לֹא בְפַלָּטִין שֶׁל שַׁיִשׁ עִם שְׁמָשׁוֹת שֶׁל בְּדֹלַח
עֶרֶשׂ יַלְדוּתִי עָמַד עִם גְּדִי-הַפָּז שֶׁל זֶמֶר-אִמָּא, –
גּוּץ וּשְׁפַל-קוֹמָה הַבַּיִת (בְּנַפְשִׁי, כִּבְאוֹר-הַסַּהַר,
קִירוֹתָיו מְדַמְדְּמִים בִּתְכֵלֶת לַבְנוּנִית עֲדַיִן),
וְגַגּוֹ, שֶׁרַעֲפֵי-הָעֵץ שֶׁלּוֹ רָקְבוּ מִזֹּקֶן,
עַל הָאֶשְׁנַבִּים שָׁמוּט, מָשָׁל כּוֹבַע רְחַב-שׁוּלַיִם
עַל רֹאשׁוֹ שֶׁל הַגַּמָּד, אֲשֶׁר יוֹרֵד לוֹ עַל כְּתֵפַיִם;
וְנִשְׁעָן הוּא עַל סוֹמְכוֹת, הַמְטֻיָּחוֹת גַּם הֵן בְּלֹבֶן.
חֲדָרַיִם לוֹ לַבַּיִת וּמָבוּי אָפֵל בַּתָּוֶךְ;
הַמָּבוּי – אַרְבַּע הוּא עַל אַרְבַּע, יוֹרְדִים אֵלָיו בַּכֶּבֶשׁ,
רִצְפָּתוֹ – עָפָר נָטוֹחַ בְּעִיסַת גְּלָלִים וָחֹמֶר,
שֶׁבְּיוֹם שִׁשִּׁי אוֹתוֹ בְחוֹל לִכְבוֹד שַׁבָּת הִרְבִּיצוּ,
וּשְׁרוּיָה תָּמִיד צִנָּה שֶׁל צֵל בּוֹ, מְשִׁיבַת-הַנָּפֶשׁ;
סִפּוּנוֹ עָשׂוּי קוֹרוֹת, פָּתוּחַ בּוֹ חָלָל רָבוּעַ
וְסֻלָּם מֻצָּב, עוֹפוֹת יוֹרְדִים בּוֹ וְעוֹלִים בְּשׁוּפִי:
הַשֶּׂכְוִי וּמִשְׁפַּחְתּוֹ הַמְּקַעְקַעַת שָׁם יִשְׁכּוֹנוּ,
בַּעֲלִיַּת-הַגַּג זוֹ הַמְּשֻׁפַּעַת, לְפִיכָךְ אָמְרוּ אָז
לֵיצָנֵי-הָרְחוֹב שֶׁלָּנוּ: "עַל כַּרְעֵי הַתַּרְנְגֹּלֶת
יַעֲמֹד בֵּית-סַבְתָּא" (כִּי שֶׁלָּהּ הָיָה הַבַּיִת,
בְּמָדוֹר אֶחָד שָׁכְנָה הִיא, בַּשֵּׁנִי דָר אַבָּא
בְּרֵאשִׁית שְׁנוֹת נִשּׂוּאָיו, וְהוּא עֲדַיִן אַבְרֵךְ-מֶּשִׁי).
בָּעֲלִיָּה זוֹ שְׁעוֹתַי בְּהִסְתַּכְּלוּת הִנְעַמְתִּי:
אַפְלוּלִית זוֹ, שֶׁבְּקוּרֵי-עַכָּבִישִׁים הִיא מְּחֻשֶּׁקֶת,
וִיבַתְּקֶנָּה אֵי-מִסֶּדֶק חֶרֶג-אוֹר כְּמוֹ בַסַּיִף,
וּדְמָמָה זוֹ מִסְתּוֹרִית, שֶׁרַק אוּלַי נַפְשׁוֹ שֶׁל יֶלֶד
בְּמַשּׁוּשׁוֹת מְיוּחָדוֹת קוֹלֶטֶת רַחְשׁוּשֶׁיהָ,
נֶאֶחְזָה נַפְשִׁי בָהֶן, בְּעַרְסְלֵי-חֲלוֹם מְנוּעֲנַעַת,
וַתִּרְקֹם לָהּ מַסֵּכַת-חַיִּים מִחוּץ לִזְמָן וָשֶׁטַח;
וּמִשָּׁם אָהַבְתִּי לְהִסְתַּכֵּל גַּם בָּעוֹלָם בְּעַד הַצֹּהַר
שֶׁבָּעֲלִיָּה: שְׁנֵי טוּרֵי-בָּתִּים, כְּבֵיתָהּ שֶׁל סַבְתָּא,
שְׁנֵי מִנְיָנִים בְּסַךְ-הַכֹּל, שָׁוִים הֵם בְּמִדָּה וּבְצֶבַע,
צַעֲצוּעֵי-בָּתִּים מְסֻיָּדִים בְלֹבֵן וּבְכַחַל,
וּשְׁעָרִים לַחֲצֵרוֹת, פְתוּחִים לִיבוּל שָׂדַי וָכֶרֶם,
שֶׁקְּרוֹנוֹת הָאִכָּרִים, הַמְּשׁוּכִים בְּצֶמֶד-
בְּקָרִים וַעֲמוּסִים לַעֲיֵפָה יוֹם-יוֹם יָבִיאוּ;
רְחוֹב קָטָן, מִשְׁנֵי קְצוֹתָיו גְּשָׁרִים עַל פְּנֵי הַנַּחַל,
הוּא הַבִּיק הַמְהֻלָּל, הַחוֹבֵק אֶת רְחוֹבֵנוּ
בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו, וּבְאַהֲבָתוֹ עִתִּים כֹּה יִלְפְּתֶנּוּ,
שֶׁבְּסוֹפֵי-הַחֲצֵרוֹת עוֹמְדִים עוֹד שְׁלוּלִיּוֹת-הַמַּיִם
גַם אַחַר הַשִּׁטְּפוֹנוֹת, – דָּבָר אֶצְלוֹ שָׁכִיחַ
מֵחֲמַת הַמַּיִם הַזּוֹרְמִים עִם הַפְשָׁרַת הַשֶּׁלֶג
מֵהָהָר, – וְעַל גְּדוֹתָיו הַסּוּף מְרַשְׁרֵשׁ יוֹמָם וָלַיְלָה.
מַה-יָּפֶה הָיָה הַנּוֹף אֲשֶׁר נִגְלָה לִי בְעַד הַצֹּהַר!
מֵעֵבֶר לַבִּקְתוֹת יַרְקוּת-אַגְמוֹן עִם פַּס מֵימֵי הַנַּחַל,
כְּצָמִיד יַהֲלוֹמִי עַל זְרוֹעַ בַּת-מַלְכָּה בוֹהֵק הוּא,
סָבִיב-סָבִיב הוּא מְפַכֶּה לִמְלֹא שִׁטְחוֹ לְאַט וּבְנַחַת;
וְעָלָיו – הַגֶּשֶׁר הָאֶחָד, אֲשֶׁר צוֹפֶה פְנֵי קֶרֶת,
בְּיַרְכָתָיו מֵימֵי-גְשָׁמִים מִמַּעֲלֵה-הָהָר יִזְרֹמוּ;
וּבְסָמוּךְ לוֹ בֶאֱרוֹת בֵּית-הַמֶּרְחָץ שֶׁל אַיְזִיק, –
מַדֵּי יוֹם שִׁשִּׁי אוֹתוֹ יַסִּיקוּ, בּוֹ רָחְצוּ, נִטְהָרוּ
מִזּוֹהֲמַת יְמוֹת-הַחֹל הַדַּיָּרִים שֶׁל שְׁכוּנָתֵנוּ,
מְכִינִים עַצְמָם לְקַבָּלַת-שַׁבָּת בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת,
שֶׁעָמַד בְּצַד הַגֶּשֶׁר הַשֵּׁנִי וּמִשְׁתַּקֵּף בַּנַּחַל
וְצוֹפֶה פְּנֵי-הָאֲפָר וְיֶרֶק תְּלוּלִיּוֹת-הַגֶּבַע, –
וּלְמַרְגְּלוֹת הַגֶּבַע אֵי-לְאָן פַּסֵּי-בַרְזֶל יָרוּצוּ,
בְּנַצְנְצָם בַּשֶּׁמֶשׁ. וּפְעָמִים שָׁלשׁ בַּיּוֹם רַכֶּבֶת
עֲשָׁנָהּ תִּפְלֹט, שֶׁטַבְּעוֹתָיו מִסְתַּלְסְלוֹת בַּשַּׁחַק,
עַד כָּלִיל יִמּוֹגוּ, וְהִיא בְהַלְמוּת שֶׁל אֶלֶף-
פַּטִישִׁים לְמֵרָחוֹק אֶת אוֹפַנֶּיהָ מְגַלְגֶּלֶת…
אַךְ אִם אֶסְתַּכֵּל בְּעַד הַצֹּהַר שְׂמֹאלָה –
יִתְגַּלֶּה מַרְאֵה הַר-אִנְזוֹב עִם הַבַּיִת, בּוֹ גָר פּוּשְׁקִין,
וְאוּרְווֹת-דְרַגּוֹנִים וְהוּסָרִים, בַּחוּרֵי-הַחֶמֶד,
עִם סוּסֵי-תִפְאֶרֶת, שֶׁהָיוּ עוֹבְרִים בַּיוֹם פַּעֲמַיִם
אֶת הַגֶּשֶׁר בִּתְרוּעַת-זִמְרָה אֱלֵי שִׁקְתוֹת-הַמַּיִם,
שֶׁבְּצַד הַכְּבִישׁ, לְמַרְגְלוֹת-הָהָר: הַטּוּר שֶׁל שֶׁבַע
בֶּאֱרוֹת עִם קִילוֹנוֹת גְּבוֹהִים, נוֹבְרֵי-שָׁמַיִם…
עוֹלָמִי הָיָה זֶה, בּוֹ חָיִיתִי בְאִבִּי, מִמֶּנּוּ
אֶל עוֹלָם-הַחֶזְיוֹנוֹת אָז נִמְשְׁכוּ חוּטֵי-הַפֶּלֶא.
אַךְ טִירַת-קְסָמִים הָיָה לִי אָז גַּם הַמִּטְבָּח שֶׁל סַבְתָּא:
צַר, קָטָן, וְאֶשְׁנַבּוֹ – גָּדְלוֹ כַּזֶּרֶת, מוּל הַדֶּלֶת,
מִיָּמִין – תַּנּוּר רְחַב-מִדּוֹת, מִשָּׁם שַׂר-הַחֲלוֹם יִשְׁאַב
אֶת הַמַּרְאוֹת, מֵהֶם מָלְאָה נַפְשִׁי דְמִי-צִפִּיָּה וָרֶטֶט
לְמַשֶּׁהוּ פִלְאִי, יָבוֹא וַדַּאי, אַךְ מַהוּ – לֹא יָדַעְתִּי;
זֶהוּ הַתַּנּוּר, אֲשֶׁר אָפְתָה בוֹ סַבְתָּא חַלּוֹתֶיהָ,
הַחַלּוֹת הָעֲגֻלּוֹת, שֶׁאוֹר לְיוֹם שִׁשִּׁי הִיא לָשָׁה
עַל מַעֲרוֹךְ שֶׁל עֵץ, אֲשֶׁר שְׁנוֹתָיו הֵן כְּמִנְיַן שְׁנוֹתֶיהָ;
לַחַלּוֹת צִיצִים חוּמִים-וְרֻדִּים, תַּאֲוָה הֵם לָעֵינַיִם,
עַל פְּנֵיהֶן הַמַּבְהִיקִים, שֶׁבְּחֶלְמוֹן-בֵּיצָה נִמְשָׁחוּ,
בְּצֵאתָן מֵהַתַּנּוּר – כַּמָּה לִבִּי חָמְדָן עִם בֹּקֶר!
