היה היה בארץ סוס לבן אחד, ושערות זנבו הלבנות ארוכות מאד, ויגרש הסוס בזנבו את הזבובים והיתושים והבקות אשר נשכוהו וירם הימינה והשמאלה ויבריחם מעליו, סוס הלבן מת ויכרתו את שערות זנבו וימכרון למנגן בכנור, ונתנן המנגן בקשת כנורו וימשך בשרף את שערות הקשת וינגן על כנורו שירים ערבים ונעימים, ליללות רצופים עבד השער הנה והנה על פני מיתרי הכנור והשמיע קול, והאנשים מסביב רקדו ויחוללו. ויהי הלילה והמנגן נגן מנגינה אחת יפה ונעימה מאד, היא המנגינה היותר טובה והיותר נעימה אשר ידע המנגן הזה. כל השומעים מחאו כף ויקראו: הדרן הדרן! וינגן המנגן את שירתו עוד פעם ועוד פעם וילחץ בקשת על המיתרים ולא עצר השער הלבן כח וימתק.
ולמחרת הבקר השליכו את השער מן החדר החוצה, וימצאהו נער אחד וישמח מאד לקראתו ויאמר בלבבו: הנה שער ארוך אקחהו נא אל ביתי ומחר אעשה ממנו מוקש ללכד צפרים.
ויקח הנער את השער אל ביתו ויענב את קצהו האחד ויתן את קצהו השני בעניבה ובענף רך הכפוף כשלישיה ולמחרת הבקר הלך היערה ויקח אתו את המוקש ויתלהו בענף עץ אחד ומסביב לו נתן אשכולות עוזרדים אשר מצא ביער, עוד מעט וקרב קיכלי או עוף אחר לאכל את העוזרדים ונפל במוקש, ושער הסוס יעזר לנער לצוד את אחד העופות ולהביאו בסוגר, השער לא עשה מעודו רעה לאיש, הוא גרש את הזבובים מעל הסוס, שמח אנשים רבים ועתה יגזל את חרות העוף.
אך הנער לא קשר היטב את המוקש אל הענף, ותבא רוח חזקה ותפזר את העוזרדים ותשלך את המוקש ארצה, ויאחז השער בסבך וַיִנָּתֵק.
ימים עברו, שבועות חלפו וחדשים נגזו והאביב בא, ותבאנה שתי פריגיות ותעשינה להן קן על אחד העצים, ותאספנה הפריגיות עשבים וטחב לבנין קנן, ותמצא אחת מהן את השער הנאחז בסבך ותשמח מאד ותקרא: פיק, פיק! ותודיע בדבריה אלה את שמחתה גם לרעותה, ותקח את השער הארוך ותביאהו אל הקן, ותקלענה בשער עשבים וקנים דקים, ואת שני קצותיו הדקו בענפים. ולא הוסיף עוד הקן להתנועע הנה והנה מפני הרוח, ותמליט בו הפריגיה ביצים, ותבקענה הביצים, ופריגיות קטנות יצאו מהן, ותגדלנה הקטנות ותצאנה גם הן לבקש טרף להן.
הנוצות והעשבים והקנים והטחב, אשר הביאו הפרגיות אל קנן, התקלקלו ונשחתו מגשמים ומטל הלילה, וגם הרוח פזרתם ותשאם החוצה, אך השער עודנו הדוק במקומו מאז ועד היום זה שנים אחדות.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.