רקע
אמנון שמוש
להיות חלבּי

בשתי מלים ניכר יהודי חלבּי שתי מלים בסיסיות ועסיסיות, שהוא ורק הוא ישתמש בהן: מה שלומך? ושומר מצוות.

כל ערבי וכל יהודי דובר ערבית ישאל כיף חאלאכּ. היהודי החלבי שואל אִש־לונכּ, שפירושו המילולי מה צבעך. ההנחה הנסתרת היא שצבעך, צבע פניך, מעיד על שלומך. מלת מפתח זו “מה שלומך” ותגובת האיש הנשאל יעידו כאלף עדים אם אכן חלבי הוא.

מלה שניה, מורכבת יותר, היא נאס מלאח. נאס פירושו אנשים. מלאח פירושו טובים.

ההנחה הנסתרת היא שאנשים טובים הם שומרי מצוות. המעניין הוא שחלבים יאמרו לא רק אנחנו נאסמלאח, אלא גם הוא נאסמלאח והיא נאסמלאח, כאילו אין יחיד ורבים בענייני אמונה. ונדמה לי שאין מחמאה גדולה מזו שיתארו אותך כנאסמלאח.

שְלוֹנאכּ מקוצר עדיין שולט בעיר חלב (ראה דיווחו של רון בן ישי מסוף 2007) ואף נזל לערים אחרות באזור. נאסמלאח נדד עם היהודים לארצות הים.

פתחתי במלים יהודי חלבי, כאילו המושג מובן מאליו. יהודי חלבי אינו בהכרח יהודי שנולד בחלב. אולי אחד ממאה מאלה שיאמרו לך שהם יהודים חלבים נולדו בחלב העיר. והם הולכים ומתמעטים, מאחר שזה שנות דור לא נולד אף יהודי, ולא גדל אף יהודי בחלב העיר הגדולה.

יהודי חלבי – כך מגדר את עצמו וכך מגדירים אותו ידידיו ושכניו הוא בן למשפחה חלבית, או חלבית למחצה, כגון שמישהו נשא לאשה (בנישואין מעורבים) בת דמשק או בירות. רבים וטובים מילידי ארה"ב, מכסיקו, ברזיל, ארגנטינה, פנמה, מילנו, מנצ’סטר או קהיר – יגדירו את עצמם חלבים ויזדהו עם כל מה שזה מחייב, בדרך כלל להיות נאסמלאח ולהצליח בעסקים. ולהינשא לחלבים כמובן.

חלבים נוטים מצד אחד להצטופף ולחיות בינם לבין עצמם; לחוג חגים יחד, לצאת לחופשות ולמסעות הימורים יחד, להתפרנס ולשגשג יחד. מצד שני הם מתפזרים בכל רחבי תבל ברוח הגלובליזציה שעל גליה עלו בראשית המאה העשרים ועל התעצמותה בנו את עוצמתם הכלכלית.

לא זו בלבד שבידי בני המשפחה מצויים מטבעות שונים המאפשרים המרה ותעלולים פיננסיים בקשר מיידי וסמוי, אלא שהפיזור מאפשר לקנות כל סחורה במקום הזול ביותר על פני כדור הארץ, (כותנה או פשתן, למשל) להעבירה לבן־הדוד החי בארץ בה העבודה זולה במיוחד; ולאחר התפירה, הריקמה והעיבוד להעבירה לגיס החי בארץ עשירה צורכת־כל, כגון ארה"ב או צרפת. ההתחברות יחדיו וההתפזרות העסקית הם שני צדדים של מטבע אחד.

לאחייניתי האחת ארבעה בנים והם חיים בארבע יבשות, במקרה זה כלל לא לצרכי עסקים. גלובליות לשמה.

חלבים בקיאים בשפות רבות, בשערי מטבע, בסחר בינלאומי ובהיתרי עסקא למיניהם. החלבי שומר מצוות, כולל את מצוות המודרניזציה והגלובליזציה. שומר חומות, כל עוד הן לא מפריעות בעסקות נדל"ן ומסחר ופיננסים.

החכם החלבי היה תמיד חלבי חכם. את בניו חינך לתורה, למעשים טובים ולעסקים חובקי עולם.

חלב היא עיר ואם בישמעאל. אבל חלבי הוא לא מי שנולד בה דווקא. חלבי זו תרבות חיים. חלבי זה אופי, לטוב ולרע. לרע – אנחנו חשודים מראש בקמצנות, בחמדנות ובתחמנות. אך מה רבים הדברים החיוביים המיוחדים לנו בדין ובמסורת.

כמעט התחלתי למנות את התכונות הטובות של החלבים ולכתוב את שיר המעלות. נזכרתי בעוד מועד בפתגם “יהללך זר ולא פיך” והפסקתי.

