רִשּׁוּמֵי-יַלְדוּת חִוְּרִים, אֲשֶׁר שָׁנִים רַבּוֹת נִצְנָפוּ

אֵי-שָׁם בַּפִּנָּה בַלֵּב, אִם כִּי מֶנְהוּ נִזּוֹנוּ

יֵשׁ שֶׁיִּדָּחְקוּ לְפֶתַע, אֶת הֲוָיָתְךָ יַסְעִירוּ

בְּאוֹתָהּ הַחֲוָיָה אֲשֶׁר, לִכְאוֹרָה, נִטַּשְׁטְשׁוּ צְבָעֶיהָ, –

וְקוּלְמוֹסְךָ, מַטֵּה-קְסָמִים, כְּמוֹ בְחוּט שֶׁל אֲרִיאַדְנָה,

יוֹבִילְךָ בְתוֹךְ מְבוֹךְ-הַזִּכְרוֹנוֹת, לִמְצוֹא הַדֶּרֶךְ

לֶעָבָר, שֶׁיִּתְבַּהֵר לְךָ, כְּמוֹ בְאֵד נָמוֹג הָאֹפֶק…

מַעֲשֶׂה זָכוּר לִי. הַדָּבָר הָיָה לְיַד הַשָּׁעַר.

הַשָּׁעָה – בֵּין הַשְּׁמָשׁוֹת, כִּי הִזְדָהֵב אֲבַק-הַדֶּרֶךְ,

שֶׁפָּרַח מִבֵּין טַלְפֵי פָרוֹת אֲשֶׁר תַּחְזֹרְנָה

מִמִּרְעֶה דָשֵׁן, גּוֹעוֹת, וּבִפְסִיעָה כְּבֵדָה מֵעֹמֶס

בַּעֲטִינֵיהֶן הַמַּוְרִידוֹת, – מָלְאָה אָז סִמְטָתֵנוּ

מִמְּתִיקוּת וַחֲמִימוּת הָרֵיחַ שֶׁל חֲלֵב-שָׁדַיִם

עִם לְשַׁד חֲצִיר-שָׂדוֹת, וְהַיְלָדִים, יְחֵפֵי-רֶגֶל,

בְּקִלְחֵי-תִירָס דּוֹפְקִים בָּהֶן, בְּעֵת אֲשֶׁר מִנֶּגֶד

לוֹהֲטוֹת שְׁמָשׁוֹת, וְכָל בִקְתָּה כְּמוֹ צַעֲצוּעַ-חֶמֶד…

הַבְּרִיּוֹת יָצְאוּ הַחוּצָה, לְהִתְיַשֵּׁב עַל סַף הַבַּיִת,

מְצַפִּים לְרוּחַ-הֶהָרִים, אַחַר שְׁקִיעַת הַשֶּׁמֶשׁ,

כִּי יָנוּחַ הָאָבָק עִם הָאַחְרוֹן שֶׁל כְּלֵי-הָרֶכֶב.

אַךְ בֵּינְתַּיִם הַשָּׁעָה שֶׁל צֵאת הַשּׁוֹאֲבוֹת הִגִּיעָה, –

וּבְאֵרֵנוּ שֶׁבִּרְשׁוּת-רַבִּים עִם קִלּוֹנָהּ עוֹמֶדֶת,

הָיְתָה מָקוֹם שֶׁל וַעַד הַנְּעָרוֹת, הַחֲמוּדוֹת-מָתְנַיִם

וְקַלּוֹת-הָרֶגֶל הַיְחֵפָה, הַצּוֹעֲדָה לָבֶטַח

עִם הַבְּהֵמוֹת בַּכָּר, וּבְצַעֲדָן תָּרֹן הָאָרֶץ…

אַךְ אוֹתָהּ שָׁעָה הָיְתָה גַּם שְׁעַת צֵאת הַדְּרַגּוֹנִים

לְהַשְׁקוֹת אֶת סוּסֵיהֶם מִשֶּׁבַע בֶּאֱרוֹת-הַמָּיִם,

שֶׁעָמְדוּ בְטוּר אַחֵד, מִחוּץ לַתְּחוּם שֶׁל הָ“רוֹגַטְקָה”,

חֲסִידוֹת גְּדוֹלוֹת, אֲשֶׁר נוֹשְׂאוֹת חַרְטוֹם אָרֹךְ אֶל מָעְלָה,

קִילוֹנוֹתֵיהֶן נָשְׂאוּ הַבֶּאֱרוֹת אֶל כְּחוֹל-הַשַּׁחַק,

וְקָרְאוּ עָיֵף אֶל מֵימֵיהֶן הַצּוֹנְנִים, מִשֹּׁקֶת

לְהַשְׁקוֹת הַבְּהֵמָה, שֵׂרְכָה דַּרְכָּהּ בִּשְׁרַב-צָהֳרָיִם.

אֶל הַבֶּאֱרוֹת הַלָּלוּ הַדְּרַגּוֹנִים מֵהַר-אִנְזוֹב

רָדוּ עַל סוּסִים, רַחְבֵי-עַכּוּז וְרַעֲמָה מְבֻדֶּרֶת,

וְהֵם, הַבַּחוּרִים, עַזֵּי-הַנֶּפֶשׁ, מְשֻׁלְהֲבֵי-עֵינָיִם,

שֶׁשּׁוֹקָם, דְּרוּכַת-שְׁרִירִים, לַבֶּטֶן שֶׁל הַסּוּס נִצְמֶדֶת,

תַּאֲוַת עֵינֵי רִיבוֹת, שֶׁאֵצֶל הַבְּאֵר נִקְהָלוּ,

וְהִזִּילוּ מִדָּלְיָן הַמַּיִם, כִּי בְשׁוֹקֵיהֶן הָרֶטֶט…

בְּזִמְרָה, הַחֲצוּפָה כִּשְׁרִיקָתוֹ הַמְסֻלְסֶלֶת

שֶׁל אֶחָד רוֹכֵב בְּטוּר רִאשׁוֹן, וְהוּא הוּא הַמְּנַצֵּחַ

עַל הַמַּקְהֵלָה, יָשִׁירוּ, עַלִּיזִים הֵם, בְּלִוּוּי “הַרְמוֹשְׁקָה”:

“אֵי, יָצְאָה רִיבָה לַבְּאֵר, אֶח, אֶח, עִם דְּלִי לַשֹּׁקֶת” – – –

כָּךְ עוֹבְרִים הֵם אֶת הָרְחוֹב, פָּנִים לַבַּחוּרוֹת יַצְהִילוּ,

שֶׁבְּגַנְדְרָנוּת כַּפְרִית אֶת חֲמוּקוֹת-גּוּפָן יַבְלִיטוּ,

מִתְחַבְּקוֹת תּוֹךְ גִּלְגּוּלִים שֶׁל צְחוֹק וְשַׁעֲטוֹת-הָרֶגֶל, –

וְחֶדְוָה אָז מִתַּמֶּרֶת עִם אָבָק שֶׁל בֵּין-עַרְבָּיִם…

בְּשָׁעָה זוֹ סָחָה אִמָּא: "בַּתּוֹרָה כָתוּב – לְךָ יָדוּעַ –

כִּי עַל כָּל בְּרִיָּה נִצָּב מַלְאָךְ לְהַצִּילוֹ מִפֶּגַע,

אַף לְךָ הוֹפִיעַ, בְּנִי, מַלְאָךְ גּוֹאֵל מִן הַשָּׁמַיִם,

הַמַּלְאָךְ בִּדְמוּת דְּרַגּוֹן, בָּחוּר חָסוֹן, יְפֵה-הַתֹּאַר,

וְאַתָּה אָז בֶּן שְׁנָתַיִם וְעוֹד יָמִים חָדְשַׁיִם,

מְסוּרְבָּל, אַךְ כְּבָר פּוֹחֵז, נוֹהֶה אַחֲרֵי שִׂמְלַת תִּנּוֹקֶת.

