Ι
– "לָמָּה תִּתְעַצֵּב כֹּה, סַבָּא,
מַה תִּקְרָא יוֹמָם וָעֶרֶב
בְּסִפְרֶךָ? וּמַדּוּעַ
תִּתְיַפֵּחַ מַר בְּלִי־הֶרֶף?
רַב לָךְ, סַבָּא מַחְמַדֵּנוּ,
סִפְרְךָ הָרַע הַנִּיחָה,
טוֹב, מָשָׁל כִּי תְסַפֵּרָה
אוֹ סִפּוּר נִשְׁמַע מִפִּיךָ"…
– "מְשָׁלִים אֵינִי יוֹדֵעַ,
אֲחֵרִים סַפְּרָם יַנְעִימוּ,
יִשְׁמְרוּם מִשְׁמֶרֶת־קֹדֶש
וּלְתוֹרַת־אֱמֶת יָשִׂימוּ…
אַגָּדָה לָכֶם אַשְׁמִיעַ,
וְסִפֶּר לִי אַגָּדָה זוֹ
זֶה הַסֵּפֶר מִנִּי קֶדֶם:
רֹב שָׁנִים חָלְפוּ וְגָזוּ
מִן הָעֵת, שֶׁאֲבוֹתֵינוּ
יְלָדִים קְטַנִּים הָיוּ עוֹד,
לֹא יָדְעוּ לִקְרֹא בַסֵּפֶר
וּבְבֵית הָאָב יָשְׁבוּ עוֹד.
אָז יָמִים טוֹבִים רָאִינוּ,
שֶׁפַע וְעֶדְנָה רָוִינוּ
בְּמֶרְחַב חַיִּים וָחֹפֶשׁ,
בִּכְרָמִים וּשְׂדוֹת אָבִינוּ.
אַךְ בָּנִים רָעִים הָיִינוּ,
רַבְנוּ תְּכוּפוֹת, נִלְחַמְנוּ
וּבְתוֹךְ בִּצּוֹת שְׁכֵנֵינוּ
נִתְלַכְלַכְנוּ, נִזְדַּהַמְנוּ…
הָהּ, קָשׁוֹת יִסְּרָנוּ אַבָּא,
כִּי קַפְדָּן הָיָה, וְנַחְנוּ
לֹא הֵיטַבְנוּ אֶת דַּרְכֵּנוּ,
אֶל בִּיצּוֹת שְׁכֵנִים נִמְשָׁכְנוּ…
אָז נִלְאָה לִנְשׂא אָבִינוּ
וַיְגָרֵשׁ אוֹתָנוּ: "סוּרוּ!
אִם שְׁכֵנִים לָכֶם נָעֵמוּ,
בְּבֵיתָם עִמָּם תָּגוּרוּ!"
וַנֵּלַךְ… הָהּ, אֵל רַב־צֶדֶק
סִבְלוֹתֵינוּ מִי יַבִּיעַ?
אֵיךְ קִבְּלוּנוּ כָּל שְׁכֵנֵינוּ
מַכּוֹתֵינוּ מַה הִפְלִיאוּ!
זֶה זָמַם נַפְשֵׁנוּ קַחַת
כְּשׁוּעָל בְּאִמְרֵי־חֶמֶד.
זֶה כִזְאֵב שׁוֹחֵר לַטֶּרֶף
וּפָנָיו יוֹנָה אִלֶמֶת.
זֶה בְּאַהֲבָה שְׂרָפָנוּ
וְשָׁחַט בְּחֵשֶׁק־רֶצַח –
בָּעוֹלָם הַזֶּה שְׁחָטָנוּ,
אַךְ זִכָּנוּ חַיֵּי־נֶצַח…
לְבָבָם הָיָה לֶב־אֶבֶן,
לֵב פְּתָנִים וְחַיּוֹת־טֶרֶף,
הֵם סַבּוּנוּ גַם סְבָבוּנוּ
מִכָּל עֵבֶר יוֹם וָעֶרֶב…"
…"סַבָּא, כְּלוּם הַרְבֵּה נִמְשָׁכוּ
הַפֻּרְעָנֻיּוֹת הָאֵלֶּה?"
– "הוֹי, זְמַן רַב, בָּנַי, אָרָכוּ,
רַב מְאֹד, וּמָה הַפֶּלֶא?
כָּךְ הָיָה גַם תְּמוֹל, גַּם עָתָּה,
וְאוּלַי גַּם מָחֳרָתָים…
לֹא יָגוּר הַזְּאֵב עִם כֶּבֶשׂ,
הַמָּקוֹם הוּא צַר לַשְּׁנָיִם…
שֶׁבֶר בָּא וְשֶׁבֶר יֶהִי,
סְעָרוֹת עוֹד יִתְרַחֵשוּ,
אַךְ חִבַּבְנוּ יִסּוּרֵינוּ:
בְּצָרוֹת – צָפוּן גַּם יֶשַׁע…
שׁוּרוּ נָא: גּוֹעֵשׁ הַסַּעַר,
גַלֵּי־יָם בָּעֹז יָשֹׁקּוּ.
יָם רָחָב כֶּאֱמוּנָתֵנוּ
וְכִכְאֵב הָעָם עָמֹק הוּא.
מְצוֹלוֹת פִּיהֶן תִּפְעַרְנָה,
תְּהוֹמוֹת רוֹתְחוֹת בְּזָעַם.
הַגַּלִּים הֵם דִּמְעוֹתֵינוּ,
אַנְחָתֵנוּ הוּא הָרָעַם.
לֹא שָׁנִים – כָּל יוֹם, כָּל רֶגַע
יַעֲלוּ מֵימָיו, יִשְׁטֹפוּ,
עַד עַל עִקְּבוֹתָם יָשׁוּבוּ
עוֹד דּוֹרוֹת רַבִּים יַחְלֹפוּ.
אַךְ עִם בּוֹא שְׁעַת הַשֶּׁפֶל,
עֵת כִּי יַחְסְרוּ הַמַּיִם,
זֶה הַיָם יַעֲנִיקֵנוּ
מַתָּנָה מַרְהֶבֶת־עָיִן!
עַל שְׂפַת־יָם, שָׁם דִּמְעוֹתֵינוּ
גָּעֲשׁוּ, רָתְחוּ, שָׁקָקוּ,
עַל־גַּבֵּי הַחוֹל בְּשֶׁפַע
אֲבָנִים טוֹבוֹת יִבְרָקוּ.
לֹא אַבְנֵי סַפִּיר וָלֶשֶׁם,
לֹא יַהֲלֻמֵּי־תִפְאֶרֶת,
לֹא עֲדִי לְאֶדֶר־מֶלֶךְ,
לֹא מִשְׁבֶּצֶת לָעֲטֶרֶת –
אֵלּוּ אֲבָנִים זִיו־יֹפִי
לְנַפְשֵׁנוּ תַעֲנֵקְנָה
וְעַל דַּרְכֵּנוּ הַקּוֹדֶרֶת
בְּקִסְמֵי־אוֹרָן תַּבְרֵקְנָה.
זוֹ, בָּנַי, אֱמוּנָתֵנוּ,
אֱמוּנָה עַזָּה כַפֶּלֶד,
אֱמוּנָה בָּרָה כַשֶּׁמֶשׁ,
אֱמוּנָה כָּאֵשׁ אוֹכֶלֶת.
בָּה נֶחְזַק וְנִתְעוֹדֵדָה,
שׁוּב נֵצֵא לִקְרַאת הַשֶּׁבֶר,
כִּי בָּאֵיד – אֱמוּנָתֵנוּ
וּבָאֱמוּנָה – הַשֵּׁבֶר!"
כָּכָה לְעִתִּים סָבֵנוּ
סִפּוּרָיו הִשְׁמִיעַ לָנוּ
וְחִיֵּךְ, וְעַל־פָּנָיו אָז
דְּמָעוֹת חַמּוֹת קָרָנוּ…
ΙΙ
(חַג־הַפֶּסַח)
– "…וְשָׁם, יַלְדִּי, וְרָדִים פָּרָחוּ,
בָּאֲפָרִים הָמוּ נְחָלִים,
וְכוֹכָבִים זַכִּים זָרָחוּ
בִּכְחוֹל־שָׁמַיִם אַפְלוּלִים.
עִם־בֹּקֶר שֶׁמֶשׁ שָׁם הֵאִירָה
מִבַּעַד לְעַנְנֵי הָהָר, –
וּכְעֵין הַבְּדֹלַח שָׁם הִזְהִירוּ
מֶרְחַב־שָׂדוֹת וְזִיז־נָהָר…
אַך שָׁם מֻזְּגוּ בִּשְׁאוֹן־הַמַּיִם
שְׁרִיקַת הַשּׁוֹט הָאַכְזָרִי
וּצְלִיל מַחֲרִיד שֶׁל נְחֻשְׁתַּיִם
וּצְחוֹק תַּלְיָן אָיֹם, פִּרְאִי.
לֹא מֵחַמָּה וְרָדִים הִבְרִיקוּ,
אַף לֹא מִטַּל הֵם נִרְטְבוּ –
כִּי מִטִּפּוֹת הַדָּם הִסְמִיקוּ,
נַחֲלֵי־דְמָעוֹת אוֹתָם הִרְווּ.
כּוֹכְבֵי־מָרוֹם דּוּמָם הִקְשִׁיבוּ
בְּחֹשֶׁךְ־לַיְלָה לַנְּאָקוֹת,
וְשֶׁמֶשׁ פְּצָעִים הִרְחִיבָה
וַתְּלַהֲטֵם בְּאֵשׁ־יְקוֹד.
מֶרְחָק הִשְׁחִיר כְּלֵיל־הַקֶּבֶר,
רָתְחוּ כַּיָּם דִּמְעוֹת־מְרִי.
יַלְדִּי, הַכְשִׁבְרִי יֶשׁ שֶׁבֶר,
אִם יֵשׁ מַכְאוֹב כְּמַכְאוֹבִי?
*
עָבְרוּ דוֹרוֹת… לֹא מְחִי־הָרַעַם
הִכָּה עַל־פְּנֵי סַלְעֵי־גְרָנִית;
לֹא רוּחַ־סְעָרָה בְזַעַם
חֻרְשָֹה מְנַמְנְמָה הֶחְרִיד…
רוֹעֶה נֶאֱמָן לָעָם הוֹפִיעַ.
וּלְמַעַן שְׁבֹר כַּבְלֵי עַבְדוּת,
מַחֲנֵה הַמְשֻׁעְבָּדִים הִסִּיעַ
לָצֵאת אַחֲרָיו בִּנְתִיב־הַפְּדוּת.
הוּא קָם בְּהוֹד וְעֹז־תִּפְאֶרֶת
וּבְיָדוֹ – שַׁרְבִיט־פִּלְאוֹ,
וְלִפְנֵי דְבָרוֹ אַדִּיר־הַמֶּרֶד
שַׂח עַד־עָפָר עוֹלָם כֻּלּוֹ.
וּבְעֹז־קָדְשׁוֹ הוּא שִׁבְעָתַיִם
כָּל יוֹם וָיוֹם גָּדַל וָרָב…
יַלְדִּי! מִתַּחַת לַשָּׁמַיִם –
אֵי חַג־שִׂמְחָה יוֹתֵר נִשְׂגָּב?!…"
*
סַבָּא סִפּוּרוֹ גָמַר…
עֲלִיצוּת זוֹרֶמֶת
מֵעֵינֵי הַקָּט, בָּהֶן
חֲמִימוּת וָחֶמֶד;
פְּנֵי הַיֶּלֶד הַוְרֻדִים
אוֹר־גִּילָה הֵפִיקוּ,
וּפִתְאוֹם הִתְנוֹצְצוּ
וּבִצְחוֹק הִבְרִיקוּ…
הוֹ כִנּוֹר צְלוּל־הַנִּימִים,
לָמָּה תֵאָנֵחַ?!
הַנְּשָׁמָה הַרְעִידָה־נָּא,
שִׁירָה שִׁיר שָׂמֵחַ –
מֶתֶק־גְּאֻלָּה אֶל־תּוֹךְ
מְרִי־חַיֵּינוּ מְזֹגָה!
גִּיל כָּזֶה אֵיךְ לֹא נָגִיל?
חַג אֵיךְ לֹא נָחֹגָּה?
*
אַךְ לַשָּׁוְא, הָהּ, עוֹרַרְתִּי לָשִׁיר מֵיתָרַי
וָאֲקַו לְשִׁירָה מְשַׁחְרֶרֶת…
כְּאִלּוּ שָׁלַט אִישׁ עַל אֶצְבְּעוֹתַי
וּבְיָדוֹ הַכְּבֵדָה כָעוֹפֶרֶת
לָחַץ עַל נִימֵי כִנוֹרִי הֶעָצוּב…
*
הָהּ סְלַח לִי, עַמִּי! בְּתוּגָתִי הַמַּכְבֶּדֶת,
תַּחַת עֹל עָצְבְּךָ וּפְגָעֶיךָ כָּפוּף,
אַף פַּעַם שִׁירָה מְעוֹדֶדֶת
לָךְ לֹא שַׁרְתִּי, עַמִּי הֶעָלוּב!
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות