כְּמוֹ אֱגוֹזִים עַל לוּחַ, אוֹ: נְסִיעָה עַל כְּבִישׁ פָּתוּחַ, שֶׁגִּלְּתָה כִּי נְיוּ־יוֹרְק עֲדַיִן אֵינֶנָּה אֲמֶרִיקָה

“נְיוּ־יוֹרְק עֲדַיִן אֵינֶנָּהּ אֲמֶרִיקָה,” אָמַר לִי יְדִידִַי הָאֲמֶרִיקָנִי. לַמָּחֲרָת בַּבֹּקֶר, בְּדִיּוּק בְּשָׁעָה שְׁמוֹנֶה, שָׁמַעְתִּי אֶת פַּעֲמוֹן הַדִּירָה מְצַלְצֵל. יָדַעְתִּי: יְדִידִי מְחַכֶּה לְמַטָּה עִם הַמְּכוֹנִית שֶׁלּוֹ. יָצָאתִי אֶל הַיּוֹם הֶחָדָשׁ. “בֹּקֶר טוֹב” וּ“בֹקֶר טוֹב”. נִכְנַסְתִּי לַמְּכוֹנִית, סָגַרְתִּי אַחֲרַי אֶת הַדֶּלֶת בִּטְרִיקָה, לָחַצְתִּי עַל כַּפְתּוֹר הַבִּטָּחוֹן שֶׁבַּדֶּלֶת וּפָקַחְתִּי עֵינַיִם לִרְאוֹת מִי יוֹשֵׁב עִמָּנוּ.

וּמִי יָשַׁב עִמָּנוּ? תָּמָר מִתֵּל־אָבִיב, אוּרִי מִירוּשָׁלַיִם וְיוֹסִי מִן הַטֶּכְנִיּוֹן שֶׁל חֵיפָה.

“וּבְכֵן, נְדַבֵּר עִבְרִית,” אָמַרְתִּי בְּשִׂמְחָה, לְאָן אָנוּ נוֹסְעִים?"

“לְאַשְׁדוֹת הַנִּיאָגָרָה שֶׁבִּגְבוּל קָנָדָה. נְסִיעָה הַנִּמְשֶׁכֶת שְׁלֹשׁ־עֶשְׂרֵה שָׁעוֹת.”

מְהִירוּת שֶׁל פְּקָק הַפּוֹרֵץ מִבַּקְבּוּק    🔗

עָבַרְנוּ בָּרְחוֹבוֹת הָרוֹעֲשִׁים, רְחוֹבוֹת שֶׁשְּׁמוֹתֵיהֶם מִסְפָּרִים. כָּל הָרְחוֹבוֹת בִּנְיוּ־יוֹרְק, הַחוֹצִים אֶת הָאִי מַנְהֶטֶן לְרָחְבּוֹ, מְסֻמָּנִים בְּמִסְפָּרִים. מִדֵּי רֶגַע נֶעְצַרְנוּ וְחִכִּינוּ לָאוֹר הַיָּרֹק. לְבַסּוֹף הִגַּעְנוּ לְמִנְהָרָה, הָעוֹבֶרֶת מִתַּחַת לִנְהַר הַדְסוֹן. מִנְהָרָה מְקֻמֶּרֶת, אֲרֻכָּה, בּוֹהֶקֶת בְּלָבְנָהּ, מוּאֶרֶת בְּאוֹר נֵאוֹן. מִלְּבַד שׁוֹטְרִים, הָעוֹמְדִים בְּמֶרְחַקִּים קְבוּעִים זֶה מִזֶּה בְּסֻכּוֹת טֶלֶפוֹן, הִיא שׁוֹמֵמָה מֵאָדָם. רַק מְכוֹנִיּוֹת טָסוֹת בָּהּ בְּשׁוּרוֹת שֶׁאֵין לָהֶן סוֹף. כְּרֶבַע שָׁעָה נָסַעְנוּ בִּמְהִירוּת שֶׁל פְּקָק הַפּוֹרֵץ מִבַּקְבּוּק; אַחַר כָּךְ יָצָאנוּ אֶל כְּבִישׁ שֶׁעוֹבֵר עַל גֶּשֶׁר גָּבוֹהָּ, וּמִמֶּנּוּ לִכְבִישׁ אַחֵר, שֶׁאֵין בּוֹ פְּנִיּוֹת יָמִינָה אוֹ שְׂמֹאלָה. מִסְתַּכֵּל אֲנִי מִבַּעַד לַחַלּוֹן וְרוֹאֶה קוֹמוֹת קוֹמוֹת שֶׁל כְּבִישִׁים לְמִינֵיהֶם – תַּת־תַּחְתִּיִּים וְעַל־תַּחְתִּיִּים וְיוֹתֵר עֶלְיוֹנִים, עַד שֶׁיָּצָאנוּ וְהִגַּעְנוּ אֶל הַכְּבִישׁ הָרָאשִׁי.

כְּבִישׁ זֶה הוֹצִיא אוֹתָנוּ לַמֶּרְחָב. נָשַׁמְנוּ לִרְוָחָה. עָבַרְנוּ בֵּין הָרִים וִיעָרוֹת, בֵּין עֵצִים רַכִּי עָלִים, לֹא עֲלֵי מְחָטִים וְלֹא עָלִים דְּמוּיֵי קְלָף כַּעֲלֵי הָאֵיקָלִיפְּטוּס. עָלִים רַכִּים, כְּמוֹ הָיוּ אֵלֶּה עֲלֵי חַסָּה, מְנִיעִים בְּנַחַת אֶת עַנְפֵיהֶם בִּתְנוּעָה רַכָּה וּרְגִישָׁה מְאֹד לָרוּחַ. גַּם הַגְּזָעִים אֵינָם תְּקוּעִים כִּתְרָנִים; כָּל גֶזַע מִסְתָּעֵף בְּצוּרָה מְיֻחֶדֶת וְנִצָּב בִּתְנוּעָה מְיֻחֶדֶת לוֹ. הָעֵצִים מְכַסִּים בְּרַכּוּת אֶת כָּל הֶהָרִים שֶׁמִּסָּבִיב, וְאֵינָם מְטִילִים שִׁעֲמוּם כְּיַעֲרוֹת עֲצֵי הַמַּחַט.

בֹּקֶר נֶהְדָּר. שָׁמַיִם נְקִיִּים. נְסִיעָה חֲלָקָה – כְּמוֹ אֱגוֹזִים עַל קֶרֶשׁ. מֶה חָסֵר לָנוּ? קִמְעָה קִמְעָה הִתְבָּרֵר לָנוּ מָה אָנוּ חֲסֵרִים: אָנוּ, אַנְשֵׁי הָעוֹלָם הַיָּשָׁן, רְגִילִים שֶׁהַכְּבִישׁ נוֹשֵׂא עַל כַּפָּיו מִדֵּי בֹּקֶר אֶת בִּרְכַּת הַבֹּקֶר: עֲגָלוֹת וּמַשָּׂאִיּוֹת, הַמּוֹבִילוֹת הָעִירָה אֶת יְבוּלֵי הַשָּׂדֶה וְהַפַּרְדֵּס; עֶדְרֵי צֹאן עוֹבְרִים לְרֹחַב הַכְּבִישׁ, רוֹכְבֵי אוֹפַנַּיִם, שַׁיְרוֹת אַוְָּזִים, פּוֹעֲלִים שֶׁהוֹלְכִים לַעֲבוֹדָתָם, כֶּלֶב שֶׁאֵינוֹ רוֹצֶה לְוַתֵּר עַל חֶבְרָתָם. שִׂיחַת אֲנָשִׁים לְצַד הַכְּבִישׁ. לֹא כָּךְ הוּא הַכְּבִישׁ הַזֶּה וְשֶׁכְּמוֹתוֹ. זֶהוּ כְּבִישׁ מָהִיר, מְבִינִים אַתֶּם? פַּס לָבָן חוֹצֶה אוֹתוֹ לְאָרְכּוֹ, כְּדֵי שֶׁהַמְּכוֹנִיּוֹת הַנּוֹסְעוֹת בְּכִוּוּנִים הֲפוּכִים לֹא תִּתְנַגֵּשְׁנָה זוֹ בָּזוֹ. וְאִם הַפַּס כָּפוּל, אֵין לַעֲבֹר עָלָיו בְּשׁוּם פָּנִים.

מַה דְּבָרִים רָאִינוּ בְּדַרְכֵּנוּ?    🔗

מִסְעָדוֹת (שִׁשָׁה־עָשָׂר מִינֵי גְּלִידוֹת), דּוּכָנִים שֶׁל קוֹקָה קוֹלָה, תַּחֲנוֹת־דֶּלֶק; פּוּנְדָקִים לְלִינַת לַיְלָה, חֲנֻיּוֹת כָּלְבּוֹ, מִגְרְשֵׁי חֲנִיָּה; בָּתֵּי קוֹלְנוֹעַ תַּחַת כִּפַּת הַשָּׁמַיִם, שֶׁהַצּוֹפִים נִשְׁאָרִים לָשֶׁבֶת בִּמְכוֹנִיּוֹתֵיהֶם. וּמֶרְחָבִים. שָׂדוֹת, יְעָרוֹת, גְּשָׁרִים, אֲסָמִים, לוּלִים. בָּתִּים הַבְּנוּיִים מִשְּׁנֵי עֶבְרֵי הַכְּבִישׁ רַק בְּשׁוּרָה אַחַת, מְרֻחָקִים מְאֹד זֶה מִזֶּה, וְהָעִקָּר – מֶרְחָבִים עֲצוּמִים שֶׁל יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת. וְשַׁלְוָה מִסָּבִיב. מַנִּיחִים רְכוּשׁ בַּשָּׂדֶה לְלֹא שְׁמִירָה, לְלֹא סַכָּנַת מִסְתַּנְּנִים. אָנוּ טָסִים בַּמְּכוֹנִית – וְאֵין קֵץ לַמֶּרְחָבִים.

הֲמֻתָּר לְקַנֵּא?

קִנְאָה מִדָּה מְכֹעֶרֶת הִיא, זֹאת לָמַדְנוּ עוֹד בְּגַן־הַיְלָדִים. אַךְ לַלֵּב חִשּׁוּבִים מִשֶּׁלוֹ. הִנֵּה מֶרְחָבִים עֲצוּמִים, יִשּׁוּב דָּלִיל, מִין אֶרֶץ שֶׁאֵין לָהּ גְּבוּלוֹת. וְזוֹ רַק אַחַת מֵחֲמִשִּׁים הַמְּדִינוֹת שֶׁל אַרְצוֹת־הַבְּרִית. כְּאִלּוּ מִישֶׁהוּ חָתַךְ וְגָנַב מֵאֶרֶץ זוֹ אֶת גְּבוּלוֹתֶיהָ.

מַבִּיט אֲנִי בִּפְנֵי הַנּוֹסְעִים אִתִּי בַּמְּכוֹנִית וְיוֹדֵעַ: כָּל אֶחָד מֵאִתָּנוּ נִחֵשׁ מַה חוֹשֵׁב חֲבֵרוֹ – כַּמָּה זְמַן דָּרוּשׁ אֶצְלֵנוּ, בְּיִשְׂרָאֵל, כְּדֵי לַעֲבֹר בִּנְסִיעָה אֶת רָחְבָּהּ שֶׁל הָאָרֶץ?

– לֹא, לֹא יָפֶה לְקַנֵּא. אֲמֶרִיקָה אֵינָהּ הָאָרֶץ הַיְחִידָה עַל פְּנֵי כַּדּוּר־הָאָרֶץ, שֶׁיֵּשׁ לָהּ מֶרְחָבִים עֲצוּמִים שֶׁכָּאֵלֶּה. הֶחְלַטְנוּ שֶׁלֹּא לְקַנֵּא.

תָּמָר מִתֵּל־אָבִיב הִתְחִילָה לָשִׁיר. שִׁירֵי פַּלְמָ“ח הִתְחִילוּ לְהִשְׁתַּזֵּר זֶה בָּזֶה. עָבַרְנוּ מִ”סְבִיב הַמְּדוּרָה" אֶל “בַּת שֶׁבַע” וּמִ“בַּאבּ אֶל־וַד” אֶל “דָּרוֹמָה לְאֵילַת”. שִׁירִים יָפִים, הַמַּזְכִּירִים מְקוֹמוֹת קְרוֹבִים לַלֵּב וְאֵרוּעִים מַפְעִימֵי לֵב. נוֹצְרָה הַרְגָּשָׁה, כְּאִלּוּ הִתְכַּנַּסְנוּ בְּתוֹךְ קְלִפָּה אַחַת, הַשּׁוֹמֶרֶת עַל מִדּוֹתֵינוּ וּשְׁלוֹמֵנוּ וּמְאַחֶדֶת אוֹתָנוּ. אָמְנָם, קֹמֶץ קָטָן מוּל מִסְפָּרִים אֵינְסוֹפִים, אַךְ יְחִידָה אַחַת.

כְּמוֹ מִסָבִיב לְמוֹכֵר פָלָפֶל    🔗

הַכְּבִישׁ אֵין לוֹ סוֹף, וּמַחֲזוֹר הַשִּׁירִים הוֹלֵךְ וּמִדַּלְדֵּל. יוֹסִי מִן הַטֶּכְנִיּוֹן כְּבָר צֵרַף שִׁירִים מִתָּכְנִיּוֹת הַמַּטְאֲטֵא“, וְאוּרִי מִירוּשָׁלַיִם הִכְנִיס שִׁירִים חֲסִידִיִּים. אָז אָזַרְתִּי אֹמֶץ וְאָמַרְתִּי שֶׁאֲנִי אָשִׁיר אֶת שֶׁלִּי – שִׁירִים נֶהְדָּרִים מֵאֵלֶּה שֶׁשַּׁרְנוּ כְּשֶׁהָיִיתִי יֶלֶד: “שָׁם שׁוּעָלִים יֵשׁ”, “פּה בְּאֶרֶץ חֶמְדַּת אָבוֹת” וְ”אִכָּר צָעִיר מִבֶּן־שֶׁמֶן". מָחִיתִי בִּלְשׁוֹנִי אֶת שְׂפָתִי הָעֶלְיוֹנָה וְאֶת שְׂפָתִי הַתַּחְתּוֹנָה, מִלֵּאתִי אֶת רֵאוֹתַי אֲוִיר – וְאָז אָמְרוּ לִי שֶׁלֹּא צָרִיךְ כְּבָר, מִשּׁוּם שֶׁהַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ הִתְקַלְקְלָה וְעָלֵינוּ לָצֵאת. מִיָּד יָצָאנוּ כְּדֵי לָתֵת עֵצוֹת לַנֶּהָג, הֲרִימוֹנוּ אֶת מִכְסֵה הַמָּנוֹעַ, פָּתַחְנוּ אֶת בֶּטֶן הַמְּכוֹנִית וְעָמַדְנוּ כְּמוֹ שֶׁעוֹמְדִים מִסָּבִיב לְמוֹכֵר פָלָפֶל.

הֶסְבֵּר לַצִּיּוּר: לְמִי שַׁיָּכוֹת שְׁתֵּי הָרַגְלַיִם הַתְּלוּיוֹת בָּאֲוִיר מִצַּד שְׁמֹאל? לִידִידִי הָאֲמֶרִיקָנִי, שֶׁהִשְׁתַּטַּח עַל הַמְּכוֹנִית. פָּנָיו הַמְמֻשְׁקָפִים יָצְאוּ לֹא כָּל־כָּךְ בְּרוּרִים, כִּי הַדְּיוֹ נִשְׁתַּפְּכָה מֵעֵטִי. עַל הַשֶּׁלֶט הֶעָגֹל שֶׁבְּרֹאשׁ הָעַמּוּד כְּתוּבוֹת הַמִּלִים “קוֹקָה קוֹלָה”, וְאִלּוּ אֶת שְׁנֵי הַבַּקְבּוּקִים צִיַּרְתִּי לְמַעַן הָרשֶׁם.

אַךְ הַגּוֹרָל סֵרַב לְהַקְצוֹת לָנוּ זְמַן רַב לְעֵצוֹת, כִּי מִיָּד נֶעְצְרָה מֵאֲחוֹרֵינוּ מְכוֹנִית שְׁנִיָּה, יָצָא מִתּוֹכָהּ אָדָם צָעִיר וְשָׁאַל:

“בַּמֶּה אֲנִי יָכוֹל לַעֲזֹר?”

הִנַּחְנוּ אֶת הָעִנְיָנִים בִּידֵיהֶם שֶׁל שְׁנֵי הַנֶּהָגִים וְהִסְתַּכַּלְנוּ סְבִיבֵנוּ.

בַּחֲצַר הָאִכָּר    🔗

בָּתִּים בּוֹדְדִים עָמְדוּ מְפֻזָּרִים לְיַד הַכְּבִישׁ. לְכָל בַּיִת מִרְפֶּסֶת וּלְיַד הַפֶּתַח שְׁתֵּי כֻּרְסוֹת־מַרְגּוֹעַ מֵאֲלוּמִינְיוּם. בֶּחָצֵר מְכוֹנִית אוֹ שְׁתַּיִם. עַל הַדֶּשֶׁא שֶׁלִּפְנֵי הַמִּרְפֶּסֶת תְּלַת־אוֹפַן אָדֹם שֶׁל יְלָדִים. בְּצֵל בַּיִת אֶחָד חוֹנֶה מָטוֹס פְּרוּשׂ כְּנָפַיִם, כְּמוֹ פַּרְפָּר קָפוּא בַּחֹרֶף. אֲנָשִׁים לֹא רָאִינוּ. עוֹלָם מְכֻשָׁף לְלֹא תְּנוּעָה. לֹא קוֹלוֹת יְלָדִים מְשַׂחֲקִים. לֹא גִּעְגּוּעַ אַוָּז הַמְגָרֵשׁ אֶת הַכֶּלֶב מִצַּלַחַת־הָאֹכֶל. לֹא צָהֳלַת סְיָח שֶׁפָּרַץ אֶת גֶּדֶר הַיְרָקוֹת. לֹא קְרִיאַת תַּרְנְגוֹל, הַמְבַשֵּׂר לְרַעְיוֹתָיו כִּי מָצָא תּוֹלָעִים בָּאֲדָמָה. שָׂדוֹת יְרֻקִּים, אַמְבָּרִים גְּדוֹלִים בִּקְצוֹתֵיהֶם. לוּלִים וּרְפָתוֹת דּוּ־קוֹמָתִיּוֹת.

סוֹף־סוֹף רָאִינוּ אִכָּר אֶחָד וְשָׁאַלְנוּ אִם אֶפְשָׁר לְבַקֵּר בַּלּוּל שֶׁלּוֹ; לוּל שֶׁאָרְכּוֹ כְּתַחֲנַת רַכֶּבֶת. אֵבוּס־פַּח הַמִּתְמַשֵּׁךְ לְכָל אֹרֶךְ הַלּוּל וּמַרְעִיד אֶת עַצְמוֹ כְּמוֹ נָפַת־קֶמַח, וְהַמָּזוֹן הַיּוֹצֵא מִתּוֹךְ הַמַּחְסָן שֶׁבְּרֹאשׁ הַלּוּל נִשְׁפָּךְ וּמַגִּיעַ עַד לְסוֹפוֹ שֶׁל הָאֵבוּס. הַמְּכוֹנָה הַחַשְׁמַלִּית מְנִיעָה אֶת הָאֵבוּס וּמַשְׁמִיעָה קוֹלוֹת שֶׁל פַּחִים רֵיקִים, קוֹלוֹת רָמִים שֶׁגּוֹבְרִים עַל קִרְקוּר הַתַּרְנְגוֹלוֹת הַלְּבָנוֹת. הֵן מְנַקְּרוֹת, וּמֵרֹב הֲנָאָה בּוֹלְעוֹת גַּם אֶת קִרְקוּרָן בְּתוֹךְ הַבֶּטֶן. לְכֻלָּן טַבָּעוֹת נוֹצְצוֹת עַל רַגְלֵיהֶן; כַּמָּה מֵהֶן מַרְכִּיבוֹת מִשְׁקָפַיִם, וְכַמָּה קְצוּצוֹת מַקּוֹר. מִדֵּי כַּמָּה שָׁעוֹת מַפְעִילָה אֶת עַצְמָהּ מְכוֹנַת הַמָּזוֹן בְּאֹפֶן אוֹטוֹמָטִי.

אוֹתָהּ מְכוֹנָה, אוֹ בַּת־דּוֹדָתָהּ, אוֹסֶפֶת אֶת הַבֵּיצִים, מוֹרִידָה אוֹתָן לַמַּחְסָן, רוֹחֶצֶת וּמְיַבֶּשֶׁת אוֹתָן, מְמַיֶּנֶת וּמַחְתִּימָה אוֹתָן. אִשָּׁה בְּסִנָּר לָבָן מַכְנִיסָה אֶת הַבֵּיצִים תְּרֵיסָרִים תְּרֵיסָרִים לְתוֹךְ קֻפְסוֹת קַרְטוֹן קְעוּרוֹת וּמַעֲמִיסָה אוֹתָן עַל מְכוֹנִית הַחוֹנָה בִּקְצֵה הַמַּחְסָן.

הַנֶּהָגִים הֶחְלִיטוּ לִגְרֹר אֶת הַמְּכוֹנִית שֶׁלָּנוּ לַמּוּסָךְ לְצֹרֶךְ תִּקּוּן – וְאָנוּ נִשְׁאַרְנוּ לְחַכּוֹת בַּחַוָּה. הָאִכָּר שֶׁהֶרְאָה לָנוּ אֶת הַלּוּל, הִזְמִין אוֹתִי לָשֶׁבֶת עַל כֻּרְסַת הָאֲלוּמִינְיוּם הָאַחַת וְהִתְיַשֵּׁב בַּשְּׁנִיָּה. דִּבַּרְנוּ עַל דָּא וְעַל הָא וְשָׁתִינוּ קוֹקָה קוֹלָה. אֶת שְׁנֵי הַבַּקְבּוּקִים זָרַק אֶל מִתַּחַת לַכֻּרְסָה שֶׁלּוֹ וְאַחַר־כָּךְ קָם וְהָלַךְ לוֹ.

דְּבָרִים שֶׁל טַעַם (חֲלוֹם)    🔗

כַּמָּה זְמַן יָשַׁבְתִּי אֵינִי יוֹדֵעַ. מַחֲשָׁבוֹת שׁוֹנוֹת שֶׁאֵין לָהֶן יָדַיִם וְרַגְלַיִם עָלוּ בְּמֹחִי, וְהִתְנַמְנַמְתִּי. אַתֶּם יוֹדְעִים אֵיךְ מִסְתַּדְּרִים דְּבָרִים בַּחֲלוֹם: הֶגְיוֹנִי וּבִלְתִּי הֶגְיוֹנִי מִשְׁתַּזְּרִים זֶה בָּזֶה. מַשֶּׁהוּ זָע מִתַּחַת לַכֻּרְסָה שֶׁמִּמּוּלִי. אַחַד הַבַּקְבּוּקִים הָרֵיקִים. אֲבָל הוּא הָיָה כֶּלֶב, וְהַכֶּלֶב פָּנָה אֵלַי בְּכַעַס, כְּמוֹ אֶל יָדִיד וָתִיק, שֶׁמִּתּוֹךְ יְדִידוּת רַבָּה מַרְשֶׁה לְעַצְמוֹ לְזַלְזֵל קְצָת בִּכְבוֹד חֲבֵרוֹ:

“בִּכְלָל, מָה־אַתָּה־נַחוּם מִתַּמֵּם לְךָ וְשׁוֹאֵל כָּל הַזְּמַן אֵיפֹה עִזִּים וִילָדִים? וְכִי לֹא רָאִיתָ אֶת כְּבִישׁ הַמְהִירוּת?”

“חַבּוּבּ, אֲנִי לֹא שׁוֹאֵל. אֲנִי נִרְדַּמְתִּי עַל כֻּרְסַת אֲלוּמִינְיוּם.”

“אַתֶּם קוֹרְאִים לָהֶם כְּבִישִׁים. אָנוּ קוֹרְאִים לָהֶם גַּרְדֻּמִּים. וְכִי יוֹדֵעַ אַתָּה?” הַכֶּלֶב חִיֵּךְ לְעַצְמוֹ פִּתְאֹם כְּמוֹ מוֹרֵה הַחֶשְׁבּוֹן שֶׁלִּי, שֶׁיָּדַע מֵרֹאשׁ שֶׁאֵינֶנִּי יוֹדֵעַ כַּמָּה זֶה 7×21, “הַאִם הֶעֱלֵיתָ בְּדַעְתְּךָ כַּמָּה אַלְפֵי כְּלָבִים, תַּרְנְגוֹלוֹת וּכְבָשִׂים נִסְפּוּ בַּכְּבִישִׁים הָאֵלֶּה? וְכַמָּה יְלָדִים וּמְבֻגָּרִים?”

פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי קוֹל חָדָשׁ. זֶה הָיָה הַבַּקְבּוּק הַשֵּׁנִי שֶׁמִּתַּחַת לַכֻּרְסָה. הוּא נִשְׁאַר בַּקְבּוּק, אֲבָל דִּבֵּר.

“הֲיֵשׁ לְךָ מֻשָּׂג עַד כַּמָּה מַשְׁפִּיעִים כְּבִישִׁים מְהִירִים אֵלֶּה עַל מַחְשְׁבוֹת בְּנֵי הָאָדָם?” אָמַר הַבַּקְבּוּק הַשֵּׁנִי, בִּלְעֲדֵיהֶם לֹא טוֹב. וְאִתָּם… לֹא טוֹב."

“שְׁמַע נָא, אַתָּה,” אָמַרְתִּי לוֹ, “אֲנִי עוֹד זוֹכֵר אֶת הָעַצְבוּת שֶׁהֵטַלְתָּ עָלַי בִּשְׁעַת הַנְּסִיעָה בְּכִוּוּן לֹא נָכוֹן.”

“נַחוּם, אַתָּה טוֹעֶה! אֲנִי לֹא הָיִיתִי בַּנְּסִיעָה הַהִיא. אַתָּה חוֹלֵם וּמְבַלְבֵּל. אֲבָל לְמַעֲשֶׂה, זֶה הַיְנוּ הָךְ. הַתַּרְבּוּת נוֹתֶנֶת אֶת פֵּרוֹתֶיהָ, וְהָאָדָם אֵינוֹ נֶהֱנֶה מֵהֶם.”

“אֲנִי לֹא מַאֲמִין,” אָמַרְתִּי, “שֶׁכֶּלֶב וּבַקְבּוּק מְדַבְּרִים.”

הֵם נֶעֶלְבוּ, כַּנִּרְאֶה, וְנִשְׁתַּתְּקוּ.

פִּתְאֹם שָׁמַעְתִּי אֶת קוֹלוֹ שֶׁל הַמּוֹרֶה לְחֶשְׁבּוֹן:

“עָלֶיךָ לְהִתְרַגֵל לַמַּחֲשָׁבָה כִּי הָעוֹלָם מִשְׁתַּנֶּה. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם לְטוֹבָה, אֲבָל מִשְׁתַּנֶּה! וְאַתָּה אַחַד הָאַחֲרוֹנִים, שֶׁכֶּלֶב מְדַבֵּר אֵלָיו בִּלְשׁוֹן אָדָם. אַתָּה מְקַבֵּל ‘מַסְפִּיק’!”

“מַסְפִּיק לְךָ!” קָרָא אֵלַי יְדִידִי מֵאֲמֶרִיקָה, שֶׁיָּצָא לְחַפֵּשׁ אוֹתִי וּמְצָאַנִי מְנַמְנֵם עַל הַכֻּרְסָה, “הַמְּכוֹנִית תֻּקְּנָה וַאֲנַחְנוּ נוֹסְעִים. הַלַּיְלָה נָלוּן בְּאִיתָקָה.”

הַתִּינֹקֶת דַּפְנָה וְסוֹף הַסִּפּוּר    🔗

וּבֶאֱמֶת נָסַעְנוּ בְּאוֹתוֹ יוֹם לְאִיתָקָה, לְלִינַת לַיְלָה (כְּפִי שֶׁסִּיַּמְתִּי אֶת הַפֶּרֶק הַקוֹדֵם). הַמְּכוֹנִית עָלְתָה וְעָלְתָה בַּכְּבִישׁ, וּפִתְאֹם נִגְלָה לְעֵינֵינוּ נוֹף נִפְלָא – חָמֵשׁ שְׁלוּחוֹת שֶׁל אֲגַמֵּי מַיִם גְּדוֹלִים. נֹאמַר, חָמֵשׁ כִּנָּרוֹת שֶׁלָּנוּ שֶׁנִּתְחַבְּרוּ יַחַד, חֲמִשָּׁה יַמֵּי כִּנֶּרֶת פְּרוּשִׂים כְּאֶצְבָּעוֹת מִתּוֹךְ כַּף־הַיָּד – אֶצְבְּעוֹת־כֶּסֶף שֶׁנִּכְנָסוֹת לְתוֹךְ יְרַק יְעָרוֹת וְשָׂדוֹת. דּוּגִיּוֹת וְסִירוֹת־מִפְרָשׂ עוֹבְרוֹת בָּהֶן כִּסְנוּנִיּוֹת, הַנּוֹגְעוֹת־וְלֹא־נוֹגְעוֹת בְּמִשְׁטַח הַמַּיִם. הַגַּלִּים הַקְּטַנִּים שֶׁלְיַּד הַחוֹף נוֹצְצִים כְּדָגִים בְּמִכְמֹרֶת, מְלַחֲכִים בְּרֹךְ אֶת הַחוֹלוֹת בִּתְנוּעוֹת שֶׁל שְׂפָתַיִם לוֹחֲשׁוֹת.

עַל אַחַת הָאֶצְבָּעוֹת הָאֵלֶּה עוֹמֶדֶת עִיר־הָאוּנִיבֶרְסִיטָה אִיתָקָה.

יְדִידִי הָאֲמֶרִיקָנִי עָצַר אֶת הַמְּכוֹנִית לִפְנֵי בַּיִת אֶחָד, וּמִתּוֹכוֹ יָצָא בָּחוּר אֶחָד, שֶׁחִיֵךְ אֵלֵינוּ חִיּוּךְ יִשְׂרְאֵלִי.

לֹא, אֲמֶרִיקָה אֵינָהּ זְרוּעָה כֻּלָּהּ יִשְׂרְאֵלִים; אַךְ יִשְׂרְאֵלִי הַבָּא לְעִיר זָרָה נִמְשָׁךְ לַיִּשְׂרְאֵלִים הַיּוֹשְׁבִים בָּהּ. הִנֵּה כָּךְ הִכַּרְנוּ אֶת יְהוּדָה, שֶׁהוּא מִשְׁנֶה לִפְּרוֹפֶסוֹר בָּאוּנִיבֶרְסִיטָה שֶׁל אִיתָקָה; וִיהוּדָה עָשָׂה לָנוּ הַכָּרָה עִם שְׁלוֹמִית רַעְיָתוֹ וְעִם דַּפְנָה, בִּתָּם הַתִּינֹקֶת. מִיָּד הִתְחִילוּ בַּעֲלֵי הַבַּיִת בַּהֲכָנַת אֲרוּחָה לָאוֹרְחִים: דַּפְנָה בָּעֲרִיסָה, שְׁלוֹמִית בַּמִּטְבָּח וִיהוּדָה בַּעֲרִיכַת הַשֻּׁלְחָן, וַאֲנַחְנוּ הָאוֹרְחִים מִסְתּוֹבְבִים בֵּינֵיהֶם – וְהַשִּׂמְחָה רַבָּה.

סִיַּמְנוּ אוֹתוֹ יוֹם בְּטִיּוּל בַּמְּכוֹנִית בִּסְבִיבוֹת אִיתָקָה, כְּשֶׁהַתִּינֹקֶת דַּפְנָה מְטַלְטֶלֶת עַצְמָהּ עַל כִּסֵּא מְיֻחָד, שֶׁחֻבַּר בֵּין מוֹשְׁבֵי הַמְּכוֹנִית – מְטַלְטֶלֶת עַצְמָהּ וּמְפַטְפֶּטֶת הֲבָרוֹת שׁוֹנוֹת. לַמָּחֳרָת הִמְשַׁכְנוּ אֶת מַסָּעֵנוּ אֶל אַשְׁדּוֹת נִיאָגָרָה.

עַד שֶׁהַסִּפּוּר יִרְאֶה אֶת אוֹר הַדְּפוּס וְיַגִּיעַ לִידֵי הַקּוֹרְאִים, כְּבָר תִּצְעַד דַּפְנָה (כָּךְ אֲנִי מְקַוֶּה) בְּרַגְלֶיהָ הַקְּטַנּוֹת עַל מִדְרְכוֹת רְחוֹב אַלֶנְבִּי בְּתֵל־אָבִיב.