הַתַּנּוּר, בּוֹ הַחַמִּין שֶׁל הַשְּׁכֵנוֹת הָיְתָה טוֹמֶנֶת,
פִּיו סָתְמָה בְחֹמֶר סַבְתָּא בַשִּׁשִּׁי בַצָּהֳרַיִם,
שֶׁלֹּא יָפוּג חֻמּוֻ עַד לְמָחָר עִם צֵאת מִבֵּית-הַכְּנֶסֶת,
כַּאֲשֶׁר יַלְדֵי שְׁכֵנִים יָבוֹאוּ עִם שׁוּבָהּ שֶׁל סַבְתָּא
וּשְׁבִיס-שַׁבָּת עַל שַׂעֲרוֹתֶיהָ וְהַשְׁרָאַת שַׁבָּת עוֹד עַל פָּנֶיהָ, –
וְנִיקִיטָא, הוּא גוֹי חֲצֵרֵנוּ, בִּמְיוּחָד יָבוֹא לִפְתֹּחַ
פִּיו שֶׁל תַּנּוּרֵנוּ הַמַּהְבִּיל, בַּהֲסִירוֹ מִמֶּנּוּ הַחֹתֶמֶת, –
מוֹצִיאָה הִיא הַחַמִּין וְהַקְּדֵרָה מוֹסֶרֶת לְכָל יֶלֶד, –
וְהַשְּׁכוּנָה עַל שַׁבָּתָהּ מִתַּנּוּרָהּ שֶׁל סַבְתָּא מִתְעַנֶּגֶת…
וְהָאִצְטַבָּה עַל הַתַּנּוּר, מֵעֵין קִיטוֹן רְחַב-יָדַיִם,
שֶׁהָיוּ עוֹלִים עָלֶיהָ בְּדַרְגָּשׁ שֶׁל עֵץ גָּבֹהַּ,
וְלֵישֵׁב בְּרֹאשׁ מוּרָם אָסוּר שָׁם, שֶׁמָּא בְרֹאשֶׁךָ תַּגִּיעַ
לְקוֹרַת-הָעֵץ שֶׁל הַסִּפּוּן, – הָאִצְטַבָּה כָל לֵיל-שַׁבָּת
וְכָל הַיּוֹם שֶׁלְּאַחְרָיו שָׁמְרָה חֻמּוֹ שֶׁל תַּנּוּרֵנוּ.
סַבְתָּא שָׁם בַּחֹרֶף בְּלֵילוֹת שַׁבָּת וּבְצָהֳרַיִם
יְשֵׁנָה הָיְתָה עַל הַכְּסָתוֹת, בָּהֶן הָיְתָה עוֹטֶפֶת
קוּמְקוּם-נְחֹשֶׁת רַב-מִדּוֹת, נוֹצֵץ כַּשֶּׁמֶשׁ הַשּׁוֹקַעַת,
עִם הַתֵּה הָרֵיחָנִי, אֲשֶׁר טַעְמוֹ כְשֶׁל גַּן-עֵדֶן…
וְשָׁמָּה אַף אֲנִי אָהַבְתִּי לְטַפֵּס אֶל סַבְתָּא וְלִשְׁמֹעַ,
בְּפִנָּה זוּ מְכֻשֶּׁפֶת, הַשּׁוֹפַעַת חֹם בְּעֶרֶב-
סִיד וָחֹמֶר, שִׂיחוֹתֶיהָ, מַעֲשִׂיּוֹת-פְּלָאִים; עַל שְׁרֵייטְל,
בַּעַל הַמִּגְבַּעַת הָרְחָבָה, וְהוּא גָבְהוֹ – רַק זֶרֶת,
שֵׁד לֹא שֵׁד, אַךְ טוֹב גּוֹמֵל הוּא לִנְדִיבֵי-הַנֶּפֶשׁ,
עַל שָׂרָה בַּת-טוֹבִים, עַל “לַמַד-וָו”נִיקִים, עַל אֵלִיָּהוּ
הַנָּבִיא, אֲשֶׁר מוֹפִיעַ לְבִישׁ-גָּדָא בְמַפְתִּיעַ,
בְּצוּרַת קַבְּצָן פּוֹשֵׁט-יָד, מִמְּצוּקָתוֹ לְהוֹשִׁיעֵהוּ;
עַל יָמִים מִקֶּדֶם, כַּאֲשֶׁר עוֹד לֹא יָדְעוּ מִ“מּוֹדָה”,
וְהִיא, בְּתוּלָה אֲשֶׁר הִגִּיעָה לְפִרְקָהּ, רַק בְּכֻתֹּנֶת,
עַד לִקְצוֹת רַגְלֶיהָ אֲרֻכָּה, אָז הִתְהַלָּכָה,
וְצַמּוֹת לָהּ, אֲרֻכּוֹת, שְׁחוֹרוֹת, הִגִּיעוּ עַד לָאָרֶץ,
וְלַבַּחוּרִים עֵינֶיהָ לֹא נָשְׂאָה, אַף לֹא הִרְהִיבָה
גַּם אַחַר הַחֲתוּנָּה עֵינֶיהָ לְהָרִים עַל סַבָּא,
סֹמֶק שֶׁל בּוּשָׁה כִסָּה פָנֶיהָ… וְעַכְשָׁיו וַי, וַי הֵן לָנוּ – –
סָבָתִי שֶׁלִּי גוּצָה הָיְתָה, נָאוָה, וְאִם שְׁחַרְחֹרֶת,
מְקֻשָּׁת הָיָה גַּבָּה, נָשָׂא הַנֵּטֶל שֶׁל שְׁנוֹתֶיהָ,
כֶּתֶם חוּם רָבוּעַ עַל אַפָּהּ, לִוְיַת-חֵן לְפָנֶיהָ;
עַל רֹאשָׁהּ מִטְפַּחַת-צֶמֶר בֵּין בַּחֹרֶף, בֵּין בַּקַּיִץ, –
עַל מָתְנֶיהָ הַסִּינָר הַצִּבְעוֹנִי, שֶׁלֹּא הֵסִירָה
לֹא בַיּוֹם וְלֹא בַלַּיְלָה, אֶלָּא בִּלְבָד בְּשַׁבָּת-קֹדֶשׁ;
עִם פֻּזְמָק אָדֹם שֶׁל צֶמֶר, וּמִתַּחַת בֵּית-הַשֶּׁחִי
פְּקַעַת-הַחוּטִים, שֶׁלֹּא פָּסְקָה לִסְרֹג בִּימוֹת שֶׁל שֶׁמֶשׁ
(צִינוֹרִית שְׁלִישִׁית – הִיא נְעוּצָה מִתַּחַת לַמִּטְפַּחַת,
בָּהּ חִכְּכָה שְׂעַר-רֹאשָׁהּ, כִּי מַחְשָׁבָה כִזְבוּב הִטְרִידָה),
אוֹ עִם סִיר-הַגֶּחָלִים הַלּוֹחֲשׁוֹת, בּוֹ אֶת כַּפֶּיהָ
חִמְּמָה, אוֹ אֶת רַגְלֶיהָ, עִם שׂוּמָהּ אוֹתוֹ מִתַּחַת
לִתְרֵיסָר שְׂמָלוֹת שֶׁל בַּד וָצֶמֶר, רַחֲבוֹת-שׁוּלָיִם,
שֶׁכָּרְכָה גּוּפָהּ בִּימוֹת-גְּשָׁמִים וּבִתְקוּפַת-הַחֹרֶף, –
כָּךְ זָכֹר עוֹד אֶזְכְּרֶנָּה, אֶת הַ“בָּרוּכְ”תָּה, הִיא סַבְתָּא,
כִּנּוּיָהּ עַל שֵׁם בַּעֲלָהּ, מִכְּבָר נִתְאַרְמְלָה מִמֶּנּוּ,
וְעַל צַוָּארָהּ רֵיחַיִם: פְּעוּטִים מָזוֹן יִתְבָּעוּ,
וּפַרְנָסָתָהּ אָז עַל שַׁמְנֵי-סִיכָה; עִטְרָן וָזֶפֶת;
הָעֵסֶק – דּוּכָנוֹ פָתוּחַ כָּל הַיּוֹם אֶל הָ“רוֹגַטְקָה”,
הַמָּבוֹא אֶל תְּחוּם הָעִיר. הָ“רוֹגַטְקָה” שֶׁל אוֹרְהַיוֹב.
כַּפְרִיִּים כִּי יִכָּנְסוּ הָעִירָה עִם אוֹר-בֹּקֶר
בַּקְּרוֹנוֹת הַטְּעוּנוֹת יְבוּל-שָׂדַי, פְּרִי גַן וָכֶרֶם
וּפְנֵיהֶם אֱלֵי חַצְרוֹת הַיְּהוּדִים שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ,
עִם שֶׁאוֹפַנֵּי הָעֲגָלוֹת חוֹרְקִים וּמְיַבְּבִים בְּיֶבֶב
עִם כָּל צַעַד הַשְּׁוָרִים, אֲשֶׁר יִתְנַהֲלוּ בְנַחַת, –
עַל סִפָּהּ שֶׁל סַבְתָּא יִתְעַכְּבוּ, “לַא-נְיָאגְרָה” יִקְרְאוּהָ,
הַשְּׁחוֹרָה בְּלַעַ"ז, מוֹרִידִים אֲסוּךְ-הַזֶּפֶת,
הַתָּלוּי מִתַּחַת לַיָּצוּל הָאֲחוֹרִי וּמִדַּלְדֵּל בַּדֶּרֶךְ;
עַד שֶׁתְּמַלֵּא אֶת הָאָסוּךְ מוֹשֵׁחַ הַכַּפְרִי בֵּינְתַּיִם
מַגָּפָיו, שֶׁנִּשְׁחֲקוּ וְצָהֲבוּ מְאֹד מִחֹרֶב,
בְּמִבְרֶשֶׁת שֶׁל עִטְרָן מַכְחִיל מִתּוֹךְ פִּטָּס עַב-כָּרֶס,
וְאַחַר יִמְרַח פִּיּוֹת הַגַּלְגַּלִים וְאֶת הַסֶּרֶן –
וּמְדֻשְּׁנֵי-הָעֹנֶג שֶׁל עִטְרָן כְּחַלְחָל, הָרַךְ מִשֶּׁמֶן,
אֶת דַּרְכָּם יַמְשִׁיכוּ אוֹפַנִּים, וְיִדְרְכוּ רְווּיֵי-נַחַת
מַגָּפִים אֶל אַמְבְּרֵי הַחֲצֵרוֹת, פְּתוּחֵי הַשָּׁעַר,
וּמְרֻצָּה אֶל פֻּזְמְקָהּ אוֹ אֶל סִירָהּ חוֹזֶרֶת סַבְתָּא…
אַךְ גַּם לְחֶדְּרָהּ שֶׁל סַבְתָּא רַב הַקֶּסֶם, – אַפְלוּלִי,
שֶׁרִצְפַּת-הַטִּיט שֶׁלּוֹ תָמִיד הִיא רֵיחָנִית-צוֹנֶנֶת,
וְשָׁטִיחַ מוֹלְדוֹבַנִּי, הַמַּבְהִיק בְּגוֹנֵי-קֶשֶׁת,
עַל הַקִּיר תָּלוּי מִמַּעַל לְמִטָּה רַחְבַת-יָדַיִם,
וְשֵׁנִי מִתַּחַת לַשֻּׁלְחָן, בְּלֵיל-שַׁבָּת עָלָיו
פָּמוֹטוֹת-נְחֹשֶׁת נוֹצְצִים, גְּדוֹלִים, בִּשְׁנֵי טוּרִים עָמָדוּ,
כְּמִנְיָנָם שֶׁל שִׁבְטֵי-יִשְׂרָאֵל, שִׁשֶּׁה שִׁשֶּׁה בַטּוּר,
וְעוֹד פָּמוֹטוֹת קְטַנִּים שֶׁל פְּלִיז, כְּמִנְיַן בָּנֶיהָ וּבְנוֹתֶיהָ
וּנְכָדֶיהָ, שֶׁלִּכְבוֹד שַׁבָּת הִדְלִיקָה סַבְתָּא, –
מְמֹרָקִים בְּגִיר הָיוּ הַפַּמּוֹטוֹת, בָּהֶם מִנֹּגַהּ-
הַנֵּרוֹת אָז כָּל הַחֶדֶר הַקָּטָן בְּאוֹר גָּדוֹל
הִזְדָרַח, אוֹר-הַיְּקָרוֹת שֶׁל שַׁבָּת-קֹדֶשׁ, –
וּבְאוֹר זֶה גַם נִרְקְמוּ אָז לְנַפְשִׁי כַנְפֵי-הַזֹּהַר
וְיַלְדוּתִי רִחְפָה בַּבַּיִת “עַל כַּרְעֵי-הַתַּרְנְגֹּלֶת”…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות