רקע
אליהו מייטוס
הַמַּשְׁרוֹקִית שֶׁל אַבָּא

הָאָבִיב שֶׁל שְׁנַת תַּרְסַ"ג. מַה מּוֹרָאוֹ חָתוּם בַּנֶּפֶשׁ!

רִאשׁוֹנָה זוֹ הָאֵימָה עִם פְּסוֹעַ יַלְדוּתִי בַחֶלֶד,

שֶׁלִּוַּתְנִי כָל יָמַי… נִיסָן אָז בָּא עַל כַּנְפֵי-רוּחַ,

בָּאַוִּיר רֵיחוֹת שֶׁל סִגְלִיּוֹת הִבְזִיק בְּכַף שֶׁל בְּדֹלַח,

הָעוֹלָם הֵצִיף בְּחֹם לַטִּיף וּבִנְעִימוֹת שֶׁל זֹהַר, –

וַתִּצְהַל יַרְקוּת שָׂדֶה, וַיְצַלְצְלוּ זוֹגִים שֶׁל כֶּסֶף

בֵּין עַנְפֵי הָאִילָנוֹת, בְּנִצָּתָם זֶה הִתְקַשָּׁטוּ,

זוֹ הִילּוּלָא בַתֵּבֵל, כְּלוּלוֹת הַשֶּׁמֶשׁ וְהָאָרֶץ,

וְרָנִים פְּלָגִים זוֹרְמִים מִמִּדְרוֹנֵי הָהָר לְמַטָּה,

כִּי נָמֵס כְּבָר כָּל הַשֶּׁלֶג, וְעַל כֹּל רְפִידַת דֶּשֶׁא.


חֲגִיגִית הִלְכוּ יְהוּדִים עַל מִדְרְכוֹת חוּצוֹת הַקֶּרֶת,

חַג-הַפֶּסַח הוּא דִשֵּׁן נַפְשָׁם בְּאוֹר וָחֹם וָנָחַת.

בִּרְחוֹבוֹ שֶׁל אַלֶכְּסַנְדֶר, רְחוֹב רָאשִׁי, רְחַב-יָדַיִם,

שָׁם גַּם גַּן-הָעִיר וְהַבּוּלְבָר וַחֲנוּיוֹת-תִּפְאֶרֶת,

אֲנָשִׁים, נָשִׁים וָטַף שָׁם אֲרֻכּוֹת טִיְּלוּ בְעֹנֶג,

אֵלּוּ הִנֵּה וְאֵלּוּ שָׁמָּה בִצְעָדָה, קַלָּה, בּוֹטַחַת,

וּזְקֵנִים עַל סַפְסָלִים יוֹשְׁבִים, מִתְחַמְּמִים בַּשָּׁמֶשׁ,

בֵּין כֹּה וּבֵין כֹּה שְׁעַת-מִנְחָה עֲלֵי הָעִיר יוֹרֶדֶת,

הַיְּהוּדִים הַחֲרֵדִים פּוֹרְשִׁים לְבֵית-תְּפִלָּה, וְרַק הַנֹּעַר

מְטַיֵּל עוֹד בְּפִזּוּם, בִּצְּחוֹק וּבִבְדִיחוּת-הַדָּעַת,

עִם שֶׁהַנְּגֹהוֹת הָאַחֲרוֹנִים אֶת הַשְּׁמָשׁוֹת הֵצִיתוּ,

וּצְלָלִים מֵאִילָנוֹת יָרְדוּ וְהִתְמַשְּׁכוּ מִתַּחַת – – –

פַּעֲמּוֹנִים הִצְטַלְּצְלוּ מִכָּל בָּתֵּי-יִרְאָה לְפֶתַע:

פַּסְחָא מְמַשְּׁמֵשׁ וּבָא… הַקֶּרֶת חֲרָדָה לוֹבֶשֶׁת,

כִּמְבַשְּׂרֵי רָעוֹת יָעוּטוּ בִּמִבּוּמֵי-הַפְּלִיז הַלָּלוּ

עַל בַּדֵּי הָאִילָנוֹת וּמִדַּפְּקִים הֵם בְּכָל פֶּתַח

נוֹחֲתִים עַל הַנְּשָׁמָה בְּמוֹרָאוֹת שֶׁל לֹא-יָדוּעַ,

וּמְצִלּוֹת קְטַנּוֹת, קַלּוֹת, מִתְרוֹצְצוֹת גַּם הֵן בֵינְתַּיִם,

צְלִיל רוֹדֵף צֵל-צְלִיל, קוֹל-הַמַּתֶּכֶת הָאַוֵּיר פּוֹלֵחַ:

יְהוּדִים הֵחִישׁוּ צַעַד, כִּי שְׁמוּעָה עָשְׂתָה כְנָפַיִם;

בְּבֵי-כְּנִישְׁתָא שֶׁל צ’וּפְלִין דְּבָרוֹ יִשָּׂא לָעָם הַכֹּמֶר,

וְהָעָם עָצוּם וָרָב, מִמִּסְבָּאָה “מוֹסְקְבָה” נִקְהָלוּ,

בֵּית-מוֹעֵד לְפוֹחֲחִים, קַצַּפִּים, הֵם שְׂכִירָיו שֶׁל פְּרוֹנִין,

הַקַּבְּלָן שֶׁל קְסַרְקַטִּין, שֶׁהֶעֱנִיק לְכָל אִישׁ רוּבְּל,

וּשְׁתִיָּה כַּדָּת עָרַךְ לָאַסַּפְסוּף שֶׁל הָ“רוֹגַטְקוֹת”,1

וְאֲשֶׁר בְּ“בֶסָרַבֶּץ”2 קְרוּשֶׁבַן שְׁחִיק-עֲצָמוֹת, הַחֹדֶשׁ

מַעֲלִיל דִבּוֹת עָלֵינוּ, לַלִּבּוֹת מַנְטִיף הָרָעַל,

וְקוֹרֵא פּוּמְבִּית לַטֶּבַח – הַיְּהוּדִים יָדְעוּ יָדֹעַ.

וּסְבָרָה כִּי לַצָּבָא נִרְמַז אָז מִגָּבוֹהַּ רֶמֶז:

לֹא לְהִתְעָרֵב… אַךְ מִשּׁוּם-מָה בַּמִּשְׁטָרָה בָטַחְנוּ,

אַבָּא בִמְיוּחָד הֶאֱמִין, כִּי לַדָּבָר הָיוּ רַגְלַיִם:

מַשְׁרוֹקִית לִשְׁעַת הַצֹּרֶךְ הֵן קִבֵּל מִשַּׂר-הָרֹבַע…


וּפִתְאֹם קוֹלוֹת “הוּרְ-רָא” בּוֹקְעִים-שׁוֹסְעִים חוּצוֹת הַקֶּרֶת,

הַיְּהוּדִים בְּבֶהָלָה רָצִים, דּוֹחְפִים אִישׁ אֶת רֵעֵהוּ,

נִדְחָקִים לַשְּׁעָרִים, הַמֻּגָּפִים מִיַּד עַל בְּרִיחַ;

אַבָּא גּוֹרְרֵנִי בִמְרוּצָה לִפְנִים קִמְרוֹן שֶׁל שַׁעַר,

הַנִּסְגָּר בְּיָד זְרִיזָה. לִבִּי לוֹפֵף, לוֹחֵץ הַפָּחַד,

אַךְ בְּעַד חֲרַךְ-פִּשְׁפָּשׁ אַשְׁקִיף אַף עַל פִּי כֵן הַחוּצָה:

הֲמוֹנוֹת בִצְעָקוֹת סוֹחְפִים הָרְחוֹב כְּפֶרֶץ-מָיִם,

לִפְנֵיהֶם “שְׁקָצִים” קְטַנִּים עִם אֲבָנִים גְּדוֹלוֹת יָשׁקּוּ,

בַחֲמַת-פְּרָאִים יַדּוּ בְּכָל פָּנָס, חַלּוֹן, וָדֶלֶת,

מִתְנַפְּצוֹת הַזְּגוּגִיּוֹת, וּרְסִיסֵיהֶן – דִּמְעָה נוֹאֶשֶׁת;

עֲרֵלִים, פְּרוּעֵי-בְלוֹרִית, הָאֲדֻמִּים מִתַּאֲוַת-רֶצַח,

בִּידֵיהֶם כְּלוֹנְסוֹת-בַּרְזֶל וְקַרְדֻמּוֹת וְכָל כְּלֵי-הֶרֶס,

שׁוֹאֲגִים בְּנֵי-שַׁחַץ אֵלּוּ, כִּי נַפְשָׁם תִּשְׁאַף לַטֶּרֶף,

אֶת כְּלֵיהֶם מְנוֹפְפִים, עַל כָּל נִפְגַּשׁ לָהֶם בַּדֶּרֶךְ,

מַנְחִיתִים אוֹתָם בְּזַעַם עַל דּוֹמֵם וְעַל צוֹמֵחַ

עַד נִקְלַע הַיְּהוּדִי… קָרְבָּן רִאשׁוֹן מִיָּד צוֹנֵחַ,

אֶבֶן עוֹפְפָה גְדוֹלָה וַתִּפְגָעֵהוּ בַגֻּלְגֹּלֶת,

דָּם שׁוֹתֵת מֵרַקָּתוֹ, וְעוֹד אֶחָד עַל הַמִּדְרֶכֶת…

* * *

לִכְשֶׁנֶּעֶלְמוּ הַהֲמוֹנוֹת יָצָאנוּ מֵהַשַּׁעַר,

וְעִם כָּל הַיְּהוּדִים נַפְשֵׁנוּ לְמַלֵּט הַבַּיְתָה רַצְנוּ;

כִּי הִגַּעְנוּ עַד הַגֶּשֶׁר הַתּוֹחֵם אֶת שְׁכוּנָתֵנוּ,

לִרְוָחָה נָשַׁמְנוּ, אַף עַל פִּי שֶׁהַבִּקְתּוֹת הַלָּלוּ,

מָשְׁפְּלוֹת-גַּגּוֹת, נִרְאוּ לִי כְמִצְטוֹפְפוֹת מִפָּחַד.

בְּרַם, בְּכָאן בֵּיתֵנוּ. הַשְּׁכֵנִים בִּרְחוֹב נִקְהָלוּ.

נִסְעֲרָה כָּל רוּחַ. מַה יִּהְיֶה? בְּכִיָּה שָׁם מְאֻפֶּקֶת,

מִישֶׁהוּ פּוֹרֵךְ יָדָיו. נָשִׁים מְבֹהָלוֹת בַּפֶּתַח.

לַקָּהָל דְּבָרוֹ נָשָׂא בְקוֹל תַּקִּיף אֲזַי הִירְשׁ “דְּלַעַת”,

כִּנּוּיוֹ הָלְמוֹ: סְגַלְגָּל וּמְסוּרְבָּל הָיָה מִנֹּעַר

(אֵין בִּשְׁכוּנָתֵנוּ אִישׁ שֶׁלֹּא כִנּוּי לִשְׁמוֹ הִדְבִּיקוּ),

מִשְׁקָלוֹ – שְׁמוֹנָה פוּד3, רֹאשׁ הַמִּכַּתְּשִׁים בְּבֵית-הַכְּנֶסֶת

בְּשִׂמְחַת-תּוֹרָה, בְּעֵת עָמַד לְיַד פִּטַּס-הַיַּיִן,

שֶׁנָּדַב אָבִיו, הוּא הַגַּבַּאי, רֶבּ’יוֹסְל “בֵּיידֶר”,

זְרוֹעוֹתָיו – אֵילֵי-בַּרְזֶל, גַּבּוֹ מְזַעֲזֵעַ כֹּתֶל, –

וּלְפִיכָךְ הָיָה אֵימַת כָּל הַ“שְּׁקָצִים” שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ.

וַיִּשָּׂא הִירְשׁ מְשָׁלוֹ: "מַה נַּעֲמֹד כָּאן בְּחִבּוּק-יָדַיִם?

הַנָּשִׁים נַחְבִּיא בַמַּמְגּוּרוֹת וְנִסְגְּרֵן עַל בְּרִיחַ,

וַאֲנַחְנוּ נְקַדֵּם פְּנֵי הַחַיּוֹת בְּרֹאשׁ הַגֶּשֶׁר

בְּכָל הַבָּא בַיָּד: בְּעֵץ וָאֶבֶן, בִּכְלוֹנָס וּבְדֶקֶר,

בִּיצוּלִים וּבְמַגְרֵפוֹת, בְּקַרְדּוּמוֹת וּבְהֹלֶם-פַּעַם,

אַף אֶגְרוֹף קָמוּץ כָּזֶה הֲרֵיהוּ הַמְסֻכָּן בַּנֶּשֶׁק!".