אֵצֶל הַבְּאֵר הַזֹּאת (מֵימֶיהָ עוֹד שָׁתָה אָבִיךָ

וְסָבְךָ) הַיְלָדוֹת, בָּנוֹת חָמֵשׁ וָשֵׁשׁ יָבוֹאוּ

אֶל גִּיגִית רַחֲבַת-שׁוּלַיִם, בַּחַמָּה מְלֵאָה עוֹמֶדֶת,

שֶׁמֵימֶיהָ כָּל הַיּוֹם יִתְחַמְמוּ עַד בּוֹא כוֹבֶסֶת, –

שָׁם שִׂמְלוֹת בֻּבּוֹתֵיהֶן כִּבְּסוּ בֵּינְתַּיִם בְּרֹב-עֵסֶק,

גַּם אַתָּה, כַּדּוּר שֶׁל גּוּמִי, נִטַּלְטַלְתָּ בְּעַזּוּת-מֵצַח

אֲלֵיהֶן, בִּקַּשְׁתָּ לְכַבֵּס – אֶת מָה? – אֶת כֻּתָּנְתֶּךָ,

שֶׁזְּנָבָהּ אָז נִדַּלְדֵּל מִתּוֹךְ חֲתַךְ-הַמִּכְנָסַיִם;

אַךְ אַגַּב מַאֲמַצִים אֶל הַגִּיגִית פִּתְאֹם נָפַלְתָּ,

וְרֹאשְׁךָ לְמַטָּה, הַגִּיגִית גְּבוֹהָה, מַמָּשׁ אַמְבַּטְיָה!

רַעַשׁ, צְעָקוֹת, הַיְלָדוֹת צוֹרְחוֹת הֵן “אֶלִיק, אֶלִיק!”

עֲרֵלִים הָיוּ אָז בֶּחָצֵר, מְטַלְטְלִים אוֹתְךָ לְמַעְלָה

אַךְ עֵינֶיךָ עֲצוּמוֹת, רֹאשְׁךָ שָׁמוּט לְמַטָּה, –

הוֹ, רִבּוֹן-עוֹלָם, כִּמְעָט וָמַתִּי גַם אָנֹכִי,

“אֶלִיקְל” צָרַחְתִּי, שְׂעָרִי מָרַטְתִּי מִצַּעַר, –

וְהִנֵּה בָרַעַשׁ שַׁעֲטַת פַּרְסוֹת סוּסֵי דְרַגּוֹנִים,

זִמְרָתָם הַמְהֻלֶּלֶת נִשְׁמְעָה לְרֶגַע קָט בַּשָּׁעַר,

אַךְ לְפֶתַע הוּפְסְקָה, כִּי צְרִיחָתִי הַמְיוּאֶשֶׁת

הֲמָמָתַם, וְעָבְרוּ דַרְכָּם טוּרִים-טוּרִים בַּדֶּמֶם…

אַךְ הִנֵּה אֶחָד פָרָשׁ מֵעַל סוּסוֹ קָפַץ לְפֶתַע,

חִישׁ תָּפַשׂ אוֹתְךָ בִּזְרוֹעוֹתָיו, רָץ אֶל סוּסוֹ וַיַּעַל,

וַיְּדָרְבֵּן אֶת אַבִּירוֹ בְּמַגָּפוֹ בְּשֶׁצֶף-קֶצֶף,

כַּסּוּפָה דָהַר אִתְּךָ בְּמַעֲלֵה הָהָר מִנֶּגֶד,

זֶה רִישְׁקַנּוֹבְקָא שֶׁלָּנוּ, וְעַל הָרִים מִזֶּה וְהָלְאָה,

שֵׁד וְלֹא אָדָם, הוֹ, לֹא אֶחְטָא – מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם,

רַק מַלְאָךְ הָיָה, וְהַסּוּס – לֹא סוּס, כְּרוּב בַּעַל-הַכְּנָפַיִם,

אֵשׁ נוֹשֵׁף, וְכָל כֻּלּוֹ כְמוֹ יָצוּק בַּרְזֶל וּנְחֹשֶׁת,

שַׂעֲרוֹת-הָרַעֲמָה, כְּמוֹ פֻּלְסִין אֶת הָאַוִּיר הִצְלִיפוּ.

וְגִצִּים בְּפַרְסוֹתָיו חָצַב בְּדַהַר מִכָל סֶלַע;

וּבְחָזְרוֹ אֵלֵינוּ בִּפְסִיעָה קַלָּה, נָשַׁם כְּמוֹ מַפּוּחַ

אַבִּירוֹ אֲשֶׁר עוֹרוֹ עָלָיו כַּשַּׂק סָפוּג בְּמַיִם,

כִּבְקֶצֶף שֶׁל סַבּוֹן חָפוּף, מִפִּיו הַקֶּצֶף מְבַעְבֵּעַ, –

אַךְ אַתָּה, בְּנִי, בִזְרוֹעוֹתָיו פְּקוּחוֹת הָיוּ עֵינֶיךָ.

הַדְּרַגּוֹן אוֹתְךָ מָסַר אָז לְיָדַי הָרוֹעֲדוֹת בְּאֵלֶם,

אַךְ הַהֶגֶה הָרִאשׁוֹן שֶׁלְּךָ הָיָה לִי חֶרֶשׁ: “אִמָּא” –

וַאֲנִי, רוֹטֶטֶת מִשִּׂמְחָה, יָרְדָה עָלַי, שָׁכַחְתִּי

אָז אֶת הַפָּרָשׁ, שֶׁעֲקָרְךָ כָּךְ מִזְּרוֹעוֹת הַמָּוֶת;

אַךְ גַּם הוּא מִנֵּיה-ובֵיה חָמַק-עָבַר אָז עִם הָרֶכֶשׁ,

וְנֶעֱלַם עִם הַדְּרַגּוֹנִים. – לֵךְ, חֲקוֹר-נָא מִי הוּא?

לִכְאוֹרָה דְרַגּוֹן – וְלֹא דְרַגּוֹן, מַלְאָךְ מִן הַשָּׁמַיִם!

אוֹ זֶה אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא בִדְמוּת דְּרַגּוֹן יְפֵה-הַתֹּאַר?

וְאִם זֶה אָדָם… פְּלִיאָה שֶׁאֵין גְּדוֹלָה הֵימֶנָּה!

מִי יוֹדֵעַ נְתִיב-הָרוּחַ, מִי יָמֹד תְּהוֹם-הַנֶּפֶשׁ?…

בִּיגוֹנָהּ סִיְּמָה אִמִּי אֶת סִפּוּרָה עִם דְּעוֹךְ הַנֹּגֵהַּ

בִּשְׁמָשׁוֹת, וְדִמְדוּמִים כְּחֻלִּים אָז אֲפָפוּנִי, –

אַךְ אֶצְלִי סִפּוּר זֶה אֶת זַרְעוֹ שִׁקַּע בַּנֶּפֶשׁ,

שֶׁנָּבְטוּ מִמֶּנּוּ כִסּוּפִים סְתוּמִים, שֶׁהֲבִיאוּנִי

אֶל הַר-אִנְזוֹב, אֶל אֻרְווֹת סוּסֵי-דְרַגּוֹנְים וְהוּסָרִים,

גּוֹאֲלִי אוּלַי שׁוּב אֶמְצְאֵהוּ… אַף הִכָּה בִי שֹׁרֶשׁ

וַיַּצְמִיחַ חֲוָיוֹת-פְּלִיאָה, כִּי אֶת עַצְמִי דִמִּיתִי

פְּעָמִים דּוֹהֵר אֶל עָל, עַל סוּס עִם כַּנְפֵי-רוּחַ

בִּזְרוֹעוֹת פָּרָשׁ נֶעְלָם, אֱלֵי פְסָגּוֹת טוֹבְלוֹת בִּתְכֵלֶת…