רקע
עזריאל נתן פרנק

א. דם למצרים ולא לישׂראל.    🔗

“ויאמר ה' אל משה: אמור אל אהרן: קח מטך, ונטה ידך על מימי מצרים, על נהרותם, על יאוריהם ועל אגמיהם ועל כל מקוה מימיהם ויהיו דם”1 – אמר ר' יהודה:

פסוק זה יש להסתכל בו. איך יכֹל אהרן לילך לכל אותם המקומות שבמצרים ולנטות ידו על כל הנהרות, היאורים, האגמים ועל כל מקוה מימיהם ועל כל הכלים שהיו בהם מים? ותו: הרי כתיב: “וימלא שבעת ימים אחרי הכות ה' את היאור”2 – “את היאור” כתיב, וכאן נאמר: “על מימי מצרים” וכו'! – אלא מימי מצרים נילוס היו וממנו נתמלאו כל האגמים והיאורים והמעינות וכל מקוה מים שלהם, ועל כן לא נטה אהרן את ידו להכות במטהו, אלא על הנילוס לבדו. –

ותא חזי, שכך היה, דכתיב: “ולא יכלו מצרים לשתות מים מן היאור”3.

אמר ר' אבא:

תא חזי: המים התחתונים מתפרשים לכמה צדדים, והמים העליונים מתאספים במקוה מים, דכתיב: “ויאמר אלהים יקוו המים מתחת השמים אל מקום אחד”4, וכתיב “ולמקוה המים קרא ימים”5. ותא חזי: אותו הרקיע, שיש בו שמש ולבנה, כוכבים ומזלות, הוא מקוה מים רבים, משום שהוא נוטל את כל המים ומשקה את הארץ, שהיא העולם התחתון. כיון שהוא נוטל את המים, הריהו מפזר אותם ומחלקם לכל עבר ומשם שותים כלם. בזמן שהדין שורה, אין העולם התחתון יונק מאותו רקיע והוא יונק מצד שמאל ואז – “חרב לה' מלאה דם”6. וי לאותם היונקים אז מחרב זו והם מֻשׁקים ממנה. בשעה שבאה מכת דם על מצרים, היה הים יונק משני צדדים, מצד ימין ומצד שמאל, ונתחלק לשני חלקים: לבן ואדֹם, ואז השליך אל היאור (נילוס) את החלק של מצרים והמצריים נלקו מלמעלה ונלקו מלמטה, ועל כן שתו המצריים דם וישראל שתו מים7.

אי תימא8 : משום מיאוס בלבד ולא יותר היה בשתית הדם? – תא חזי: המצריים שתו את הדם והוא נכנס למֵעיהם ועלה ובקע אותם עד שישראל היו מוכרים להם מים בממון ואז שתו מים.


(וארא כח ע"ב).


ב. מכת דם פגעה באלהי מצרים.    🔗

תא חזי: בשעה שדם בא על עם, אותו דם הוא של הרוגים, כי עם אחר יֵעור עליו ויהרגהו. אבל במצרים לא רצה הקדוש ברוך הוא להביא על העם עם אחר, שיביא עליהם דם, משום שישראל היו בתוכו, ולא רצה שיצטערו, כאשר יבֹא אויב על הארץ, שבה הם יושבים. אבל הקדוש ברוך הוא הכה אותם בדם בנהרות שלהם ולא יכלו לשתות מים; ומשום שנילוס היה אחד מאליליהם, נלקה הוא בראשונה וגם שאר האלילים שלהם היו נובעים דם. הדא הוא דכתיב: “והיה דם בכל ארץ מצרים ובעצים ובאבנים”9.



  1. שמות ז, יט.  ↩

  2. שם, כה.  ↩

  3. שם, כא.  ↩

  4. בראשית א, ט.  ↩

  5. שם, י.  ↩

  6. ישעיה לד, ו.  ↩

  7. המצרים, שהדין שרתה עליהם, ינקו מאותו החלק האדֹם, וישראל – מהחלק הלבן, ועל כן שתו המצריים דם, וישראל – מים.  ↩

  8. אי תימא – אם תאמר.  ↩

  9. “ובעצים ובאבנים” – באלילים של עצים ואבנים.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 49374 יצירות מאת 2727 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 21026 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!