לַקָּהָל נִרְאוּ דְבָרָיו. נָשִׁים לַחֲצֵרוֹת הִכְנִיסוּ;

אַבָּא אֶת הַמַּשְׁרוֹקִית טָמַן בְּכִיס-הַמִּכְנָסַיִם,

וְאוֹתָנוּ, הַיְלָדִים, אֶת אִמָּא וְאֶת סַבְתָּא,

הֶעֱלָה בְחִפָּזוֹן לַעֲלִיָּה שֶׁל גַּג הַבָּיִת;

אָנֹכִי אָמְנָם רָגַזְתִּי, שֶׁאוֹתִי גַּם כֵּן שׁוֹלֵחַ,

וַאֲנִי מַטֶּה שֶׁל לוּז כְּבָר בְּיָדִי נוֹפַפְתִּי.


כָּל הַלַּיְלָה בֵּין צְלָלִים בַּעֲלִיַּת-הַגַּג שָׁכַבְנוּ;

אֲיֻמָּה הָיְתָה אָז הַדְּמָמָה שֶׁנִּתְלְתָה עָלֵינוּ,

מִדַּי רֶגַע נִקְרְעָה מֵעֲמוּמֵי-הֵדִים בָּרַחַק.

וְהַלֵּב – כְּמוֹ צִפּוֹר בַּיָּד, פִּרְפַּר מֵאֵימַת-מָוֶת,

וְנוֹקְשׁוֹת בְּקוֹל שִׁנַּיִם, כְּמוֹ מִתּוֹךְ צִנָּה שֶׁל קֶרַח,

אַךְ אֵין כֹּחַ לְעָצְרָן – – –

הַחֲשֵׁכָה חָוְרָה לְפֶתַע,

וּנְמוֹגָה מְעָט-מְעָט, עַד כִּי נִרְאָה קַו-אוֹר בּוֹקֵעַ,

עִם הַשַּׁחַר הַמַּפְצִיעַ גַּם הַמּוּעָקָה קִמְעָה נֶחְלָשָׁה.

הַסֻּלָּם חָרַק מִלְּמַטָּה, אַבָּא בַשְּׁלַבִּים פּוֹסֵעַ, –

בָּא וּבְפִיו בְּשׂוֹרָה: חָלַף בְּשֶׁקֶט כָּאן הַלַּיְלָה,

הַגּוֹיִים שֶׁל פַּרְבָּרֵנוּ עֲלֵיהֶם נָפַל פַּחְדֵּנוּ,

אוֹ הֵם עֲסוּקִים בְּמַעֲלֵה-הָעִיר, כְּלוּם מִי יוֹדֵעַ? –

אַךְ עַל כָּל פָּנִים עַתָּה לִטְעוֹם יֵשׁ פַּת שֶׁל בֹּקֶר, –

וַיַּגֵּשׁ לָאֵם מַגָּשׁ, עָלָיו קוּמְקוּם עִם תֵּה רוֹתֵחַ,

בַּסְּפָלִים פְּסִיגֵי-סֻכָּר, וְגַם מַצּוֹת עַל גַּב צַלָּחַת,

בְּפָנָיו אוֹתָהּ שָׁעָה מִפִּנָּתִי אָז הִסְתַּכַּלְתִּי:

עֲכוּרִים הָיוּ פָּנָיו וַעֲיֵפִים מִנְּדוּדֵי-לַיְלָה

וּמְתוּחִים, אִם כִּי חִיֵּךְ אֲפִילּוּ, כְּדֵי לְאוֹשְׁשֵׁנוּ;

רַד מַהֵר, וְהַסֻּלָּם סִלֵּק וְהִכְנִיסוֹ לָאֹסֶם.


הַדְּמָמָה אֲשֶׁר הָיְתָה שׁוֹרָה עִם בֹּקֶר מִזְדָּרֵחַ,

עִם הוֹפָעֲתוֹ שֶׁל אַבָּא, אֶת נַפְשִׁי הִרְגִיעָה.

דֶּרֶךְ הָאֶשְׁנָב הָעֲגַלְגָּל הַחוּצָה אָז הֵצַצְתִּי:

לְפָנַי הוֹרִיק הָהָר שֶׁלָּנוּ בְּיַרְקוּת זוֹהֶרֶת.

הָרִישְׁקַנּוֹבְקָא-הָהָר, שָׁם יַלְדוּתִי הַמִּשְׁתּוֹלֶלֶת

אֶת כַּנְפֵי-הָאוֹר הִצְמִיחָה, וּמִשָּׁם הַרְחֵק הִמְרִיאָה,

מַה דּוֹמֵם כָּעֵת עַל גַּבְנוּנָיו, מֵאֲחוֹרֵי בֵיתֵנוּ!

רַק הַצְּלָב שֶׁעַל כִּפַּת בֵּית-הַיִּרְאָה שָׁם מִתְנַגֵּהַּ;

בֵּית-יִרְאָה זֶה, בְּשָׁנִים מֻפְלָג, הָיָה פִנַּת-הַפַּחַד

לָנוּ, הַיְלָדִים, בְּבֵית-עָלְמִין עַתִּיק הָיָה תָקוּעַ,

שָׁמָּה לֹא תִדְרֹך רַגְלוֹ שֶׁל נַעַר יְהוּדִי אַף פַּעַם,

מִתְפַּלְּשׁוֹת בֵּין עֲשָׂבִים שׁוֹטִים דּוֹקְרִים מַצְבוֹת-הָאֶבֶן

עַל קְבָרִים, מֵהֵם יֵצְאוּ וַדַּאי מֵתִים בַּלֵּיל לָשׂוּחַ,

וּצְלָבִים, צְלָבִים – הָמוֹן! – שָׁם מִזְדַּקְרִים, יָבוֹאוּ

הַכְּמָרִים עִם שַׁמָּשִׁים בֶּחַג, עִם תַּשְׁמִישֵׁי-הַקֹּדֶשׁ,

וְעַם רַב עִמָּם. מִשָּׁם תֵּרֵד הַתַּהֲלוּכָה לַקֶּרֶת,

וְהַפַּעֲמוֹנִים מְבַמְבְּמִים… אֵימָה! וּמִי הַנַּעַר

שֶׁיִּקְרַב, אִם כַּדּוּרוֹ טֻלְּטַל עַד לַגָּדֵר לְפֶתַע?

וְשָׁם סָמוּךְ מֻקַּף-חוֹמָה גַּם בֵּית-עוֹלָם נוֹשָׁן שֶׁלָּנוּ;

מַה יָּזוּעוּ שָׁם מֵתֵינוּ, כִּי יִקְרָא פַּעֲמוֹן-הַצְּרִיחַ

שֶׁל בֵּית הַיִּרְאָה!.. גַּם שָׁמָּה הַלֵּבָב יֶחְרַד לָגֶשֶׁת,

אַף עַל פִּי שֶׁסַּבְתָּא מִשּׁוּם-מָה אֶת הַמָּקוֹם חוֹבֶבֶת,

וּבְאֱלוּל תָּבוֹא לְשָׁם עִם אִמָּא, הַקְּבָרִים מוֹדֶדֶת

בִּפְתִילֵי-פִּשְׁתָּה, הַרְבֵּה בוֹכָה וּמִתְפַּלֶּלֶת,

וּבְצֵאתָהּ תַּקִּיף הַקִּיר, לִפְנִים שׁוּמִים זוֹרֶקֶת,

וּפְתִילִים הַלָּלוּ יְשַׁמְּשׁוּ לָהּ לְנֵרוֹת-הַדֹּנַג,

הֵם נֵרוֹת-נְשָׁמָה גְדוֹלִים, בְּיוֹם-כִּפּוּר יִדְלָקוּ…

מַה הִפְלַגְתִּי בִּדְבָרִים כָּאֵלֶּה? – וְהָהָר מִנֶּגֶד

כֹּה מוֹשֵׁךְ כָּעֵת הַלֵּב בַּעֲלִיזוּת יְרָק וּתְכֵלֶת,

שָׁם עָמֹק וַדַּאי הַשֶּׁקֶט, עַד נִשְׁמַע גִּדּוּל כָּל צֶמַח,

שָׁם לִשְׁכַּב עַתָּה בַּדֶּשֶׁא וְלִנְטוֹל בַּטָּל יָדַיִם,

וּלְהִתְבּוֹנֵן בַּשַּׁחַק עֵת לֶחְיִי תִשַּׁק הַשֶּׁמֶשׁ,

שָׁמָּה לֹא יָבוֹאוּ… בְּרַם, הַסֻּלָּם סֻלַּק, שַׁלָּמָּה?

