לְדַדוֹ
א. הַקְדָּשָׁה 🔗
קְרָעִים־קְרָעִים שֶׁל עֲנָנָה שֶׁנִּטְרְפָה,
אוֹ אֵגֶל־טַל עַל עַפְעַפַּי עִם שַׁחַר,
וְנֶדֶף אֳרָנִים אֲשֶׁר נִגַּר שְׂרָפָם,
וְכַף רַגְלִי עַל סֶלַע נָם בַּטַּחַב, –
שְׂפָתָם כּוֹשֶׁפֶת לִי מִכָּל שָׂפָה
אֶת הַשָּׁנָה הַמְנַצַּחַת.
הִנֵּה יִגְּעוּ בִּי הַיָּמִים: דִּמְעָה וּשְׂחוֹק,
תְּרוּעַת הַגַּל הַמְטַבֵּעַ לַזּוּטִית,
אֶנְקַת הַדָּם שֶׁל הַקָּרוֹב וְהָרָחוֹק,
שְׁתִיקַת הַלֵּב – אֶגְרוֹף לֵאֶה, עָלֶה רָטִיט;
וְסוֹד־הַשִּׂיחַ שֶׁל הַנֶּפֶשׁ וְהַדָּם
בְּמַחְזוֹרֵי גֵאוּת־וָשֵׁפֶל בָּאָדָם.
אַל תְּבַקְּשִׁי עַד אִם אָשׁוּב וַאֲסַפֵּר,
מַשְׁחִיל קְרָעִים שֶׁל עֲנָנָה רוֹחֶצֶת טַל,
כּוֹנֵס רֵיחוֹת אֱלֵי בָּרִיחַ וְגָדֵר.
אָז אֲהַלֵּךְ עַל אַדְמָתֵךְ נְשׁוּל־סַנְדָּל,
הָבֵא לָךְ לֵב מָלֵא, עַד אִם יֶחְדָּל.
ב. עַיִן בְּעַיִן 🔗
שִׁלְפֵי הַיּוֹם רַכִּים כְּיָד אוֹהֶבֶת.
הַדִּמְדּוּמִים הִסּוּ אֶת הָאוֹרוֹת,
וּנְשֹׁבֶת־שֶׁל־פְּלוּמָה צוֹנַחַת עַל הָאֶבֶן,
וְעַל מִצְחִי חָרוּת־הָאוֹת.
זוֹ שְׁעַת מִזְמוּטֵיהֶם שֶׁל פְּעוּטוֹת,
וּשְׁעַת־חֲגוֹר
לַמְצַפִּים אֶל אוֹת.
הָהּ מִי קִלֵּל אֶת הַלֵּילוֹת לַקְּרָב,
וּמִי עִלַּע אֶת הַמְּרֵרָה
עַל הַקְּטִיפָה הַמְכֻכֶּבֶת?
וְכַאן סוֹפָהּ שֶׁל אֲמִירָה
וְלֵדָתָהּ שֶׁל הַשְּׁתִיקָה־לַשָּׁוְא,
הַכֹּל חוֹגְרִים, וְצֶוֶת־צֶוֶת
מוֹנֶה בְּלִי־קוֹל אֶת לוֹחֲמָיו.
רַגְלִי יוֹרֶדֶת מָוֶת בַּשְּׁבִילִים.
כָּל נְקִישָׁה בָּאֶבֶן הַנִּבְעֶטֶת,
וּבְכִי עָנָף נִרְמָס לְהִשָּׁבֵר,
פּוֹלְחִים אֶת הַשּׁוּרָה, וְהוּא הָרֶטֶט
שֶׁל הַנִּחוּשׁ אֲשֶׁר נִגַּף וּמִסְתַּעֵר,
שֶׁל הַסְּמַרְמוֹרֶת הַמּוּדַעַת לֶעָלִים,
הַנִּטְרָפִים בְּרוּחַ־לַיְלָה וְכָלִים.
וְאָז הָאֵשׁ נִפְצַחַת מִן הַפֶּתַע
וּמַצִּיתָה אָדָם וַאֲדָמָה.
עוֹד פַּעַם לִרְאוֹתֵךְ! יָדִי לוֹפֶתֶת
אֶת הַשִּׂנְאָה הַמִּתְנַבַּחַת בְּדָמָהּ.
יָדַי זָרוֹת לִי. שׁוּב גּוּפָה נִשְׁמֶטֶת.
הַאִם עוֹרְמוֹת הֵן אֲלֻמָּה אֶל אֲלֻמָּה,
הַאִם אוֹמְרוֹת אַהֲבָתָן אֶל הַקָּמָה?
אַל תְּבַקְשִׁי לָאַהֲבָה בֵּין הַבְּתָרִים,
בַּאֲפֵלוֹת שֶׁנִּמְלְחוּ מִן הֶעָשָׁן,
בֵּין הָאַוּוֹת הַמִּתְפַּלְּשׁוֹת כְּרוּתוֹת־רֹאשָׁן,
עִם הַשְּׁתוּקִים, עִם הַכּוֹרִים אֶת הַקְּבָרִים,
עִם הַנְּסוֹגִים בִּשְׁכוֹל־הַשַּׁחַר לְבַדָּם,
אֲשֶׁר נִבְּטוּ, צְרוּבֵי־רִיסִים בְּאֵימָתָם,
בְּעֵין־הַמָּוֶת הַנִּקְרַעַת גַּלְמוּדָה.
עַיִן בְּעַיִן רְאִיתִיהוּ. לְעוֹלָם
לֹא אֶחֱמַק מֵאִישׁוֹנוֹ הַמִּתְגַּחְלֵל.
אֵימוֹת דָּהוּ וְקוֹל קְרָבוֹת נָדָם,
וּבָא אָבִיב וְגַם נִחַם אָבֵל.
תְּחִי נַפְשִׁי כִּי שַׁבְתִּי לִרְאוֹתֵךְ.
אַךְ יֵשׁ אֶרְאֶה, בִּקְהַל אַחִים הוֹלֵל,
אִישׁוֹן יָרֹק. הִבְהוּב. אֵינוֹ דּוֹעֵךְ.
ג. רֵעִי תַּחַת הָעֵץ 🔗
אֶת מַפְתְּחוֹת הָעִיר
נָשָׂאנוּ עַל לִבֵּנוּ,
פִּרְחֵי־כְּהֻנָּה מְיֻחָפִים,
סְתוּרֵי־שֵׂעָר, קְרוּעֵי־בִּגְדָם,
דְּגָנוֹ־שֶׁל־עָם
עַל הַטְּרָשִׁים הַמְשֻׁחָפִים,
שְׂפָתֵינוּ חֲרוּכוֹת בַּשִּׁיר
הַמְתַנֶּה אֶת נְעוּרֵינוּ.
כָּל הָאֵימוֹת חָבְרוּ
לִפְלֹחַ שְׁעָרֶיהָ,
לִשְׁלֹחַ אֵשׁ בָּאֳרָנִים.
רַגְלֵינוּ לָחֲשׁוּ בָּהָר,
וְהַפְּקֻדּוֹת סָמְרוּ
לִקְרַאת הָאִזְמָרַגְדְּ הַקַּר
בְּאִישׁוֹנֵי הַמַּחְשַׁכִּים,
בְּעֵין אוֹיְבִי, בְּאֵיבוֹתֶיהָ.
אֶת הַגִּיחָה הַזֹּאת
אֶנְצֹר לָךְ לְמַזְכֶּרֶת.
כָּל יְצִיאָה הִיא סוֹף־פָּסוּק
וְאַף לֵדָה שְׁנִיָּה.
אַךְ זוֹ שָׂרְתָה בַּגּוֹרָלוֹת
כִּשְׂרֹר הַכְּלָל בְּתוֹךְ הַפֶּרֶט.
כַּשְּׂעִירִים אֶל תְּהוֹם נִפְעֶרֶת,
הָשְׁלַכְנוּ אֶל הָעֲלִיָּה.
הַבַּיִת הָרִאשׁוֹן,
רֵעִי לֹא יִזְכְּרֶנּוּ.
תַּחַת הָעֵץ הַזֶּה כָּרַע
וְלֹא שָׁמַע קוֹלִי.
רֵעִי כָּבַשׁ בַּיִת גָּדוֹל,
אַךְ לֹא יָשׁוּב וְיַחְנְכֶנּוּ.
אַף שְׁמוֹ אָבַד בִּסְעָרָה
בְּקַטָּמוֹן.
ד. הַמִּנְזָר 🔗
זוֹ הָיְתָה שְׁעַת שִׁכְחָה,
אֲשֶׁר אֵין עִמָּהּ חֶסֶד.
הָעוֹלָם נִתְגַּמֵּד
בֵּין גִּיחָה לְגִיחָה,
בֵּין מֻרְבִּית לְאוֹיֵב,
בֵּין אוֹיֵב לְבֵין חֶשֶׁד,
בֶּעָשָׁן הָעוֹמֵד,
בְּיוֹמִי הַחוֹלֵף.
לֹא רָאִיתִי אוֹרֵךְ,
לֹא זָכַרְתִּי אֶת שְׁמֵךְ.
הַמִּנְזָר הַנָּצוּר
כְּבָר הִרְכִּין קִמְרוֹנָיו
אֶל שְׁתִיקַת הַפְּצוּעִים,
הַנְּמוֹגִים בְּדִמְדּוּם,
אֶל עֵינֵי מְפַקְּדָיו
בַּהִבְהוּב הֶעָמוּם,
הַשּׁוֹקְלִים נְסִיגָה
בְּקוֹלוֹת חֲצוּיִים,
וּמוֹנִים בְּהֶסְתֵּר
כָּל כַּדּוּר.
עוֹד יָדֵינוּ הוֹיוֹת
בָּאוֹיֵב הַסָּעִיר,
אַךְ כֹּחֵנוּ נִגְרָע
כְּלִבּוֹ שֶׁל הַנֵּר.
וָאֵדַע כִּי נִסּוֹג,
בְּדַל־מַסָּע מְרֻפָּט,
הָאֶחָד יַעֲמֹס
עַל הַגַּב אֶת רֵעוֹ.
הַגּוֹוְעִים יִוָּתְרוּ, –
וַאֲנִי אִוָּתֵר.
הֶאָרִים אֶת יָדִי
לְקַפֵּד אֶת פְּתִילָם
שֶׁל אַחַי בַּקְּרָבוֹת,
הַכָּלִים בְּדָמָם?
שׁוּב זְכַרְתִּיךְ עִמָּדִי,
וְעֵינַיִךְ נוֹשְׂאוֹת
אֶת הַצּוּק הַמּוּפָז,
הַזָּקוּר מִן הַתְּהוֹם, –
הוּא הָאוֹר וְהָרָז
שֶׁל גוֹוְעִים לְבַדָּם.
אָז רִחַמְתִּי יָדִי
שֶׁנָּדְרָה אֶת הַחֵטְא,
וַאֲנִי לְבַדִּי
בַּמְּהוּמָה הָרוֹשֶׁפֶת,
וִימֵי נְעוּרַי
שֶׁזָּקְנוּ לְלֹא־עֵת,
מְעוּכִים עַל מִרְצֶפֶת.
אֲהַבְתִּיךְ בַּנְּשִׁימָה הָאַחַת!
הַמַּכְשִׁיר! מַה בְּפִיו?
– הָאוֹיֵב הִתְמוֹטֵט.
ה. אַדְמַת הַיְשָׁרִים 🔗
אוּדִים־אוּדִים דּוֹעֵך הַקְּרָב,
וְשַׁעַל־שַׁעַל מִתְעוֹרֶרֶת
הָאֲדָמָה מִן הַשָּׁרָב.
אַךְ הַדּוֹרְכִים־עַל־מְקוֹמָם
חוֹלְמִים עַל חוֹף וּמֵי־מְנוּחוֹת,
עַל אֲבִיבִים טְרוּפֵי־רֵיחוֹת,
עַל אוֹר בְּחַלּוֹנָם.
וְעֵת הִגִּיעַ יוֹם נָקָם,
חָרְגָה הָעִיר מִן הָרְחוֹבוֹת,
וַתְּרַפְּדֵנִי חִיּוּכִים,
וַיְחַבְּקוּנִי הַבּוֹכִים, –
וַאֲנִי שָׂרוּט, שׁוֹתֵת.
לְמָחֳרָתוֹ שָׁקְטָה הָעִיר.
הַנִּפְגָּעִים בִּקְשׁוּ לִשְׁכֹּחַ,
הַבּוֹזְזִים חִלְּקוּ מַלְקוֹחַ
בְּמַרִתְּפוֹ שֶׁל הֶעָשִׁיר.
אֲנִי בִּקַּשְׁתִּי אֲדָמָה
אֲשֶׁר תֹּאהַב אֶת כַּף־רַגְלֵךְ,
אֲנִי, דָּמִי בָּא בְּדָמָהּ, –
הִיא הֲדוֹמֵךְ.
וְאָז נִשְׁכַּחְתִּי מִן הָרְחוֹב.
הַחִיּוּכִים נָבְלוּ לְפֶתַע,
דּוֹבְרֵי־גְּבֹהָה מִן הַשָּׂרִים
קֵרְבוּ רָחוֹק, דָחוּ קָרוֹב,
וּלְשׁוֹנָם שִׁקְּרָה־לֹא־רֶתַע.
וְשׁוּב אֲנִי נָשׁוּר כַּסְּתָו,
אֲשֶׁר שֻׁדַּד בְּרוּחוֹתָיו.
אִסְפִינִי אֶל הַמִּישׁוֹרִים,
אֶל הַסָּחוּף וְהַמּוּבָר,
אֶל הַשָּׁחוּן וְהֶעָקָר.
יִהְיוּ יָדֵינוּ הַיּוֹלְדוֹת
אֶת אַדְמָתָם שֶׁל הַיְּשָׁרִים.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות