א 🔗
… וּכְשֶׁנִּפְטַר רַב אֲבִיגְדוֹר, שְׂבַע קֶלֶס וּתְהִלָּה
לִוְּתָה אֶת אֲרוֹנוֹ כָּל הַקְּהִלָּה.
שְׂבַע קֶלֶס – מִפְּנֵי שֶׁיָּדַע כָּל עוֹלֵל
הַכִּנּוּי שֶׁנִּטְפַּל לוֹ: “הָרַב הַזּוֹלֵל”;
שְׂבַע תְּהִלָּה – כִּי שְׁמוֹ הָלַךְ לְפָנָיו
כְּמֻפְלָג בַּתּוֹרָה וְחָסִיד וְעָנָו.
וְאִם כִּי יָדְעָה הָעֲיָרָה כֻּלָּהּ
כִּי זָכְתָה בְּאוֹתוֹ אִישׁ סְגֻלָּה,
גָּאוֹן וְחָסִיד כְּאֶחָד תַּנַּאי,
רַק בְּעֶטְיוֹ שֶׁל כִּנּוּי הַגְּנַאי;
כִּי לוּלֵא אוֹתוֹ כִנּוּי הַגְּנַאי
הָיָה רַב אֲבִיגְדוֹר מְכַהֵן בְּוַדַּאי
לְכָבוֹד וּלְתִפְאֶרֶת בְּ“עִיר וָאֵם”,
וְלֹא בִּקְהִלָּה כְּכַף אִישׁ, בַּת־בְּלִי־שֵׁם;
אַף עַל פִּי כֵן גַּם כָּאן לִפְעָמִים
הָיוּ מִתְלַחֲשִׁים עַל הָרַב הַתָּמִים,
הַיוּ מַזְכִּירִים אֶת כִּנּוּי הַשִּׁמְצָה
(אָמְנָם בִּתְמִיהָה: “אֵיכָה תִמְצָא?”),
הָיוּ מְחַיְּכִים וְלָשׁוֹן חוֹרְצִים,
קוֹרְצִים וְרוֹמְזִים, מַקְשִׁין וּמְתָרְצִים,
וְגַם עַכְשָׁו, בִּשְׁעַת הַהַלְוָיָה,
חָזְרוּ וְסִפְּרוּ הַ“מַּעֲשֶׂה שֶׁהָיָה”,
מַעֲשֶׂה שֶׁיָדַע כָּל תִּינוֹק וְעוֹלֵל,
סִפְּרוּ גַם בִּשְׁעַת סְתִימַת הַגּוֹלֵל…
ב 🔗
וְזֶה הַמַּעֲשֶׂה: בִּקְהִלָּה נוֹדָעָה
נִתְפַּנָּה כִּסְאוֹ שֶׁל מוֹרֵה־הוֹרָאָה,
וְרַב אֲבִיגְדוֹר (עוֹד רַךְ בַּשָּׁנִים,
אַךְ אָב בַּחָכְמָה כִּגְדוֹלֵי הָרַבָּנִים)
נִתְבַּקֵּש לְעִיר זוֹ לְשַׁבָּת כְּאוֹרֵחַ.
נִתְכַּוְּנוּ הַפַּרְנְסִים אִתּוֹ לְשׂוֹחֵחַ,
וְאִם יִרְצֶה הַשֵּׁם בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת
לִמְסוֹר לוֹ כְּתָב שֶׁל מַ“ץ וְרַאְבָּ”ד.
וְלַגְּבִיר שֶׁל הָעִיר הָיְתָה הַזְּכִיָּה,
כִּי אֶצְלוֹ יִסְעַד הַסְּעֻדָּה הַשְּׁנִיָּה.
אַךְ בְּאוֹתָהּ קְהִלָּה מִנְהָג רוֹוֵחַ,
כִּי אִם לְשַׁבָּת יִקָּרֶה אוֹרֵחַ,
פִּנְכַּת הַחַמִּין לְפָנָיו יְשִׂימוּן,
וְהוּא לַמְסֻבִּים מְחַלֵּק הַטָּמוּן.
מֵהַטָּמוּן טָעַם הָרַב,
וְנִרְאֶה, כִּי מְאֹד מְאֹד לוֹ עָרַב,
עָרַב לְמַעְלָה מִכָּל שִׁעוּר,
שֶׁכֵּן אֲכָלוֹ בְּלִי שִׁיּוּר,
וְיֶתֶר עַל כֵּן: אַחֲרֵי אָכְלוֹ
שָׁאַל אִם אָפַס הַטָּמוּן כֻּלּוֹ.
וְאִם בַּסִּיר עוֹד שָׂרְדוּ שְׁיָרִים –
לְהָבִיא לְפָנָיו… קִצּוּר הַדְּבָרִים:
שָׂרַף הַכֹּל! וְלִבְנֵי הַבַּיִת
מֵהַתַּבְשִׁיל לֹא נִשְׁאַר גַּם כַּזַּיִת…
מֵילָא, מַה יֵשׁ לְהַאֲרִיךְ כָּאן…
תָּהוּ וּמָצְאוּ כִּי פָּגוּם הַקַּנְקָן…
וּמוּבָן, כִּי כְּתָב מַ“ץ וְרַאְבָּ”ד
לוֹ לֹא נִמְסַר בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת.
אַךְ מֵאָז לוֹ נִטְפַּל אַגַּב צְחוֹק עָמוּם
הַשֵּׁם הַנָּאֶה: זוֹלֵל הַטָּמוּן…
ג 🔗
אַךְ עֵת נִשְׁמָתוֹ לַמָּרוֹם הִגִּיעָה
הָיְתָה תְכוּנָה רַבָּה בָּרָקִיעַ.
מַלְאָכִים יֵחָפְזוּן וְקוֹלוֹת יִשָּׁמְעוּן:
"בָּא רַבִּי אֲבִיגְדוֹר זוֹלֵל הַטָּמוּן!
פַּנּוּ דֶרֶךְ לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר,
לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר, צַדִּיק הַדּוֹר!"
וְסֶגֶל חֲבוּרָה וּבְרֹאשָׁם אֵלִיָּהוּ
לְקַבֵּל אֶת פְּנֵי הַבָּא יָצָאוּ.
צַדִּיקִים רָאוּ וְכֵן תָּמָהוּ:
הֲרֵי גַם אֶת שְׁמוֹ שֶׁל זֶה לֹא שָׁמָעוּ,
וְאִם יַאְדִּירוּהוּ כָּל כָּךְ קְדוֹשֵׁי עַל,
וַדַּאי, שֶׁגְּדוֹלוֹת וּנְצוּרוֹת פָּעַל.
וּבְרֶטֶט כִּתְּרוּ צַדִּיקִים אֶת הַבַּא:
"בַּמֶּה לְזֹאת תִּפְאֶרֶת רַבָּה
זָכִיתָ, אָחִינוּ, צַדִּיק נֶעֱלָם?"
אֲבָל הָאוֹרֵחַ, נָבוֹךְ וְנִכְלָם,
מִלְמֵל בְּגִמְגּוּם: "צַדִּיק? מִמָּתַי?
סְבוּרַנִי, טָעוּת… אַל אֶחְטָא בִּשְׂפָתַי…"
מִלְמֵל וְנָבוֹךְ עוֹד יוֹתֵר וְנֶעְגַּם…
אֲבָל לְמִשְׁמַע מִלְמוּלוֹ הַמְגֻמְגָּם
מַלְאָךְ, כֻּלּוֹ זֹהַר, חִיֵּךְ חִיּוּךְ־אוֹר:
"וְשֶׁמָּא תֹאמַר לִי, רַבִּי אֲבִיגְדוֹר,
מַדּוּעַ נִטְפַּל לְךָ שֵׁם מְגֻנֶּה?
מַדּוּעַ ‘זוֹלֵל הַטָּמוּן’ תְּכֻנֶּה?"
אָז צֵל אֶת פְּנֵי הָרַב יְכַסֶּה:
"וַדַּאי שֶׁגָּרַמְתִּי בְּאוֹתוֹ מַעֲשֶׂה
לְחִלּוּל הַשֵּׁם… לְהַלְבָּנַת פְּנֵי רַב…
אַךְ שָׂהֲדִי בַּמְּרוֹמִים, כִּי קְרָבַי צָרַב
אוֹתוֹ הַטָּמוּן… וְאַתָּה הֵן תֵּדַע
כִּי חֶשֶׁד חִנָּם בִּי חָשְׁדָה הָעֵדָה,
וְעַל זֹאת שָׁרוּי אֲנִי בְּעִצָּבוֹן,
כִּי הֵבֵאתִי יְהוּדִים לִידֵי עָווֹן…"
עַל רֹאשׁ הָרַב אָז דִּמְעָה נָשְׁרָה
מֵעֵינֵי הַמַּלְאָךְ, וַתְּהִי לַעֲטָרָה,
תִּגַּהּ, תִּזְרַח בְּאוֹר יְקָרוֹת…
וְלַצַּדִּיקִים הַתְּמֵהִים בִּפְרוֹטְרוֹט
מַעֲשֵׂה הַטָּמוּן סִפֵּר הַמַּלְאָךְ:
"אֲבָל הֲתֵדְעוּ מַדּוּעַ לָחַךְ
אֶת כָּל הַפִּנְכָּה כִּלְחוֹךְ הַשּׁוֹר?
מִפְּנֵי שֶׁלְּחֵךְ רַבִּי אֲבִיגְדוֹר
הָיָה הַתַּבְשִׁיל כְּאֵשׁ אוֹכֶלֶת…
וְתֵכֶף הֵבִין, כִּי שָׁגְתָה הַמְבַשֶׁלֶת,
כִּי נֵפְטְ בִּמְקוֹם שֶׁמֶן יָצְקָה בַקְּדֵרָה,
וּכְדֵי לַחֲשׂוֹךְ עֶלְבּוֹן וּגְעָרָה
מֵאִשָּׁה עֲלוּבָה, אַלְמָנָה אֶבְיוֹנָה,
וּלְמַעַן לֹא יִרְאוּ בְּעָלֶיהָ קְלוֹנָהּ,
הֵרִיק אֶל קִרְבּוֹ כָּל תַּבְשִׁיל הַתֹּפֶת,
אַף הֶעֱמִיד פָּנִים, כִּי מָתוֹק הוּא מִנֹּפֶת,
וְאִם כִּי לְלַעַג הָיָה בַקְּהִלָּה –
עַד יוֹם מוֹתוֹ סוֹדוֹ לֹא גִלָּה…"
הַמַּלְאָךְ, מֵלִיץ יֹשֶׁר, כִּלָּה דְבָרָיו,
וְנָבוֹךְ וְנִכְלָם עָמַד הָרַב,
אַף תָּמַהּ מַדּוּעַ צַדִּיקֵי עוֹלָם
פִּתְאֹם בַּשִּׁיר נָשְׂאוּ קוֹלָם,
בְּשִׁיר וָשֶׁבַח לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר,
לְרַבִּי אֲבִיגְדוֹר, צַדִּיק הַדּוֹר…
ניסן תש"א.
מהו פרויקט בן־יהודה?
פרויקט בן־יהודה הוא מיזם התנדבותי היוצר מהדורות אלקטרוניות של נכסי הספרות העברית. הפרויקט, שהוקם ב־1999, מנגיש לציבור – חינם וללא פרסומות – יצירות שעליהן פקעו הזכויות זה כבר, או שעבורן ניתנה רשות פרסום, ובונה ספרייה דיגיטלית של יצירה עברית לסוגיה: פרוזה, שירה, מאמרים ומסות, מְשלים, זכרונות ומכתבים, עיון, תרגום, ומילונים.
ליצירה זו טרם הוצעו תגיות