הָבָה וְאֶקְרָא לְאַבָּא, הַסֻּלָּם יַחְזִיר לַכֹּתֶל.

אָנֹכִי קָרֵב לַפֶּתַח, אַךְ קוֹלִי נִבְלַע בַּדֶּמֶם,

אִמָּא מוֹשַׁכְתַּנִי פְנִימָה, מַשְׁתִּיקַתְנִי בַּמַּפְגִּיעַ;

בִּגְעִיָה שֶׁל בְּכִי אֶפְרֹץ, בּוֹ מָר תִּבְכֶּה עֱנוּת שֶׁל יֶלֶד,

וְעֶלְבּוֹן אָדָם, שֶׁבֵּין קוּרֵי שְׂמָמִית-אֵימָה יִלָּבֶט – – –

לֹא אָרְכָה הָעֵת, וְשׁוּב אֶת הַסֻּלָּם הִצִּיב לַבַּיִת

אַבָּא וְקָרָא לֵירֵד. כְּלוּם לְאָזְנָיו בִּכְיִי הִגִּיעַ,

אִם רָאָה כִּי לְרִבְצֵנוּ בַּעֲלִיַּת-הַגַּג אֵין טַעַם,

אוֹ הַשֶּׁקֶט וְאוֹר-הַבֹּקֶר לְנַפְשׁוֹ הַבִּטָּחוֹן הֶחְזִירוּ?

מֵהַשַּׁעַר שֶׁל הָרְחוֹב יָצָאתִי עַל דַּעְתּוֹ שֶׁל אַבָּא,

וּבְיָדִי מַטֶּה מְסֻקָּס, מֻנָּח הָיָה לְיַד הַשֹּׁקֶת.

וּבָרְחוֹב שְׁכֵנֵינוּ בִּכְלֵיהֶם עוֹמְדִים עַל הַמִּשְׁמֶרֶת,

עַל יָצוּל אָרֹךְ שָׁעוּן נִצָּב הִירְשׁ “דְּלַעַת” עַל הַגֶּשֶׁר,

וּמְגַחֵך: “שִׁמְשׁוֹן, כְּלוּם לְזַנֵּב הַשּׁוּעָלִים יָצָאתָ?”

וְקוֹלוֹ – טְרוֹמְבּוֹן שֶׁל פְּלִיז, וּמְפַרְכְּסָה הַכֶּרֶס.

מִתְאַפֵּק אֲנִי וְלֹא מֵשִׁיב, אִם חֲמָתִי בּוֹעֶרֶת

עַל עֶלְבּוֹן כָּזֶה, כִּי הַשָּׁעָה שְׁתִיקָה דּוֹרֶשֶׁת.


בִּמְרוּצָה בָחוּר בָּא פֶתַע, מְשֻׁלְּהָב, שֵׂעָר פָּרוּעַ.

נֹחַ הַקַּצָּב הוּא, וְגַרְזֶן בַּחֲגוֹרוֹ תָקוּעַ,

בָּא מִרְחוֹב “הָאַשְׁפַּתּוֹת”, מְקוֹם מִשְׁכַּן דַּלּוּת מַמְאֶרֶת,

אַךְ מִתּוֹךְ בֻּצָּהּ צָמְחָה גְּבוּרַת-עָם מְהֻלֶּלֶת:

קַצָּבִים וְסַבָּלִים, אַף הַנּוֹגְנִים בְּ“קַטֶּרִינְקוֹת”

יַעַמְדוּ בְּכָל כְּלֵי-מָוֶת שָׁם, כִּי עַל בָּתֵּי-הַכְּנֶסֶת

מְזֻמָּנִים הֵם לְהָגֵן בְּדָם וּבְנִקְמַת-רֶצַח.

נֹחַ מֵרָחוֹק קוֹרֵא: “הַמַּחֲנֶה קָרֵב, הִכּוֹנוּ!”

עוֹד מוֹסִיף הוּא כִּי רָאָה בַדֶּרֶךְ לַמֶּרְחָץ שֶׁל וָאנְיָא

הֲמוֹנוֹת “אִינְטֶלִיגֶנְטִים” יִנְהֲרוּ בְחִפָּזוֹן הָהָרָה,

וְחוֹזֵר אֶל חֲבֵרָיו; עֵינַי מוּל הָהָר אַגְבִּיהַּ –

אֱלֹהִים! הִשְׁחִיר הָרִי מֵהֲמוֹנוֹת צוֹפִים לְמַטָּה – – –

* * *

הַדְּמָמָה שֻׁסְּעָה פִתְאֹם, צְרִיחוֹת בָּאוֹת בָּרֶסֶק,

לְשָׁעָה קַלָּה הָיְתָה אָז הַהִתְרוֹצְצוּת בֵּינֵינוּ,

אַךְ הִירְשׁ “הַמְּפַקֵּד” הִצִּיב מַהֵר אֶת שׁוּרוֹתֵינוּ,

וּדְרוּכִים לַקְּרָב עָמַדְנוּ. אַךְ אוֹתִי שָׁלְחוּ הַבַּיְתָה.

אַבָּא אָז נִזְכַּר בַּמַּשְׁרוֹקִית שֶׁבְּכִיס הַמִּכְנָסַיִם,

רָץ אֶל חֲצֵרוֹ אֲשֶׁר גָּבְלָה בִשְׂפַת הַנַּחַל,

עַל גְּדֵרָה גְבוֹהָה טִפֵּס… שְׁרִיקָה פָּלְחָה פִּתְאֹם לְפֶתַע

הָאַוֵּיר, אַךְ אַדִּירָה וְנוֹרָאָה בְּסִלְסוּלֶיהָ,

אַזְהָרָה בָהּ עִם קְרִיאַת עֶזְרָה, אַךְ בָּהּ הַכֹּחַ

שֶׁל שׁוֹפְרוֹת יְרִיחוֹ – – –

וְהִנֵּה כָאן הִתְרַחֵשׁ הַפֶּלֶא:

נֹחַ בָּא וְגַרְזִנּוֹ נוֹפֵף, עֵינוֹ בָאֵשׁ לוֹהֶטֶת,

וּמַכְרִיז: "הִירְשׁ, נִמְלְטוּ, כֻּלָּם בָּרְחוּ, אֶת וָאסְקָא,

שֶׁבְּרֹאשָׁם הָלַךְ, הַצּוֹעֲנִי, אֶת וָאסְקָא זֶה חִסַּלְנוּ,

הֵם בָּרְחוּ כָעַכְבָּרִים, מֵהֶם קְצִיצוֹת קִצַּצְנוּ,

חוֹ-חוֹ-חוֹ, קְצִיצוֹת מַמָּשׁ! רָאוּ הַ“טִּילִיגֶנְטִים”

אֵיךְ מִתְרַעֲשִׁים שָׁם עַל הָהָר, רָצִים הֵם בְּכָל עֵבֶר,

“טִילִיגֶנְטִים” מְגֻנְּדָרִים, חָמְדוּ לָהֶם מִשְׂחַק-“טְרִיאוּטְר”! –

עוֹד הוּא מְדַבֵּר – וְאֵי-מִשָּׁם גְּדוּד-פָּרָשִׁים הוֹפִיעַ,

פָּרָשֵׁי-הַמִּשְׁטָרָה הָרְחוֹב עָבְרוּ בְשַׁעַט וּבְדַהַר

עַל הָהָר עָלוּ וּבְפַרְגּוֹלִים הַהֲמוֹנוֹת הֵנִיסוּ.

וַיִּרְאוּ אָז גִּבּוֹרֵינוּ מָה הַמַּשְׁרוֹקִית שֶׁל אַבָּא,

וְהִירְשׁ “דְּלַעַת” לֹא הִבְלִיט בְּגֹבַהּ-לֵב הַכֶּרֶס…




  1. רוגטקות – פרברי–העיר.  ↩

  2. “בסרבץ” – עתון אנטישמי, שערך צורר היהודים, פ. קרושֶׁבַן.  ↩

  3. בערך 120 קילו.  ↩

מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 47470 יצירות מאת 2638 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 19875 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!