פְּלָגִים בָּאָבִיב אֶת הַלֵּב מַפְעִימִים הֵם בְּרֶטֶט שֶׁל עֶלֶז,

בְּאִם אֶת סְדִינֵי-מֵימֵיהֶם הֵם שׁוֹטְחִים בְּשׁוּבָה וּבְנַחַת

עַל כַּר וְעַל אָחוּ, אֲשֶׁר יַרְקוּתָם הַבְּהִירָה תְנַצְנֵץ

מִתּוֹךְ אֲדָמָה מְיֻחֶמֶת, קְטָרְתָּהּ לַחַמָּה מְקַטֶּרֶת.

שְׁלָכִים, הַחוֹזְרִים לְקִנָּם, נִבָּטִים אַגַּב רַחַף בִּרְאִי-

מֵימֵיהֶם, חֲסִידָה מְדַדָּה עַל שְׂפָתָם שָׁם בְּאֵלֶם;

דּוֹמֶה: הַדְּמָמָה הַתְּכֶלְתִּית-מַכְסִיפָה שָׁם בְּסַנְדְּלֵי-שַׁעַם

פּוֹסַעַת, פּוֹרֶשֶׂת צָעִיף אַוְרִירִי, מְשֻׁבַּץ-יַהֲלוֹמִים,

הַנִּמְתָּח מִשְּׁחָקִים זוֹהֲרִים, בַּרְבּוּרֵי-הֶעָבִים שָׁם נִרְדָּמוּ.

וּכְרוּב קוּנְדֵּסִי מְבַדֵּר אֶת לְבֶן פְּלוּמָתָם הַמַּבְהֶקֶת.

רוֹגַעַת מַרְאָה זוֹ לִמְלוֹא-כָל-עַיִן – פִּלְאֵי-הָעוֹלָם,

מִקְסַּם-הֶחָזוֹן שֶׁל הַנֶּפֶשׁ, אֲשֶׁר נְעוּרִים מְחַדֶּשֶׁת;

פְּלָגִים בָּאָבִיב צוֹהֲלִים! רִנּוּנְכֶם מָה אָהַבְתִּי לִשְׁמֹעַ!

לַלֵּב בוֹ בְשׂוֹרָה, עַל פִּתְחֵי הַנְּשָׁמָה אַהֲבָה מִדַּפֶּקֶת…

אַךְ וַי, אִם פְּלָגִים יִגְלְשׁוּ מֵרָאשֵׁי-הֶהָרִים בְּמַפְתִּיעַ!

יֶהֱמוּ יֶחְמְרוּ מֵימֵיהֶם, יִגָּרְשׁוּ, יִדָּחְקוּ בְּקוֹל-זַעַם,

כְּאִלּוּ שֵׁדִים בְּתוֹכָם מִצְטַנְּפִים. אֵין שָׁלֵו בְּבִטְנָם.

לִכְאוֹרָה, עוֹד פַּרְוַת-הַצַּבָּל שֶׁל הַחֹרֶף הָהָר מְכַרְבֶּלֶת

בִּזְהַב שַׁבְרִירִי הַחַמָּה שֶׁל נִיסָן הִיא בּוֹהֶקֶת עֲדַיִן, –

אֲבָל מִתַּחְתָּהּ מִתְמוֹגֵג כְּבָר הָהָר מִן הַחֹם הַשּׁוֹפֵעַ,

חוֹרֵג לְהַשְׁמִיט מֵעָלָיו הַפַּרְוָה וּקְרָעִים בָּהּ קוֹרֵעַ, –

בַּחֲשַׁאי שְׁלוּלִיּוֹת פְּזִיזוֹת, כִּדְמָעוֹת-שֶׁל-שִׂמְחָה, כְּבָר לְמַטָּה,

לַבִּיק נִגָּרוֹת, הוּא הַבִּיק נְהָרֵנוּ הַטּוֹב וְהַנּוֹחַ;

בְּרֵאשִׁית – שְׁלוּלִיּוֹת כִּשְׁנָצִים שֻׁלְּשְׁלוּ מִפַּרְוַת-הַצַּבָּל,

אֲשֶׁר נִקְרְחָה, כִּבְיָכוֹל, מֵרוּחוֹת, נִטְנְפוּ כְּבָר שׁוּלֶיהָ,

אַךְ עוֹד לֹא יָצְאָה יְמָמָה, וּפְלָגִים מִתְפַּשְּׁטִים בַּשִּׁפּוּעַ

בְּשֶׁצֶף וְקֶצֶף, רוֹדֵף גַּל אֶת גַּל, נַחְשׁוֹנִים, הַקּוֹפְצִים

בְּגַעַשׁ לַבִּיק, שֶׁמִּמַּסְגְּרוֹתָיו אָז חוֹרֵג הוּא,

מְשַׁבֵּר אֲזִיקָיו, מְבַעְבֵּעַ, מְפַעְפֵּעַ, כְּסִיעָה שֶׁל

כְּלָבִים מִתְעַלְּסִים, מִשְׁתּוֹלְלִים הֵם בְנַהַם שֶׁל שֶׁקֶק,

בְּקוֹלֵי-קוֹלוֹת יֶהֱמֶה, כִּי בִטְנוֹ הַשְּׂבֵעָה מִתְנַפַּחַת,

פְּלָגִים מִכָּל עֲבָרִים נוֹהֲרִים, יִתְגַּלְגְּלוּ, יִשְׁתַּקְשָׁקוּ,

וּבְתוֹכוֹ נִבְלָעִים… אַךְ הוּא, הַשָּׂבֵעַ, מֵקִיא יוֹם-וָלַיְלָה

נַחְשֵׁי-שְׁלוּלִיּוֹת, הַזּוֹחֲלִים בְּרִיתִחָה עַל פְּנֵי דֶּשֶׁא-הָאָחוּ,

מְנַתְּרִים בֵּין יַרְקוּת רַעֲנָנָה, הַנּוֹשְׂאָה אֶת רֹאשָׁהּ מוּל הַשֶּׁמֶשׁ..

אֵיכָה הַבְּיצ’וֹק נְהָרֵנוּ – הַכֶּבֶשׂ הָרַךְ, הָרוֹגֵעַ –

אֵיכָה הוּא לְפֶתַע הָפַךְ זְאֵב טוֹרֵף, אֵיךְ קוֹפֵץ הוּא

לְתוֹךְ חַצְרוֹתֵינוּ?…

חֲרָדָה שְׁכוּנָתֵנוּ הִקִּיפָה:

נִגְרְפוּ סִימָנִים שֶׁהִצַּבְנוּ, לָדַעַת עַד אָנָה הַמַּיִם

יִגְאוּ עוֹד, הִנֵּה כְבָר הִגִּיעוּ לָאֹסֶם, לוֹחֲכִים הֵם הַשַּׁעַר,

לְפֶתַח אֻרְוָה כְּבָר רוֹבְצִים, וְהַסּוּס שָׁם נוֹהֵר הוּא בְּבַהַל;

עוֹמְדִים מִשְׁמְרוֹת עַל הַגֶּשֶׁר. לִבּוֹת בֵּין יִרְאָה וְתוֹחֶלֶת

מְפַרְכְּסִים: הֲיָשׁוּבוּ הַמַּיִם, וְהַבִּיק מִזַּעְפּוֹ עוֹד יָנוּחַ? –

מַה נּוֹרָא הַמַּחֲזֶה בַּחֲצוֹת! כְּצַלְמֵי-בַּלָּהוֹת פָּנַסִּים

יִדּוֹדוּ בָאֹפֶל, אוֹרוֹת מְהַבְהֲבִים, מְפַרְפְּרִים הֵם בָּרוּחַ,

דְּמֻיּוֹת כִּרְפָאִים שֶׁבְּבֵית-הָעָלְמִין, מִתְלַחֲשׁוֹת עַל הַגֶּשֶׁר,

רַגְלַיִם כְּבֵדוֹת גּוֹרְרִים אֲנָשִׁים, מְסַיְּרִים אֶת הַשֶּׁטַח,

כִּבְרַת-אֶרֶץ קְטַנָּה, שֶׁגַּם הִיא, כִּמְדֻמַּנִי, נוֹדֶדֶת בַּפַּחַד;

וּבַחֲצֵרוֹת יִמְדְּדוּ הַקַּרְקַע, שֶׁהִצִּיפוּ הַמַּיִם,

שֶׁמָּא הֵם הָלְכוּ וְשָׁכְכוּ, וְיָשׁוּבוּ אֶל אֲחוֹרֵי הַגְּדֵרוֹת,

וְתִהְיֶה הָרְוָחָה אָז לַבַּיִת, אִם הַבִּיק לֹא יִשְׁטֹף אֶת הַגֶּשֶׁר

וְלֹא יִתְפַּשְּׁטוּ עוֹד מֵימָיו מֵהָרְחוֹב, שֶׁכֵּן נְהָרֵנוּ

לוֹפְתֵנוּ בִּשְׁתֵּי זְרוֹעוֹתָיו, שְׁכוּנָתֵנוּ – כְּאִי בְתוֹכוֹ…

וְאַבָּא – הַפַּחַד אוֹרֵב בִּזְקָנוֹ, מִטַּלְטְלִין כְּבָר אָרַז

וְהִנִּיחַ עַל גַּב הַשֻּׁלְחָן, עִם כִּסְּאוֹת וְכָרִים וּכְסָתוֹת,

מְזֻמָּן לְכָל רֶגַע לָקוּם וְלִנְטוֹשׁ אֶת הַבַּיִת,

לְהַצִּיל הָאִשָּׁה וְהַטָּף, מְצַפֶּה בְרִטּוּט רַק לַבֹּקֶר;

וְרוֹעֵד הַפָּנָס בְּיָדוֹ, וְעֵינָיו מְטַיְּפוֹת בֶּחָצֵר,

בּוֹלְשׁוֹת חֲתִירוֹת שֶׁל הַמַּיִם: הִנֵּה הִתְקָרְבוּ לָאַמְבָּר,

שָׁם שַׂקֵּי הַדָּגָן, שָׁם קִלְחֵי הַתִּירָס… לֹא לַנֵּזֶק יִדְאַג,

מִי יִתֵּן וְיַפְצִיעַ הַשַּׁחַר, עַד יִסְחְפוּ שְׁכוּנָתֵנוּ

הַמַּיִם! הִנֵּה הַשּׁוֹמְרִים עַל הַגֶּשֶׁר צִיְּנוּ גֵּאוּתָם,

וַחֲשָׁשׁ הוּא, אוּלַי מִפָּנִים וְאָחוֹר עוֹד יָבוֹאוּ עָלֵינוּ…

עָבַר כָּךְ הַלֵּיל בְּאֵימָה. לְבַסּוֹף גַּם הִפְצִיעַ הַשַּׁחַר. –

פִּתְאֹם נִתְוָרְדוּ, לִהֲטוּ בְּאִשִׁים פְּנֵי הַמָּיִם,

וּכְאִלּוּ נִטַּל אָז מֵהֶם מוֹרָאָם, גִּיל חָגַרְנוּ לְפֶתַע,

אִם-כִּי רְחוֹבֵנוּ פִּסַּת-יַבָּשָׁה נִשְׁתַּיְּרָה רַק מִמֶּנּוּ, –

וְכָל הָעֵדָה אָז גָּלְתָה מִמְּקוֹמָהּ, מִטַּלְטְלִין עַל הַשֶּׁכֶם,

תִּינוֹקוֹת, שֶׁפּוֹעִים, עַל זְרוֹעוֹת, – וַנַּעַל הָעִירָה.

הֶחֱזַרְתִּי פָנַי: מַחֲזֶה נוֹרָא-הוֹד לְעֵינַי נִתְגַּלָּה,

יָם נְגוֹהוֹת וּפְלָדוֹת, מַוְרִיד וּמַזְהִיב חֲלִיפוֹת,

וּבְתוֹךְ יַמָּא-דִי-נוּר הַגַּגּוֹת שֶׁל בִּקְתּוֹת שְׁכוּנָתֵנוּ

נִדְמוּ: גֻּלְגְּלוֹת הַצָּפוֹת… אֵי לְאָן בִּקְתּוֹתֵינוּ יָצוּפוּ?

וְשֶׁקֶט… וּלְפֶתַע – קוֹל אִישׁ! זֶה מִיטְקָא הַנַּפָּח מֵעַל הַגַּג

קוֹרֵא, מְטַלְטֵל אֶת יָדָיו… אֵיךְ נִשְׁכַּח הַנַּפָּח, זֶה שְׁכֵנֵנוּ?

הִשְׁתַּכֵּר-לוֹ בְּלֵיל-שִׁמּוּרִים וַיִּישַׁן אֶת שְׁנָתוֹ, עַד הַשַּׁחַר, –

וַיִּיקַץ – וְהִנֵּה בְּלֵב-יָם הוּא, וְהַיָּם מַאֲכֹלֶת שַׁלְהֶבֶת…