רקע
דב סדן
שלוש הערות לארחות ושבילים כרך ב'

א    🔗

בכרך, המובא בזה לרשות־הרבים, ראיתי לכנס, בשנים־עשר מדורים – מסות, מאמרים, רשימות, ציונים, שהצד השווה שבהם הוא ניסוי לדון ולהעריך טיבם ודרכם של אישים שונים – משוררים ומספרים, מבקרים ומתרגמים, פובליציסטים ועתונאים, הוגים וחוקרים, ראשי ציבור וקברניטים, אמני צליל וצבע, והם מתוספים על ניסויי הדומים בספרי הקודמים, שיצאו לאור. כל הפרקים, המכונסים פה, כבר ראו אור־הדפוס, אך רובם היו זרויים על פני דוכנים שונים, עתונים, כתבי־עת, קבצים; וקצתם באו כמבואי ספר וספר.

האישים הנידונים מניינם ארבעים ושמונה, רובם ככולם מסופרי העברים, והם אנשים אחים שזכיתי להכירם ולהתרועע עמהם, והוא קו המבליח, ואקוה כי לטובה, מתוך שיטי דברי ומובלע בנעימתם. אפס בשלושת פרקי הסיום ידובר בשני סופרים מבני עמנו שהיו כותבי לעז, ועל שלישי, שלא מבני עמנו אשר לבו אליהם, והסיום הוא כמין רמיזה לחיבורי, העתיד שיתפרסם, ושמו מגלה עניינו: ובגויים ההם.


ב    🔗

ולתכניתו של הכרך עלי להעיר על צד של שמיטה וצד של תוספת וצד של חזרה. לענין השמיטה – העדרתי ממנו מה שפירסמתי לפיזורין על ח.נ. ביאליק ועל ש"י עגנון, ושלא בא עדיין על כינוסו, והטעם שמסותי ומאמרי עליהם יבואו בספרים מיוחדים. ולענין התוספת – כמה וכמה מנושאי הכרך שלפנינו כבר כתבתי בהם ועליהם קודם ועתה באתי להשלים, אם דרך ההמשך אם דרך החידוש. ולתועלת הקורא אעיר עתה על הספרים, הכוללים דברי הקודמים על האישים ההם: בספרי “בין דין לחשבון” (הוצאת “דביר”, תשכ"ג) – על ש. טשרניחובסקי (עמ' 14–34); יעקב פיכמן (עמ' 41–44); אברהם שלונסקי (עמ' 90–95); נתן אלתרמן (עמ' 124–130); י.ח. ברנר (עמ' 137–154); ג. שופמן (עמ' 155–162); חיים הזז (עמ' 234–254); יעקב שטיינברג (עמ' 321–324); גרשם שלום (עמ' 335–341); בספרי “אבני גדר” (“מסדה” ואגודת הסופרים, תש"ל) – על י.ח. ברנר (עמ' 74–80); יהודה יערי (עמ' 101–114); ג. קרסל (עמ' 124–134); מנדל זינגר (עמ' 74–90); שלמה צמח (עמ' 101–104). לענין החזרה – שני מאמרים (על דוד כהן ואריה נבון) שכבר כונסו קודם בספר (“אבני בוחן”), אך מחמת נדירותו נדפסו גם עתה.


ג    🔗

הכרך הזה, כרך האישים, הוא אח בכור לשני כרכים שייצאו בעקביו, כרך העניינים וכרך השעשועים, ועל הופעתם, בצוק עתים זה, אני מחזיק טובה לתומכי פעלי, מהם מוסדות (משרד החינוך והתרבות, ההנהלה הציונית, קרן תל־אביב לספרות ולאמנות), מהם יחידים (ובראשם אחי ורעי ישעיהו אברך, ישראל כהן ושמעון מלצר), שעמדו לה להוצאת “עם עובד” ליטול עליה את המשאוי הזה; ולאשר טיפלו משמה לשמו של ספרי, וביחוד לידידי אברהם יבין, שהפקיח עליו עינו, אומר חן חן.


ד. ס.

ירושלים, סיון תשל"ז


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48153 יצירות מאת 2675 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20558 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!