רקע
עזריאל נתן פרנק
שלש המשמרות ושלשה מחנות מלאכים

ר' אליעזר ור' יוסי היו יושבים בלילה אחד ועוסקים בתורה. אדהכי קרא התרנגול. בכה ר' אליעזר ואמר:

עד עכשו הרעיש קודשא בריך הוא שלש מאות ותשעים רקיעים ובטש בהם ובכה על חרבן בית המקדש והוריד שתי דמעות אל תוך הים הגדול וזכר את בניו מתוך בכיה. כי הלילה מתחלק בשתים עשרה השעות שלו לשלש משמרות. אם נוספות שעות על הלילה, אז השעות היתרות על שתים העשרה הן של היום ואינן נחשבות בין שעות הלילה, ושתים עשרה השעות מתחלקות לשלש משמרות, שבכל אחת ואחת מהן יש ארבע שעות, ושלשה מחנות מלאכים קדושים ממונים על שלש המשמרות.

המחנה הראשון ממונה על ארבע השעות הראשונות של הלילה ובהן הם משבחים לאלהים. ומה הם אומרים? – “לה' הארץ ומלואה, תבל ויֹשבי בה, כי הוא על ימים יסדה ועל נהרות יכוננה. מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו? נקי כפים ובר לֵבב, אשר לא נשא לשוא נפשי ולא נשבע למרמה”1 – מאי טעמא?2 משום שכאשר הלילה פורשׂ את כנפיו על העולם, אז טועמים כל בני העולם טעם מיתה ונשמותיהם יוצאות מהם לעלות למעלה, ואותם המלאכים עומדים ואומרים: “מי יעלה בהר ה'?” וכו' ובכל רקיע ורקיע עומדים כמה ממונים וכמה שרים ואת הנשמות שאינן זוכות לעלות למעלה הם דוחים לחוץ והן הולכות ומשוטטות בעולם ונוטלים אותן כמה מלאכי חבלה ומודיעים אותן3 דברי כזבים ועִתים דברי אמת ממה שיבוא בזמן קרוב. אבל נשמות הצדיקים הולכות ועולות ופותחים לפניהן את הפתחים והן עולות אל המקום הנקרא “הר ה'”, ומשם הן עולות אל המקום הנקרא “מקום קדשו”, כי שם מתראות כל הנשמות לפני אדוניהן. בשעה שהנשמות נמצאות שם, כדין חדוָתו של אדוניהן היא להתקין להן מקום הנקרא קֹדש הקדשים ושם רשֻמים כל מעשיהן וזכויותיהן.

המחנה השני ממונה על ארבע השעות האחרות והם אומרים שירה רק שתי שעות, עד שהלילה מתחלק וקודשא בריך הוא נכנס לגן עדן. המלאכים האלה הם אבלי ציון והם הבוכים על חרבן בית המקדש. בתחלת המשמרה האמצעית הם פותחים ואומרים: “על נהרות בבל שם ישבנו גם בכינו בזכרנו את ציון”4, והם שבכו על נהרות בבל עם ישראל יחדו, ועל כן הם פותחים בפסוק זה ומסַיְמים “זכֹר ה' לבני אדום”5, ואז מתעורר הקדוש ברוך הוא ובוטש ברקיעים ומרעיש שנים עשר אלף עולמות וגועה ובוכה, וזוכר את ישראל ומוריד שתי דמעות לים הגדול, וכדין מתעוררת שלהבת אחת בצד צפון ומכה רוח אחד שבצד זה באותה השלהבת והיא הולכת ומשוטטת בעולם, ובאותה שעה מתחלק הלילה והשלהבת הולכת ומכה בכנפות התרנגול והוא קורא. אז נכנס הקדוש ברוך הוא לגן העדן להשתעשע עם נשמות הצדיקים וכל האילנות שבגן וכל אותן נשמות הצדיקים פותחים ואומרים: “שאו שערים ראשיכם והנשאו פתחי עולם ויבא מלך הכבוד”6. ובשעה שנשמותיהם של הצדיקים שבארץ שבות לגופיהם, אוחזים בהן כל אותן ההולכים ואומרים: “הנה ברכו את ה' כל עבדי ה'”7. –

ושָנינו: פסוק זה אומר המחנה השלישי בארבע השעות האחרונות, והוא אומר שירה עד שבא אור הבֹקר ואז משבחים לאדוניהם כל הכֹכבים והמזלות וכל המלאכים העליונים השולטים ביום.

(ויקהל קצה, קצו).




  1. תהלים כד, א – ד.  ↩

  2. מאי טעמא? – מדוע הם אומרים פסוק זה?  ↩

  3. ומודיעין אותן – בחלום.  ↩

  4. שם קלו, א.  ↩

  5. שם, ז.  ↩

  6. תהלים כד, ז.  ↩

  7. שם קלד, א.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47256 יצירות מאת 2633 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19764 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!