א 🔗
אָמַרְנוּ, שֶׁהַדָּבָר יִקְרֶה בְּיוֹם הָאַרְבָּעָה־עָשָׂר לְחֹדֶשׁ מֶרְץ, אוּלָם בְּלֵיל הַשְּׁנֵים־עָשָׂר בּוֹ נִרְאוּ אוֹתוֹת, כִּי הַמְּאֹרָע יֶאֱרַע וַדַּאי בְּלַיְלָה זֶה, וְעַל־כֵּן רַצְתִּי לְהָבִיא מִבֵּית הַמִּרְקַחַת סוּלִימָא וּמֵי־קַרְבּוֹל, וְאִשְׁתִּי יָצְאָה לְהַכְנִיס מְעַט קַשׁ. בְּשׁוּבִי מָצָּאתִי כְּבָר אֶת הַקַּשׁ בַּמִּטְבָּח; הִזֵּיתִי עָלָיו סוּלִימָא, סִדַּרְתִּיו בַּפִּנָּה וְגָדַרְתִּי עָלָיו בְּקֹרַת־עֵץ; וּכְדֵי שֶׁהַקּוֹרָה לֹא תִּתְגַּלְגֵּל מִשָּׁם חֲזָרָה, הִדַּקְתִּיהָ בְּמַסְמְרִים אֶל הַקִּיר. הַכַּלְבָּה קֶט הֵבִינָה מַה הִיא מַטָּרַת כָּל הַהֲכָנוֹת, מִנִּסְיוֹנָהּ בַּפַּעַם הַקּוֹדֶמֶת, וְהִמְתִּינָה בְּאֹרֶךְ רוּחַ, וּכְשֶׁגָּמַרְתִּי אֶת הָעֲבוֹדָה, – פָּסְחָה וְעָבְרָה עַל הַקּוֹרָה וְהִתְכַּרְבְּלָה בַּפִּנָּה עַל הַקַּשׁ.
אָכֵן, לֹא טָעִינוּ: – בְּלַיְלָה זֶה הִמְלִיטָה לָנוּ קֶט שִׁשָּׁה גּוּרִים: שְׁלשָׁה כְּלַבְלָבִים וְשָׁלשׁ כְּלַבְלָבוֹת. כָּל שָׁלשׁ הַכְּלַבְלָבוֹת הָיוּ קְטַנּוֹת בְּמַשֶּׁהוּ מִן הַכְּלַבְלָבִים וְדוֹמוֹת בַּכֹּל לָאֵם, בַּעֲלַת הַבֶּהָרוֹת הַגְּדוֹלוֹת מִצֶּבַע הַקָּפֶה עַל גַּבֵּי לֹבֶן וְעַל הַלֹּבֶן נְקֻדּוֹת צְפוּפוֹת. אֵצֶל אַחַת מֵהֶן הָיְתָה בְּקָדְקָדָהּ, עַל פְּנֵי הַבַּהֶרֶת הַלְּבָנָה, כְּמִין מַטְבֵּעַ שֶׁל אֲגוֹרָה אַחַת, אֵצֶל הַשְּׁנִיָּה – שֶׁל שְׁתֵּי אֲגוֹרוֹת וְלַכְּלַבְלָבָה הַשְּׁלִישִׁית לֹא הָיְתָה כָּל מַטְבֵּעַ, אֶלָּא פָּשׁוּט קַו לָבָן עַל גֻּלְגָּלְתָּהּ, וְנִרְאֶה הָיָה שֶׁהִיא קְטַנָּה וַחֲלָשָׁה מֵאַחְיוֹתֶיהָ. וְאִלּוּ הַכְּלַבְלָבִים דָּמוּ בַּכֹּל לָאָב, לְטוֹמָא; הַבֶּהָרוֹת אֶצְלָם הָיוּ כֵּהוֹת יוֹתֵר; אֵצֶל שְׁנַיִם מֵהֶם חָסְרוּ מִשּׁוּם־מַה הַנְקֻדּוֹת, וְהַשְּׁלִישִׁי שֶׁהָיָה גָדוֹל בּהַרְבֵּה מִן הָאֲחֵרִים, כֻּלּוֹ בָּרוּד בְּרוּדִים וּנְקֻדּוֹת צְפוּפוֹת מְאֹד, שֶׁכֻּלָּן יַחַד נִרְאוּ כְּכֶתֶם כֵּהֶה אֶחָד, וּבִכְלָל הָיָה בַּרְכֶּלֶּב זֶה כְּבַד־תְּנוּעָה וְכָמוֹהוּ כְּבּוּל־עֵץ. דוּבֶּץ – חָלְפָה מִלָּה בְּמֹחִי, וּמִיָּד נִזְכַּרְתִּי בְּצֵידִּי עַל חוֹפֵי הַנָּהָר דוּבֶּץ. הַמִּלָּה נִצְנְצָה בְּמֹחִי לֹא לַשָּׁוְא, כִּי עַל־כֵּן הִצְלַחְתִּי מְאֹד בְּצֵידִּי הַלָּז וְנִרְאֶה הָיָה לִי: – לֹא רַע הַדָּבָר, אִם לְזִכְרוֹ שֶׁל הַצַּיָּד הַזֶּה אֶקְרָא אֶת הַכְּלַבְלַב הֶחָדָשׁ בְּשֵׁם דוּבֶּץ. הֲלֹא בִּכְלָל כְּדַאי כְּבָר לַעֲזוֹב אֶת הַשֵּׁמוֹת הַשְּׁגוּרִים עַל פִּינוּ וְלִקְרֹא בְּשֵׁמוֹת עַצְמִיִּים, מְקוֹמִיִּים; הֲלֹא כָּל אַמַּת־מַיִם, כָּל תֵּל עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה קוֹרֵא בְּשֵׁם – בְּלִי עֶזְרַת אוֹצַר הָאַגָּדוֹת הַיְוָנִי.
הֶחֱלַטְתִּי שֶׁמִּכָּל אֵלֶּה אַשְׁאִיר לְעַצְמִי רַק כְּלַבְלָב אֶחָד וּכְּלַבְלָבָה אַחַת. וּשְׁמָהּ שֶׁל הַכְּלַבְלָבָה עָלָה בְּמַחֲשַׁבְתִּי מִיָּד לְאַחַר שֶׁמָּצָאתִי אֶת הַשֵּׁם דוּבֶּץ. אֶקָרָא לָהּ – נֶרְל, כִּי עַל חוֹפָיו הַמְרֻפָּשִׁים שֶׁל נַחַל זֶה מָצָאתִי אֶשְׁתַּקַּד הַרְבֵּה חַרְטוֹמָנִים בֵּינוֹנִיִּים יוֹשְׁבִים בְּקִנֵּיהֶם.
אֵינִי יוֹדֵעַ, אֶלָּא שֶׁנִּרְאָה לִי כִּי הָיָה מַשֶּׁהוּ יוֹתֵר מִן הַצַּיִד עַצְמוֹ שֶׁמָּשַׁךְ אוֹתִי אֶל נַחַל מְשֻׁנֶּה וְשׁוֹבָב זֶה. הוּא מִתְפַּתֵּל כָּל כָּךְ וְהוֹלֵךְ עַד כִּי בִּמְקוֹמוֹת מְעֻקָּלִים אֲחָדִים אֶפְשָׁר הָיָה לִנְגֹעַ בְּמָשׁוֹט מִשָּׂפָה אֶל שָׂפָה. אֲנִי שָׁט לִי בְּדוּגִית עִם הַזֶּרֶם, נוֹהֵג בְּמָשׁוֹטִי, מִשְׁתַּדֵּל שֶׁלֹּא אֶתָּקַּע בְּחֹף מְרֻפָּשׁ, – חוֹתֵר, אוֹגֵף, לְעֵינַי מִתְגַּלָּה כְּנֵסִיָּה וְנִדְמֶה לִי שֶׁאֵינָהּ רְחוֹקָה, אוּלָם פִּתְאֹם מִתְעַקֵּל הַנַחַל לַצַּד הֶהָפוּךְ, הַכְּנֵסִיָּה נֶעֱלֶמֶת מִן הָעַיִן, וּלְאַחַר זְמַן רַב, כְּשֶׁאֲנִי אוֹגֵף עוֹד הַפַּעַם, מִתְבָּרֵר שֶׁהַכְּפָר רָחוֹק מִמֶּנִּי הַרְבֵּה יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר קֹדֶם לָכֵן. אֲנִי שׁוֹמֵעַ, – אֵי־שָׁם לוֹמֵד רוֹעֶה צָעִיר לְנַגֵּן בַּחֲצוֹצְרַת־בּוּקִיצָה, הַצְּלִילִים פְּעָמִים חֲזָקִים, פְּעָמִים חֲלָשִׁים, אֲבָל הֵם מִתְמַשְּׁכִים וּמַגִּיעִים לְאָזְנַי, – כָּל הַזְּמַן אוֹתוֹ הָרוֹעֶה, אוֹתָהּ הַנְּעִימָה, אוֹתָן הַטָּעֻיּוֹת. עִם צָהֳרַיִם אֲנִי מִתְקָרֵב אֶל חוֹפוֹ שֶׁל הַכְּפָר, אֶלָּא שֶׁאֵין הַכְּפָר קָרוֹב לַחוֹף, וְלֹא כְּדַאי לִי לָרֶדֶת וְלָלֶכֶת שָׁמָּה. הִנְנִי נָח בַּחוֹף. הָרוֹעֶה חָדַל מִנִּגּוּנוֹ. וּלְאַחַר שָׁעָה אֲנִי מַפְלִיג שׁוּב קָדִימָה עַל פְּנֵי הַנַּחַל. וְהָרוֹעֶה שׁוּב רוֹדְפֵנִי בִּנְגִינָתוֹ עַד עֶרֶב מַמָּשׁ. וְרַק בְּשָׁעָה שֶׁהַשֶּׁמֶשׁ הָיְתָה שׁוֹקַעַת וְיוֹרֶדֶת, יָרַד עָלַי הַחֶסֶד: הַנָּהָר הֵיְשִׁיר זִרְמוֹ וְהוֹבִילַנִּי הַרְחֵק מִן הַכְּפָר, וּבֵין חוֹפֵי הַיַּעַר הַתְּלוּלִים הִגִּיעַ לְאָזְנַי שִׁיר הַצִּפֳּרִים וְהִפְסִיק אֶת זִכְרוֹנוֹ שֶׁל הַנִּגּוּן הַמְזֻיָּף, שֶׁנִּתְקַע וְעָמַד בְּלִבִּי. מַיִם נִמְהָרִים מוֹלִיכִים אוֹתִי, וְצָרִיךְ לְהַחֲזִיק בְּיֶתֶר כֹּחַ בַּמָּשׁוֹט. אָכֵן, לֹא נֶעְלַם מֵעֵינַי זְאֵב־הַמַּיִם הַצָּף וְעוֹבֵר בְּשִׁטְפָם שֶׁל הַמַּיִם. הַחַרְגֹּל הַכָּחֹל הַמְּנַתֵּר בַּדֶּשֶׁא, זֵר הַפְּרָחִים הַצְּהֻבִּים, מִשְׁפַּחַת הַחוּפָמִים שֶׁעַל יַרְכְּתֵי הַדּוּגִית הָרְקוּבָה הַתְּקוּעָה בַּנָּהָר, הֶעָלֶה הָרָחָב שֶׁל צֶמַח־הַמַּיִם הַנּוֹצֵץ לְאוֹר שִׁמְשׁוֹ שֶׁל עֶרֶב, וְהִשְׁתַּחֲווּיּוֹת קְנֵי־הַסּוּף עַל פְּנֵי הַזֶּרֶם הָרוֹטֵט; אֵיזֶה יוֹם בַּטָּלָה הוּא שֶׁעָבַר עָלַי בְּשׁוּטִי בַּנָּהָר הַזֶּה וְאֵיזֶה קֶסֶם נֶאֱצַל מִמֶּנוּ: לְעוֹלָם לֹא אֶשְׁכַּח וְלֹא אֶחְדַל מִלְּחַבְּבוֹ.
נְהַר פֶּרְאִי, אֲנִי אַקְדִּישׁ אֶת שִׁמְךָ וַאֲכַנֶּה בּוֹ כְּלַבְלָבָה חַיָּה אַחַת, שֶׁאָשְׁרָה הַגָּדוֹל עֲלֵי אֲדָמוֹת יִהְיֶה – לְהַבִּיט בְּאַהֲבָה אֶל פְּנֵי הָאָדָם, גַּם בְּשָׁעָה שֶׁיִּסְתַּבֵּךְ וְיֵלֵךְ בֵּין עִקּוּלֵי חַיָּיו.
ב 🔗
מֵאָז בָּאוּ לָעוֹלָם כְּלַבְלָבַי, קָבַעְתִּי מִנְהָג שֶׁאֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם תֵּאָכֵל בַּמִּטְבָּח; נוֹחַ וְטוֹב לְהִסְתַּכֵּל בִּשְׁעַת הַסְּעֻדָּה, מִמְּרוֹמֵי הַשֻּׁלְחָן, וּלְהַרְהֵר בְּגוֹרָלָם שֶׁל גוּרֵי־חַיּוֹת. שָׁם, לְמַטָּה, שׁוֹרֵץ לוֹ עוֹלָם מְנֻמָּר שֶׁל סוּמִים, וְתָמִיד מַבִּיטוֹת בִּי, מֵעַל גַּבֵּיהֶם, עֵינֵי הָאֵם, הַמִּשְׁתַּדֶּלֶת לָרֶדֶת לְסוֹף דַּעְתִּי וּלְהַכִּיר עַל יְדֵי כָּךְ אֶת הַגּוֹרָל; אֲבָל גַּם אֲנִי אֵינִי בֶּן־חוֹרִין, אֵינִי יוֹדֵעַ עוֹד: בְּמִי אֶקְשֹׁר אֶת הַשֵּׁמוֹת נֶרְל וְדוּבֶּץ. הֲלֹא יָדוּעַ וּמוּבָן לִי, כִּי הַמִּשְׁקָל וְהַצּוּרָה אֵינָם עִקַּר תְּכוּנָתוֹ שֶׁל כֶּלֶב עוֹבֵד. לְכֶּלֶב צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם־כָּל אוֹתוֹ יִתְרוֹן שֶׁהִתְנֵינוּ לְכַנּוֹתוֹ בְּשֵׁם שֵׂכֶל; וְלִמְצֹא אֶת הַשֵּׂכֶל וּלְתָפְסוֹ מִיָּד בְּצֶאֱצָאָהּ הָעִוֵּר שֶׁל הַיְּפֵהפִיָּה קֶט דָבָר לֹא קַל הוּא. אָכֵן, כֶּלֶב הַמְשַׁמֵּשׁ אוֹתִי צָרִיךְ שֶׁיִּהְיֶה קֹדֶם־כָּל חָכָם, כִּי אֲפִלּוּ חוּשׁ־הָרֵיחַ הַלָּקוּי נִשְׂכַּר עַל יְדֵי בִּינָה בְּהַדְרָכָתִי, וּבְעֶזְרַת כֶּלֶב כָּזֶה תָּמִיד תָּצוּד צַיִד רַב יוֹתֵר מֵאֲשֶׁר בְּעֶזְרַת כֶּלֶב בַּעַל חוּשׁ־רֵיחַ חָזָק, שֶׁחָכְמָה חֲסֵרָה לוֹ.
הִנֵּה אֲנִי אוֹכֵל בְּמִטְבָּח אֶת אֲרֻחַת־הַצָּהֳרַיִם, אוֹ אֶת אֲרֻחַת־הָעֶרֶב, אוֹ שׁוֹתֶה בּוֹ תֵּה, אֲבָל תָּמִיד הִנְנִי מְהַרְהֵר בְּשֶׁלִּי, וַאֲפִלּוּ אֲנִי מְשׂוֹחֵחַ עִם רַעְיָתִי וְגַם כְּשֶׁאֲנִי קוֹרֵא בָּעִתּוֹן, – הִנְנִי שׁוֹמֵעַ וּמַבְחִין בַּחֲלוֹמָם שֶׁל הַיְּשֵׁנִים: בַּחַיִּים כִּמְעַט שֶׁאֵין הֵם מְסֻגָּלִים עוֹד לִפְקֹחַ עַיִן, וְאִלּוּ בַּחֲלוֹם כְּבָר הֵם נוֹבְחִים בֶּאֱמֶת, מַעֲשֵׁה כְּלָבִים מַמָּשׁ. וְאָז אֲנִי מְסַלֵּק אֶת הָעִתּוֹן, רוֹאֶה בָּהֶם כְּשֶׁהֵם מִתְעוֹרְרִים וּפוֹתְחִים בְּמִלְחֶמֶת־קִיּוּם מְעַנְיֶנֶת. כָּל גּוּר וְגוּר אוֹסֵף אֶת כֹּחוֹ, אֶת שִׂכְלוֹ, זְרִיזוּתוֹ וְעַרְמֻמִּיּוּתוֹ לְכִבּוּשׁ הָעֲטִינִים הָאֲחוֹרִיִּים, הַמְּלֵאִים יוֹתֵר חָלָב. מִשֶּׁמִּתְעוֹרֶרֶת פְּקַעַת מְנֻמֶּרֶת זוֹ שֶׁל כְּלַבְלָבִים יְשֵׁנִים, – מִיָּד מַתְקִיפִים הֵם כֻּלָּם אֶת עֲטִינֵי הָאֵם. מְטַפְּסִים הֵם זֶה עַל גַּבֵּי זֶה, אֵלֶּה מִתְהַפְּכִים וְנִשְׁאָרִים רוֹבְצִים מִתַּחַת לְכָבְדָם שֶׁל הָעֲטִינִים, וְאֵלֶּה נֶחְשָׁלִים וּמִתְגַּלְגְּלִים לְמַטָּה, מְחַשְּׂפִים אֶת בִּטְנָם הַוָּרֹד, מִתְאוֹשְׁשִׁים וְשׁוּב מְטַפְּסִים. מִפִּיהֶם שֶׁל אֲחָדִים מֵהֶם פּוֹרֶצֶת בִּשְׁעַת הַתְקָפָה קְרִיאַת הֵידָד, מֵאֲחֵרִים נִשְׁמַעַת יִלְלַת־עֶלְבּוֹן, וּמִפִּיהֶם שֶׁל הַכּוֹבְשִׁים אֶת הָעֲטִינִים הַגְּדוֹלִים אַתָּה שׁוֹמֵעַ שִׁקְשׁוּק־שְׂפָתַיִם מֵרֹב הֲנָאָה; – הַכֹּל יֵשׁ אֶצְלָם, מַמָּשׁ כְּמוֹ בְּמִלְחֶמֶת הָאֲנָשִׁים לְמַטֵּה־לַחְמָם. אֶפְשָׁר, כַּמּוּבָן, לְהַפְרִיד בֵּין הַחַלָּשִׁים וְהַחֲזָקִים וּלְהֵינִיקָם בְּנִבְדָּל. אֲבָל אֵיךְ יִתָּכֵן לָדַעַת מִי הֵם בֶּאֱמֶת הַחַלָּשִׁים וְהַחֲזָקִים בֵּינֵיהֶם? הַיּוֹם כָּבַשׁ אֶת הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה בְּיוֹתֵר הַכְּלַבְלָב בַּעַל הַשְּׁרִירִים הַחֲזָקִים, וּמָחָר כּוֹבֵשׁ הֶחָזָק־בְּחָכְמָתוֹ אֶת הַטֶּרֶף מִידֵי הֶחָזָק־בְּגוּפוֹ וְהוּא רוֹבֵץ לוֹ וּמוֹצֵץ אֶת הַטּוֹב וְהַמְשֻׁבָּח. אֲנִי כּוֹבֵשׁ אֶת רַחֲמַי לַחֲלָשִׁים לִכְאוֹרָה, וְעַד שֶׁלֹּא אֶמְצָא בֵּינֵיהֶם אֶת נֶרְל שֶׁלִּי, לֹא אַרְשֶׁה לְעַצְמִי לְהִתְעָרֵב בַּמַּעֲשֵׂה הַטֶּבַע.
אוֹתוֹ כְּלַבְלָב לִכְלוּכִי, שֶׁעָזַר לִי לִבְדוֹת אֶת הַכִּנּוּי דוּבֶּץ לָבַשׁ עוֹז בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים כְּבָר וְהוּא מְסַלֵּק בְּבַת־אַחַת אֶת כֻּלָּם. כּוֹבֵשׁ אֶת הֶעָטִין הַדָּשֵׁן בְּיוֹתֵר, שׁוֹכֵב לוּ כְּבוּל־עֵץ, אֵינוֹ שָׂם לִבּוֹ לַאֲחֵרִים הַשּׁוֹכְבִים עָלָיו בִּשְׁתֵּי דְיוֹטוֹת, וְאַתָּה שׁוֹמֵעַ וְקוֹלֵט אֶת שִׁקְשׁוּק שְׂפָתָיו. וְרַע מִכֻּלָּם חֶלְקָהּ שֶׁל הַכְּלַבְלָבָה הַקְּטַנָּה, זוֹ שֶׁעַל קָדְקָדָהּ בַּהֶרֶת לְבָנָה בְּלִי מַטְבֵּעַ, הַיּוֹנֶקֶת רַק מִן הָעֲטִינִים הַקְּטַנִּים כְּכַפְתּוֹרִים, וּבְוַדַּאי שֶׁאֵינָהּ שְׂבֵעָה לְעוֹלָם.
לְפִי שִׂכְלָם שֶׁל כְּלָבִים וַדַּאי שֶׁאָנוּ הִנְנוּ אֵלִים מַמָּשׁ; הִנֵּה יוֹשְׁבִים לָהֶם אֵלִים הַלָּלוּ לְיַד שֻׁלְחָן, כְּשֶׁבֶת עַל הָאוֹלִימְפּוּס, וְדָנִים בְּגוֹרָל כַּלְבֵּיהֶם. וּבֶאֱמֶת אֲנִי מִתְדַּיֵּן כָּל יוֹם עִם אִשְׁתִּי. הִיא מְרַחֶמֶת עַל הַכְּלַבְלָבָה הַקְּטַנָּה וְאוֹמֶרֶת לִי, כִּי הִיא הַיָּפָה בְּיוֹתֵר, דּוֹמָה כֻּלָּה לָאֵם, וְשׂוּמָה עָלֵינוּ לְהִתְעָרֵב דַּוְקָא בְּמַעֲשֵׂה הַטֶּבַע וְלִמְנוֹעַ אֶת מַחֲלַת הָרָזוֹן מִמֶּנָּה. בְּרַחֲמֶיהָ הָרַבִּים יָדְעָה לְגַלּוֹת אֶצְלָהּ קְסָמִים חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים וְלִקְנוֹת בָּהֶם אֶת לִבִּי. לִי הָיָה קָשֶׁה לְהִלָּחֵם בְּאִשְׁתִּי לְמַעַן תָּכְנִיתִי, וְעַכְשָׁו עוֹד בָּאָה לְעֶזְרָתָהּ וְנִצְטָרְפָה לְאוֹלִימְפּוּס שֶׁלָּנוּ, אֱלִילַת־רַחֲמִים חֲדָשָׁה. זוֹ הָיְתָה מַכָּרָה אַחַת מִמַּכָּרוֹתֵינוּ, חֲלוּשָׁה בְּגוּפָה, אֲבָל חֲזָקָה בְּאָפְיָה. בִּן־רֶגַע הֵבִינָה לְרוּחָהּ שֶׁל אִשְׁתִּי וּשְׁתֵּיהֶן יַחַד הִתְחִילוּ מְבַקְּשׁוֹת לְטוֹבָתוֹ שֶׁל בַּעַל־הַחַי הַחַלָּשׁ. אֲנִי רוֹחֵשׁ כָּבוֹד רַב לַשְּׁכֵנָה הַזֹּאת, וְנֶאֱלַצְתִּי לֶאֱזוֹר אֶת כָּל כֹּחוֹתַי כְּדֵי לַעֲמֹד בְּפָנֶיהָ.
– אַל תְּפַזְּרִי רַחֲמַיִךְ, – אָמַרְתִּי, – שִׁמְרִי עֲלֵיהֶם לְטוֹבַת הָאֲנָשִׁים; הַעֲלִי נָא עַל דַּעְתֵּךְ, כִּי יֵשׁ בְּנֵי־אָדָם הַמְּמִיתִים פָּשׁוּט אֶת הַכְּלַבְלָבִים הַמְיֻתָּרִים, אוּלָם אֲנִי תִכַּנְתִּי תָּכְנִית לִבְחֹר לִי יְדִיד מִבֵּינֵיהֶם, מִתּוֹךְ שִׁקּוּל־דַּעַת וְיִחֵס שֶׁל כָּבוֹד לְחוּקֵי הַטֶּבַע. פְּעָמִים רַבּוֹת הִנְּנוּ מַשְׁחִיתִים אֶת הַטּוֹב מֵחֲמַת רַחֲמִים אֱוִילִיִּים.
שְׁכֶנְתֵּנוּ נִסְּתָה לִתְמוֹךְ בִּי וּבְהַשְׁקָפָתִי הַנְּבוֹנָה:
– הֲלֹא הִיא שָׁוָה כֶּסֶף רַב; וְאַתָּה תָּמִית לֹא רַק אֶת הַכְּלַבְלָבָה בְּנִסְיוֹנוֹתֶיךָ, אֶלָּא שֶׁגַּם כֶּסֶף אַתָּה מְאַבֵּד בְּמוֹ יָדֶיךָ!
לֹא הֶאֱמַנְתִּי בְּכֵנוּתָם שֶׁל דְּבָרִים אֵלֶּה מִפִּי אִשָּׁה הַיְדוּעָה לִי כִּנְקִיַּת־כַּפַּיִם, אֲשֶׁר פָּתְחָה פִּתְאֹם בְּדִבּוּר עַל כֶּסֶף; וְעַל כֵּן עָנִיתִי לָהּ בְּתֹקֶף, כְּדֵי שֶׁלֹּא נוֹסִיף לְהִתְוַכֵּחַ עוֹד בְּאוֹתוֹ עִנְיָן:
– אֵינִי זָקוּק לְכֶסֶף, וְלֹא אִכְפַּת לִי אִם הַכְּלַבְלָב יָסוּף וְיֹאבַד; וְאַתְּ שִׁמְרִי נָא עַל רַחֲמַיִךְ לְמַעַן הָאֲנָשִׁים; שָׁם בָּעוֹלָם הַהוּא…
וּמִיָּד מָשַׁכְתִּי אֶת תְּשׂוּמֶת־לִבָּהּ לְמִלְחֶמֶת הַכְּלַבְלָבִים עַל עֲטִינֵי־הָאֵם: – שָׁם אֵין מוֹרָא בִּפְנֵי הַכִּלָּיוֹן, שָׁם מִתְקַבֵּל הַמָּוֶת כְּמִין רַחֲמִים מֵאֵת הַטֶּבַע.
הִמְשַׁכְנוּ בִּסְעֻדָּתֵנוּ מִתּוֹךְ שְׁתִיקָה, אִשְׁתִּי כִּבְּדָה אֶת הַשְּׁכֵנָה בְּפִטְרִיּוֹת וְלִפְתָּן. וּכְשֶׁסִּיַּמְנוּ אֶת הַמָּנָה הָאַחֲרוֹנָה, שָׂבְעוּ גַּם הַחַיּוֹת הַקְּטַנּוֹת, שָׁם לְמַטָּה, מִינִיקָתָן, וְהִתְחִילוּ מְפַהְקוֹת, מִתְפַּרְקְדוֹת זוּ עַל גַּבֵּי זוּ, עַד שֶׁלִּבְּסוֹף הָיוּ רוֹבְצוֹת כֻּלָּן, כָּרָגִיל, בְּצוּרַת פִּירָמִידָה מְנַמְנֶמֶת; כְּדֵי לְהוֹסִיף לָהֶן מְעַט חוֹם וּמְנוּחָה טוֹבָה אָנוּ מְכַסִּים אוֹתָן בִּמְעִיל הַצַּיָּדִים הַיָּשָׁן שֶׁלִּי; הָאֵם חוֹרֶגֶת אָז וּמִשְׁתַּחְרֶרֶת מִגּוּרֶיהָ. הוֹלֶכֶת לָהּ לַזָּוִית הַשְּׁנִיָּה, אֶל הַקְּעָרָה עִם הַדַּיְסָה שֶׁל שִׁבֹּלֶת־שׁוּעָל הַמְתֻבֶּלֶת בִּמְרַק עֲצָמוֹת. קֶט מְסַיֶּמֶת אֲרוּחָתָהּ בִּמְהִירוּת רַבָּה, חוֹזֶרֶת אֶל הַמְּלוּנָה וְרוֹבֵצֶת לְיַד גוּרֶיהָ.
שׂוֹחַחְנוּ עַל תּוֹעַלְתָּם שֶׁל הַמַּאֲכָלִים הַצִּמְחוֹנִיִּים לִבְרִיאוּתֵנוּ, וְכָל אוֹתָהּ שָׁעָה כֻּלָּנוּ מִתְבּוֹנְנִים אֶל הַנַּעֲשֶׁה בַּמְּלוּנָה. הִנֵּה הִתְחִילָה אֵיזוֹ תְּנוּעָה אִטִּית, זְהִירָה מִתַּחַת לַמְּעִיל; נִשְׁתַּרְבֵּב רֹאשׁ בַּעַל בַּהֶרֶת וּלְבַסּוֹף נִרְאֲתָה אוֹתָהּ כְּלַבְלָבָהּ חֲלָשָׁה וְנָאָה כֻּלָּה, זוֹ שֶׁבִּגְלָלָהּ הִתְלַקֵּח כָּל הַפּוּלְמוֹס בֵּינֵינוּ. שְׁאָר הַכְּלַבְלָבִים יְשֵׁנִים לָהֶם שֵׁנָה חֲזָקָה וּמִתְנַבְּחִים מִזְּמַן לִזְּמַן מִתּוֹךְ שְׁנָתָם. אֵין כָּל סָפֵק כִּי הַכְּלַבְלָבָה הַקְּטַנָּה יוֹזֶמֶת אֵיזֶה מַעֲשֶׂה לְעַצְמָהּ. לְכַתְּחִלָּה סְבוּרִים הָיִינוּ בְּכָל זֹאת, כִּי כְּכָל הַכְּלַבְלָבִים גַּם הִיא מִתְרַחֶקֶת בְּמִקְצָת מִן הַמְּלוּנָה כְּדֵי לְהִתְרוֹקֵן מִמְזוֹנָהּ. אוּלָם הַכְּלַבְלָבָה, בְּחָרְגָהּ מִתַּחַת לַמְּעִיל, דִּלְגָה עַל פְּנֵי הַקַּשׁ וּבָאָה יָשָׁר אֶל אִמָּהּ, יוֹנֶקֶת מִן הָעֲטִין הָאֲחוֹרִי, מַרְוָה אֶת צְמָאָהּ, נִרְדֶּמֶת מִתַּחַת לִיְרֵכָהּ, שְׂבֵעָה וּמְחֻמֶּמֶת בְּחוֹם שֶׁהוּא טוֹב מִזֶּה שֶׁמִּתַּחַת לִמְעִיל הַצַּיִד שֶׁלִּי. אֶת כֻּלָּנוּ, כַּמּוּבָן, הִדְהִים הַדָּבָר: הֲלֹא רַק לִפְנֵי רֶגַע הִתְוַּכַּחְנוּ עַל הָרַחְמָנוּת, וְהִנֵּה נַעֲשֶׂה הַכֹּל מֵעַצְמוֹ, הַכְּלַבְלָבָה שָׂבְעָה.
