מִדְרַשׁ־תַּנְחוּמָא
עַל נִצֵּי הָאָבִיב הִתְעַנַּגְתִּי,
עַל הָרִים וְחֻרְשָה וּשְׁדֵמָה,
וָאֶזְכֹּר אַגָּדָה מִנִּי־קֶדֶם
אַגָּדָה עַל יַלְדֵי־אֲדָמָה
עֵת צִוָּה שָׁלִּיטָה שֶׁל מִצְרַיִם
(כְּדֵי לִשְׁמֹר מִצָּרִים מְדֻמִּים
אֶת כִּסְאוֹ הָאַדִּיר) לְהַטְבִּיעַ
אֶת יֹלְדֵי־יִשְׂרָאֵל הַתְּמִימִים –
בָּרוֹחַ בָּרְחוּ אֶל הַיַעַר
אִמּוֹת הַיְלָדִים הַנְּכֵאוֹת,
בַּעֲבִי סְבָכָיו הִסְתַּתָּרוּ,
הַרְחֵק מֵעֵינַיִם רוֹאוֹת.
וּבְלִי סַעַד, כְּחַיַת־הַיַעַר,
בְּלֵילֹות אֲפֵלִים, דּוֹמְמִים
יַלְדֵיהֶן שֶׁלַּמָּוֶת נִדּוֹנוּ
יָלְדוּ הֵן בְּעֶצֶב־אֵימִים.
מִתְּכֵלֶת־מָרוֹם רַק הִבִּיטוּ
כּוֹכָבִים עַל דִּמְעוֹת הַנָּשִׁים,
עַל רֹךְ חִבָּתָן הַנִּפְחֶדֶת,
עַל סִבְלוֹתֵיהֶן הַקָּשִׁים.
הָאֵם בִּדְמָעוֹת לוֹהֲטוֹת אָז
אֶת רֹאשׁ תִּינוֹקָהּ רָחֲצָה
וְעֵת קָמָה לָלֶכֶת מִמֶּנּוּ,
אֶל לִבָּה בֶּן־אוֹנָהּ לָחֲצָה,
וְשָׁבָה בַחֲשַׁאי עַד הַבֹּקֶר
בִּנְתִיב־עֲקִיפִין לבֵיתָהּ.
וּפֶלֶא גָדוֹל קָם בְּסֵתֶר
חֻרְשָׁה קְדוֹשָה עֲבֻתָּה.
כִּמְעַט מֵאַחֲרֵי שְׁבִיל־הַיַּעַר
הָאֵם הַדִּלָּה נֶעֶלְמָה,
כִּתְהוֹם עֲמֻקָּה וְקוֹדֶרֶת
אֶת פִּיהָ פָּתְחָה אֲדָמָה,
וּכְזֶרַע טָמוּן בְּחֵיק־רֶגֶב
לְעִתּוֹת שֶׁל אוֹרוֹת וְשִׂמְחָה,
הַתִּינוֹק הַזָּנוּחַ הִצְפִּינָה
בְּחֵיקָהּ, מְלֵא רַחֲמִים וּבְרָכָה.
וְיָרַד אָז מַלְאָךְ בִּנְתִיב־פֶלֶא
אֶל הַיַּעַר, עֲטוּף תַּעֲלוּמָה
וְקָרָא בְקִסְמֵי שִׁיר גַּן־עֵדֶן
הַיְלָדִים מִתּוֹךְ חֵיק־אֲדָמָה.
לְדִבְרֵי חָכְמָתוֹ אָז הִקְשִׁיבוּ
וּבְצִלְלֵי־יַעַר קְרִירִים,
כְּעֵדָה הוֹמִיָה וְצוֹהֶלֶת
סַבּוּהוּ מִכָּל עֲבָרִים.
בְּעֵינַיִם בְּהִירוֹת, עֵינֵי־טֹהַר,
הִבִּיטוּ אֶל־פְּנֵי מַלְאַךְ־אוֹר,
הִקְשִׁיבוּ לִדְבַר הַשָּׁמַיִם,
לִשְׂפַת הָאֱמֶת וְהַדְּרוֹר.
שָׁנִים עַל שַׁנִים כֹּה חָלָפוּ,
שַׁלְשֶלֶת־שָׁנִים דּוֹמְמָה;
פָּרְחוּ הַיְלָדִים כִּירַק־דֶּשֶׁא,
גָבְרוּ חֲנִיכֵי־אֲדָמָה.
*
בְּאַחַד הַיָּמִים אֶל הַחֹרֶשׁ
חָמְקָה מִבֵּיתָהּ נַעֲרָה:
לִידִיד־נְעוּרֶיהָ מִגּשֶׁן
חִכְּתָה בְּפִנָּה נִסְתָּרָה.
הִיא בַּת־אֲצִילִים מִמִּצְרַיִם,
הוּא עֶבֶד עָנִי, בֶּן־עִבְרִים.
אַךְ לֵב בַּת־הַחֶמֶד הִקְסִימוּ
טַבְּעוֹת תַּלְתַּלָּיו הַשְּׁחוֹרִים
וְלַהַט עֵינָיו, שֶׁהֵפִיקוּ
אַהֲבָה עֲמֻקָּה וְאִלְּמָה, –
וְחִשְׁקָהּ, כְּאֶשׁ־לַהַב אוֹכֶלֶת,
הֻצַּת וַיִבְעַר בְּדָמָה.
תּוֹרַת כֹּהֲנֶיהָ שָׁכָחָה
מוּסַר כֹּהֲנִים גְּדוֹלִים,
מִזַּעַם אָבִיהָ לֹא חַתָּה,
וַתִּבֶז לְקֶצֶף אֵלִים –
אָהוֹב אֲהֵבַתּוּ וְלוּ גַם
גּוֹרָל יְבוֹאֵם אַכְזָרִי,
נָפְלָה בִּזְרוֹעוֹת זֶה הָעֶבֶד,
מָסְרָה לְבָבָהּ לָעִבְרִי.
וְיַעַן אֲשֶׁר אֲהֵבַתּוּ
בְּכָל תֹּם נַפְשָׁהּ הַטְּהוֹרָה,
בְּיַעַר קָדוֹשׁ מִשָּׁמַיִם
מַרְאֵה־פְלָאִים לָהּ הָרְאָה…
*
וּדְבַר נֵס־הַפֶּלֶא הִגִּיעַ
לְאָזְנֵי הַשַּׁלִּיט הָאַכְזָר,
קָרָא חַרְטֻמָּיו וּבַחֹרֶשׁ
עָבַר בְּעַצְמוֹ וְחָזַר;
הֶעֱמִיד חַיָלָיו עַל מִשְׁמֶרֶת,
לַשָּׁוְא! הַשַּׁלִּיט הִתְעַבֵּר.
צִוָּה לְבָרֵא כָּל הַיַּעַר,
אֶת כָּל הָעֵצִים לְבָעֵר.
מֵאָה מַחֲרֵשׁוֹת פַּעֲמַיִם
עַל פְּנֵי אֲדָמָה זוֹ עָלוּ,
שָׁתְקוּ מַעֲמַקֶּיהָ, שָֹתָקוּ
וְהַסּוֹד הַקָּדוֹש לֹא גִלּוּ.
פַּרְעֹה, מְטֹרָף מֵרָב־זַעַם,
שָׁב אֶל הֵיכָלוֹ הַמַּזְהִיר
וְהִקְרִיב הָעַלְמָה עַל מִזְבֵּח
לָאֵל, בַּעַל־צְפוֹן הָאַדִּיר.
*
שָׁנִים עַל שָׁנִים תַּחֲלֹפְנָה,
דּוֹרוֹת עַל דּוֹרוֹת נְגוֹזִים.
וְיַלְדֵי־אֲדָמָה, בְּנֵי־אַלְמָוֶת,
יִשְׂגּוּ כְּעַנְקֵי־אֲרָזִים.
גָּדַל וּפָרַץ זֶה הַחַיִל:
רַבָּה לְפָנָיו הַתְּעוּדָה…
הַכּוֹס נִמְלְאָה עַל גְּדוֹתֶיהָ –
הִגִּיעָה שְׁעַת־פְּקֻדָּה.
בְּתוֹךְ מַעַרְבֹּלֶת וָרַעַש
עַל שְׂפַת יַם־סוּף הַזּוֹעֵף
עוֹלֶה קוֹל נוֹאָש וּפָרוּעַ,
מַדְהִים, מְטֹרָף וְנוֹקֵב:
נִתַּם פֹּה לָמוּת! לָמָּה בָּאתָ?
הַאֵין בְּמִצְרַיִם קְבָרִים
לְעַם־עֲבָדִים, לִבְנֵי־עֹנִי
בְּזוּיִים, עֲזוּבִים וּשְׁבוּרִים?
נָשׁוּבָה מִצְרַיְמָה! זֶה חֹפֶשׁ
עָקֹב מִנִּי־דָם, לֹא נִדְרשׁ.
נָשׁוּבָה מַהֵר!… נִנָּצֵלָה!
נָשׁוּבָה! נָשִׁים לָנוּ רֹאשׁ!
וּלְפֶתַע הוֹפִיעוּ וְחָשׁוּ
אֶל קְהַל הַבּוֹרְחִים מִן הַיָם
יַלְדֵי־אֲדָמָה, בְּנֵי־אַלְמָוֶת,
מַחֲנֶה אַדִּיר־כֹּחַ, רַב־עָם.
עֱזוּז הָעֵינַיִם יָפִיקוּ,
תִרְעַד בְּקוֹלָם גְּבוּרָה:
מִי נָפַל לְבָבוֹ מֵרָב־פַּחַד?
מִי קוֹרֵא לִמְנוּסָה מַחְפִּירָה?
“קָדִימָה!” קוֹל־רַעַם בּוֹקֵעַ
עַל פִּי־הַמְּצוּלָה הָאָפֵל;
וּלְבוּש עֹז־גְּבוּרָה כְמִקֶּדֶם
הַיָּמָּה הָלַךְ יִשְׂרָאֵל.
משֶׁה אָז יָשִׁיר שִׁיר־הַשֶּבַח,
עָנָה מִמֶּרְחָק קוֹל אַדִּיר.
יַלְדֵי־אֲדָמָה, בְּנֵי־אַלְמָוֶת
הֵם הֵם שֶׁעָנוּ לוֹ בְשִׁיר…
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות