רקע
יהודה ליב גורדון
שִׁלְהֵי קַיְטָא
mנחלת הכלל [?]
tשירה

(בהאריך הקיץ עד סוף תשרי)

עוֹד חֹם הַיּוֹם גָּדוֹל לֹא יֵט לָרֶדֶת,

עוֹד עַל רֹאשֵׁינוּ הַשֶּׁמֶשׁ עוֹמֶדֶת

וּתְשַׁלַּח אִשּׁהּ בָּנוּ וּתְמֹגְגֵנוּ –

וּכְבָר יָצָא תִּשְׁרֵי יֶרַח חַגֵּינוּ.


כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים בַּסֻּכָּה דַּרְנוּ,

מֵרוּחוֹת וּגְשָׁמִים לֹא נִצְטַעַרְנוּ

וּ“גְבוּרוֹת הַגְּשָׁמִים” הִנְנוּ מַזְכִּירִים

וּפְנֵי הַשָּׁמַיִם עוֹדָם סַפִּירִים.


אַתָּה הָאֵל עֹשֵׂה זֶה הַפֶּלֶא!

קַיִץ וָחֹרֶף – בְּיָדְךָ כָּל אֵלֶּה.

תִּקְצֹף וּבֶאֱלוּל הַסְּתָו יְקַדְּמֵנוּ.

תִּרְצֶה וּלְמַרְחֶשְׁוָן יַאֲרִיךְ קֵיצֵנוּ.


בָּרוּךְ אַתָּה, אֵל, עַל אֹרֶךְ אֹרֶךָ,

חֹדֶשׁ חַיִּים הוֹסַפְתָּ לִיצוּרֶיךָ;

כִּי מָה הַקַּיִץ אִם לֹא חַיֵּי אָרֶץ,

וּמָה הַסְּתָו אִם לֹא מָוֶת וָקָרֶץ?


הַפְלֵה, אֵל עֹשָׂי, גַּם לִי נָא חַסְדֶּךָ,

הַאֲרִיכָה לִי קֵיצִי, הַעֲמֵד שִׁמְשֶׁךָ,

וּסְתָו חַיַּי, עֵת זִקְנָה, כִּי יְבוּאֵנִי –

רוּחַ קָדְשֶׁךָ אַל תִּקַּח מִמֶּנִּי!

(א“ח הסכות תרמ”ג)

המלצות קוראים
תגיות