּוֹ הִתְפָּעֵם בְּקִרְבּוֹ. אַךְ לֹא קָם בּוֹ הָרוּחַ לַחְשֹׁב אֶת הַמַּחֲשָׁבָה עַד תֻּמָּהּ. וּבְאַחַד הַיָּמִים הִתְנַצְּחוּ הַתַּלְמִידִים וּמוֹרָתָם בַּהֲלָכָה, וְגַם מָרְדְּכַי נָשָׂא אֶת קוֹלֹו בְּדַבְּרוֹ. הִכִּירָה אֶסְתֵּר אֶת קוֹל מָרְדְּכַי, פָּג לִבָּהּ וְלֹא יָכְלָה לְסַיֵּם אֶת הַשִּׁעוּר. אָמְרָה כִּי תְּקָפַתָּה חֻלְשָׁה, וְהָלְכָה לְבֵיתָהּ.
לְמָחָר שָׁלְחָה אֶת הָאִשָּׁה הַמְשָׁרֶתֶת לִשְׁאֹל אֶת הַבַּחוּרִים, אִם אֵין בֵּינֵיהֶם אֶחָד וּשְׁמוֹ מָרְדְכַי, וְאִם כֵּן הוּא יָבוֹא נָא אֶל בֵּיתָהּ, כִּי דָבָר לָהּ אֵלָיו. וְלֹא הָיָה בֵּינֵיהֶם כִּי אִם מָרְדְּכַי אֲשֶׁר בָּא מִקָּרוֹב וְלֹא יָדְעוּ מֵאַיִן.
הָלַךְ מָרְדְכַי אֶל בֵּית הָרַבָּנִית. וַיְהִי אַךְ פָּתַח אֶת הַדֶּלֶת לָבוֹא הַחַדְרָה, וְהִנֵּה אֶסְתֵּר אֲהוּבַת לִבּוֹ לְפָנָיו.
שָׂמְחוּ שְׁנֵיהֶם שִׂמְחָה גְדוֹלָה וְנָפְלוּ אִישׁ עַל צַוְּארֵי רֵעֵהוּ, גַם בָּכוּ הַרְבֵּה בֶּכֶה.
וּבְִאוֹתוֹ יוֹם הִגִּיעוּ גַם אֲבוֹת אֶסְתֵּר לִירוּשָׁלַיִם.
אָמְרָה לָהֶם אֶסְתֵּר: רְאוּ, אֱלֹהִים הֱבִיאֲכֶם לְבָרֵךְ אֶת אֵרוּסַי עִם מָרְדְכַי בְּחִירִי. הִנֵּה הוּא לִפְנֵיכֶם.
הִבִּיט הָרַב אֶל שְׁנֵיהֶם וְשָׁתַק. עֵינָיו נִמְלְאוּ דְמָעוֹת, נִעְנַע רֹאשׁוֹ וְאָמַר: מֵהַשֵּׁם יָצָא הַדָּבָר, וְאָנוּ, הַכְּסִילִים, אָמַרְנוּ לַמְרוֹת אֶת פִּיו יִתְבָּרַךְ.
בֵּרְכוּ הָאָבוֹת אֶת שְׁנֵי בְּנֵיהֶם.
וְזִקְנֵי יְרוּשָׁלַיִם מְסַפְּרִים עַד הַיּוֹם הַזֶּה: מֵעוֹלָם לֹא רָאֲתָה יְרוּשָׁלַיִם חֲתֻנָּה כַּחֲתֻנַּת אֶסְתֵּר וּמָרְדְכַי הַנֶּאֱהָבִים וְהַנְּעִימִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות