א. מלךְ הבשׁן 🔗
ר' שמעון פתח ואמר:
כתיב “אמר ר' מבשן אשיב, אשיב ממצולות ים”1 – עלינו לשים לבנו לאִמרות הקדוש ברוך הוא, שכל דבריו דברי אמת ואמונה רבה, וכיון שהוא אמר דבר, הכל נעשה, והוא אומר לכמה שנים ולכמה עִתים2, כפי גדֻלתו, שכל העולמות מלאים כבודו, כך הם דבריו. לא כך בר נש, שהוא זָעיר3 וכל דבריו הם לפי שעה. אבל על ידי תשובה ותפלה ומעשים טובים ודמעות רבות, אותו הקדוש הרב והעליון על כל העולמות מקטין אורו וקמיט4 קְדֻשתו אל בר נש, בכדי שיֵעשה רצונו. “אמר ה'” – לזמן שיבא לעורר ולהשיב מבשן כל אותם שהרגום חיות השדה ואכלו אותם. משום שיש בעולם מקום מושב של כל החיות הגדולות וההרים הרמים והרבים והטמירים אלו באלו, והערוד5 של המדבר העצום שם הוא.
עוג היה בין ערודי המדבר ושבחו גדול, משום שהיה מלך הבשן6 וכל מלכי העולם לא יכלו לעשות אתו קרב משום תקפו של בשן, ובא משה ועשה אתו קרב.
(בלק קפה ע"א).
ב. קרית סיחון 🔗
תא חזי:
בשעה שהחריבו ישראל קרית סיחון: עבר כרוז במלכות השמים:
– התכנשו7 גברים8 שליטים על שאר עמים וראו מלכות אמורי היך נחרבה!
באותה שעה כל אותם המלאכים, שהיו ממונים על שבעה עמים נקבצו ורצו להחזיר מלכות אמורי ליָשנה. כיון שראו תקפו של משה חזרו לאחוריהם. הדא הוא דכתיב: “על כן יאמרו המושׁלים: בֹאו חשבון”9 – אותם המושׁלים הממונים על העמים שנקבצו אמרו: “בֹאו חשבון!” מי הוא זה שהחריב אותה?! “תִבָנה ותִכונן עיר סיחון” כקדם ותחזור המלכות ליָשנה!
כשראו את גבורתו של משה ואת השלהבת של מלכות שמים, אמרו: “כי אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון”10. כיון דכתיב “מחשבון”, אמאי “מקרית סיחון”? הרי קרית סיחון “חשבון” היתה דכתיב: “כי חשבון עיר סיחון מלך האמורי”11, אלא שלהבת של מלכות שמים יצאה וחרבה את כל העיר בשעה שהם אמרו “תבנה ותכונן עיר סיחון”, כי הם חשבו שבגין כך יִבָּנה מושבו של האמורי12. ואז השיבוּ ואמרו: אין אנו יכולים להועיל. מאי טעמא? משום שכל הארחות והשבילים נסתמו בתקפו של הרב העליון שלהם. אם נחזור ונאמר ונזכיר “חשבון” שתִבָנה, הרי “אש יצאה מחשבון”. אם נשוב ונאמר סתם: “קרית סיחון”, הרי “להבה יצאה מקרית סיחון”. כיון שאותה שלהבת של אש שורה שם עליה, אין מי שיוכל להחזירה לישנה, שהרי מכל הצדדים אין לנו רשות להחזירה. מכאן והלאה “אוי לך מואב”13, שהרי אותו שהיה מגין עליך נשבר. ובגין כך “ויגר מואב מפני העם מאד”14; מאי “מאד”? יותר מאשר מפני המות. “כי רב הוא”15 – שהרי עד אז היה הוא רב והרב של עכשו היה זעיר, דכתיב: “הנה קטן נתתיך בעמים”16. וישראל נעשה רב תחת עשו, שנאמר בו: “ורב”17.
(שם קפה ע"א)
-
תהלים סח, כג. ↩
-
לכמה שנים ולכמה עִתים – לשנים רבות ועתים רבות. ↩
-
זָעיר – קטן. ↩
-
קמיט – מכַוֵץ, מקבץ. ↩
-
עָרוד – חמור הבר, חמור פרא. ↩
-
משום שהיה מלך הבשן – משום שהיה מלך באותו המקום של החיות הגדולות וההרים הרמים והרבים. ↩
-
התכנשו – האספו, הקבצו. ↩
-
גברים – מלאכים. ↩
-
במדבר כא, כז. ↩
-
שם, כה. ↩
-
שם, כו. ↩
-
שבגין כך יִבָנה וכו' – הם חשבו, שכאשר יאמרו “תִבָנה ותִכונן עיר סיחון” תִבָנה העיר בגלל דבריהם אלו. ↩
-
במדבר כא, כט. ↩
-
שם כב, ג. ↩
-
שם. ↩
-
עובדיה א, ב. ↩
-
בראשית כה, כג. ↩
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.