מה נותר מהן, מן המעלות אצל חלבי שנולד במכסיקו, אצל זה שנולד בברוקלין, אצל מי שנולד בחולון – זו שאלה שאני זקן מלהשיב עליה. הגאווה על היותך חלבי שמורה עדיין אצל מרביתם.

חלבים רבים גדולו בארץ ונשאבו אל משפחותיהם באמריקה כשחיפשו בן־זוג או פקיד נאמן בעסקים בארצות נידחות. הם ולא רק הם, קשורים לארץ ומבקרים בה תכופות. המעניין הוא שבזכות דרכונים זרים כמעט כולם נוטים לבקר גם בעיר חלב עליה שמעו מאבותיהם ואבות אבותיהם.

רבים מהם מגיעים אלי נרגשים ומספרים לי על חוויותיהם בעיר האם. מציגים בפני תצלומים ומבקשים תרגומים שישנם ושאינם לשלושה מספרי (בעיקר) המדברים אל ליבם ואל חלביותם: אחותי כלה, מישל עזרא ספרא ובניו, הכתר – סיפורו של כתר ארם צובה.

זכיתי להגיע אל כל הקהילות החלביות הגדולות, בעיקר ביבשת אמריקה. רק חלום־חיי לסגור את המעגל ולבקר בחלב העיר לעת זיקנה לא התגשם פעמיים התקרבנו לאפשרות ריאלית של הגשמת החלום: בימיו האחרונים של רבין ז“ל ובימיו הראשונים של ברק, יבדל”א. רכשתי בפריס מדריכי טיולים מפורטים מעודכנים של סוריה ולבנון והכנתי רשימה של מיטב ידידי, איתם אסע באוטובוס תיירים ממעיין ברוך דרך קונייטרה לדמשק ולחלב, להראות להם את בית ילדותי. דיברתי עם רבין, עם ברק ועם פרס על שליחות עיתונאית מקרבת־לבבות, מיד עם חתימת הסכם השלום. קיבלתי מכתב רשמי מעורך “ידיעות אחרונות” השולח אותי בשליחות העיתון במשלחת העיתונאים הראשונה לסוריה. תיאמתי עם הסופר החלבי הגולה פארוק מ', שביקר אצלי בקיבוץ, לשבת איתו שבוע־שבועיים במלון “ברון” בחלב, לשוחח בינינו, להקליט את השיחות על מנת להוציא לאור ספר שלי בעברית וספר שלו בערבית, שיכיל את כל מה שייאמר בינינו. הוא גדל בשכונה סמוכה לשכונת הג’מיליה בה גדלתי, באותן השנים, והתלהב מהרעיון שלי. הוא חי באנגליה. משם שלח לי פרטים על החדרים הסמוכים שיזמין באותו מלון (15 דולר לאיש ללילה) וציפה כמוני לשלום שיבוא. גם סטודנט מוסלמי דמשקאי, שהכרתי בפריס ושהתעתד להקים קתדרה על תולדות יהדות סוריה – ציפה לבואי לחלב. הוא למד עברית ונעזר בחומר שסיפקתי לו. הוא התלבט אם להקים את מפעלו המקורי באוניברסיטה של דמשק או בזו של חלב. רק למענך – אמר לי – אני שוקל גם את חלב כאפשרות ראויה. הכנתי קובץ סיפורים – מבחר שתרגם עבורי והוציא לאור ידידי מחמוד עבאסי משפרעם – בתקוה לחלק את הספר כשי לידידי החדשים בחלב ובדמשק.

הקובץ בשם גלגלי העולם (על שם אחד הסיפורים) יצא לאור ונערם אצלי עד להזדמנות הבאה. תכננתי להביא שי לספריית האוניברסיטה החשובה בחלב את שלושת ספרי שתורגמו לערבית ויצאו לאור בשפרעם.

הכל היה מוכן, ואני הייתי יותר ממוכן, נפשית ומעשית. ההזדמנות ההיסטורית ברמה האישית והמדינית הוחמצה. אין בוכים על חלב שנשפך. בוכים מרה על חלב שהחמיץ, על שיבה לחלב שהוחמצה.

עכשיו, שכהו עיניי, גם אם אזכה ואגיע אליה, אינשאללה, לא אוכל לראות את יופיה. למזלי הוא שמור בזכרוני, בדמי ובדמיוני.

חלבּ עיר ואם לכל מי שנולד בה.

את חיבתי לחלבּ אמי ינקי עם חלב אמי

אני עדיין חולם על היום שאשוב להתהלך בשווקיה, שם היה לאבי כוך, בו עיצב ורקם פרוכות בחוטי כסף וזהב.

איזה חלבי לא יסיים את מאמרו במילים כסף וזהב. כן ירבו.


מעין ברוך, נובמבר 2007


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49287 יצירות מאת 2722 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!