רקע
עזריאל נתן פרנק
שלש משמָרות

1

ר' חזקיה ור' יוסי ור' יהודה היו מהלכים בדרך ומדברים דברי תורה. פתאום באו אל הר אחד. אמר ר' יוסי:

– הר זה נורא הוא. נלך ולא נתעכב פה.

אמר ר' יהודה:

– אלמלי היה פה רק אחד, היה לו לירֹא, אבל אנו שלשה, וכל אחד ואחד מאתנו ראוי, שהשכינה לא תסור מאתנו.

אמר ר' יוסי:

– הא תנינן, שלא יסמוך אדם על נס?

אמר לו ר' יהודה:

– מפני המזיקים2 אין לנו לירֹא, שהרי שָנִינו, שלשלשה אין המזיקים מתראים ואינם מזיקים. מפני לסטים3 גם כן אין לנו לירֹא, כי הר זה רחוק מן הישוב ובני אדם אינם נמצאים פה ואין פה גם לסטים. אבל יש לנו לירֹא מפני חיות רעות, שהן נמצאות פה. אך אנו חבריא ויש בינינו דברי תורה והשכינה תשמור עלינו.

אמר ר' יוסי:

– ודאי הכא הוא.

אדהכי נטה השמש לערוב וראו למעלה על ההר סלע אחד. אמר ר' יהודה נלך ונעלה אל הסלע הזה, כי אני רואה שבסלע יש מערה.

עלו שמה וראו מערה בתוך הסלע ונכנסו אליה. אמר ר' יהודה:

– נחלק בינינו את הלילה לשלש המשמרות שלו וכל אחד ואחד מאתנו יעמוד על המשמר במשמרה אחת ולא נישן.

פתח ר' יהודה ודרש פסוקים שונים ואמר:

לאחר שחרב בית המקדש, כיון שמגיע הלילה אין חדוה נכנסת אל מלך מלכי המלכים, אבל בחוץ עומדים המלאכים ומזמרים, וכשהלילה מתחלק4 והתעוררות עולה ממטה למעלה5, כדין קודשא בריך הוא מעורר כל צבאות השמים לבכיה ובועט ברקיע ומזדעזעים עליונים ותחתונים ואין נחת לפניו, מלבד כשמתעוררים למטה בתורה, שאז קודשא בריך הוא וכל נשמות הצדיקים שעִמו כלם מקשיבים לקול תורה ושמחים, וכל אותם המזמרים עומדים בחוץ ואומרים שירה בשלש משמרות הלילה וכֻלם משבחים.

אמר ר' יוסי:

תא חזי: בשעה שהשמש שוקעת, אותם הכרובים העומדים במקום קֹדש הקדשים מקישים6 בכנפיהם למעלה ופורשׂים אותן ונשמע קול נגונן של כנפיהם למעלה, ואז מתחילים לנגן אותם המלאכים האומרים שירה בהתחלת הלילה. ומה השירה שהיו אומרות כנפיהם של הכרובים? – “הנה ברכו את ה' כל עבדי ה‘7. במשמרה שניה מקישים אותם הכרובים בכנפיהם למעלה ונשמע קול הנגון שלהן, ואז מתחילים לנגן אותם המלאכים, העומדים במשמרה שניה. מה השירה שהיו אומרות אז כנפי הכרובים? – "הבוטחים בה’ כהר ציון לא ימוט, לעולם ישב”8. במשמרה השלישית מקישים אותם הכרובים בכנפיהם ואומרים שירה: הללויה, הללו עבדי ה‘, הללו את שם ה’. יהי שם ה' מבֹרך מעתה ועד עולם. ממזרח שמש עד מבואו מהֻלל שם ה'"9. אז כל הכֹכבים והמזלות שברקיע פותחים ואומרים שירה, כמה דכתיב: "ברן יחד כוכבי בקר ויריעו כל בני אלהים10, וכתיב: “הללוהו כל כוכבי אור”11 – כֹכבי אור הם הכֹכבים הממונים על השירה בשעה שהבֹקר בא ואז משוררים אחריהם ישראל למטה וכבודו של הקדוש ברוך הוא עולה ממטה למעלה. ישראל למטה ביום ומלאכי עליון למעלה בלילה.

אמר ר' יהודה:

שתים עשרה השעות של הלילה מתחלקות לשלש משמרות וכמה ממונים גדולים נתמנו עליהן. כשהלילה מתחלק נצבים הממונים בשתי שורות מצד זה ובשתי שורות מצד זה ורוח עליון בא ומתיצב ביניהם, וכדין כל אותם אילנות שבגן עדן כלם פותחים שירה וקודשא בריך הוא נכנס לגן עדן ורוח צפון מתעורר בעולם וחדוה באה, ורוח זה מנשב בבשמים והם מעלים ריחות למעלה והצדיקים מתעטרים בעטרותיהם ונהנים מזיו האספקלריא המאירה. זכאים הצדיקים הזוכים לאור עליון זה! ואותו האור של האספקלריא המאירה מאיר לכל העברים וכל אחד ואחד מאותם הצדיקים נוטל את חלקו הראוי לו, כפי המעשים שעשה בעולם הזה. מקצתם מתבַיְשים מן האור שחבריהם נטלו יותר מהם. כשהלילה מתחיל לבא כמה גרדיני נמוסים מתעוררים ומשוטטים בעולם, וכשהלילה מתחלק יורד צד צפון ואוחז בלילה, עד שבאה המשמרה השלישית ואז צד דרום מתעורר, עד שבא הבֹקר ואז באים ישראל בתפלותיהם ומעלים את הלילה למעלה והוא נגנז ונוטל ברכות מראש המלך ומתברך בטל12, הנמשך ממעלה והפורש לכמה צדדים וכמה רבבות נזונים ממנו, ובו עתידים המתים לקום לתחיה. הדא הוא דכתיב: “הקיצו ורננו שֹכני עפר, כי טל אורות טלך”13 – טל מאותם האורות העליונים, המאירים למעלה.

עודם יושבים במערה, נתחלק הלילה. אמר לו ר' יהודה לר' יוסי:

– השתא רוח צפון מתעורר והלילה מתחלק. עכשו משתוקק הקדוש ברוך הוא לקולם של הצדיקים בעולם הזה הלומדים עכשו תורה, הקדוש ברוך הוא מקשיב להם. ובכן לא נפסוק לדבר דברי תורה.

ישבו ועסקו בתורה עד הבקר ואז יצאו מן המערה והלכו לדרכם.

(ויחי רל – רלג)



  1. משמָרות – חלקי הלילה; הלילה מתחלק לשלשה חלקים וכל חלק וחלק נקרא בשם “משמָרה”.  ↩

  2. מזיקים – שדים.  ↩

  3. לסטים – גזלנים.  ↩

  4. כשהלילה מתחלק – כשמגיעה חצות הלילה.  ↩

  5. התעוררות עולה ממטה למעלה – למטה, בארץ, מקוננים ב“תקון חצות” על חרבן בית המקדש.  ↩

  6. מקישים – מכים.  ↩

  7. תהלים קלד, א'.  ↩

  8. שם קכה, א.  ↩

  9. תהלים קיג א־ג.  ↩

  10. איוב לח, ז.  ↩

  11. תהלים קמח, ג.  ↩

  12. מתברך בטל – הטל יורד בלילה.  ↩

  13. ישעיה כו, יט.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47470 יצירות מאת 2638 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!