– רוֹאָה אַתְּ, שְׁכֶנְתִּי הַיְּקָרָה, – אָמַרְתִּי לָהּ מִתְרַבְרֵב בְּנִצְחוֹנִי, – הֲלֹא בְּעַצְמֵךְ אָמַרְתְּ לִי לֹא פַּעַם וְלֹא פַּעֲמַיִם כִּי בְּמִלְחֶמֶת הַשָּׁנִים הַקָּשׁוֹת לְמַעַן הַלֶּחֶם רָכַשְׁתְּ לְעַצְמֵךְ אֹשֶׁר בִּלְתִּי־צָפוּי, שֶׁאֵינוֹ נוֹפֵל לְעוֹלָם בְּחֶלְקָם שֶׁל הַשְּׂבֵעִים וּמְבֻטָּחִים, וְכִי אַתְּ מְבָרֶכֶת עַל כָּךְ גַּם אֶת אֵלֶּה שֶׁבִּקְּשׁוּ לַעֲשׂוֹת לָךְ רָע. מַה רַבָּה הַתּוֹדָה שֶׁחַיֶּבֶת לִי חַיָּה קְטַנָּה זוֹ, עַל כִּי לֹא הִרְשֵׁיתִי לָךְ לַעֲזֹר לָהּ וּלְהֵינִיקָהּ וְהֵבֵאתִי לְכָךְ שֶׁתִּתְעוֹרֵר מַחֲשָׁבָה נוֹעָזָה בְּרֹאשָׁהּ הַזָּעִיר, שֶׁהִתְחִיל זֶה עַתָּה לְהַשְׂכִּיל!
ג 🔗
פַּעַם אַחֶרֶת, עִם עֶרֶב שֶׁל אוֹתוֹ יוֹם מַמָּשׁ, מִשֶּׁנִּתְעוֹרְרוּ הַכְּלַבְלָבִים שֶׁלָּנוּ וּפָרְצוּ בְּהַתְקָפָה עַל הָעֲטִינִים, לֹא לָקְחָה חֵלֶק בְּהַתְקָפָה זֹאת הַכְּלַבְלָבָה הַקְּטַנָּה, זוֹ שֶׁעִם הַבַּהֶרֶת הַלְּבָנָה. וּבַבֹּקֶר מָצָאתִיהָ שׁוֹכֶבֶת – לֹא מִתַּחַת לַמְּעִיל, אֶלָּא מִתַּחַת לְבֵית־הַשֶּׁחִי שֶׁל אִמָּהּ. וְכֵיוָן שֶׁלֹּא הָיָה בָּנוּ אֹמֶץ־לֵב לְכַנּוֹתָהּ, רַק מֵחֲמַת זֶה בִּלְבָד, בְּשֵׁם נֶרְל, קָרָאנוּ לָהּ בְּדֶרֶךְ שֶׁל הֲלָצָה, לְעֵת־עַתָּה, בְּשֵׁם “הַשְּׁכֵנָה”, זוֹ שֶׁאָהַבְנוּ אוֹתָהּ מְאֹד. כַּעֲבֹר יָמִים אֲחָדִים, לְאַחַר שֶׁ“שְׁכֶנְתֵּנוּ” זוֹ הַחֲדָשָׁה הִבְרִיאָה וְיָפְתָה – שַׂמְנוּ אֶל לִבֵּנוּ, כִּי הִיא צוֹעֶדֶת בְּצַעַד מְאֻשָּׁשׁ יוֹתֵר מִכָּל שְׁאָר הַכְּלַבְלָבִים; מְטַיֶּלֶת הִיא עַל פְּנֵי הַמְלוּנָה, יוֹצֵאת לְמַסָּעוֹת אֲרֻכִּים אֶל הַפִּנּוֹת הָרְחוֹקוֹת יוֹתֵר וְיוֹתֵר מִמְּקוֹם מוֹשָׁבָה שֶׁל הָאֵם. שְׁאָר הַכְּלַבְלַבִים שְׁרוּיִים תָּמִיד בְּאֶחָד מִשְּׁנֵי הַמַּצָּבִים: שֵׁנָה אוֹ מִלְחָמָה עַל הָעֲטִינִים. “שְׁכֶנְתֵּנוּ” הִשִּׂיגָה בְּשִׂכְלָהּ וְיָדְעָה לְהַרְחִיק מַעַצְמָה אֶת הַמִּלְחָמָה לְקִיּוּם, וְכֹּחוֹתֶיהָ גָּבְרוּ מִיּוֹם לְיוֹם; וַאֲנִי וְרַעְיָתִי מְבִינִים יָפֶה לְלִבָּהּ וּשְׂמֵחִים אָנוּ שֶׁאֶת הַמֶּרֶץ הֶחָפְשִׁי הִיא מְנַצֶּלֶת לְתוֹעֶלֶת סַקְרָנוּתָהּ. וְכָּל כָּךְ נָעִים הָיָה לְהִתְעַמֵּק יוֹם יוֹם וּלְהִתְבּוֹנֵן אֶל טִבְעָם שֶׁל הַכְּלָבִים, לִתְפֹּס וּלְהָבִין מִזֶּה גַם לְחַיֵּינוּ, לְהֶשֵׂגֵּינוּ: הֲרֵי גַּם אָנוּ נֶאֱלַצְנוּ מִשּׁוּם מַה לָנוּעַ־וְלָנוּד הַרְבֵּה…
גְּבוּל לְמַסָּעוֹתֶיהָ שֶׁל “שְׁכֶנְתֵּנוּ” הָיָה בּוּל־עֵץ בְּגֹבַהּ שֶׁל עֲשָׂרָה סֶנְטִימֶטְרִים. כָּאן כָּלוּ כָּל הַדְּרָכִים, וְהִיא מְסֻגֶּלֶת הָיְתָה עוֹד רַק לְהַעֲמִיד אֶת כַּפּוֹתֶיהָ הַקִּדְמִיּוֹת עַל גַּבֵּי בּוּל־הָעֵץ וּלְהַשְׁקִיף מִזֶּה עַל מֶרְחֲבֵי כָּל הָרִצְפָּה, כְּדֶרֶךְ שֶׁאָנוּ מִתְעַנְּגִים עַל מֶרְחֲקֵי שָׂדוֹת. שָׁמָּה, אֶל הַמֶּרְחָק הַזֶּה, הָיְתָה הוֹלֶכֶת הָאֵם וְנִגֶּשֶׁת לִקְעָרָתָהּ, עוֹשָׂה מַה שֶּׁעוֹשָׂה וְחוֹזֶרֶת אֵלֶיהָ. “שְׁכֶנְתֵּנוּ” הָיְתָה מְחַכָּה לְאִמָּהּ עַל גַּבֵּי בּוּל־הָעֵץ, וּכְשֶׁזּוֹ חוֹזֶרֶת וְרוֹבֶצֶת עַל מְקוֹמָהּ, הָיְתָה הַבַּת מְחַבֶּקֶת בְּכַפֶּיהָ אֶת חָטְמָהּ, מְלַקֶּקֶת אֶת שִׂפְתוֹתֶיהָ, וּמַכִּירָה לָדַעַת, לְאַט־לְאַט, אֶת טַעֲמוֹ שֶׁל מְרַק שִׁבֹּלֶת־הַשּׁוּעָל; וּפַּעַם אַחַת, קָפְצָה קֶט וְעָבְרָה אֶת בּוּל־הָעֵץ, הִסְתַּכְּלָה בָּהּ “שְׁכֶנְתֵּנוּ” מִמְּרוֹמֵי הַמַּחֲסוֹם, רָאֲתָה שֶׁזּוֹ לוֹקֶקֶת מָרָק, וְהִתְחִילָה מְיַבֶּבֶת. הָאֵם הִפְסִיקָה אֶת סְעֻדָּתָהּ, חָזְרָה אֵלֶיהָ, גִּלְגְּלָה בְּחָטְמָהּ אֶת הַבַּת מֵעַל גַּבֵּי בּוּל־הָעֵץ, כִּי סָבְרָה, כַּנִּרְאֶה, שֶׁהַקְּטַנָּה אֵינָה יְכוֹלָה מִשּׁוּם־מַה לַעֲשׂוֹת צְרָכֶיהָ, וְעַל כֵּן הִתְחִילָה לְשַׁפְשֵׁף בִּלְשׁוֹנָהּ, כָּרָגִיל, אֶת בִּטְנָהּ. הַבַּת נִרְגְּעָה מַהֵר וְהָאֵם חָזְרָה לַאֲרֻחָתָהּ. אוּלָם, מִיָּד בְּהִתְרַחֵק קֶט, הִתְרוֹמְמָה “שְׁכֶנְתֵּנוּ” שׁוּב עַל בּוּל־הָעֵץ וְיִּבְּבָה בְּיֶתֶר שְׂאֵת. הָאֵם הִסְתַּכְּלָה, לֹא הֵבִינָה לַמַּעֲשֶׂה, הֶעֱבִירָה אֶת מַבָּטֶיהָ אֵלַי וְגַם הִיא פָּתְחָה בְּיִבּוּב.
עֵינֶיהָ מַבִּיטוֹת וּכְמוֹ אוֹמְרוֹת: אֵינִי מְבִינָה דָבָר, עֲזוֹר לִי, אֲדוֹנִי הַטּוֹב.
וַאֲנִי אוֹמֵר לה: – פ–ל–ל! מַשְׁמָעָהּ שֶׁל מִלָּה זֹאת שׁוֹנֶה בְּכָל פַּעַם, הַכֹּל לְפִי נְעִימַת הַקּוֹל בִּשְׁעַת בִּטּוּיָהּ; עַכְשָׁו הָיָה זֶה אוֹמֵר:
– אַל תָּשִׂימִי לֵב לְכָךְ, שׁוּבִי לֶאֱכֹל וְאַל תְּפַנְּקִי אֶת הַכְּלַבְלָבָה.
הָאֵם הִתְחִילָה לְלַקֵּק, וְהַבַּת, שֶׁנֶּעֶלְבָה עַל חֹסֶר תְּשׂוּמֶת הַלֵּב שֶׁל אִמָּהּ, הֵעִיזָה וְעָשְׂתָה תְּנוּעָה מְסֻכֶּנֶת, – הִתְגַּלְגְּלָה מֵעַל גַּבֵּי בּוּל־הָעֵץ וְרָצָה בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם יָשָׁר אֶל הַקְּעָרָה.
אָנוּ רָאִינוּ בַּמַּחֲזֶה מִתּוֹךְ בְּדִיחוּת־הַדַּעַת עַל מַעֲשֵׂי הָאֵם וּבִתָּה אֵצֶל קְעָרָה אַחַת: קֶט הִיא כַּלְבָּה לֹא גְדוֹלָה, בַּעֲלַת עֲטִין וָרֹד מְצֻיָּן, וּפִתְאֹם הָפְכָה לְחַיָּה גְדוֹלָה, וְעַל יָדָהּ, בְּדִיּוּק כְּמוֹתָהּ, עִם אוֹתָן בַּהֲרוֹת מִצֶּבַע קָפֶה, עִם אוֹתוֹ זָנָב שֶׁשְּׁנֵי שְׁלִישִׁים מִמֶּנּוּ כְּרוּתִים, וְעִם צַוָּאר מָאֳרַךְ בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, עוֹמֶדֶת “הַשְּׁכֵנָה” הַקְּטַנָּה וּמְנַסָּה לַעֲשׂוֹת כְּמַעֲשֵׂה הָאֵם. אֲבָל מִיָּד הִתְבָּרֵר, שֶׁמְּעַט לָהּ לְלַקֵּק מִקְּצֵה הַקְּעָרָה, וְהִנֵּה הִיא מִתְרוֹמֶמֶת עַל כַּפּוֹתֶיהָ הָאֲחוֹרִיּוֹת, וְהַקִּדְמִיּוֹת עוֹבְרוֹת אֶת שׁוּלֵי הַקְּעָרָה. הִיא סְבוּרָה, כַּנִּרְאֶה, שֶׁגַּם הַקְּעָרָה כָּמוֹהָ כְּמַחֲסוֹם הַלָּז, וְכִי דַי לָהּ לְהִשָׁעֵן עָלָיו וְלַעֲבֹר אֶל הַצַּד הַשֵּׁנִי, כִּי אָז יִתְגַלֶּה סוֹדָהּ שֶׁל הַקְּעָרָה. הִיא עוֹשָׂה שׁוּב תְּנוּעָה נוֹעָזָה, כְּמוֹ שֶׁעָשְׂתָה קֹדֶם לָכֵן, עַל גַּבֵּי בּוּל־הָעֵץ, וּפִתְאֹם נִתְהַפְּכָה אֶל תּוֹךְ הַקְּעָרָה וְטָבְלָה בַּמָּרָק.
