רקע
אלכסנדר זיסקינד רבינוביץ'
קרן־היסוד והעובדים

(מהדברים שנאמרו באספת הפועלים בירושלים)

בעיני – קרן היסוד והעובדים הם דבר אחד, כי רואה אנוכי בעבודה את היסוד לכל. עד עכשיו, עד הזמן האחרון שבו עשינו התחלה בארץ־ישראל להניח יסוד לעמנו, היינו משוללים כל יסוד. בגולה לא היה למעשינו יסוד, לא יסוד חמרי ולא יסוד מוסרי. רק אכלנו משארית הפליטה שנשארה לנו מימים קדמונים, מהימים שישבנו בארץ. כל המוסר, כל התורה שלנו הם רק עוללות ממה שיסדו אבותנו בשבתם בארץ־ישראל ובעבדם את אדמתה. ואנחנו עד הזמן האחרון לא הרגשנו כל כך בדבר הזה שאין לנו יסוד. ישבנו צפופים בגיטו ושמרנו דבר מה ממה שלקחנו אתנו בגולה. אולם במאה האחרונה ראינו שאנו הולכים ודלים לגמרי. הקולטורה החדשה היא קרבה אותנו אל מהלך המחשבה של העמים האחרים והרחיקה אותנו מעל היסוד שלנו, היסוד המוסרי הישן. גם היסוד הכלכלי, שהיה כל הזמן רעוע מאוד, נתערער לגמרי בזמן האחרון. נשארנו דלים וריקים. ואת הדבר הזה אנו באים לתקן בארץ־ישראל.

ראשית כל אנו רוצים לחיות חיים יהודיים, זאת אומרת, ראשית כל חיי עובדים. בראשית ברא אלוהים – זהו הסמל שלנו. הוא ברא ולא לקח מן המוכן. וכך עלינו לעשות כשאנו באים בארץ־ישראל. חפצים אנו שיהיה לנו יסוד – והיסוד מוכרח לעשות העובד. הוא צריך להיות עובד ויוצר ולא מתפרנס מן האויר ומן הרוח וממה שאחרים מכינים. אולם הדבר הזה הוא קשה מאוד.

אמרו שבמצרים השקיעו המצרים ילדי בני ישראל בתוך הבנינים של פיתום ורעמסס. ובאמת לא רק במצרים, אלא גם במקומות אחרים השקענו את ילדינו ואת נפשותינו. והשקענו לבטלה, מבלי להביא ברכה לעצמנו.

ואין לנו דרך אחרת, אלא להשקיע פה את כוחותינו. פה נחיה ופה נבנה, ואם נצטרך למסור את נפשותינו – נמסור אותן בשמחה.

ובשביל ליסד את העבודה שלנו אנו צריכים לעוד משהו – לא יפה להגיד – כסף. לא נדבה – אלא כל אחד בשביל עצמו, בשביל שיהיה יסוד גם לו. ואנחנו צריכים שכל בני ישראל ישתתפו בדבר הזה, ויחד עם כל בני ישראל גם העובדים בא"י. מפני מה? ראשית חשובות הפרוטות שנותנים העובדים, אלה שמתפרנסים פה מיגיע כפיהם ומוסרים את נפשם בעד בנין הארץ. הפרוטות האלו יהיו סמל לכל העם, לבל יעמוד רחוק מהדבר הזה. שנית, אנחנו העובדים צריכים להשתתף בדבר זה ותהיה לנו הרשות לבקר את קרן היסוד למה הוא מוציא את כספו. אין אנחנו צריכים להעלים עין מהדבר הזה, שלפעמים אנחנו מאספים כספים בשביל העם, ואחר כך יוצא שהעם איננו נהנה מזה. נהנים דוקא זרים, לא העם ולא העובד העברי. מרחיקים את הפועל היהודי מפני שאין קונטרולה של העובד העברי. נחוץ שהעובדים יוכלו לחוות דעה ודעתם שתהיה נשמעת.


“קונטרס”, תרפ"ה


מהו פרויקט בן־יהודה?

פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.

אוהבים את פרויקט בן־יהודה?

אנחנו זקוקים לכם. אנו מתחייבים שאתר הפרויקט לעולם יישאר חופשי בשימוש ונקי מפרסומות.

עם זאת, יש לנו הוצאות פיתוח, ניהול ואירוח בשרתים, ולכן זקוקים לתמיכתך, אם מתאפשר לך.

תגיות
חדש!
עזרו לנו לחשוף יצירות לקוראים נוספים באמצעות תיוג!

אנו שמחים שאתם משתמשים באתר פרויקט בן־יהודה

עד כה העלינו למאגר 48512 יצירות מאת 2698 יוצרים, בעברית ובתרגום מ־30 שפות. העלינו גם 20793 ערכים מילוניים. רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי.

בזכות תרומות מהציבור הוספנו לאחרונה אפשרות ליצירת מקראות הניתנות לשיתוף עם חברים או תלמידים, ממשק API לגישה ממוכנת לאתר, ואנו עובדים על פיתוחים רבים נוספים, כגון הוספת כתבי עת עבריים, לרבות עכשוויים.

נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!

רוב מוחלט של העבודה נעשה בהתנדבות, אולם אנו צריכים לממן שירותי אירוח ואחסון, פיתוח תוכנה, אפיון ממשק משתמש, ועיצוב גרפי. נשמח אם תעזרו לנו להמשיך לשרת אתכם!