קֶט הִסְפִּיקָה עַד אָז לֶאֱכֹל מָנָה הֲגֻנָּה מִן הַקְּעָרָה, וְעַל כֵּן לֹא הָיְתָה זוֹ עוֹד עֲמֻקָּה לְגוּפָה שֶׁל “הַשְּׁכֵנָה”. בִּמְהֵרָה עָלְתָה מִתּוֹכָהּ, בְּלִי עֶזְרַת אִמָּהּ, וְכֻלָּהּ מְרוּחָה, כַּמּוּבָן, מָרָק צָהֹב. וּלְאַחַר זֶה הִיא רָצָה בְּפִשּׂוּק רַגְלַיִם חֲזָרָה, עוֹמֶדֶת וּמְיַבֶּבֶת לְיַד בּוּל־הָעֵץ. אוֹתָהּ רֶגַע הִתְעוֹרֵר דוּבֶּץ, וּבְשָׁמְעוֹ אֶת הַיְּבָבָה, מְדַדֶּה הוּא וְהוֹלֵךְ לִקְרַאת הַמַּחֲסוֹם. “הַשְּׁכֵנָה” הַקְּטַנָּה עָמְדָה כְּבָר עַל גַּבֵּי בּוּל־הָעֵץ – וּבְבַת אַחַת הִתְגַּלְגְּלָה אֶל עֶבְרוֹ הַשֵּׁנִי – אֶל דוּבֶּץ; דוּבֶּץ הֵרִיחַ אֵלֶיהָ, לִקֵּק אוֹתָהּ – וְהַדָּבָר מָצָא חֵן רַב בְּעֵינָיו.
אֲבָל נִפְלָא מִכָּל הָיָה בְּעֵינֵינוּ לְמָחֳרָת הַיּוֹם, כְּשֶׁ“הַשְּׁכֵנָה” זָחֲלָה וְיָצְאָה מִתַּחַת לַמְּעִיל, וּלְאַחֲרֶיהָ שִׁרְבֵּב גַּם דוּבֶּץ אֶת גֻּלְגָּלְתּוֹ הַמֻּצֶּקֶת, נִגְרַר אַחֲרֶיהָ אֶל הַמַּחֲסוֹם, הִתְגַּלְגֵּל מֵעַל גַּבָּיו, הִתְנוֹדֵד וְנִגַּשׁ אֶל הַקְּעָרָה, נִשְׁעַן עָלֶיהָ בְּכַפּוֹתָיו הַקִּדְמִיּוֹת וְהִתְחִיל מְלַקֵּק. דָּבָר זֶה הוֹכִיחַ, כִּי נְסִיעָתָהּ הָרִאשׁוֹנָה שֶׁל “הַשְּׁכֵנָה” אֶל הַקְּעָרָה, בְּעוֹלָמָם שֶׁל הַכְּלַבְלָבִים הַקְּטַנִּים, כָּמוֹהָ כְּגִלּוּי אֶרֶץ חֲדָשָׁה בְּחַיֵּינוּ הָאֱנוֹשִׁיִּים; בְּעִקְּבוֹת קוֹלוֹמְבּוּס נָהֲרוּ, כַּיָּדוּעַ, הֲמוֹנִים לַאֲמֵרִיקָה, וְכָאן נָהֲרוּ הַכְּלַבְלָבִים – אֶל הַקְּעָרָה, הַכְּלַבְלָבָה הַקְּטַנָּה, זוֹ שֶׁעִם הַבַּהֶרֶת הַלְּבָנָה, לִמְּדָה דָּבָר זֶה גַּם אֶת דוּבֶּץ, מִשּׁוּם שֶׁהוּא גָּדוֹל כָּל כָּךְ, וּכְדַאי יִהְיֶה לְלַקֵּק אֶת גּוּפוֹ שֶׁיִּתְלַכְלֵךְ בְּדַיְסָה; לְאַחַר זֶה נִדְבְּקוּ אֵלָיו הַכְּלַבְלָבוֹת אֲשֶׁר עִם הָאֲגוֹרָה עַל הַבַּהֶרֶת, וַאֲשֶׁר עִם שְׁתֵּי הָאֲגוֹרוֹת. שְׁתֵּי הַכְּלַבְלָבוֹת תָּפְסוּ בִּמְהֵרָה אֶת כָּל הָעִנְיָן וְגַם הֵן יָצְאוּ בְּמַסַּע אֶל הַקְּעָרָה. וְרַק שְׁנֵי הַגּוּרִים הַגְּדוֹלִים שֶׁאֵין לָהֶם נְקֻדּוֹת, וַאֲשֶׁר פִּיּוֹתֵיהֶן וְרֻדִּים, נִתְבַּדְּלוּ זְמַן רָב עוֹד מִן הָעֵדָה הָעַלִּיזָה וְלֹא יָדְעוּ דָּבָר עַל גִּלּוּי אֲמֵרִיקָה. שׂוּמָה הָיָה עָלֵינוּ לְהַגִּישׁ בְּכֹּחַ אֶת הַפְּרָאִים אֶל הַקְּעָרָה, לִתְקוֹעַ אֶת חָטְמֵיהֶם בֶּחָלָב, וּלְהַחֲזִיק בָּהֶם עַדּ אֲשֶׁר תָּפְסוּ אֶת הָעִנְיָן וְגָמְעוּ מִן הַמָּרָק. לְפֵשֶׁר קוֹלֵנוּ, הַקּוֹרֵא “טְיוּ־טְיוּ־טְיוּ”, הֵבִינָה קֹדֶם כָּל נֶרְל, וְדוּבֶּץ פָּתַח תֵּיכֶף בְּרִיצָה אַחֲרֶיהָ, וּבְעִקְּבוֹתָיו רָצוּ כָּל הַשְּׁאָר, הַכְּלַבְלָבוֹת עִם הָאֲגוֹרָה, וְעִם שְׁתֵּי הָאֲגוֹרוֹת, וּלְבַסּוֹף הִסְכִּימוּ לָרוּץ גַּם הַפְּרָאִים עִם הַפִּיּוֹת הַוְּרֻדִּים. וּפַעַם אַחַת, בִּשְׁעַת אֲרוּחַת־הַצָּהֳרַיִם שֶׁלָּנוּ, נִתְעוֹרֵר קְהַל הַכְּלָבִים, וְגַּם הוּא בִּקֵּשׁ לֶאֱכֹל; נֶרְל, שֶׁהִרְגִּישָׁה בְּרַעֲבוֹנָהּ, עָזְבָה אֶת אַחְיוֹתֶיהָ וְאַחֶיהָ הַמְיַּבְּבִים, נִגְּשָׁה בְּרִיצָה אֶל הָאוֹלִימְפּוּס וְהִתְחִילָה מוֹשֶׁכֶת אֶת הָאֵלִים בְּשׁוּלֵי הַמִּכְנָסַיִם וּבַשִּׂמְלָה; לֹא נִשְׁאַר עוֹד כָּל פִּקְפּוּק בְּלִבֵּנוּ: כְּלַבְלָבָהּ קְטַנָּה זֹאת עִם הַבַּהֶרֶת הַלְּבָנָה הָיְתָה בֶּאֱמֶת אוֹתָהּ נֶרְל שֶׁעָלְתָה בְּמַחֲשַׁבְתֵנוּ תְּחִילָה.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.